מדריך להתנהלות כלכלית נכונה בעסק

עשרות אלפי עסקים נסגרים בשנה במדינת ישראל. 

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שהתקופה העיקרית שבה עסקים נסגרים היא בין השנה השנייה לשלישית להקמת העסק.

על פי אותם נתונים, כ- 90% מהעסקים 'שורדים' את השנה הראשונה, כ- 88% 'שורדים' את השנה השניה, ורק כ- 75% 'שורדים' את השנה השלישית. אדם שפותח עסק, יעבוד בעסק לרוב כ'עובד', שוכח שהוא גם 'מעביד' של עצמו וצריך לדאוג לעצמו לכל מה שמעביד אחר היה דואג לו. משזה לא קורה, מתחילות הבעיות.

אחת מהסיבות הבולטות לסגירת עסקים, היא חוסר כדאיות כלכלית שנובעת מהתנהלות כלכלית לא נכונה.

אז איך אפשר לדאוג לכך שההתנהלות הכלכלית שלנו בעסק תהיה תקינה?

התשובה לשאלה פשוטה: באמצעות תכנון! תכנון תקציב, תכנון תזרים, תכנון הוצאות, תכנון משכורת.

תכנון, תכנון ושוב - תכנון.

נתחיל מההתחלה: כמה אנחנו מתכננים להרוויח מהעסק?

נכון. אף אחד מאיתנו לא יכול לצפות את העתיד, אבל אפשר בהחלט להתבסס על נתונים מהעבר ומההווה, ובהתאם להם להבין, כמה אנחנו יכולים להרוויח מהעסק ומהן הפעולות שאנחנו נדרשים לעשות כדי להגיע לאותו רווח.

התכנון הזה נקרא 'תחזית כלכלית' וישנן מספר דרכים לבנות אותה: הפשוטה ביותר היא להגדיר את הסכום שאנחנו רוצים להרוויח בכל חודש ולפרט כמה מכל מוצר/שירות שלנו נידרש למכור בחודש כדי להגיע לסכום הרצוי, לאחר שנוריד את ההוצאות שיש לנו.

לדוגמה:

עסק שמציע שני שירותים: האחד הוא שעת ייעוץ במחיר של 300 ש"ח, והשני הוא עיסוי ב- 500 ש"ח. בשעת הייעוץ אין הוצאות ישירות על השירות, כך שהרווח על שירות זה הוא 300 ש"ח, ואילו בעיסוי יש הוצאה על שמנים, סדינים חד פעמיים ונרות, כך שסך כל ההוצאות הללו מגיעות ל- 50 ש"ח – כלומר הרווח על עיסוי הוא 450 ש"ח (500 פחות 50). רווח זה, נקרא 'רווח גולמי'.

בנוסף להוצאות הישירות על כל שירות, ישנן גם הוצאות קבועות לעסק. לצורך הדוגמה נניח שההוצאה היחידה הקבועה על העסק היא שכירות קליניקה בעלות של 1,000 ש"ח לחודש.

במידה ובעל העסק מעוניין להרוויח 5,000 ש"ח בחודש, נדרשת הכנסה משני השירותים של 6,000 ש"ח, כך שכאשר תופחת ההוצאה על השכירות, יוותרו 5,000 ש"ח.

כעת, אפשר לשאול, כמה מכל שירות/מוצר צריך למכור כדי להגיע להכנסה של 6,000 ש"ח.

כדי להגיע לכך צריך למכור כ- 14 עיסויים (14*450=6,300) או 20 שעות ייעוץ (20*300=6,000) או 8 עיסויים ו- 8 שעות ייעוץ (8*8+450*300=6000) ועוד כל מיני אפשרויות אחרות, כך שניתן 'לשחק' עם המספרים.

אפשר גם לחלק את הסכום ב- 4 (או ב- 4.35 לדייקנים) כדי להבין את הסכום השבועי שצריך להכניס, על מנת להגיע ליעד החודשי (במקרה הנ"ל – 6,000 לחלק ל- 4 הם 1,500– כלומר אם בעל העסק ימכור 5 שעות ייעוץ בשבוע, הרי שיגיע ליעד השבועי. (300*5=1,500)

כאשר יש לנו תחזית כלכלית, זה מקל עלינו להתמקד במוצרים או בשירותים היותר רווחיים שלנו, או בכאלו שלא נמכרים מספיק.

