מה מייחד מנהלים בכירים, יזמים ובעלי עסקים? היכולות והשאיפה המתמדת ליצור וליזום, להוביל ולהנהיג, לשפר ולהשתפר. מסכימים? ומה קורה אם המנהל או היזם הם בעלי הפרעת קשב? אז, יש סיכוי שהם יפגשו מנהלים ויזמים גם כן עם הפרעת קשב. למה? משום שאנשים בתפקידים דומים, עם יכולות אישיות דומות, מנווטים בבגרות לכיוונים ולתחומי עיסוק קרובים.
היום ידוע שאנשים בתפקידים האלה הם בעלי יכולות מקצועיות ואישיות גבוהות ואף גבוהות מאוד ומהיכרותי רבת השנים עם מנהלים הם מספרים שלא אובחנו מעולם, אך היום הם יודעים שהם בעלי מאפייני ADHD. חלק מהמנהלים מספרים שהם גילו זאת לאחר אבחון של אחד מילדיהם, אבחון שעורר זיכרונות מהחוויות האישיות שלהם בבית הספר, מהילדות, מתקופת הנעורים ומהתקופה בה היו סטודנטים. הגילוי הזה מעורר לעיתים רגשות עזים אך הפרעת הקשב שלהם מפריעה להם רק בחלק מהמשימות המקצועיות שלהם. לרוב, אותם מנהלים ויזמים שלא אובחנו בילדות (וגם אלו שכן), למדו להסתדר עם הקשיים ועם הסחות הדעת שמייצרת ההפרעה. הם למדו לא ליפול ל'מוקשים' שמוכרים להם היטב ובנו לעצמם כריות ביטחון תומכות הצלחה למרות הקשיים.
כיום ניתן לשפר בקלות יחסית את מאפייני הקשב בכל גיל ולהשיג יתרון.
כמה מילים על הפרעת הקשב ADHD
הקשיים אותם חווים אנשים עם הפרעת קשב ADHD הם קשיים אובייקטיבים ואינם נובעים מביצוע לקוי או מחוסר מאמץ על מנת להשיג הצלחה. למעשה ההפך הוא הנכון; ניכרת השקעה רבה של אותם אנשים על מנת להצליח והמאמץ לרוב הוא מעל ומעבר למקובל, והכל כדי להגיע להישגים ולפצות על הקשיים שעימם נולדו.
בעידן המידע בו הקריירה מאתגרת ומחייבת, נדרשת פעילות בהיבטים מגוונים (כלכליים, מקצועיים, חברתיים, בריאותיים) דבר המקשה על 'אנשי הקשב'. הפרעת הקשב שהוגדרה בשנות השבעים במאה העשרים מתוארת כליקוי נוירולוגי התפתחותי המופיע מהילדות בתחום התפקודים הניהוליים Executive Function.
התיפקודים הניהוליים מעורבים במספר רב של משימות בחיים, כמו היכולת ליזום ביצוע, להתמיד בביצוע המשימה עד לסיומה, לעכב תגובה בסיטואציה, לווסת תגובה על עניין שמעסיק אותך או קרוב לך, להבחין בין עיקר ולטפל ולא להיגרר לטפל. אלו ועוד הם שמאפשרים לאדם הצעיר והבוגר לנהל ולכוון את מעשיו בהתאם למטרות ששם לפניו, בהקשר הענייני, הלימודי או החברתי.
מרבית התפקודים הללו פועלים באופן לא מודע, אוטומטי, והאחראית על ניהולם היא קליפת המוח והאונה המצחית. אונה זו נחשבת למתוחכמת ביותר, בעלת שליטה קוגניטיבית חשובה ומשמעותית מגיל הילדות ואילך. בחיי היום יום בקרב אנשים בוגרים, התפקודים הניהוליים מאפשרים התגברות על מכשלה, התמדה, שינוי הרגלים, אי הסכמה ואי הגררות לפיתויים רגעיים, יכולת סידור וארגון, הבחנה בין עיקר לטפל, דחיית סיפוקים מידיים, קריאת מידע חושי רלוונטי וסינון הגירויים.
