הערה קצרה לפני שמתחילים: היות והמאמר נכתב לטובת ‘האזרח מן היישוב’ שאיננו מומחה למיסים ‘הוקרב’, במספר מקרים, הדיוק הדקדקני לטובת הסבר בהיר של המצב. בכל שאלה, התלבטות או ספק, יש לקבל ייעוץ מקצועי בהתאם לנתונים הפרטניים.
ועכשיו - מתחילים!
בסביבת העסקים הנוכחית, פעמים רבות מנסים עסקים הזקוקים לכוח אדם נוסף, לגייס קבלני משנה (פרילנסרים) שיבצעו את העבודה הדרושה ויתוגמלו כנגד חשבונית שיוציאו כעצמאיים לעסק הצורך את עבודתם.
יש מספר גדול של אופני התקשרות עם קבלני משנה. בדרך כלל, מקובל לדבר על מצב שבו עסק א' מעביר לעסק ב' פעולה או תהליך מסוימים ואילו עסק ב' נותן שירות ללקוחות רבים. לא על מצב כזה (או דומה) מדובר כאן.
פעמים רבות עסק בא לאדם ומציע לו הצעה בסגנון ‘אתה עובד עבורנו 40 שעות בשבוע, מכל בחינה פרקטית אתה עובד שלנו, אבל במקום משכורת של 100, ניתן לך את שכרך כנגד חשבונית מס שתפיק לנו ולא יהיו בינינו יחסי עובד- מעביד’.
במאמר זה ננסה לנתח ולשקול חלק מהתכונות בסוג כזה של התקשרות על היתרונות והחסרונות שבה לעומת האלטרנטיבה.
הרעיון הבסיסי
כמעט תמיד ‘עובדים’ מהווים את ההוצאה הגדולה ביותר שיש לעסק. בנוסף לשכר, יש למעביד שורה ארוכה של מחויבויות והתחייבויות כלפי העובדים, חלקן מתוקף חוק ואחרות, מתוקף נוהג מקובל.
בשנים האחרונות יותר ויותר עסקים בוחרים להעסיק עובד בתנאי קבלן משנה ובאמצעות כך, הם מבקשים לפטור את עצמם מהמחויבויות, התנאים והמגבלות הכרוכות ביחסי עובד- מעביד. המעסיקים מבינים שייתכן והם ישלמו על כך תוספת מחיר, אך מהצד השני הם מוכנים לשלם את המחיר שבחופש ובהעדר יחסי עובד מעביד.
חשוב לציין, כי כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה טרם העסקת אדם כפרילנסר, שכן לא פעם פסקו בתי הדין לעבודה, כי למרות שהצורה הפורמלית של ההתקשרות היתה כפרילנסר, בפועל זו היתה עבודה שכירה ופסקו שהמעביד מחויב בתשלום פיצויי פיטורין, ימי חופשה וכיו"ב. עוד חשוב לזכור, כי על פי החוק, עובד אינו רשאי לוותר על זכויות המוקנות לו מכח חוקי העבודה ולכן, חתימתו מראש על ניירות שונים אינה מהווה ערובה לדבר.
היתרונות למעסיק בהעסקת פרילנסר
בהתקשרות עם פרילנסר יש למעסיק יתרונות ברורים ופשוטים: אם יש עבודה הוא משלם ואם אין עבודה - אין תשלום. בנוסף, התשלום מוגדר וידוע מראש ואין חובות ו/או התחייבויות לתשלום נוסף כמו למשל דמי מחלה, שיכולים להגיע במפתיע.
מעבר לכך- מערכת היחסים עם פרילנסר היא כזו שאינה מקימה מגבלות על המעסיק בהפסקת עבודתו של קבלן המשנה. הוא לא צריך לתת הודעה מראש, לא צריך לשלם פיצוי פיטורין ומאוד נדיר שוועד העובדים ו/או ההסתדרות יתערבו. מערכת היחסים ניתנת לניתוק באופן מיידי.