ואיך גורמים לזה לקרות? איך אפשר לוודא שמגיעים לסכום הרצוי?

כדי להבין את ההכנסות וההוצאות ועל מנת להתנהל נכון כלכלית, אחד הדברים החשובים ביותר הוא להפריד את העסק מהבית.

מה זה אומר בפועל?

כל בעל/ת עסק צריכים לדעת שישנם חודשים טובים יותר וחודשים טובים פחות. תקופות בהן ישנם רווחים גבוהים יותר ותקופות עם רווחים נמוכים יותר. 

לעליות ולמורדות שקיימות בעסק, אסור להשפיע על הבית. הבית צריך להיות מיוצב, עם הכנסה קבועה ומסודרת, אחרת זה עלול להביא לקריסה כלכלית, לא רק של העסק אלא גם של הבית. 

איך עושים את זה? 

אני בטוח שלא פעם אמרו לכם, שחובה לפתוח חשבון בנק נפרד לעסק. האומנם? האם עסק קטן שרק נפתח, נדרש יחד עם פתיחת העוסק במס הכנסה ובמע"מ לפתוח חשבון ייעודי לעסק? התשובה לכך בעיני אינה חד משמעית. 

אני קורא לזה, לעשות את זה חכ"ם: חייב, כדאי, מיותר.

במידה ומדובר בעסק חדש, שרק נפתח ושאין לו הרבה הכנסות או הוצאות עדיין, או שההכנסות של העסק אינן ההכנסות העיקריות של הבית ומדובר בתוספת קטנה מהצד (כמה מאות בודדות של שקלים), במקרה כזה, יהיה מיותר לפתוח חשבון נוסף לעסק.

במידה ומדובר בעסק, שההכנסה ממנו אינה ההכנסה העיקרית של הבית, כמו אצל עצמאיים שהם גם שכירים ומקבלים משכורת ממקום העבודה שלהם, אבל העסק עדיין מגלגל סכומים גבוהים של הכנסות והוצאות, במקרה כזה, יהיה בהחלט כדאי לפתוח חשבון נוסף ייעודי לטובת העסק, מכיוון שזה יעשה הרבה מאוד סדר ויאפשר צמיחה של העסק. אולם היות וכאמור לא מדובר בהכנסה העיקרית, אין ממש חובה לעשות זאת.

לעומת זאת, אם מדובר בעסק שההכנסות שלו הינן ההכנסות העיקריות של הבית ולבעל העסק אין הכנסה נוספת קבועה ממקום אחר, אזי במקרה כזה, חובה לפתוח חשבון נוסף לטובת העסק, על מנת שכאמור, העליות והמורדות של העסק לא ישפיעו על הבית.

במידה, והחלטתם שלא לפתוח חשבון נוסף לעסק, ההמלצה תהיה להוציא לפחות כרטיס אשראי נוסף, ייעודי עבור הוצאות העסק, כך שתהיה הפרדה לפחות בהוצאות, דבר שיקל עלינו להבין בכל רגע נתון מהו סכום ההוצאות האמיתיות של העסק. כדי לא להתבלבל בין שני הכרטיסים, ניתן להדביק מדבקה עם המילה 'בית' על כרטיס האשראי של הבית, ועם 'עסק' על כרטיס האשראי של העסק.

למה צריך לדעת את סך ההוצאות של העסק? הרי אפשר לשאול את רואה החשבון

אז זהו, שלא.

תפקידו של רואה החשבון, הוא לגרום לכך שתשלמו פחות מס וכדי לעשות את זה, הוא ידווח, כהוצאה של העסק, על כל מה שאפשר לדווח עליו כהוצאה כזו, גם הוא איננו הוצאה אמיתית של העסק.

למשל: עסקים שפועלים מהבית, רואה החשבון ידווח אחוז מהארנונה, מהחשמל והמים כהוצאה על העסק, למרות שלא מדובר בהוצאות אמיתיות של העסק.

