למה בכלל לעבוד עם תקציב?

הרבה משפחות בישראל שואפות לחיות ברווחה כלכלית, בלי דאגות כלכליות ולהיות מסוגלות לקנות כל מה שהן רוצות בלי צורך לחשוב פעמיים. העניין הוא, שרובן לא יודעות איך להגיע לזה. כדי לחיות ברווחה כלכלית צריך לבנות בניין של חופש כלכלי. כמו שככל שנרצה לבנות בניין גבוה יותר כך נדרשים יסודות חזקים יותר, כך גם לגבי חופש כלכלי. אם אנחנו רוצים לבנות בניין גבוה וחזק של חופש כלכלי, אנחנו חייבים יסודות חזקים. בלי יסודות חזקים הבניין יקרוס או יהיה רעוע.

הצעד הראשון שעלינו לעשות בבניית החופש הכלכלי שלנו יהיה לשאוף ולהגיע למצב שבו ההכנסות שלנו גבוהות מההוצאות. הדרך להבטיח שההכנסות יהיו תמיד גבוהות מההוצאות, נעשית על ידי בניית תקציב והיצמדות אליו.

במסגרת עבודתי, אני נתקלת בשתי טעויות נפוצות: 

הראשונה, חשיבה של אנשים, שלעבוד עם תקציב = ‘להתקמצן’. החשיבה הזו לא נכון כלל. לעבוד עם תקציב זה אומר לתכנן. פעמים רבות אני נתקלת באנשים שחושבים שאם הם יבנו תקציב ויעבדו לפיו, המשמעות היא שהם יאלצו לעצור את הקניות ולא יוכלו לקנות כלום, אך זה כמובן לא נכון; בעזרת עבודה נכונה עם תקציב, אפשר לקנות הכול ולהגשים את כל החלומות.

טעות שנייה היא הגישה לפיה עדיף להתחיל ישר בהגדלת ההכנסה באמצעות השקעות ולוותר על עבודה עם תקציב. בעיני, לא לעבוד עם תקציב לפני שמשקיעים זו טעות ממדרגה ראשונה והנה שתי דוגמאות לכך: 

דוגמה ראשונה, נניח שקניתם דירה להשקעה ואתם מצפים שהשכירות תכסה את המשכנתה שלקחתם לטובת רכישת הנכס. אם לא נערכתם מראש בתקציב למצב שעשוי להיות חודש שבו השוכר לא ישלם את דמי השכירות מסיבה כזו או אחרת, אתם תצטרכו בכל זאת לשלם את המשכנתה של הדירה ואתם עשויים, בלית ברירה, להיכנס למינוס. דוגמה נוספת, אם אתם בונים תיק ניירות ערך במטרה שיניב רווח בטווח הארוך ואתם לוקחים סיכונים שישתלמו בטווח הארוך אך נאלצים בכל פעם שמופיעה הוצאה בלתי צפויה לממש את הכספים המושקעים, אתם מפספסים כיוון שיכול להיות, שבדיוק כשתצטרכו למכור, השוק ירד ותמכרו בהפסד. תוסיפו לזה את העמלות שמשלמים בגין קנייה ומכירה ויצא שכרכם בהפסדכם - גם לא חסכתם וגם הוצאתם כסף מהכיס.

מה זה בכלל תקציב?

תקציב הוא כלי תכנוני שלוקח בחשבון את כל ההוצאות שלנו שנה קדימה ובעזרתו אנחנו יכולים לחיות ברווחה כלכלית ולהגשים את כל החלומות שלנו.

ולמה כל כך קשה לנו לעבוד עם תקציב?

העניין הוא שלמרות שאנחנו מבינים את החשיבות של עבודה עם תקציב משפחתי קשה לנו להתמיד בתהליך, משום ששינוי מצריך שינוי הרגלים, שזה כשלעצמו לא קל והמעקב מרגיש מתיש וסיזיפי.

אז איך בכל זאת מתחילים?

לפני שניכנס עמוק לתוך הנתונים הכלכליים של התקציב, אני רוצה שתעצרו לרגע ותחשבו מה אתם באמת רוצים שיקרה. כפי שהסברתי קודם, תקציב זו בעצם תוכנית שעוזרת לנו להגשים חלומות ולכן, הדבר הראשון שעושים כשבאים לבנות תקציב הוא להבין מה באמת המטרה שלנו. מה היעד אותו נרצה להגשים. חשוב לציין שזו לא מתמטיקה ולכן אין נכון או לא נכון. כל משפחה והמטרות שלה.

בניית התקציב תיעשה בשלושה שלבים:

שלב ראשון - מיפוי המצב הפיננסי: התחייבויות והוצאות אל מול הכנסות ונכסים

לרוב, בסוף השלב הזה ייתכנו שלושה מצבים: איזון בין ההכנסות וההוצאות, פער חיובי שלפיו נותר בידינו כסף פנוי, או כמו ברוב המקרים, יהיה זה פער שלילי המותיר אותנו בגירעון מדי חודש.

