אחת השאלות הנשאלות בתחום שלי היא האם שינוי אופן החשיבה על הלחץ, עשוי לעודד את התפקוד שלנו במצבי לחץ? תשובת המומחים היא ‘כן’. כשאתם משנים את אופן המחשבה שלכם בנוגע למתח, אתם יכולים לשנות גם את תגובת הגוף אליו.
כולנו חווים תגובות של לחץ בחיי היומיום שלנו. מי שעוסק בספורט בכלל ובספורט הישגי בפרט, מכיר את ההרגשה. השאלה היא כיצד ניתן לרתום את התגובה ללחץ ולהפוך אותה ליתרון עבורנו, במקום חיסרון.
כבר שנים רבות אני טוען שהבעיה בתפקוד שלנו בחיי היומיום בכלל ובספורט בפרט, אינה החשיפה ללחץ אלא מה הלחץ גורם לגופנו. כדי שנבין את התהליך נתחיל בשתי הגדרות:
מהו לחץ?
לחץ נגרם ממצב חיצוני שאנו נתקלים בו כמו מועד הגשה של עבודה בבית הספר, תחילת משחק, או הופעה בפני אולם מלא אנשים. אלה מצבי לחץ, המופעלים עלינו מבחוץ.
מהו מתח?
מתח נגרם מהתחושה שהלחץ גורם לנו בגוף והוא יכול להשפיע על התפקוד שלנו. שימו לב שהמילה היא ‘יכול’, לא ‘גורם’ ולא ‘עלול’. אנו מסוגלים לשלוט בתחושה זו ולא רק לשלוט בה, אלא אף לרתום אותה לתועלתנו.
בעוד שרובנו מפרשים תחושה זו כלא נעימה, מסתבר שיש בינינו אנשים שמשתמשים בתחושה זו לשיפור התפקוד שלהם במצבי לחץ ורותמים אותם להגברת היעילות שלהם בזמן הפעילות. עבורם, תחושת הלחץ חיונית ואף נעימה.
ברור לי שגם אתם נתקלתם באותם אנשים המכורים לתחושת המתח שנוצרת ממצבי לחץ. הם אלה שעוסקים בספורט אתגרי ובספורט אקסטרים. הם אלה שנמצאים בחזית הלחימה מול גורמים עוינים והם אלה הנמצאים מהבוקר עד הערב בבורסות העולם, מגיבים במהירות על שינויים תכופים בתהליכים כלכליים אדירי ממדים.
חלקכם בוודאי יאמרו שאלה הם יחידי סגולה, או ישאלו - ‘מה לי ולהם?’ נכון? אך מה אם אספר לכם, שגם אתם יכולים להתחבר לאותו כוח מניע שיכול לתת לכם יתרון אדיר מול המתחרים שלכם, אם רק תעשו שינוי קטן בחשיבה שלכם?
כן. כל מה שאתם צריכים הוא לבצע שינוי בחשיבה שלכם לגבי תוצר הלחץ הנקרא מתח, אותה תחושה לא נעימה שאופפת אתכם ברגע שאתם נכנסים למצב של לחץ, אותם סימנים שגורמים לכם לאי נוחות (כגון, דופק מהיר, התנשמות, תחושת חום והזעה).
מה היה קורה אילו הייתם רואים את אותם הסימנים, כסימנים לכך שהגוף מתמלא מרץ והוא למעשה מכין אתכם לעמוד באתגר ומפעיל את מנגנון ה'אומץ' שלכם? יכולתם לשנות את ההתייחסות שלכם לתגובת הלחץ, לראות בה דבר מועיל ולהבין, כי דפיקות הלב מכינות אתכם לפעולה טובה יותר. אגב, גם כשאתם מתנשמים ומתנשפים זו אינה בעיה אלא הפתרון של הגוף להזרמת יותר חמצן למוח ולגוף שלכם.
אופן החשיבה על מתח משפיע על התגובה הגופנית ללחץ ולמתח
תפישות האימון החדשות מדברות על כך שמתאמנים שלמדו לראות בתגובת הלחץ כמועילה לביצועיהם, היו מתוחים פחות, חרדים פחות, ובטוחים יותר בעצמם. הממצא המרתק עוד יותר היה האופן בו השתנתה תגובתם הגופנית ללחץ.