כך גם לגבי הוצאות רכב שביחס אליהן ניתן לדווח על אחוז מסוים כהוצאה של העסק. אבל שוב, גם כאן, לא תמיד מדובר בהוצאה אמיתית של העסק ולכן סכום ההוצאות שרואה החשבון קובע כהוצאות על העסק, לא ייתן לנו את התמונה האמיתית. כרטיס אשראי ייעודי לעסק, לעומת זאת, בהחלט יעשה את זה.

איך אפשר בעצם לדעת אם הוצאה מסוימת היא הוצאה 'אמיתית' על העסק או לא?

התשובה לכך פשוטה.

מה שנדרש, הוא לשאול את עצמנו ביחס לכל הוצאה את השאלה הבאה: 

'אם לא היה לי עסק, האם עדיין הייתי משלם את ההוצאה הזו?'

אם התשובה היא כן, (כמו למשל ארנונה, חשמל, ביטוחי רכב וכו'), הרי שלא מדובר בהוצאה אמיתית על העסק ואם, לעומת זאת, אם התשובה היא לא (כמו למשל בטוח לאומי, מפגשי נטוורקינג, מוצרי קד"ם, ייעוצים וכו') הרי שמדובר בהוצאה אמיתית של העסק.

ואז, מומלץ להשתדל ולשלם בכרטיס הייעודי של העסק את כל ההוצאות האמיתיות של העסק.

רגע ואם כן פותחים חשבון, חייבים לפתוח חשבון 'עסקי'?

ממש לא. כל עוד לא מדובר בחברה בע"מ וכו', ניתן לפתוח חשבון עו"ש רגיל לגמרי. החשבון לא חייב להיות מוגדר בבנק כ'עסקי' ואפילו עדיף שלא יהיה מוגדר ככזה, כי לרוב בחשבון שמוגדר 'עסקי', ישנן עלויות גבוהות יותר מאשר חשבון עו"ש רגיל.

אבל לא חבל לשלם עמלות על שני חשבונות ועל שני כרטיסי אשראי?

מי אמר שצריך לשלם עמלות בכלל? עמלות אינן גזרות גורל וניתן ובהחלט כדאי להתמקח עליהן ולא לשלם אותן, גם בחשבון של הבית וגם בחשבון של העסק.

עם זאת, אם לא תרצו להתמקח וישנה עלות של 20 ₪ בחודש בחשבון הנוסף בגין עמלות, מדובר בסכום זניח יחסית לסדר ולבהירות שהפרדת החשבונות מביאה איתה. לכן, גם תשלום עמלה לא צריך להוות מחסום בפני פתיחת חשבון.

אגב, לגבי עמלות בכרטיסי אשראי יש היום מגוון רחב של כרטיסי אשראי ללא כל עלות.

אבל איך מתנהלים עם שני חשבונות? זה לא מבלבל יותר?

חד משמעית לא. נכון, שמי שלא רגיל להתנהל כך, עלול להתבלבל מעט בחודשים הראשונים, אבל לאחר שמתרגלים, הכל נראה אחרת, ברור ומובן הרבה יותר.

יהיו לנו שני חשבונות: אחד של העסק, עם כל ההכנסות וההוצאות של העסק ועם כרטיס אשראי ייעודי, והשני של הבית, עם ההכנסות, הוצאות וכרטיס אשראי שמשמש לבית.

הקשר היחיד בין שני החשבונות, הוא העברת משכורת קבועה מהחשבון של העסק לחשבון של הבית, אחת לחודש בתאריך קבוע. כך בעצם, הבית יודע מראש כמה כסף ייכנס ולא יחווה את העליות והמורדות של העסק!

משכורת קבועה? מה, אנחנו שכירים?

לא. אנחנו לא שכירים, אבל מי אמר שאנחנו לא יכולים להעביר לעצמנו משכורת קבועה הביתה? עם תכנון נכון, זה אפשרי בהחלט, מניסיון!

איך עושים את זה? איך יודעים כמה להעביר בכלל ומתי?