מצד שני, אין להתעלם מכך שגם לעובד יש את אותה חירות- אם מחר הוא ימצא עבודה טובה או מעניינת יותר, הוא יקום וילך כי אין למעביד שום ‘שוט’ להחזיק בו. אפילו חובת הודעה מוקדמת מכח החוק אינה מחייבת אותו ככל הנראה, אין צורך לשחרר פיצויים ולמעשה, אין אמצעי לחץ כלשהו למניעת עזיבת הפרילנסר, פרט לטיעון המוסרי בדמות ‘איך אתה עושה לי את זה’.
נקודת ההשקפה של העובד
מבחינת העובד, בעבודה כשכיר מגולמים יתרונות רבים. לדוגמה: העובד זכאי לדמי מחלה, לחופשה שנתית, דמי הבראה וכד'.
הזכויות האלה שוות כסף ולמרות שניתן לתמחר אותן, יש בעצם קיומן משום אלמנט ביטוחי. מעבר לכך, אם מחר יבוצע תיקון בחקיקה (או בהסכם קיבוצי) שישפר את מצב השכירים, הרי שהתיקון יחול על העובדים באופן אוטומטי, בעוד שבתור עצמאי, על כל שינוי יש להאבק ולהיכנס למו"מ מחודש עם המעסיק או הלקוח.
בנוסף, עובד שמאבד את מקום עבודתו זכאי לדמי אבטלה ואילו לעצמאי אין דמי אבטלה. הדבר אינו ניתן לתימחור מאחר ובמדינת ישראל אין חברת ביטוח המבטחת אנשים מפני אבטלה. גם לאחר החמרת התנאים והפגיעה בזכויות במשך השנים, עדין מדובר בביטוח חשוב ורב ערך. מובטלים זכאים גם להטבות שונות (כגון הנחה בארנונה במקומות מסוימים) שעצמאים לא יוכלו לקבל מאחר והם לא מוכרים כ'מובטלים'.
ואם כל זה לא מספיק, יש גם את האלמנט הפסיכולוגי של תחושת היציבות: אני נמצא במקום בטוח, יציב, יש לי בוס שדואג לי, יש מחר ידוע מראש (פחות או יותר). היציבות הפסיכולוגית נותנת לאדם ‘עוגן’ חשוב בעידן חוסר הוודאות שלנו, מאפשרת לו להזדהות עם מקום העבודה, להרגיש שייכות ועוד. לדעתי, האלמנט הפסיכולוגי הוא החשוב ביותר ולא רק בתחום המקצוע.
מצד החסרונות, יש להזכיר את העובדה שהמעביד קובע לנו דברים רבים ביותר. למשל, המעביד הוא זה שקובע את תאריכי החופשה שלנו. אם אנו רוצים לצאת לחופשה במועד אחר, המעביד יכול לאסור עלינו. בנוסף, כמעט בכל מערכת של יחסי עבודה, יש מגבלות על מה מותר לנו לעשות מעבר לשעות העבודה. כך, כמעט בכל חוזה עבודה לא נהיה רשאים לעבוד (בזמננו הפנוי) אצל מתחרים ו/או ספקים או לקוחות של מעבידנו. מעבידים רבים דורשים שכל עבודה נוספת תקבל את אישורם מראש. בתור עצמאים אין עלינו שום מגבלה כזו. אמנם, יש מחויבות כללית של התנהגות הגונה ותום לב, אולם היא פחותה באופן משמעותי.
גם בתום יחסי העבודה עם מעבידנו הנוכחי, ייתכן וחלות עלינו מגבלות לגבי היכן מותר לנו לעבוד והיכן לא. למרות חופש העיסוק שמעוגן בחוק, במצבים רבים הסעיף בהסכם ההעסקה הגוזר עלינו ‘תקופת צינון’ הנו סעיף חוקי. כעצמאי, הרבה יותר קשה לאכוף עלי מגבלה כזו או אחרת.
הדיון הכספי
'כסף מסובב ת'עולם' ובסיכומו של דבר ההחלטה מה עדיף - פרילנסר או שכיר, צריכה לשקול גם את ההיבט הכספי.