ניתן לאפיין את הקשיים האמורים במילה אחת - אימפולסיביות ברמות בינונית עד גבוהה, דבר המקשה על ההתנהלות היומיומית. בשעות הלמידה והעבודה מסייעים התפקודים הניהוליים בהפעלת זיכרון עבודה חזותי ומילולי, תכנון, יכולת בצוע, התארגנות וסיום מטלות נדרשות, רכישת כללים חדשים, יכולת קשב סלקטיבי ומתמשך ועוד. בחיים החברתיים מאפשרים התפקודים הניהוליים שליטה עצמית, ויסות יצרים, רגשות ורצונות, דחיית סיפוקים, תגובה פרופורציונלית, יכולת לתכנן ולבצע מטרות ארוכות טווח תוך התייחסות ליכולת ולזמן האפשריים.
חשוב לציין שהפגיעה בתפקודים ניהוליים אינה קשורה לרמת ומנת המשכל ויכולה להתקיים גם בקרב אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה מאוד. כיום קיים קושי לאתר את הליקויים הנ"ל בקרב אנשים בוגרים בעלי אינטליגנציה גבוהה, משום שהם מצאו דרכים רבות בהן הם מפצים על הקשיים והכשלים שהפריעו להם. הכתוב אינו אפיון אישי ולא כל הרשימה המתוארת כאן נוכחת אצל כל אחד מאנשי הקשב. כל אחד מחזיק בקומבינציה ייחודית לו ועמה הוא לומד לחיות. זיהוי ההתאמות הנכונות אישית הן שלב חשוב בהבנה מה נכון לי.
התמודדות טובה גם נובעת מיכולות גבוהות מאוד שאנשי הקשב מביאים עמם ותואמים מאוד לתפקיד הניהולי שבו הם פועלים, כמו יכולת חשיבה וביצועים רב ערוציים, חשיבה יצירתית וחדשנית, מוטיבציה להשגת יעדים, חוסר סבלנות לזמן ש'נמרח' בישיבות לא ממוקדות, חוסר עניין בנושאים טפלים, אנרגיה גבוהה ויכולת אישית להכיל ולהתגבר על מצבים מתסכלים, מבט אופטימי וחיובי על הסיטואציה כבסיס ללמידה, סקרנות שמעודדת מבט רחב ועוד.
מאחר ורבים מהם שונאי מסגרות ואוהבי גמישות נראה, על פניו, כי יזמות או הקמת עסק עצמאי זו הזדמנות ופתרון מצוין. אך לא כך הוא.
מדוע? כי בעלי ADHD יכולים להצליח בתנאי שיעמדו לצידם אנשי מקצוע מעולים, שיסייעו להם ויתמכו בהם בתחומים בהם הם חלשים. Executive Function כמו בירוקרטיה, ניירת, הנה"ח, לוחות זמנים, תכנון וסדר, תזכורות, התמדה וסגירת משימה, עמידה ביעדים שהוצבו ועוד מהווים תחומים, משימות ומיומנויות שקשות לאנשי הקשב ומצריכות 'תומכים'. התומכים הם אנשים שיסייעו לאנשי הקשב, באופן מקצועי וקבוע, בתחומים הקשים להם, אותם תחומים בהם הם 'נופלים' שוב ושוב בשל ההפרעה. בלעדי התומכים הם 'יתנגשו' עם הקשיים, ייתקלו בחסמים ועשויים להיכשל בדיוק במה שקשה להם.
אז מה עושים?
לתפיסתי, ההתמודדות כוללת ארבעה מוקדים: תודעה, תנועה, תזונה ותרגול-תרופה ויש להבין באופן מעמיק מה דרוש למתאמן הספציפי כדי לקל עליו בסביבת החיים העכשווית.
מתוך מחקרים לאורך שנותיי הרבות כיועצת ארגונית ואישית אני סבורה, שאפשר להגדיר מספר קווים מרכזיים שעשויים לסייע:
הראשון: תודעה
המוכנות שיש לאדם לערוך ברור מעמיק בדבר עולם הערכים, האמונות ומאגרי החוסן שלו שנבנו לאורך החיים. השיח על הנושאים הללו מאפשר הזדמנות לברר את מה שנראה כברור מאליו. נדרשת כנות ואומץ של האדם להביט אחורה על הקשיים ועל ההצלחות שלו, על מנת לצאת אל היעד הרצוי הבא מתוך אמת פנימית גבוהה.