התשובה היא בהתאם להכנסות ולהוצאות העסק. ברגע שיש לנו הפרדה כמו שתיארנו מעלה, אנחנו יודעים בדיוק מהן ההוצאות של העסק (האמיתיות), ההכנסות של העסק ולכן אנחנו יכולים לחשב את הרווח שיש לנו בחודש, תוך שאנחנו לוקחים בחשבון גם הוצאות שנתיות שלא משולמות כל חודש.

כדי לעשות את החישוב הזה, מומלץ לקחת ממוצע של לפחות חצי שנה אחרונה.

לדוגמה: ניקח עסק שהכנסותיו בחצי שנה האחרונה היו 120,000 (לכל ששת החודשים יחד). ממוצע ההכנסה החודשית הוא 20,000 ש"ח. נוריד את ההוצאות החודשיות (שכוללות את ביטוח לאומי, פנסיה, השתלמות, מס הכנסה, ייעוצים למיניהם, שיווק וכו') שלצורך הדוגמה נעמיד אותן על 8,000 ש"ח בחודש ונקבל רווח חודשי של 12,000 ש"ח (20,000 ש"ח פחות 8,000 ש"ח).

מהסכום הזה, נחליט שאנחנו מעבירים כמשכורת, סכום של 10,000 ₪, ואת 2,000 השקלים שנותרו, נשאיר בחשבון העסק על מנת לייצר צמיחה.

לגבי, עיתוי העברת המשכורת - כאן התשובה תקבע בהתאם לתזרים העסק. כלומר, למועד בחודש שבו ההעברה הכי מתאימה, לאחר בחינת ההורדות הקבועות שיש לנו בחשבון העסק.

רגע, אבלו מהו תזרים?

תזרים הוא התנועות של ההכנסות וההוצאות שיש בחשבון הבנק במהלך כל החודש. כדי לבנות אותו, אנחנו צריכים לבנות טבלה עם התאריכים הקבועים שבהם קורה משהו בחשבון.  למשל, ב- 2 לחודש נכנסים תשלומים מחברות הסליקה שלנו, ב- 10 לחודש יורד כרטיס האשראי שלנו, ב- 15 לחודש יורדת ההלוואה שלקחנו, ב- 22 לחודש יורד החיוב של ביטוח לאומי, ב- 28 נכנס סכום קבוע מלקוח שעושה לנו הוראת קבע וכו'. כשאנחנו עורכים תזרים, אנחנו יכולים לדעת, בכל רגע נתון במהלך החודש, מה מצב החשבון שלנו, ובהתאם לכך, לקבוע תאריך שהוא הכי מתאים להעברת משכורת לחשבון הפרטי.

דוגמה לתזרים:

ומה קורה בחודשים קשים? כשהרווחנו פחות מהמשכורת שתכננו להעביר?

השאלה הנכונה יותר היא מה קורה בחודשים טובים שבהם הרווחנו יותר מהמשכורת?

והרי זה כל היופי בתכנון. אם אנחנו יודעים, כמו בדוגמה הקודמת, שההכנסה הממוצעת שלנו היא 20,000 ש"ח, בהחלט יכול לקרות מצב שבחודש מסוים נרוויח 25,000 ש"ח וחודש אח"כ רק 10,000 ש"ח.

החוכמה היא, שבחודש הטוב שבו הרווחנו יותר נעביר את אותה משכורת שדיברנו עליה (לפי הדוגמה שלנו 12,000 ש"ח), כך שיישאר כסף בחשבון שיאפשר לנו בחודש הפחות הטוב להשתמש בו ועדיין להעביר משכורת של 12,000 ש"ח.

נכון, שבהתחלה נדרש לעשות התאמות עד שנצבר הון בחשבון, אבל ברגע שזה קורה, זו הופכת להיות פעולה אוטומטית של העברת משכורת.

ומה עם העלאת משכורת? מתי זה אפשרי?

אחת למספר חודשים, נעשה בדיקה של רמת ההכנסות שלנו אל מול ההוצאות ובהתאם לתוצאה, נוכל להחליט האם ניתן להגדיל את המשכורת או לא.