'ברור לחלוטין, שאם מציעים לכם משכורת של 100 או להיות פרילנסרים תמורת 100, עדיף להיות שכירים. גם ברמה הפשוטה ביותר של עלויות מעביד ישירות אין ספק שזה כדאי. בתור התחלה, הביטוח הלאומי גובה מהמעביד כל חודש כ- 6% יותר ממה שהוא מנכה מהעובד. זה בתוקף חוק ומיידי ואין שום סיבה שאתם תהיו אלה שתשלמו את 6% האלה בעצמכם ומכספכם.
מקובל להעריך שעובד שכיר עולה למעבידו (מעבר לשכר ברוטו) כ- 20% - 45% נוספים (תלוי אלו הטבות סוציאליות הוא מקבל מעבר לשכר - קרן פנסיה/ קרן השתלמות/ ביטוח אבדן כושר השתכרות/ רכב חברה ועוד). אבל, גם אם תקבלו הצעה לעבוד כפרילנסרים תמורת 120% לעומת שכר כשכיר, עדיין כדאי לך לשקול זאת, שכן כשכיר יש מרכיב די משמעותי של שכר שמהווה סוג של ביטוח: למשל: דמי מחלה ודמי אבטלה הם סכומים שתקבלו אם יקרה משהו חמור ולא צפוי ומשמשים סוג של ‘רשת בטחון’ שכעצמאיים יהיה עליכם לפרוש לעצמכם כי אין לכם אותה.
מצד שני, כפרילנסר בדרך כלל תוכלו לתבוע הוצאות מסוימות אשר יקטינו את חבות המס. מקובל לדבר על כך שהשכיר חי מהנטו, והעצמאי חי מהברוטו. זו כמובן אמירה כוללנית, אולם לא לגמרי מופרכת. למשל, כפרילנסר חלק מהוצאות הרכב, הסלולר, אולי הוצאות הבית (אם העבודה נעשית מהבית) וכד' נחשבות הוצאות עסקיות ומקטינות את החבות מס. בצד העלויות יש לזכור שכעצמאי יש גם תיקים ברשויות המס וניהולם כרוך בהשקעת משאבים (זמן או כסף) מסוימת.
אז מה נכון לעשות?
כמובן שההחלטה מה לעשות ובמה לבחור הנה החלטה אישית התלויה רבות בפסיכולוגיה האישית של כל אחד וכמה ובכמה כל אחד ואחת מוכנים ‘לשלם’ עבור השקט שמגיע עם הסטטוס ‘שכיר’.
עם זאת, אבקש להמליץ על כמה קריטריונים שבדרך כלל יהיו משמעותיים במערכת השיקולים של רוב האנשים:
אם מציעים לכם כפרילנסרים פחות ממה שמקובל לחשב כ'עלות למעביד' של השכר שהייתם מקבלים כשכירים (תוך הבאה בחשבון של הרכיבים הסוציאליים) אין הצדקה להיות עצמאיים. יש מחשבונים (גם חינמיים, באינטרנט) לחישוב והשוואה בין החלופות.
אם השקט הנפשי חשוב לכם או ה'בלאגן' שבפתיחת וניהול תיקים ברשויות המס מרתיע אתכם, ישנה עדיפות להיות שכירים. מצד שני, אם אתם שואפים להתפתח וחושבים על לקוחות או פרויקטים נוספים, הדבר מצביע על עדיפות להיות עצמאיים.
בכל מקרה, אם ההחלטה שתתקבל היא להיות עצמאיים, קיימת חשיבות עליונה לכך שתפרישו בכל חודש סכום כסף מספיק ליום סגריר. כשכירים, מצטברים לזכותכם סכומים לא מבוטלים לעת זקנה או צרה. גם כעצמאיים אתם חשופים לאותם סיכונים ולכן חובה עליכם לחסוך. בלי לחסוך, אל תעזו לחשוב על עצמאות.
ומילה אחרונה לסיכום
כל החלטה שתיקחו, יהיו לה את ימי המשבר שלה. זו דרכו של עולם.
אל תמהרו להישבר. דבקו בהחלטתכם ו'רוצו איתה' דרך מסוימת לפני שתחליטו לשקול שוב לשנות מסלול.
בהצלחה.
