רוצים להתחיל לכתוב? מה הבעיה? קחו דף ועט והתיישבו לכתוב.
נתקלים בקושי? ברור ומובן. לא לכולם זה כל כך קל.
לעיתים אנשים נתקלים במחסומי כתיבה, לעיתים ברגע האמת הם לא יודעים פתאום מה הם רוצים להגיד. השאלה היא מה אפשר לעשות כדי להקל על תהליך הכתיבה ולאפשר לעצמנו לכתוב ללא חסמים וללא מעצורים.
כתיבה אינטואיטיבית
נסו להתיישב ליד שולחן ופשוט לכתוב ולמלא את הדף. כתבו כתיבה שלא תוכננה מראש, כזו שיוצאת לכם מהשרוול, ללא עכבות. כתיבה מתפרצת, שלא ידעתם קודם איך לשחרר אותה.
לא מצליחים?
לפעמים, כתיבה מתוך זרם תודעה, אינה פשוטה, אך ישנם כלים שיכולים לסייע לנו להוציא החוצה אל הדף את מה שרובץ עלינו. אלה הם עוגנים שתומכים בנו ומאפשרים לנו להיאחז בהם כדי שהכתיבה שלנו תהיה קלה יותר.
ניתן כמה דוגמאות:
עוגן של חפץ
אפשר להיאחז בחפץ מסוים וממנו לפרוץ אל הכתיבה. למשל: שרשרת זהב שקיבלתי עם לידתי, שרשרת שמספרת עלי, על הלידה שלי, על הרגע שהפכתי את הוריי להורים. מאותה אפיזודה ותיאור השרשרת אוכל, בקלות רבה, להמשיך ולכתוב על הוריי כזוג ועל כל אחד מהם בנפרד. עוגן של חפץ שקרוב ללבנו יכול להיות זרז לכתיבה מתפרצת.
עוגן של תמונה
באופן דומה, אפשר להשתמש בתמונה מתוך אלבום התמונות כעוגן. תמונה שמספרת את הסיפור שלי, שיקרה ללבי ושלוקחת אותי לימים אחרים ואולי גם לימינו אנו. אפשר להיאחז בתמונה של תקומה, של הגשמת חלום, של משפחה ענפה ומתוכה לצאת לסיפורים על הדמויות המשתקפות מתוכה ועל סיטואציות מתוך החיים שלנו.
אפשר להיאחז בתמונה שלנו מתקופה מוקדמת, שתחזיר אותנו למי שהיינו בעבר, בתמונה שתחזיר אותנו לסיפורים שהפכו אותנו למי שאנחנו היום ומתוכה נוכל לכתוב סיטואציות מהחיים ומשם, להמשיך לסיפור שפורץ מעצמו.
עוגן של תמונת חיים
תמונת חיים טבועה בנו והיא חלק ממי שאנחנו. דמיינו תמונת חיים שאתם נושאים על לוח לבכם. כזו שמלווה אתכם. אצלי 'תמונת העמק' היא כזו שאני נושאת בתוכי. היא נוכחת בי וחלק ממי שאני, לא משנה היכן אני נמצאת. מתוך אותה תמונת חיים אני יכולה לפרוץ לכתיבה על החיים שלי בוואדי, על השמחה מהקרבה לטבע, על היציאה מכותלי הבית ועל העולם הירוק ומלא התנועה והחיים שסביבי.
גם הדמיון יכול לעזור לנו
לעיתים, הדמיון יכול לעזור לנו להתחיל ולכתוב. עצמו לרגע עיניים. מצאו את אותה חתיכה מתוך סיפור החיים שלכם שאיתה תוכלו, ביתר קלות, לפתוח ולכתוב על דף הנייר שלפניכם. אתם מדמיינים את זה?
ומה עוד יכול לבוא לעזרתנו?
ישנן דרכים שונות להגיע לסיפור שלנו. נוכל להיאחז במילה מתוך שיר, בציור התלוי על הקיר, בספר שריגש אותנו. כל אחד מאותם אמצעים אסוציאטיביים יתמוך בנו ובכתיבה שלנו את עצמנו.
אנחנו יכולים לשנות מיקום ולעבור למקום שבו אנחנו מרגישים בנוח כדי לכתוב ולחרוט מתוכנו מילים שמבטאות אותנו.
לסיכום
נוסף על היותה כלי ביטוי הכתיבה משמשת גם ככלי תרופויטי, שמאפשר לנו לגעת בעצמנו ולגלות דבר מה נוסף על מי שאנחנו. כשאני כותבת על תחפושות שהעדפתי בפורים, אני יכולה ללמוד מכך על המאוויים הכמוסים שהיו לי ואולי עדיין ישנם ועל כך שתמיד רציתי להיות דמות שאף פעם לא אוכל להיות. ייתכן ואלמד מכך שמעולם לא הייתי מרוצה ממי שאני ואולי המסקנה תהיה אחרת.
את הנסתר בסיפור נוכל לדלות מסיפורים שונים שנספר לעצמנו ועל עצמנו וכך, יקל עלינו להכיר את עצמנו טוב יותר ולהביא את עצמנו לקורא בפתיחות רבה יותר.
במסגרת העבודה שלי אני נוכחת שוב ושוב ביכולתן של המילים לרפא, לשחרר, לתת ביטוי למאוויים, לתחושות ולרגשות ששוכנים בנו. באמצעות המילה החסמים שלנו נופלים ואנחנו מרגישים חופשיים ומשוחררים. אני מגיעה לאנשים מתוך מקום של הקשבה ואמונה שלכל אחד מאתנו סיפור מיוחד שהוא רק שלו ואין שני לו.
אז שבו וכתבו ללא חשש. כשתסיימו את הקטע שכתבתם אין לי ספק שתמצאו את עצמכם נדהמים למשמע המילים שביטאתם, מילים שמביאות אתכם באופן שלם, חשוף ומלא.
