בשיחות רבות שאני מקיים עם לקוחות, אני נשאל לגבי ביטוחי החיים שלהם. הלקוחות שואלים אותי שאלות ולא פעם, אני בוחר להפתיע אותם ולשאול: ‘האם אתה צריך ביטוח חיים?’
אותו אדם אומר לרוב שהוא בוודאי צריך ביטוח כזה, שכן הוא נשוי/עם ילדים ואז, אני מקשה שוב ושואל ‘באיזה סכום ואיזה סוג של ביטוח חיים'?’
מה שמשותף לכל האנשים האלה הוא, שסכום הביטוח וסוג הביטוח שהם רכשו לא בהכרח היו קשורים לצרכים שלהם, אלא נבחרו באופן מקרי, שלא לומר כמו מתוך הימור.
אז לפני שאשתף אתכם בדעתי הכנה בנושא, אני מזמין אתכם למסע קצר בנבכי עולם ביטוחי החיים ואני מקווה, שאוכל לענות גם לאלה ששאלו אותי את השאלה הזו וגם למי שמתעניין ברכישת ביטוח חיים, או בעל תכניות קיימות שלא יודע אם הן מתאימות לו.
מהו ביטוח חיים
ביטוח חיים הוא ביטוח שאמור להגן עלינו במקרה של אסון חס וחלילה, כשאחד מבני הזוג נפטר בטרם עת ובן הזוג, שנותר בחיים, צריך להמשיך ולנהל את משק הבית ואת הטיפול בילדים.
כל אחד מאתנו הוא עולם ומלואו, מרכיב בתוך רקמה אנושית חיה. לרובנו יש משפחה, חברים, תחומי עניין ותחביבים וערך אנושי רב שלא ניתן למדידה.
אולם, כדי לכמת ‘עד כמה אנחנו שווים’ בפן הכלכלי, עלינו להבין את המושג הבסיסי ‘ערכו הכלכלי של האדם’. ערכו הכלכלי של האדם מדבר על כמה שווה האדם בערך הכלכלי שלו, כלומר כמה כסף יגרע מהתא המשפחתי, במקרה והוא יעבור מן העולם?
לדוגמה, אם אדם מרוויח כ- 10,000 ₪ בחודש, הרי שבשנה הוא מרוויח 120,000 ₪ ואם ננסה להבין כמה כסף צריכה המשפחה במהלך חייה, הרי שמדובר בכסף הנדרש עבורה לקיום התא המשפחתי לאורך שנות החיים.
האם אנחנו באמת צריכים כל כך הרבה כסף?
האם כשאבטח את עצמי או את בת הזוג שלי בכמה מיליונים, נדע להסתדר עם סכום חד פעמי כל כך גבוה?
האם נדע להשתמש בכסף באופן מושכל על בסיס חודשי או שהכסף יגמר תוך 3 שנים, כמו סיפורי הזכייה בלוטו שמעידים שאנשים מכלים את כספם תוך זמן קצר ונכנסים לחובות או למצבים נפשיים קשים?
כדי לענות על השאלה הזו, בואו ‘נצלול’ ונכיר את סוגי ביטוחי החיים
מדינת ישראל מכירה בצורך שלנו להגן על עצמנו מהבחינה הסוציאלית והביטוחית ולכן, חוקקה את חוק פנסיה חובה לשכירים ב- 2008 ואת חוק פנסיית חובה לעצמאים ב- 2016.
בחוק פנסיית החובה, המדינה למעשה מכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, כדי שכשנגיע לגיל פרישה, יהיה לנו ממה לחיות וגם, כדי שלא ‘ניפול’ על המדינה כעול כלכלי וכחסרי כל. מנגד, המדינה נותנת לנו הטבות מס מפליגות אם נעשה כן ונפקיד לפנסיה.
למה אני מספר לכם את כל זה ולמה בעצם גלשתי פתאום לנושא הפנסיה?
הסיבה היא, שבכל קרן פנסיה מקיפה ישנם שלושה מרכיבים שאחד מהם הוא פנסיית השארים (אפשר לרכשה גם בפנסיה המשלימה). כלומר, מי שמבטח את עצמו בקרן הפנסיה המקיפה מבוטח אוטומטית גם בביטוח השארים שבה ובאמצעות כך, רוכש לעצמו רובד חשוב של ביטחון (גובה הקצבה תלוי במסלול שנבחר).
ניקח לדוגמה משפחה שבה משכורתו החודשית של האב היא 10,000 ₪, הוא נשוי ויש לו שני ילדים. אם הוא חלילה ילך לעולמו בטרם עת, האלמנה תקבל 6,000 ₪ לכל חייה וכל ילד יקבל 2,000 ₪ לחודש עד גיל 21 שלהם (ועד 2 ילדים).
אז האם במקרה כזה ישנו צורך בהשלמה של ביטוח חיים?