שלב שני – בניית התוכנית הכלכלית למשפחה 

בשלב זה נחליט מה הולכות להיות ההוצאות וההכנסות המשפחתיות בכל חודש. יש לעבור על כל סעיף בעמודת ההוצאות בתשומת לב מרבית ולבחון מה מסתיים בקרוב, מה ניתן להקטין או לצמצם, להקפיא ומה ניתן לבטל.
בהקשר הזה חשוב להזכיר ש:
1. חופש כלכלי אמיתי לא מגיע מצמצום אלא מהגדלת חסכונות. הסיבה שאנחנו מדברים על הוצאות היא בגלל שהוצאות הן כמו 'שיבר', כמו ברז. אני שולטת בהן ויכולה לסגור את הברז. לכן, אנחנו נותנים דגש על ניהול ההוצאות. יחד עם זאת, חשוב במקביל לעשות פעולות להגדלת ההכנסות שיביאו להגדלת החסכונות אך יש לקחת בחשבון שעד שנראה את התוצאות של המהלכים שאנו עושים, יכול לעבור זמן.
2. אם יש פער שלילי, קודם כל יש צורך לצמצם אותו. במידה והפער חיובי, נשאף להגדיל אותו. לכן, בכל מקרה, מומלץ לא לדלג על השלב הזה.
3. אם הפער השלילי גדול, שלב זה עשוי לקחת מספר פעימות עד שנסגור אותו לגמרי, אבל גם אם זה במדרגות, זה עדיין ממזער נזקים ולכן אל תוותרו על שלב זה.

שלב שלישי - תכנון קדימה, מעקב ובקרה

שלב זה חשוב מאוד ופה רוב האנשים ‘נופלים’. ללא מעקב ובקרה לא נדע אם יש לתוכנית שבנינו אחיזה במציאות ולא נוכל לראות ולוודא אם אנחנו באמת מתקדמים.

איך עורכים מעקב ובקרה על בסיס חודשי?

פה אני רוצה להכניס מושג חדש: 'תזרים הכנסות והוצאות'. מה ההבדל בין תקציב לתזרים הוצאות והכנסות? כל ההוצאות של המשפחה נמצאות בתקציב. התזרים הוא מה שקורה בפועל כל חודש. מה שצריך לעשות הוא לתכנן מה עומד לקרות ולהכין תזרים הוצאות והכנסות.

השלבים לתכנון תזרים הוצאות והכנסות

שלב 1

לתכנן צפי הכנסה בחודש.

שלב 2 

לחשב את סכום ההוצאות הקבועות שאמורות לרדת (למשל: משכנתה, שכירות, צהרון, ארנונה, מים, חשמל וכו') ולהוריד את הסכום הזה מההכנסה הפנויה.

שלב 3

לחשב את סכום ההוצאות המיוחדות. בכל חודש יש לכולנו הוצאות חד פעמיות (כגון: טסט לרכב, יום הולדת או יום נישואין, חגים, קייטנות וכו'). גם את ההוצאות האלה יש להוריד מסכום ההכנסה הפנויה.

שלב 4

את היתרה יש לחלק למספר השבועות בחודש (4 או 5). הסכום שיתקבל הוא הסכום שישרת אותנו עבור ההוצאות השוטפות (קניות, דלק, ציפורנים, ספר, בילויים, מסעדות וכו').

שלב 5

בכל יום ראשון נתכנן את ההוצאות לפי אותו סכום שקבענו.

שלב 6

בכל יום ראשון נערוך מעקב ובקרה ונעדכן את הסכומים. 

בנוסף יש לתכנן את היתרה בבנק. תכננו כרונולוגית מתי יוצאות ההוצאות וכך, ולא תחרגו מהתקציב ולא תכנסו למינוס בחשבון הבנק.

לסיכום

המשפחה שלנו היא כמו עסק כלכלי. אם היינו פותחים עסק, היינו קובעים לעצמנו מטרה של צמיחה שנתית של לפחות 10% בשנה. גם המשפחה שלנו והחסכונות יכולים לצמוח מידי שנה ב- 10%, בתנאי שנכין תוכנית עסקית בדמות תקציב. התקציב הוא התוכנית העסקית למשפחה שלנו ובעזרתו נוכל לנהל את ההוצאות שלנו ו/או להגדיל את ההכנסות ובכך, להגדיל את החסכונות. 

מי שיעבוד עם תקציב לא יהיה אף פעם במינוס ותהיה לו תכנית פעולה לעתיד הקרוב והרחוק וכך הוא או היא או המשפחה יוכלו להגשים את כל המטרות המיוחלות.