בדוגמה שלנו, אם ממוצע ההכנסות עולה מ- 20,000 ש"ח ל- 23,000 ש"ח על פני תקופה מספקת של לפחות חצי שנה, (ועדיף אפילו שנה) וההוצאות לא גדלו בהתאם, אזי נוכל להעלות את המשכורת בהתאם.

כך בעצם, אנחנו מונעים את העליות והמורדות האינסופיים שיש לנו בעסק, שלא ייגעו ולא ישפיעו על החשבון של הבית.

מה עם כספים מזומנים שמתקבלים בעסק? האם ניתן להשתמש בהם לטובת הבית?

התשובה היא לא. ההמלצה היא להפקיד אותם בחשבון הבנק של העסק, לפחות אחת לחודש ואם אפשר אחת לשבוע, זה מצוין. למתקדמים, במידה והשתמשנו במזומן של העסק לטובת הבית בלית ברירה, אזי נפחית את הסכום שהשתמשנו בו מהמשכורת שאנחנו מעבירים לעצמנו. 

לדוגמה: אם המשכורת שאנחנו רוצים להעביר היא 12,000 ש"ח, והשתמשנו ב- 1,000 ש"ח שהתקבלו בעסק לטובת הבית, המשמעות היא שכבר 'העברנו' 1,000 ש"ח מתוך 12,000 השקלים ונותר לנו להעביר כמשכורת רק 11,000 ש"ח.

ומה לגבי צמיחה של העסק?

כמו שכתבנו מעלה, לא כל הרווח מועבר אלינו כמשכורת, אלא מומלץ להשאיר כסף בחשבון העסק, לטובת הצמיחה שלו. צמיחת העסק כוללת פיתוחים עתידיים, תוכניות עתידיות וכל יעד שיש לנו שעבורו נצטרך כסף.

כל דבר שניתן לתכנן, ניתן וצריך גם לחסוך עבורו וככל שנתחיל לחסוך מוקדם יותר, כך הסכום שנצטרך לשים בצד בכל חודש יהיה נמוך יותר.

לדוגמה: ביטוח אחריות מקצועית שאותו אנחנו צריכים לחדש בכל שנה. אם אנחנו יודעים שהעלות שלו היא 1,200 ש"ח בשנה, אזי ההתנהלות הנכונה תהיה לשים בכל חודש 100 שקלים בצד לטובת הביטוח, כך שכשיגיע מועד החידוש, יהיה לנו את הכסף במלואו ונוכל לשלם בפעם אחת, מבלי לפרוס לתשלומים או להתחייב.

אותו דבר אם אנחנו רוצים לחדש את תמונות התדמית שלנו אחת ל- X שנים, או להחליף מחשב או טלפון אחת ל- X שנים וכו'.

באופן הזה, שום דבר לא יפתיע אותנו ולא נדרש לקחת הלוואות או לפרוס לתשלומים חודשיים שיחנקו לנו את התזרים.

איך חוסכים את הכסף בפועל?

אחת ההמלצות הטובות ביותר היא לחסוך באמצעות אפליקציית פייבוקס, שמאפשרת ליצור קבוצות ייעודיות לכל חיסכון, ולהחליט על הסכום שיועבר לשם בכל חודש.

ניתן ליצור קבוצה, לקרוא לה 'ביטוח אחריות מקצועית', לפתוח קבוצה נוספת בשם 'תמונות תדמית' וכו'. כך, כשמגיע תאריך היעד, ניתן למשוך את הסכום לחשבון ולשלם בפעם אחת. אפשר לעשות זאת כמובן גם דרך הבנק: לפתוח פיקדון עם הוראת קבע ולשים לב לנזילות של הכסף.

מה ההבדל בין לשים כסף בצד ולשלם בפעם אחת, לבין לשלם בתשלומים כך שבכל חודש הכסף יורד מהכרטיס האופן אוטומטי? הרי זה אותו הסכום

ההבדל הוא הבדל מהותי. כשפורסים לתשלומים בכרטיס אשראי, את חברת האשראי לא מעניין מה מצבינו בכל חודש, אם היה לנו חודש קשה, או לא היו לנו מספיק הכנסות וכו'. הם ייגבו בכל חודש את התשלום החודשי, בלי לשאול שאלות ומבלי להתחשב.