התשובה היא ‘תלוי’ ותיגזר מהצרכים שלכם. ידוע שבמקרי פטירה של אחד מבני הזוג, ישנן הוצאות נלוות רבות שנדרשות כדי לייצב את התא המשפחתי בעקבות הטרגדיה, כמו טיפולים פסיכולוגיים, עזרה של בייבי סיטר וכיו"ב הוצאות שהיו נחסכות, אם בן הזוג היה נשאר בחיים.
ואם הרכב המשפחה שונה?
לדוגמה, זוג צעיר ללא ילדים או משפחה שהילדים עזבו את הקן, שאז ביטוח החיים ישמש את התא המשפחתי על מנת לשמור על רמת החיים הקיימת.
על מנת להמחיש שאין אמת אחת ושסכום ביטוח החיים מושפע גם מאופי המשפחה אשאל אתכם, על איזה סכום הייתם מבטחים זוג, שבן הזוג האחד מרוויח משמעותית פחות מבן הזוג השני, למשל כי הוא בוחר לעבוד חצי משרה וביתר הזמן לדאוג לילדים? האם גם כאן הייתם בוחנים רק את ההכנסה? הרי בהעדרו, בן הזוג שמרוויח יותר יזדקק לתמיכה של בייביסיטר, ניקיון, בישול ועוד אנשי משק בית. החסך הכלכלי במצב זה יורגש מאוד, כי הרי הוא זה שמאפשר לבן זוג הקרייריסט לעבוד חופשי.
לאור המורכבות הזו והנסיבות השונות של כל משק בית, יצרו חברות הביטוח במהלך השנים, מגוון רחב של ביטוחי חיים שמתאימים למצבים שונים בחיים ולקבוצות שונות באוכלוסייה והנה הבולטים בהם (יצוין שהם מכסים את כל מקרי הפטירה, פרט להתאבדות בשנה הראשונה):
ביטוח חיים רגיל הנקרא ריסק: ביטוח המשולם כתוצאה ממקרה מוות מכל סיבה שהיא, כסכום חד פעמי.
ביטוח חיים כהכנסה חודשית: ביטוח שמכסה את גובה ההכנסה שאנחנו נבחר למספר שנים מסוים, ואם חלילה נשתמש בו, בן/בת הזוג יקבלו אותו באופן חודשי.
ביטוח חיים קבוצתי: נרכש דרך מקום העבודה בחלק מהארגונים, בחלקם העובד בוחר אם לרכוש ובחלקם הוא מחויב לרכשו. בדרך כלל סכומי הביטוח אינם גבוהים והם לא נקבעים ע"י העובד. במקרים רבים, ביטוח זה לא כלכלי למבוטחים אם הם צעירים, רזים ולא מעשנים.
ביטוח חיים בפרמיה קבועה: ביטוח חיים שהפרמיה שלו גבוהה בהתחלה, אך הפרמיה שלו נשארת קבועה גם כשאנחנו מתבגרים (ביטוחים אלה אסורים כיום לשיווק).
ביטוח חיים למשכנתה: ביטוח חיים על גובה ההלוואה שלקחנו, שאמורה לכסות את יתרת המשכנתה במקרה של פטירת אחד מבני הזוג. כל זאת, כדי שהמשכנתה לא תהיה נטל על בן הזוג שנשאר בחיים.
לסיכום
כדי לענות על שאלת מיליון הדולרים (או במקרה שלנו מיליוני השקלים) שנוגעת לביטוח החיים, אשאל שוב: האם אתם צריכים לרכוש ביטוח חיים ואם כן, איזה ובאיזה סכום? התשובה תותאם לכל מקרה ומקרה.
בטרם עריכת הסכם ביטוח כלשהו, רצוי להיעזר באיש מקצוע ראוי וטוב שיעזור לנו לאפיין את המצב הביטוחי, הפנסיוני והפיננסי שלנו. לדעתי האישית, רצוי לשלם עבור השירות כיון שכך תבטיחו שאיש מקצוע מומחה מטעמכם, ייצג אתכם נאמנה מול חברות הביטוח וכך אתם לא תהפכו להיות המוצר. איש מקצוע שכזה יאפיין את הצרכים שלכם ושל משפחתכם, יבין את ההתנהלות הכלכלית שלכם, יכיר את התוכניות העתידיות, את החלומות והקשיים שלכם ויעזור לכם להגיע להחלטה - האם אתם נדרשים לעוד ביטוח חיים בנוסף לפנסיה שלכם, או שלא. כך גם בשאר הכיסויים השונים בביטוח.
בניגוד ליתר הביטוחים, ביטוח חיים הוא ביטוח שאנחנו עורכים עבור היקרים לנו, כך שאם יש לכם מישהו שאתם ממש אוהבים, תקנו לו ביטוח חיים, אבל כזה שיהיה מתאים ונכון.