השני: שילוב תנועה וספורט בחיים היומיום
לפי המחקרים והניסיון, ספורט ופעילות יומית בעלת עצימות בינונית ומעלה תורמים להרגשה טובה ולתחושת ריכוז גבוהה יותר. תרגול מתמיד זה מייצר חומרים כימיים פיזיולוגיים ותומכים בשיפור הקשב. דגש נוסף ומחייב היא ההתמדה. כל פסק זמן מוריד את יכולת הקשב ולכן מומלץ לבצע פעילות שנהנים ממנה ומערבת גם אתגרים קוגניטיביים.
האימונים ייטיבו עם דימוי הגוף, תחושת האנרגטיות והגמישות, יעלו את כמות החמצן והדופמין ויאפשרו התאוששות והתחדשות לאחר ולקראת השעות שדורשות ריכוז ומתח. תרגול זה יבנה את שעות העבודה הבאות בקלות ובחיוניות טובה.
השלישי ורחב הממדיים: תזונה
תחום זה הנו עתיר כתבות ומחקרים ושווה להתעכב עליו ולברר אותו ממבט אישי. זאת, בשל האימפולסיביות האופיינית לאנשי הקשב. המטרה היא להתאים את התזונה הבריאה והנכונה לאורח החיים האישי של כל אחד ואחת.
שמירה על תזונה נכונה ועשירה באומגה 3, צמצום אומגה 6 הנפוצה כיום, שמירה על רמות נאותות וחיוניות של בסיסי התזונה לשימור ושיפור הפעילות המוחית כמו ויטמין D, אבץ, מגנזיום, צריכת חלבונים ראויים, שמירה והקפדה על שעות שינה התומכות בהתאוששות הגוף והמוח בכל לילה יסייעו בהתמודדות עם הפרעת הקשב.
הרביעי: תרגול - נוירופידבק (עם או ללא טיפול תרופתי)
במקביל ובשילוב עם השיח האימוני אמליץ על אימון הנוירופידבק. מדובר בתרגול שמסייע לשפר את יכולות הקשב והריכוז באופן אישי ומותאם עד להשגת היעד הרצוי.
ביופידבק ונוירופידבק מלמדים את המוח להוביל!
מטרת אימון הביו פידבק והנוירו פידבק היא ללמד ולאמן את האדם לשלוט בגלי המח שלו באמצעות מתן משוב (=פידבק) חיובי לסוג רצוי של פעילות מוחית ומתן משוב שלילי לסוג פעילות שאינו רצוי. כשמתגלה שליטה או ריכוז, ניתן משוב חיובי וכאשר ישנם מצבים של חוסר שליטה, מסך המחשב מוחשך או שהמשחק אותו משחק הילד שמתאמן, נעצר. במאמר זה אתמקד באימון בשיטת הנוירופידבק.
חקר המוח לאורך העשורים האחרונים הפריך את ההנחה שהמוח אינו משתנה והיום ברור, כי המוח לומד ומשתנה כל העת. יכולת ההשתנות המוחית נקראת נוירוג'נסיס. המשמעות היא, שבכל גיל ניתן לאמן את המוח שלנו לרכוש שפה חדשה, יכולת נגינה, משחק או כל מיומנות אחרת. המסוגלות הזו נותנת תקווה לאנשי הקשב שכן הם יכולים בהחלט להגביר ולשפר את היכולת האישית שלהם.
מוח האדם בנוי מטריליון תאי עצב במבנה רישתי ומסועף, כשכל אחד מטריליון התאים יוצר מגע עם כמאה עד עשרת אלפים תאי עצב אחרים ואלו עם עוד ועוד וחוזר חלילה. התקשורת הבין תאית נעשית בצורה חשמלית וכימית.
אימון מוחי - נוירופידבק
Neurofeedback NFB הוא תחום רחב, המוכר מזה עשרות שנים. משנות השבעים של המאה העשרים היה הנוירופידבק חלק ממעבדות מחקר באקדמיה ובבתי חולים. מחקרים העלו כי האימון המוחי מטפל בבעיות מגוונות שנובעות מאי סדירות של הפעילות החשמלית המוחית, בהשוואה לנורמה שנמדדה בקרב אנשים בגילאים שונים.