לעומת זאת, כשאנחנו חוסכים את הכסף בעצמינו, אנחנו שולטים! אם יש לנו חודש קשה, לא יקרה כלום אם לא נשים בצד את הכסף באותו החודש, אנחנו יכולים להחליט שהחודש לא נשים, וחודש הבא נשים פעמיים, או שנדחה את היעד בחודש. זה תלוי בנו וזה בדיוק ההבדל בין מצב שבו הכסף מנהל אותנו, לבין מצב שאנחנו מנהלים את הכסף!

ככה זה אגב, ביחס לכל יעד, גם אם הוא לא קשור לעסק אלא לבית, כמו נופש משפחתי, החלפת רכב וכו'. 

וכחלק מהיעדים הללו, אנחנו יכולים להגדיר לעצמינו גם 'תנאים של שכירים'!

למה הכוונה 'תנאים של שכירים'?

אנחנו יכולים להגדיר לעצמינו, כחלק מהיעדים, הפרשות לטובת דמי הבראה, ימי חופשה ואפילו מתנה לחג. כן, כן! זה רק עניין של תכנון נכון, רצון טוב, והתנהלות תקינה.

תחשבו איזה כיף זה לתת לעצמינו מתנה לחג פעמיים בשנה? כל מה שצריך זה להגדיר הוא את סכום המתנה שנרצה להעניק לעצמנו ולדאוג לשים את הכסף בצד בכל חודש בכדי שכשיגיע החג, נוכל להעביר לעצמינו את הכסף.

אז כמה כסף צריך שיהיה בצד?

הסכום נקבע בהתאם ליעדים או לתוכניות שיש לנו, אך ההמלצה היא לכתוב את כל היעדים, התוכניות והחלומות שיש לנו, כולל הסכום המבוקש.

כמובן שלא נצליח לחסוך מייד לכל הדברים, אבל לפחות תהיה לנו רשימה, ועם הרשימה הזו, נוכל להתחיל לתעדף דברים ולהחליט, למה אנחנו חוסכים עכשיו ולמה אחר כך.

בנוסף לחיסכון ליעדים, חשוב שתהיינה לנו גם הגנות כלכליות.

מהן הגנות כלכליות לעסק?

כדי שעסק לא יקרוס כלכלית, צריך לבנות לו הגנות כלכליות. 

הגנות כלכליות יכולות להגיע בדמות ביטוחים (ביטוח אובדן כושר עבודה למשל) או בדמות של חיסכון כספי, שיוכל להחזיק אותנו בתקופות לא טובות של העסק.

ההמלצה היא לחסכון סכום של כחצי שנת הכנסות, כלומר אם ההכנסה הממוצעת החודשית שלנו היא 20,000 ש"ח, אז חסכון של 120,000 ש"ח.

נכון. לוקח זמן לחסוך סכום כזה, אבל אם לא נתחיל, אף פעם לא יהיה לנו אותו.

אגב, יכול להיות שחסכנו את הסכום הזה בקרן השתלמות נזילה, או בקופת גמל להשקעה שפתחנו מזמן, ואז, כל מה שנדרש הוא להגדיר שבמידת הצורך, ברגע של משבר, נוכל להשתמש בכספים אלו (לאו דווקא נדרש להוציא את הכספים מהקרן. ישנן אלטרנטיבות אחרות).

איפה כדאי לחסוך כסף?

כעצמאים יש לנו את הפריווילגיה לפתוח לעצמינו קרן השתלמות ולהפקיד אליה עד 19,920 ש"ח בשנה (נכון לשנת 2023).

למה פריווילגיה? כי שכיר לא יכול להפקיד לעצמו, אלא הוא נתון לחסדי המעסיק שלו: אם המעסיק יחליט לפתוח לו קרן השתלמות, תהיה לו קרן השתלמות, ואם לא, אז לא.

חיסכון בקרן השתלמות הינו החיסכון הכי טוב שקיים! למה? כי בכל סוג חיסכון אחר שנעשה, במידה והרווחנו מהחיסכון כסף נוסף, אנחנו נידרש לשלם למדינה מס רווח הון.

