בתחילת תהליכי אימון, מתאמנים רבים משמיעים משפטים דומים כדוגמת: 'כבר המון זמן שאני מבולבל מאוד', 'לא ידעתי לאיזה כיוון ללכת מבחינה מקצועית', 'התביישתי לשאול', 'לא ידעתי למי לפנות', 'היו לי כל מיני רעיונות', 'לא הרגשתי שלם עם הדרך', 'לא עשיתי כלום כי חששתי מהוצאות כספיות', 'הרגשתי שאני צריך שמישהו יעזור לי להחליט', 'אני צריך מישהו שיכוון אותי ויעשה לי סדר במחשבות, מישהו שייתן לי את האומץ וירים לי את הביטחון העצמי' ועוד.
מתאמנים רבים משתפים בחששות שלהם מהזמן שתהליך האימון ייקח, מהמחיר הכספי שהוא ייגבה ומהאפקטיביות שלו. גם חשיפת הדילמות והבעיות בפני צד ג' אינה פשוטה לאנשים רבים ולא מעט מתאמנים מגיעים מבולבלים, לא מוכווני מטרה, חסומים ולא פנויים רגשית.
כדי לאמן את אותם אנשים ולתת מענה לבלבול שלהם, לאי הסדר, לתסכול ולסערת הרגשות, ניתן לעשות שימוש בכלים אימוניים רבים, אך כלי אימוני נפלא ורב עוצמה שיכול לקדם אותם ולעזור להם לערוך שינוי תודעתי מהיר יחסית הוא: הכתיבה.
הכתיבה משחררת חסמים רגשיים, עוזרת למתאמן לשתף בצורה פתוחה יותר את בעיותיו עם המאמן ומהצד השני, היא מספקת למאמן 'חומר גולמי' שניתן לעבד אותו ולעשות באמצעותו עבודת עומק ביחד עם המתאמן. הרפלקציה שמתרחשת בעת הכתיבה ושארחיב עליה בהמשך, מייצרת הבנייה של המחשבות מחדש ומסייעת לנוע קדימה.
מהי רפלקציה וכיצד ניתן להשתמש בה באימון?
רפלקציה כחשיבה ביקורתית על אירועים שקרו או מעשים שנעשו, עשויה להיות כלי טיפולי – אימוני יעיל ביותר, לצורך הגברת מודעות אישית ולהתמודדות עם לחץ ואתגרים.
מקובל לבצע רפלקציה באמצעות כתיבה על אירועים והתנהגויות שונות. הכתיבה, בניגוד לשיחה עם חבר, מטפל או מאמן, מאלצת את הכותב לשהות בין המחשבה האימפולסיבית שלו או שלה לבין כתיבת המלל. השהות הזו מייצרת זמן להחלטה יותר מודעת אודות התוכן הנכתב.
במילון וובסטר המושג ‘self-reflection’ נושק למושגים: introspection – 'התבוננות פנימה', ולמושגים נוספים כמו 'בחינה עצמית', 'חקירה ושאילת שאלות כלפי עצמי', 'התבוננות עצמית', 'חיפוש בנבכי הנפש של עצמי' וכדומה.
כל אלה הן פעולות שאנחנו יכולים להפנות כלפי עצמנו ובמקרה של אימון או טיפול - להפנותן כלפי המטופל.
תהליך הכתיבה הוא מטה-קוגניטיבי במהותו
'מטה-קוגניציה' מתייחסת לידע של האדם על החשיבה שלו ולוויסות ושליטה בתהליכי החשיבה.
למושג מטה-קוגניציה, המכונה גם 'חשיבה על חשיבה' שני מרכיבים עיקריים: ידע מטה-קוגניטיבי ומיומנויות מטה-קוגניטיביות. ידע מטה-קוגניטיבי מתייחס לידע, אמונות, רעיונות ותיאוריות שיש לאנשים אודות בני אדם כ'יצורים קוגניטיביים' ועל האינטראקציות המורכבות שלהם עם מטלות ואסטרטגיות קוגניטיביות.