בתגובה אופיינית ללחץ, קצב הלב גובר וכלי הדם מתכווצים. זו אחת הסיבות לכך שמתח כרוני מקושר לעתים עם מחלות לב. אין זה ממש בריא להיות כל הזמן במצב הזה, אבל הסתבר גם שכשהמתאמנים התייחסו לתגובת הלחץ שלהם כאל דבר מועיל, אמנם, הלב שלהם המשיך לפעום בחוזקה, אבל כלי הדם נשארו רפויים, מצב הדומה מאוד למה שקורה ברגעי שמחה ובעת הפגנת אומץ.
מסתבר ששינוי חשיבתי זה עשוי להיות ההבדל בין התקף לב עקב מתח בגיל 50, לבין חיים טובים גם אחרי גיל 90, ושיש חשיבות לאופן בו חושבים על המתח. אופן החשיבה על מתח משפיע על התגובה הגופנית ללחץ ולמתח.
אני נתקל במאמנים מנטליים לספורטאים, או במאמנים רגשיים, המנסים להפחית את המתח אצל המתאמנים שלהם, או לנטרל את מצבי הכעס שלהם. הם מסבירים למתאמנים שמתח זה דבר לא טוב ולא בריא, ושעליהם להפיג אותו. לעומתם, במשך השנים טענתי שוב ושוב, שמתח הוא קודם כל החלטה שלנו, כבני אדם, להפוך את הלחץ למשהו שלילי וברגע שנשנה את היחס אליו - התגובות שלנו ישתנו, והתפוקות שלנו במצבי לחץ, יעלו.
תפישות האימון החדשות מסבירות בצורה הפשוטה ביותר כי לא זו בלבד שאותן תחושות אינן שליליות, אלא שהן תחושות שנועדו להכין אותנו להצלחה מאז ימינו כציידים (או ניצודים) לפני אלפי שנים, ומדובר במנגנון שנועד לשיפור יכולותינו לקראת המשימות שלנו. אם רק נדע גם היום לרתום את התחושות האלה לטובתנו ולהפוך אותן לחלק חשוב בהכשרה שלנו, בין כמאמנים או כשחקנים, ואילו רק נדע להתייחס אליהן נכון, נוכל לשפר את הביצועים שלנו, וכפי שמסתבר - גם את תוחלת החיים שלנו, ואיכותם.
אז מה לעשות?
מה לעשות בפעם הבאה שבה אתם קרובים למועד האחרון להגשת עבודה בבית הספר או האוניברסיטה, או רגע לפני תחילת משחק, או עומדים לעלות ולהופיע בפני אולם מלא אנשים ואתם מרגישים את דפיקות הלב שלכם מתעצמות ואת האדרנלין מתחיל לבעבע בגופכם?
הישענו לאחור, עצמו את עיניכם ואמרו לעצמכם: ‘אני מוכן’, או ‘אני מוכנה’, כי זה בעצם מה שהגוף שלכם אומר לכם, וחייכו. קבלו והכילו את המצב וכך, תוכלו לתפקד טוב יותר במהלך האירוע ה'מלחיץ' עצמו. הלחץ המופעל מבחוץ לא ישפיע לרעה על התפקוד שלכם, ולא יגרום לכם מתח שלילי, אלא יסייע לכם לפעול נכון ומדויק יותר.
איך עושים את זה?
כמו בכל דבר - אחת הדרכים להתמודדות עם מצבי לחץ היא לייצר מצבי לחץ נשלטים ולתרגל אותם.
שלב ההמתנה לפעולה הוא השלב בו פענוח התחושות משתבש. כשאנו לא פעילים, האנרגיה מצטברת ואין לה לאן להתפרץ, וזה המצב בו היא הופכת לבלתי נעימה.
לדוגמה: כשאנו מחכים למבחן (כמו מבחן נהיגה, או מבחן מסכם בלימודים) אנו מכינים את עצמנו לשעה מסוימת בה אמור להתחיל המבחן. לרוב אנו מצליחים להכיל את המתח שנוצר כתוצאה מהלחץ של המבחן החשוב. אך מה יקרה אם ברגע שנכנס למבחן יסתבר לנו שהמבחן נדחה בשעה בגלל עומס, או שמנהל בית הספר יחליט לשאת נאום של 15 דקות על נושא כזה או אחר? במצב כזה נתחיל להרגיש תחושות לא נעימות של חוסר סבלנות, כעס, ואף אובדן שליטה על התגובות שלנו. נחוש במתח במובנו ה'שלילי', נתרגז ונאבד את הריכוז.