כמה מס? תלוי במספר פרמטרים, אבל בגדול סביב ה- 25% מהרווח, כלומר אם הפקדנו 10,000 ₪, והיום השווי שלהם עלה ויש בקופה 14,000 ש"ח (כלומר הרווחנו 4,000 ש"ח) ברגע שנמשוך את הכסף, המדינה תיקח לנו 25% מה- 4,000 ש"ח, כלומר 1,000 ש"ח – מה שאומר שהרווח בפועל היה רק 3,000 ש"ח ולא 4,000 ש"ח.

בקרן השתלמות, לעומת זאת, אין מס רווח הון! כלומר מה שהרווחנו הוא שלנו בלבד והמדינה אינה משתתפת ברווחים. לכן, זה החיסכון הכדאי ביותר שקיים כיום.

וכמובן, אל תשכחו להפריש לפנסיה.

כל החסכונות הללו והמשכורת, והיעדים... מה עושים אם העסק שלי לא מרוויח מספיק לכל זה?

שאלה מצוינת. כמובן שהגדרת היעדים צריכה להיות בהתאם להכנסות העסק ולמה שהוא מרוויח. אם העסק לא מרוויח מספיק, כדאי לעשות רגע עצירה ולהסתכל מלמעלה על הכל ולהבין מה אנחנו צריכים לשנות ואיך? האם להעלות מחירים? האם המוצרים או השירותים שלי מספיק רווחיים? אולי עלינו לנהל את הזמן בצורה אחרת?

אפשר לעשות עבודה מאומצת ולראות למה העסק לא מרוויח מספיק ואפשר וכדאי להיעזר באנשי מקצוע, אנשי שיווק, מיתוג וכו'.

בסופו של דבר, העסק צריך לייצר מספיק כסף על מנת שנוכל גם לחיות וגם להתנהל נכון ואם זה לא המצב, זו כבר לא בעיה של התנהלות כלכלית, אלא התנהלות עסקית ועל זה במאמר אחר.

אוקיי, אז הפרדנו חשבונות ויש לנו חסכונות והגנות כלכליות, מה עכשיו?

עכשיו נדרש לנהל את הכסף.

איך עושים את זה בפועל? בונים תקציב לעסק.

תקציב לעסק (וגם לבית) הוא כלי חשוב לתכנון ולביצוע בקרה ובעזרתו אנחנו יודעים בדיוק כמה עולה לנו כל דבר, ומגלים בזמן אמת אם הוצאה השתנתה לטובה או לרעה ולבצע התאמות.

מה שקובע לנו את התקציב, היא ההכנסה. כלומר, אם ההכנסה שלנו היא 20,000 ₪, אז התקציב להוצאות יכול להיות עד 20,000 ש"ח, כשבתוך זה נכללים גם תשלומים ממשלתיים (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי), חסכונות ליעדים ומשכורת.

כדי לבנות את התקציב, נכניס לטבלה את כל סוגי ההוצאות שיש לנו ולצדם הסכומים החודשיים שאנחנו צופים לשלם על כל הוצאה והוצאה. למשל ביטוח לאומי – 1,500 ש"ח, שכירות – 2,000 ש"ח, רואה חשבון – 200 ש"ח, שיווק – 500 ש"ח וכו'.

לאחר שבנינו את הטבלה, וכדי לוודא שאנחנו עומדים בתקציב, אנחנו צריכים להקדיש 10 דקות בשבוע שבהן נעבור על כל התנועות שבוצעו השבוע בחשבון הבנק ובכרטיס האשראי ונוודא שאנחנו עומדים בהכנסות שתכננו וחשוב מכך, בהוצאות שהגדרנו.

למשל, אם הגדרנו הוצאות שיווק של 500 ש"ח ובשבוע הראשון כבר הוצאנו 300 ש"ח, אנחנו יודעים שנותרו לנו 200 ש"ח לשלושת השבועות הנותרים בחודש.

בנוסף, במידה ותשלום כלשהו פתאום 'קפץ' לנו, נגלה את זה באופן מידי, באותו החודש.