כיום, קיימת מערכת נוירופידבק פשוטה וקלה שמיועדת אך ורק לתחום הקשב והריכוז. היא מאושרת על ידי משרד החינוך בארץ ומתאימה לשימוש בכל גיל. הערכה היחודית והייעודית הזו מתאימה לתרגול לאנשי הקשב והמדהים הוא שהיא מסוגלת לשפר גם את ביצועי הקשב אצל אנשים שרוצים בכך מתוקף תפקידם ואינם מאופיינים כלל כבעלי הפרעת קשב. את האימון ניתן לערוך באופן אישי או בקבוצה קטנה בכל ארגון.
האימון הינו אישי ומבוסס על משחקי מחשב ווידאו. המתאמנים מקבלים בעת המשחק או הצפייה בסרטון הוידאו משובים חיוביים ושליליים. בכל משחק תהיה דמות אחת אותה נדרש המתאמן להניע אל היעד. בהיותו מרוכז היא תנוע, אחרת - תנוח.
המטרה בתרגול היא להניע את השיפור לקשב ולריכוז טובים יותר. האימון מתבצע פעמיים בשבוע, ממש כמו שיעור פרטי ולאחר כארבעה חודשים התהליך מסתיים. יעילות האימון אינה תלויה בטיפול תרופתי. במחקרי מעקב נמצא, כי ההישגים נשמרו לאחר כחצי שנה ואף לאחר כשנתיים. חשוב לציין, כי כל שינוי תרופתי, אם יעשה, צריך להיות בהוראת הרופא המטפל.
בעבר אנשי המקצוע לא המליצו על אימון הנוירופידבק, בשל מגוון רחב של ערכות אימון ומחקר אך מזה שנים בודדות, קיימת ערכה אחידה פשוטה וקלה, המכילה אוסף משחקונים במערך מובנה שמיועדים לאימון ולתרגול שיפור הקשב והביצועים האישיים. כיום מקובל לומר, כי תוצאות האימון בשיטת נוירופידבק טובות ועומדות על כ- שמונים אחוזי הצלחה, בדומה לטיפול התרופתי, אך ללא תלות בו.
אופק (שם בדוי) מנהל יזם כבן שלושים פלוס, שמנהל וחוקר בתחום מאתגר ומחייב. אופק ביקש להקל על תהליכי העבודה והלימוד ובמטרה לשפר את הפרודוקטיביות האישית והניהולית שלו. לאחר מבט רחב על אורחות חייו, התמקדנו בשני היבטים ספורט ואימון נוירופידבק. השילוב של שני אלה כתהליך הדרגתי ותומך, סייעו לו להיות יעיל יותר וממוקד במשימותיו. על פי עדותו, לאחר מספר חודשים, יכולותיו באו לידי ביטוי בצורה טובה יותר בשעות העבודה כמנהל וכיזם. היכולת לאמן מנהל באופן ממוקד על פי הצורך האישי אפשרה לי לסייע בניצול זמן יעיל ובשיפור ההצלחות שלו. התהליך היה ממש מהיר (כארבעה חודשים) ויצר חווית סיפוק אדירה של הצלחה. כמי שמכירה את עולם הניהול והייעוץ האישי למנהלים, שמחתי בהצלחתו. בשנות המקצוע הרבות שלי בהן עסקתי בייעוץ אישי וארגוני בתהליכי שינוי בתעשייה ובמגזר הציבורי ראיתי מנהלים שלא התמידו לקדם ולשפר את היכולת האישית והם אט אט מצאו עצמם מחוץ למעגל היוקרתי.
לסיכום
אנשים בוגרים שמעוניינים לשפר את איכות החיים ואת הביצועים האקדמיים והמקצועיים שלהם, יכולים לעשות זאת בקלות ובמהירות יחסית, באמצעות מבט הוליסטי ובחירה בשיפור הרצוי. אימון רחב יריעה לצד תרגול תומך בנוירופידבק יזניקו אותם קדימה. שיטת התרגול בנוירופידבק שטרם נחשפה לציבור הרחב, מאושרת על ידי משרד החינוך, אינה פולשנית, אינה תלויה במתן טיפול תרופתי, ללא תופעות לוואי והיא תוצאה של המאמץ האישי של המתרגל בלבד.