יש תרגילים המאפשרים פריקת אנרגיה זו בצורה מבוקרת,ובניית סט פעולות קבוע, שניתן לשלוף במצבי קיצון. תרגילים המאפשרים לשלוט בתגובות שלנו ולא לאפשר לחוסר הסבלנות, לתסכול ולכעס לגרום לנו לאובדן שליטה בעת הופעת עיכוב או מכשול אחר.
באמצעות תרגילים אלה ניתן לפרוק באופן מועיל את האנרגיה המיותרת המצטברת בגוף ולגרום לנו לתפקד טוב יותר וליהנות מהמציאות סביבנו ומאותם עולמות מופלאים המתגלים בפנינו.
היכולת שלנו להתמודד עם מצבי ציפייה לאירוע מלחיץ, השקט הפנימי המשקף מוכנות, שנצליח ליצור לעצמנו באמצעות הטכניקות תוך שינוי תפיסת המציאות שהזכרתי קודם, קצת לפני הפעולה, הביטחון שנבנה בנו שאנו אלה השולטים בעשיה שלנו (בלי להתעסק בתוצאה) - כל אלה יביאו אותנו לתוצאות משמעותיות הרבה יותר!
אז...
צרו משימות פשוטות.
לשחקנים שלי אני ממליץ שבזמן שהמוח שלהם ‘מבלבל להם את המוח’ במהלך המשחק, לחשוב על פעולה שהם טובים בה, לדוגמה, לקחת ריבאונד התקפה. חשיבה זו תמקד אותם בפעולה, ולא תשאיר את המוח עובד ‘פול גז בניוטרל’.
שימוש במנטרה הוא כלי מצוין. מצאו לעצמכם מילה, או אפילו צליל, שמחזירים אתכם לכאן ועכשיו במהירות. לדוגמה כשאתם נמצאים במצב מלחיץ, או דברים לא מצליחים לכם, או אתם נמצאים מול פקיד או נציג שירות שלא פותר לכם את הבעיה - שלפו את המילה שלכם כדי לחזור לפוקוס. זו יכולה להיות כל מילה, כגון ‘אוויר’ או ‘שקט’, או פשוט צליל כמו ‘טינג’ או שריקה. השימוש במילת עוגן יתן לכם כלי פשוט שיחזיר אתכם לכאן ועכשיו ממצב מלחיץ או מתסכל. זו מעין מנטרה שנשתמש בה בכל פעם שאנו נמצאים בלחץ.
גם כאן, בדוגמת התרגול, אני מלמד את המוח להתמקד במילת פעולה, כמו ‘חד’, כדי להשאיר את המוח בהיכון ולא לתת לו לנדוד למחשבות שלא יסייעו לתגובה מהירה. נסו זאת, ותראו איך אתם הופכים להיות חדים יותר ומדויקים יותר.
אימנתי בעבר שחקן, שבכל פעם שהיה על קו העונשין, היה מפתח לחץ מוגבר. למרות שהיה מוכשר מאוד, הלחץ שהיה נתון בו היה גבוה והיה מפריע לו לקלוע. אחרי שהצגתי לו את טכניקת המנטרה, הוא בחר בצליל ‘שק’ - שעבורו אמר ‘שתוק וקלע’. הוא החליט שהצליל הזה יכוון אותו למה שהוא צריך לעשות כשהוא על קו העונשין. אני ממליץ שהמילה או הצליל שאתם בוחרים יהיו ניטרליים, ללא קונוטציות כאלה או אחרות, צליל שהוא חסר מובן אחר עבורכם. דרך אגב, סטטיסטיקת הקליעות של אותו שחקן שאימנתי עלתה לאחר יישום טכניקת המנטרה, בצורה דרמטית.
לסיכום
- מתח הוא הפירוש לתחושה הלא נעימה שאנו חווים כשאנו נמצאים בלחץ.
- אנו יכולים לשנות את האופן בו אנו תופסים את המתח ולהפוך אותו ליתרון במקום לחיסרון.
- כדי לעשות זאת עלינו לראות במתח סימן להכנה לעשייה ולא סימן לסכנה.
- ניתן לתרגל שינוי זה באמצעות תרגילים ספציפיים, כגון יצירת משימות פשוטות, שימוש במנטרה, ופריקה מבוקרת של אנרגיה.
- מתח הוא תגובה טבעית של הגוף למצבים חיצוניים מלחיצים אך שינוי התפיסה שלנו לגביו יכול להוביל לשיפור משמעותי בתפקוד שלנו במצבי לחץ, כפי שפרטתי במאמר זה.
בהצלחה.
