נפתח בהערה כללית: מאחר והמאמר נכתב לטובת ‘האזרח מן היישוב’ שאיננו מומחה למיסים, הוקרב במספר מקרים הדיוק הדקדקני, לטובת הסבר בהיר של המצב. כמובן שעל כל אדם לקבל ייעוץ מקצועי בהתאם לנתוניו הפרטניים.

אז הקמת עסק!

כאשר אנו פותחים עסק חדש, עלינו להירשם אצל שלוש רשויות מס עיקריות: מס הכנסה, הביטוח הלאומי ומס ערך מוסף (מע"מ).

בדרך כלל, כאשר נרשמים במע"מ, נרשמים בתור ‘עוסק מורשה’. עם זאת, יש סטטוס מיוחד הקרוי ‘עוסק פטור’ המתאים לחלק מהעוסקים והמצבים. חשוב להדגיש שהסטטוס של ‘עוסק פטור’ תופס רק במע"מ, ולגבי הביטוח הלאומי ומס הכנסה הוא חסר משמעות (המונח החדש של ‘עוסק זעיר’ איננו שייך לכאן ונדון בו בהזדמנות אחרת).

בשורות הבאות ננסה להסביר מהם סוגי העוסקים השונים, מי יכול לבחור מביניהם ומתי כדאי לבחור בכל אחד מהסוגים.

עוסק פטור- מהו

עוסק פטור הוא עוסק (עצמאי) אשר היקף הכנסותיו (מכירות, לא רווח) אינו עולה על 120,000 שקלים בשנה (נכון לשנת 2024). כלומר, עוסק אשר היקף העסקים שלו קטן מאוד. כמובן שאם ההכנסות נמוכות מהסכום הנ"ל, הרווח יהיה בהכרח אפילו יותר נמוך ממנו.

ישנם מקצועות מסוימים וצורות עיסוק אשר אינם רשאים להירשם כעוסקים פטורים והם חייבים להירשם כעוסקים מורשים, גם אם הכנסותיהם אפסיות. לדוגמה- בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין או רופאים.

עוסק פטור הוא ‘שקוף’ מבחינת מע"מ; הוא אינו מדווח דיווחים חודשיים (או דו- חודשיים), לא גובה ולא משלם מע"מ ולא מתקזז על המע"מ שנגבה ממנו. אחת לשנה העוסק הפטור מגיש דו"ח פשוט מאוד לשלטונות מע"מ ובזה תם הסיפור.

מעמד העוסק הפטור מיועד בעיקר לאנשים בתחילת דרכם, כאלה המנסים עסק קטן ‘מהצד’ בנוסף לעבודתם כשכירים. כמוזכר, הרווח הפוטנציאלי בעסק מסוג ‘עוסק פטור’ כה קטן, כך שאדם לא יכול להתבסס עליו כמקור הכנסה יחידי.

אם היקף ההכנסות עולה והוא עובר את התקרה של הסכום הפטור במהלך השנה, העוסק חייב לפנות באופן מידי למע"מ ולשנות את מעמדו לעוסק מורשה.

היתרונות בסטטוס ‘עוסק פטור’

יתרון אחד של עוסק פטור הוא שבמכירה לאנשים פרטיים הוא יכול להיות יותר זול. אם שירות מסוים עולה ללקוח הפרטי 117 שקלים (100 שקלים + 17 שקלים מע"מ) כאשר הוא נרכש מעוסק מורשה, עוסק פטור יכול למכור אותו ב- 100 שקלים בלבד. ללקוח הפרטי אין מה לעשות עם חשבונית המס שניתנת לו.

מצד שני, במכירה לגופים עסקיים אין הבדל בין 100 השקלים ללא חשבונית מס ל- 117 השקלים עם חשבונית מס, מאחר והגוף העסקי יכול לנצל את חשבונית המס ולהתקזז במס על מע”מ התשומות ששילם.