בתהליך הכתיבה, הכותב עוצר לרגע את החשיבה האוטומטית שלו ומחליט כיצד לנסח את רעיונותיו. העצירה הזו מאלצת 'חשיבה על החשיבה', שהיא כאמור במהותה מטה קוגניציה. סדנאות רבות מכילות תרגילי כתיבה שמטרתם ליצור מצב של חשיבה ודיון על הנכתב. זהו כלי עוצמתי שלעתים רבות מביא לתובנות חדשות ומעמיקות. ניתן לבצע את הכתיבה על אותו נושא או אירוע מספר פעמים ואז, מתגלים שינויים בתוכן הנכתב. המחשבות הראשוניות מזדקקות לכדי תובנה ומודעות עצמית עמוקה יותר ויותר.
כאן נכנס המאמן, המטפל או אפילו האדם שמעוניין לעבוד על ועם עצמו.
הכתיבה החוזרת ונשנית אודות המטרות והאתגרים שעומדים לטיפול, מזקקת ומדייקת אותן והפער בין המסוגלות לבצע את המטרות לבין יישומן מצטמצם. ד"ר שרה כ"ץ מכנה את היכולת הזו 'חוללות עצמית' שהיא תהליך חשיבתי היסקי, שבו נשקלת התרומה היחסית של גורמי יכולת או חוסר יכולת לביצוע פעולה כלשהי.
כדי לענות על השאלה 'האם אני מסוגל לבצע את הפעולה הזו' – אדם מגייס מערכת שיקולים, הקשורים להיסטוריה של ההתנסויות שלו, לזיכרונות, לצפייה במודלים שונים במשך חייו, לחשיפה לשכנוע מצד אחרים ולרגשות הקשורים לכל אלה.
אינפורמציה זו על החוללות העצמית – נבחרת, נשקלת, מתמזגת, נשפטת ומוגדרת כאומדן חוללות עצמית. אומדן שהוא תוצאה של עיבוד קוגניטיבי, שיכול להגיע לרמות גבוהות של עיבוד מטה-קוגניטיבי, הקובע איך אנשים חושבים, מרגישים ומפעילים את עצמם. לכן, הוא תורם באופן משמעותי למוטיבציה להשיג הישגים.
ד"ר כ"ץ מדברת על הדיוק ביישום של ההערכה של המסוגלות העצמית. לדיוק הזה ישנן השלכות לגבי יכולת המתאמן לבצע את העבודה העצמית, ולגבי הבנת המגבלות האמיתיות או המדומות שבהן הוא נתקל ביישום מטרותיו.
תהליך זה יכול להסתייע רבות באמצעות תרגילי כתיבה, שבהם נבחנים כל הפרמטרים שמניעים מוטיבציה לשינוי, בהתאם למורכבות המטרות ולאתגרים. פרמטרים אלו עשויים להפחית לחץ ביחס למטרות ולאתגרים, באשר הם משקללים באופן אמיתי את מרכיבי ההערכה של המסוגלות העצמית לשינוי.
משימות הכתיבה אמורות לענות על השאלות הבאות:
- מהן החוזקות והחולשות שלי?
- מהם הקשיים שלי ביחסי אנוש או בעבודה?
- מהם הגורמים שמשפיעים עלי ומהי הדרך שבה אני מתמודד עם מצבים שונים?
- מה גורם לי לחץ ומתח?
- מה עזר לי בעבר להתמודד עם לחץ ומתח?
- האם ישנה תבנית התנהגותית חוזרת שאני יכול לשפר אותה? ועוד
ניתן כאמור להשתמש במשימות כתיבה כדי לעזור לנו לחשוב באופן רפלקטיבי כגון: כתיבת יומן, תרפיית קבוצתית, או עבודה עם מאמן. על פי תורתו של ויגוצקי, הרפלקציה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את המחשבות ואינה רק המללה שלהן אלא הבנייה שלהן.
מחקרים רבים בתחום הכתיבה מצביעים על כך, כי כתיבה בכלל וכתיבת יומן בפרט, הינם כלי בעל ערך קוגניטיבי ומטא קוגניטיבי, המסייע רבות לאדם הכותב לגילוי התודעה שלו. זהו כלי בעל ערך תרפויטי רב, המשחרר את הכותב מ'חסימות רגשיות' ומסוגל לקדם את התפתחות רמת הכתיבה.