אם הגדרנו שעל הטלפון הסלולארי אנחנו משלמים 30 שקלים ופתאום במעבר השבועי, אנחנו רואים שגבו לנו 50 שקלים – נוכל להתמודד עם זה באותו הרגע, ולא לגלות את זה אחרי שכבר גבו סכום גבוה מספר חודשים.

10 דקות בשבוע שיעשו הרבה מאוד סדר בראש ובכיס, ויחסכו הרבה מאוד כסף!

אני עוסק מורשה, איך כדאי להתנהל עם המע"מ?

צריך לזכור שהמע"מ הוא לא שלנו. אנחנו רק 'צינור' שמעביר את המע"מ מהלקוח למדינה ולכן, אסור לנו להשתמש בכסף הזה. 

ההמלצה היא להפריד את סכום המע"מ, מיד עם קבלת הכסף. ניתן לעשות זאת בעזרת קבוצת פייבוקס ייעודית או בעזרת פיקדון נזיל בבנק.

למשל: אם קיבלנו תשלום של 1,000 שח + מע"מ = 1,170 ש"ח, נרצה לשים את 170 השקלים בצד. כך, יצטבר לנו הסכום המקסימלי של המע"מ שאותו נצטרך לשלם ב- 15 לחודש ולא 'נופתע' מהסכום.

למה מקסימלי? כי מן הסתם יהיו לנו גם הוצאות שעליהן נוכל להתקזז על המע"מ, ואז הסכום שיהיה בחיסכון של המע"מ יהיה גבוה יותק ממה שאנחנו נידרש לשלם, וכך יצרנו חיסכון נוסף לעסק!

אז נסכם?

• כעצמאיים, אנחנו צריכים לדעת לנהל את העסק, לא רק כ'עובד' אלא גם כ'מעביד' ולדאוג לעצמינו לתנאים שהיינו מקבלים אם היינו עובדים של מעביד אחר
• הדבר הראשון שנשאל את עצמינו, הוא כמה אנחנו רוצים להרוויח – כך שנוכל לבנות תחזית כלכלית ולהבין כמה מכל מוצר או שירות נדרש למכור על מנת להגיע ליעד הרצוי
• הפרדת חשבונות בין העסק לבית, תעשה הרבה מאוד סדר ותיתן בהירות עצומה ביחס לרווחיות האמיתית של העסק. בזכות ההפרדה נוכל להבין מהן ההוצאות האמיתיות של העסק
• ההוצאות האמיתיות של העסק, אינן מה שרואה החשבון מדווח כהוצאות לרשויות המס, אלא הוצאה שלא היתה קיימת אם העסק לא היה קיים
• הקשר היחיד בין חשבון העסק לחשבון של הבית, הוא בדמות של העברת משכורת קבועה אחת לחודש בתאריך קבוע, בהתאם לתזרים של העסק
• הסכום שנעביר, נקבע בהתאם להכנסה הממוצעת של לפחות חצי שנה (עדיף שנה), בניכוי ההוצאות, תוך השארת כסף בחשבון העסק לטובת צמיחה
• בחודשים טובים, נשאיר כסף לטובת חודשים פחות טובים, כדי שהמשכורת שנעביר תהיה קבועה גם בחודשים הקשים
• כדי שהעסק יצמח, עלינו לדאוג לעצמינו לחסכונות ולהגנות כלכליות (ביטוחים מתאימים) ולהגדיר יעדים לחיסכון ולהפריש אליהם כל חודש את הסכום הרצוי כדי שכשנגיע ליעד, יהיה לנו את הכסף
• לאחר הפרדת החשבונות והגדרת יעדים, נרצה לבנות תקציב שיעזור לנו לעמוד במה שהגדרנו, ולגלות באופן מידי אלו הוצאות מיותרות או גבוהות מידי אנחנו משלמים
• אם אנחנו מוגדרים כ'עוסק מורשה', חשוב להפריד את המע"מ מייד עם קבלת הכסף
• קרן השתלמות היא החיסכון הטוב ביותר ובהחלט מומלץ לנצל אותו, יחד עם הפרשות לטובת הפנסיה

בהצלחה!