היתרון המרכזי בלהיות עוסק פטור הוא השחרור מכמות די משמעותית של בירוקרטיה: רישום נכון של הכנסות והוצאות, דיווח ותשלום באופן שוטף וכד'. ניהול עסק מהווה ‘כאב ראש’ לא קטן ואם יש דרך להקטין את כמות האדמיניסטרציות וויתור על אחד ממוקדי הטירחה, לדבר יש ערך רב. העוסק הקטן הממוצע ראוי שיתמחר את כמות ‘בלבול המוח’ הכרוכה במע"מ בשעה לחודש לפחות. עכשיו צאו וחשבו כמה אותה שעה שווה לכם.

החסרונות בסטטוס ‘עוסק פטור’

חיסרון אחד הוא חיסרון שיווקי: כאשר אתה מנסה למכור את עצמך (מוצר או שירות) לעסק מבוסס, העובדה שאינך יכול להפיק חשבונית מס אלא רק קבלות משדרת סוג של ‘חוסר רצינות’. יש מקרים שהעוסק הפטור יפסיד עסקה מאחר והלקוח המיועד לא מכיר את משמעות העוסק הפטור ויעדיף מתחרה שלך שיכול להפיק חשבוניות.

חיסרון שני הוא בקיזוז מע"מ תשומות. אם יש לעסק הוצאות גדולות, מע"מ התשומות יכול לחסוך את מע"מ העסקאות ששולם ואפילו להביא למצבים של החזר.

לדוגמה: אם הכנסות עוסק הן 50,000 שקל (לפני מע"מ) והוצאות העוסק לפני מע"מ הן 20,000 שקל (23,400 כולל מע"מ לפי 17%), כעוסק פטור, יוותרו לך 26,600 שקלים. אבל אם היית בסטטוס של ‘עוסק מורשה’ והיית גובה מע"מ על הכנסותיך (כלומר 58,500 שקל) הרווח נטו  יהיה 30,000 שקלים.

אבל החיסרון הגדול לטעמי בהיות עוסק ‘עוסק פטור’ הוא האספקט של הדימוי החיצוני (כלפי העולם) והדימוי העצמי (כלפי עצמך) כאחד. בתור עוסק פטור אתה מכריז על עצמך בתור מי ש'משחק במגרש של הקטנים' ולא מהווה עסק בהיקף מלא. הסטטוס הזה משדר משהו לעולם אבל יותר מכל, מהווה מסר לעצמך עד כמה העסק נלקח ברצינות על ידך.

מה לעשות? במה לבחור?

ברור שההחלטה במה לבחור - ‘עוסק מורשה’ או ‘עוסק פטור’ הנה אינדבידואלית ותלויה במידה רבה בפרמטרים אישיים של כל עוסק אולם, מאחר ופטור בלי כלום אי אפשר, נעלה כאן קריטריונים מקובלים שיעזרו לך לקבל החלטה:

אם קהל היעד שלך מורכב בעיקר מהשוק הפרטי וכמות הלקוחות העסקיים שלך (שיש להם תועלת בחשבונית מס) קטנה, עולה הכדאיות של רישום כעוסק פטור. ככל שמספר הלקוחות העסקיים שלך עולה, עולה איתם הכדאיות שבהרשמה כעוסק מורשה.

אם הציפייה היא לקצב גידול כזה שיהפוך אותך לעוסק מורשה בתוך פרק זמן נראה לעין, כדאי להירשם מלכתחילה כעוסק מורשה ולחסוך את הטרחה שבשינוי סטטוס, הדפסה מחדש של קבלות, שינוי נהלים ומחירונים וכד'.

אופן ניהול הרישום השוטף ישפיע גם הוא על ההחלטה. האם ניהול הרישום השוטף נעשה בכוחות עצמך או שהחומר מועבר על ידך לרואה חשבון/ יועץ מס כל חודש- חודשיים? אם איש או אשת מקצוע מטפלים לך באדמיניסטרציות, אין יתרון בהיותך עוסק פטור כי ה'בלאגן' ממילא אינו מטופל אצלך.

ומילה אחרונה לסיום

דרכו של עולם היא שכל החלטה שאנו מקבלים, יבוא יום ואנחנו עלולים להגיד ‘חבל שעשינו כך’. אולם, השינוי בהקשר הזה אינו קשה ורואה החשבון או יועץ המס שלך ישמח לסייע לך במעבר הנדרש, או בחשיבה מחודשת מה נכון עבורך.

בהצלחה!