תרומתה העיקרית של הכתיבה היא בתהליך של עיצוב חשיבה, בגיבוש ובפיסול רעיונות, מסרים ומשמעויות. מעשה הכתיבה משול ל'דגירה' שבמהלכה עולים הרהורים, תהיות, רעיונות חבויים ומעורפלים לובשים צורה, מקבלים שם ומתממשים בתודעה. בתהליך זה הכותב משכין סדר, בהירות והיגיון בעולמו הרוחני, מטפח תובנה ובונה ידע חדש. התוצר המוגמר - המילים הכתובות - הן רק גולת הכותרת וההתגלמות המסכמת של תהליך רב חשיבות זה.
הכתיבה מעצבת ומארגנת את המחשבה, אך היא יכולה להיות גם הרפתקה אינטואיטיבית - מעשה של חקר וגילוי עצמי. בכוחה לשחרר מונולוג פנימי, רחוק מאוזני סקרנים, שופטים ומבקרים למיניהם ולזמן מפגש להיכרות עצמית גלויה, ללא אילוצים וללא מסכות. בזמן שהקריאה היא מבט החוצה לשם ליקוט וקליטת מידע, להיכרות ולתחושת שייכות, הכתיבה היא מבט פנימה לשם ליבון ומימוש התובנה ולתחושת ייחודיות. הכתיבה היא ערוץ שפת הרגש המביעה מאוויים ותחושות, שוברת בדידות ויוצרת את קרבת המפגש הבין-אישי (מודלינגר, 2013).
לכתיבה אם כן יש ערך תרפויטי רב עבור אנשים. היא מסייעת בשחרור לחצים פנימיים, מפתחת תהליכי מודעות-עצמית, תורמת לתהליך הרפלקציה, מארגנת ומסדרת את המחשבות, מהווה תיעוד מורכב של חוויות אישיות והיזכרות בהן. כתיבה, ובעיקר כתיבה יומנית, עשויה להוות תחליף להורה, לחבר קרוב, או למטפל.
אדיר כהן בספרו 'הדף המפוכח' (1995) כותב: 'הכתיבה עשויה להיות בית של מלים וחלום, ממנו אתה יוצא לצפות מעבר לעצמך ובו מתרחש המסע הנפשי אל תוכך פנימה'.
כיצד נשתמש ברפלקציה כדי ללמוד ולצמוח
- אם אתם חווים קשיים בתחום כלשהו, לדוגמה קושי ללמוד, אתם יכולים לחשוב על מה גורם לכם להרגיש כך. האם אתם לא מבינים את החומר? האם אתם לא מוצאים את הזמן ללמוד? ברגע שתבינו את הבעיה, אתם יכולים להתחיל למצוא את הפתרונות
- אם אתם מרגישים תקועים בעבודה, אתם יכולים לחשוב על מה אתם רוצים להשיג בקריירה שלכם. מהם היעדים שלכם? מה אתם צריכים לעשות כדי להשיג אותם? ברגע שנהיה ברורים לגבי המטרות שלנו, אפשר להתחיל לעבוד לקראתן
- אם אתם מתקשים במערכות יחסים, אפשר לחשוב על מה גורם לבעיות. מהם הצרכים שלכם? מהם הצרכים של בן או בת הזוג? איך אתם יכולים לעבוד ביחד כדי לספק את הצרכים של שניכם?
אז איך מתחילים ומיישמים? הנה כמה טיפים
- מצאו זמן לחשוב באופן רפלקטיבי. זה יכול להיות בכל זמן של היום, אבל חשוב למצוא זמן שבו אתם לא מוטרדים מדברים אחרים
- בחרו נושא שתרצו לחשוב עליו. זה יכול להיות משהו ספציפי, כגון חוויה שעברתם לאחרונה, או משהו כללי יותר, כגון הדרך שבה אתם חושבים או מרגישים
- הקשיבו לעצמכם. כאשר אתם חושבים על הנושא, הקשיבו למחשבות, לרגשות ולתחושות שעולות בכם
- כתבו את מחשבותיכם ורגשותיכם. זה יכול לעזור לכם לחשוב עליהם בצורה ברורה יותר ולזהות דפוסים
- יצירת קשר עם מישהו אחר. אם אתם מתקשים לחשוב באופן רפלקטיבי, ייתכן שתרצו ליצור קשר עם מישהו אחר שיכול לעזור לכם, כגון חבר, בן משפחה, מטפל או יועץ
בהצלחה
