הוצאות בלתי צפויות הן ההוצאות הכי מבאסות. סוף סוף יש לכם קצת כסף ליהנות אתו ואז בום טרח הוא נעלם. כמה פעמים כשהתקלקל לכם משהו בבית אמרתם לעצמכם 'יואו, לא תכננתי את ההוצאה הזאת' או: 'נכנסתי למינוס בגלל התיקון של הרכב'. 

מהן 'הוצאות לא צפויות'? 

הוצאות לא צפויות הן הוצאות שאין לנו שום דרך לצפות אותן.
ולא. חופשה היא לא הוצאה לא צפויה, למרות שאני יודעת שלא תכננתם אותה ושהיא 'נפלה' עליכם לגמרי בהפתעה לקראת סוף אוגוסט או בדיוק בחגי תשרי.
גם המתנות של הילדים בכיתה או יציאה של הילד לבילוי הן לא 'הוצאה לא צפויה'.

את החופשה וגם את הבילוי של הילדים אנחנו יכולים לגמרי לצפות מראש. הרי הילד גדל וסביר שירצה לצאת עם חברים והחופשה... ובכן, אנחנו, כמו רוב האנשים, אוהבים לצאת לחופשה פעם בשנה ובגלל שיש לנו ילדים, סביר להניח שנצא אליה בזמן החופש במסגרות החינוך. כן, כן. בזמן הכי יקר.    

הוצאות בלתי צפויות הן לרוב הוצאות לא טובות, הוצאות שלא היינו רוצים לעשות אותן אבל אין לנו ברירה. 

מה לדוגמה? דברים שהתקלקלו בבית או במצבר ברכב, צינור שהתפוצץ, משקפים שנשברו או סתם המעלית של הבניין שמצריכה תיקון ונדרשת השתתפות של כל דירה.

האם אפשר לתכנן הוצאות בלתי צפויות? הן הרי בלתי צפויות!

תנו לי להפתיע אתכם: כל סיכון אפשר לנהל. הרי גם במלחמה אנחנו מתכוננים ונערכים לתגובה בלתי צפויה מצדו של האויב ולכן, אפשר להתכונן במידה רבה גם למקרים של 'הוצאות לא מתוכננות'.

איך עושים את זה? ישנו כלל אצבע לפיו כדאי לחסוך בין 3% ל- 5% מההכנסה נטו בכל חודש. את הסכום הזה מומלץ לשים בחיסכון נזיל (כדוגמת פיקדון יומי) וכך, בעת הצורך נוכל למשוך את הכסף ולהשתמש בו להוצאה ה'לא צפויה'. 

איך נקבע האם לחסוך 3% או 5% מההכנסה נטו? זה כבר תלוי בנכסים ובהתחייבויות שיש למשפחה הספציפית. אם זוג שוכר דירה וכל הנכסים שברשותם הם מכונת כביסה ורכב, סביר להניח שהם יוכלו לחסוך 3% ואילו מי שיש בבעלותו דירה ורכב, יכול 'למשוך' לגבול העליון ולחסוך 5%. 

אגב, מי שיש לו נכסים רבים, טוב יעשה אם יחסוך אפילו יותר מ 5% וזאת כדי שהמשפט 'מרבה נכסים מרבה דאגות' לא יהיה נכון לגביו.

עד מתי חוסכים? האם לעולמים, או שאחרי תקופה מסוימת, אפשר להשתמש בכסף שלא 'נוצל' לנופש?

אכן מאוד מפתה להשתמש בסכום הגדול שהצטבר בחיסכון לטובת חופשה באירופה שתמיד חלמנו עליה. אני לא אומרת לכם לא לצאת לחופשה המיוחלת ולהפך: צאו אליה, אבל ממנו אותה באמצעות חיסכון דומה שתפתחו לטובת חופשת החלומות שלכם. אל תשתמשו בשום פנים ואופן בכסף שחסכתם לטובת 'ההוצאות הלא מתוכננות' למטרות אחרות. 

למה? פשוט: כי ככל שעובר הזמן ונחסך סכום גדול יותר של כסף, כך חלוף הזמן משפיע גם החפצים והמערכות סביבכם. אלה מתיישנים והנזקים נצברים והולכים, כך שההוצאות ה'בלתי צפויות' הן רק עניין של זמן. 
 

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אמיתי מהחיים שלי:

בתקופת הקורונה, כולנו היינו בבית והקיץ היה חם ולח. הפסקות החשמל לא הפסיקו להתרחש ומרפי, כמו מרפי, לא אכזב גם הפעם והמזגן, כמו שבטח ניחשתם, הפסיק לעבוד. 

ניסינו לתקן אותו אבל מחיר התיקון היה גבוה מידי. היה ברור שעדיף לקנות מזגן חדש אבל אם כבר, אז כבר. לא דובר על 'סתם מזגן' שצריך היה לקנות אלא על זה שמקרר את המרחב הכי גדול בבית: המזגן בסלון.

וצרות הרי מגיעות בצרורות. באותו שבוע בדיוק, החליט המקרר שלנו בן ה- 10, להפסיק לעבוד. נדרשנו להחליף את גוף הקירור (התרמוסטט), תוך תקווה שהכול יסתדר ושנוכל להמשיך ולהשתמש בו שנים ארוכות נוספות, אבל זה כמובן לא קרה ונדרשנו לקנות מקרר חדש. יצא, אם כן, שבחודש אחד נדרשנו לשלם על מקרר ועל מזגן מרכזי - שתי הוצאות גבוהות ולא פשוטות. 

לשמחתי, הייתה לנו קופת חיסכון להוצאות לא צפויות, כך שההוצאה הכבדה לא פגעה בהתנהלות היומיומית שלנו. אם לא היינו מתנהלים נכון ולא היינו מתכוננים לסיכונים אפשריים, סביר להניח שהיינו נדרשים לקחת הלוואה בריבית גבוהה ועד היום היינו מחזירים אותה. הלוואה כזו, שרק הייתה עולה והולכת לנוכח עליית הריבית והמדד, הייתה 'נופלת' עלינו ומהווה נטל שהיה מאלץ אותנו להצטמצם במשך שנים על מנת לעמוד בהחזרים שלה.
 

אין לי ספק שאף אחד מכם לא מעוניין להיכנס למצב של החזר הלוואה ומינוסים בגלל תיקונים או רכישת מכשירים חשמליים ושתעדיפו להתמודד עם ההוצאות הבלתי צפויות בחכמה. לשם כך, פתחו כבר היום (או מקסימום מחר בבוקר) פיקדון יומי והפקידו אליו, פעם בחודש, בין 3% ל- 5% מההכנסה שלכם נטו לצורך ההוצאות הלא צפויות. כך, תנהלו אתם את הסיכונים ולא הם אתכם.

בהצלחה.