אנשים רבים שמחליטים להפוך משכירים לעצמאיים, פונים אלי בשאלה איך הם אמורים להתאגד. מהסיבה הזו בדיוק כתבתי את המאמר הבא, שיעזור לכם להבין את ההבדלים בין הסטטוסים השונים ולקבל את ההחלטה הנכונה.

למעשה, קיימות 4 אופציות עיקריות לפתיחת תיק כעצמאי:

  • עוסק פטור
  • עוסק מורשה
  • שותפות (סוג של שדרוג של עוסק עצמאי) 
  • חברה

עוסק פטור מול עוסק מורשה - מה ההבדל בכלל? 

אם הכנסתכם השנתית (בדגש על הכנסות ולא על הרווח) צפויה להיות עד 120,000 ש"ח ולא מעבר לכך (הסכום נכון לשנת 2024 ומתעדכן מידי שנה), אתם יכולים לפתוח עוסק פטור. 

אציין, שישנם מקצועות שלא ניתן לפתוח בהם עוסק פטור, אלא עוסק מורשה בלבד ביניהם רופאים, עורכי דין ורואי חשבון. 

עוסק פטור מוציא קבלה ברגע שהוא מקבל כסף מלקוח לעומת עוסק מורשה שמחויב בהוצאת חשבונית מס קבלה, כשהכסף מהלקוח מתקבל. 

מבחינת מס הכנסה וביטוח לאומי, אין הבדל אם אדם מחליט להירשם כעוסק פטור או כעוסק מורשה. ההבדל היחיד מתבטא במע"מ. עוסק מורשה נדרש בכל חודש או חודשיים, תלוי במחזור ההכנסות של העסק, להגיש דו"ח למע"מ. 

עוסק מורשה נדרש לגבות בכל עסקה מע"מ עסקאות, אך מהצד השני, ישנו מע"מ התשומות שהינו תשלום המע"מ ששולם על ידי העוסק המורשה עבור רכישות שונות שביצע עבור העסק, למשל: רכישת ציוד משרדי. 

אם מע"מ התשומות גבוה יותר ממע"מ העסקות, העוסק המורשה יהיה זכאי להחזר, ואילו אם מע"מ העסקאות גבוה יותר ממע"מ התשומות, תקום חובת תשלום למע"מ. 

כלומר, עוסק מורשה הופך למעשה ל'צינור' של מע"מ:  מצד אחד הוא מזרים לו את מע"מ העסקאות, ומצד שני הוא מקבל מע"מ תשומות. 

לכן, כששוקלים לפתוח עסק, יש לבנות צפי של הכנסות והוצאות ולהחליט מיהו קהל היעד שלכם. כך תהיה לכם תמונה ברורה יותר בנוגע לסוג ההתאגדות הנכונה לכם.

הנה חלק מהשיקולים שנלקחים על ידי בחשבון, כשלקוח פונה אלי ושואל איך כדאי לו או לה להתאגד: 

1. האם הוא פונה ללקוחות עסקיים או פרטיים?

2. מהן ההכנסות הצפויות שלו?

3. האם יש לו הוצאות רבות הנוגעות להקמת העסק?

4. מהו מצבו האישי של הלקוח? 

5. האם העוסק מעוניין לעבוד עם עצמאי נוסף?

ומה עם שותפות?

לפעמים, ישנו מצב שבו שני עסקים מורשים או יותר רוצים לעבוד ביחד, אבל הם לא מעוניינים להפוך לחברה רשמית. במצב כזה, הם יכולים להתחיל שותפות. 

כדי לפתוח שותפות יש לעשות את הצעדים הבאים:

  • יש לפתוח חשבון בנק לשותפות
  • יש לרשום שותפות ברשם השותפויות
  • יש לפתוח תיק במע"מ, לקבל מספר רישום במע"מ, ולדווח למע"מ

בסוף השנה, השותפות נדרשת להגיש דו"ח רווח והפסד ואז ניתן לחלק רווחים או הפסדים בין השותפים, כאשר כל אחד מהשותפים לוקח את ה'חתיכה' שמגיעה לו מהעוגה ומצרף אותה לדו"ח השנתי שלו במס הכנסה.  

למעשה, השותפות מתבטאת רק בדיווחים למע"מ. 

מה לגבי חברה בע"מ?

עד כה  כתבתי על התאגדויות שבהן העסק הוא האדם הפרטי ושיעורי המס של העוסק הם עד 50%, לפי מדרגות מס הכנסה מיגיעה אישית. 

ישנו אופן התאגדות נוסף שמומלץ ברמת רווח חודשי מסוים, או במצב שבו בעל העסק רוצה להפריד את עצמו מהעסק, כיוון שמדובר בעסק הפועל בתחום מסוכן ויש סבירות להיתבע, למשל בענף עבודות החשמל. 

חברה כיישות משפטית נפרדת

חברה בע"מ היא למעשה ישות משפטית נפרדת מאתנו, בניגוד למצבים הקודמים בהם העסק הוא אנחנו - העוסקים. 

הרעיון שעומד בבסיס חברה הוא שבמקרה שבו החברה בע"מ קורסת או נתבעת, אפשר לגעת רק בנכסי החברה ואילו הנכסים האישיים שלנו, כמו למשל הדירה שלנו, מוגנים. 

אסייג את הדברים ואומר, שאם בוצעה עבירה פלילית, כמו הונאה, היישות המשפטית הנפרדת לא תתפוס. בנוסף, ישנם בעלי מקצוע שאינם יכולים לפתוח חברה בע"מ, כמו  רו"ח או עו"ד למשל, אלא חברה בלבד, כיון שיש להם אחריות אישית. 

בחברה ישנו מקום רב יותר לתכנוני מס, הנהלת החשבונות שלה מסודרת יותר (ואז אתם מרוויחים את כל ההוצאות שבדרך כלל אתם לא מכניסים כעצמאים), וגם התדמית שלה נחשבת ליוקרתית מבין ארבעת סוגי ההתאגדויות. 

שני החסרונות העיקריים בחברה לטעמי הם:

1. העלויות הגבוהות, הנובעות מכך שיש לבצע הנהלת חשבונות מעמיקה יותר בהשוואה לעוסקים, להגיש דו"ח שנתי מבוקר על ידי רואה חשבון, ולשלם אגרה שנתית לרשם החברות. 

2. תהליך פתיחת וסגירת חברה ארוך יותר. סגירת חברה, למשל, אורכת לפחות שנה. 

לסיכום

ישנן השלכות רבות לאופן שבו תחליטו להתאגד ולכן, רגע לפני שאתם עושים את הצעד ומחליטים מומלץ בחום להתייעץ עם בעל/ת מקצוע בתחום.

בהצלחה.