
הנטייה לרצות אחרים נובעת לרוב מדפוסים חברתיים שהוטמעו בנו מגיל צעיר. לחנך ילדים להיות ‘מנומסים’ ו'נחמדים' זה דבר חשוב, אך לעיתים דפוסים אלה ממשיכים גם לבגרות, באופן שגורם לאנשים לשים את צרכיהם האישיים בצד כדי לרצות אחרים. אנשים כאלה חוששים מדחייה, רוצים להימנע מעימותים או גדלו בסביבה שבה אהבה ותשומת לב הותנו בציות לכללים חברתיים. עם הזמן, הם מאבדים את היכולת לזהות את רצונותיהם האמיתיים וחווים תחושת תסכול.
בנוסף, החברה המעריכה אנשים כ'נחמדים' ומסבירי פנים עשויה ליצור לחץ להיות אהובים על כולם. כאשר אדם מפחד לומר ‘לא’ או מבטל את עצמו כדי לקבל אישור מסביבתו, הוא עלול למצוא את עצמו מותש ולא מסופק. ההבנה כי אי אפשר לרצות את כולם וכי ישנה חשיבות לביטוי אישי, כן ואותנטי היא צעד חשוב בפיתוח ביטחון עצמי.
מה כל כך רע ברצון לרצות אחרים?
כשאדם מרגיש צורך לרצות את הסובבים אותו, הוא עלול להתרחק מהמהות הפנימית שלו ולשכוח מה באמת חשוב לו. הנה כמה מההשפעות השליליות האפשריות של ריצוי:
- היעדר גבולות אישיים: אנשים שמנסים לרצות אחרים מתקשים להציב גבולות ברורים ומתפשרים על נוחותם משום שהם רוצים להימנע מלהרגיש שהם מאכזבים מישהו.
- תחושת תסכול וכעס: כאשר נותנים לאחרים עדיפות שוב ושוב, הדבר עלול להוביל להצטברות של תסכול פנימי. תחושת הכעס כלפי הסביבה ולעיתים אף כלפי עצמך יכולה לגדול עם הזמן.
- אובדן זהות אישית: מרוב ניסיון להתאים את עצמך לרצונות הסובבים, הזהות האישית מתערערת. אנשים עלולים לשאול את עצמם ‘מי אני באמת?’ ולחוש אבודים.
- חוסר ביטחון עצמי: כאשר אדם אינו לוקח החלטות על פי מה שנכון לו אלא על פי מה שאחרים רוצים, הביטחון העצמי נשחק והוא מתקשה לקבל החלטות באופן עצמאי.
אז מה עושים? איך אפשר להשתחרר מהרצון לרצות אחרים ולבנות ביטחון עצמי?
כדי להתחיל בתהליך של שחרור מכבלי רצונות הסביבה, יש להבין שכל אחד חווה את העולם אחרת, מתוך נקודת המבט האישית שלו, וכי מה שנכון עבור אדם אחד, לא בהכרח מתאים לאחר.
נקיטת צעדים מעשיים שיגבירו את הביטחון העצמי, היא המפתח לשינוי. מדובר בתהליך, כולל עבודה פנימית על תפיסות, כמו גם שיטות ליישום בפועל.
- זיהוי הדפוסים האישיים – נסו להבין מתי עולה בכם הצורך לרצות אחרים. האם זה בעבודה? במערכות יחסים? ברגע שתכירו את הדפוסים שלכם, תוכלו להתחיל לשנותם.
- תירגול אמירת ‘לא’ – אחד הכלים החשובים ביותר הוא ללמוד לסרב מבלי להרגיש אשמה. אפשר להתחיל בקטן – למשל, לבקש לדחות פגישה במקום לבטל את שגרת היום שלך לגמרי למען אחרים.
- התנסויות חדשות בונות ביטחון - צאו מאזור הנוחות ונסו דברים חדשים. גם אם מדובר בצעד קטן, זו דרך מצוינת להוכיח לעצמכם שאתם מסוגלים להתמודד עם אתגרים ולהיות עצמאיים בהובלת חייכם. מובן שאנשים סביבכם יכולים לכוון ולייעץ, אך בסופו של דבר – אלו החיים שלכם. להיות נאמן לעצמכם משמעו להגיד ‘לא’ כשמשהו לא מתאים לכם ולהימנע מהתנהלות שמבוססת רק על רצון לרַצות אחרים.
- הצבת גבולות ברורים – נסו להגדיר לעצמכם מהם הדברים החשובים לכם באמת, והגנו עליהם. גבולות ברורים מול אחרים יאפשרו לכם לשמור על הצרכים האישיים שלכם מבלי להרגיש מנוצלים.
- אימוץ גישה חיובית כלפי עצמך ועבודה על אהבה עצמית – חזקו את ההערכה העצמית שלכם על ידי כך שתיצרו הרגלים חיוביים כמו כתיבת יומן אישי, מדיטציה או כל פעילות שמחזקת אתכם באופן אישי. זכרו, שאין צורך לקבל את האישור של כולם כדי להאמין בעצמכם.
- חשיבה עצמאית – לפני שאתם מקבלים החלטה, שאלו את עצמכם: האם זו ההחלטה שאני באמת רוצה? או שאני עושה אותה ממקום של רצון לרצות מישהו אחר?
מקרה לדוגמה – איך הצליח אדם להשתחרר מהרצון לרצות?
יעל (שם בדוי) תמיד הייתה ‘האדם הנחמד’ – זו שתמיד אומרת כן כדי לא לאכזב, אבל בפנים, היא הרגישה חנוקה. היא זיהתה שאמונה ישנה מנהלת אותה: ‘אם אני אומרת לא – אני פוגעת באחרים, ואם אני פוגעת באחרים – אני אדם לא טוב’. במהלך התהליך היא למדה להחליף את האמונה הזו ב- ‘לשים גבולות זה לא לפגוע באחרים – זה לדאוג גם לעצמי’, ועם תרגול הדרגתי של אמירת ‘לא’ בצורה נעימה אך אסרטיבית, היא גילתה שאנשים סביב לא כועסים עליה – להפך, הם מכבדים אותה יותר.
היום היא חיה בתחושת חופש ובוחרת לתת לאחרים מתוך רצון אמיתי, ולא מתוך פחד. תוך כמה חודשים מתחילת התהליך, היא הרגישה שליטה רבה יותר בחייה וחוותה ביטחון עצמי גבוה יותר.
לא מדובר ב'זבנג וגמרנו'
שינוי הרגלים ולמידת הצבת גבולות הם תהליכים שמתפתחים עם הזמן. עם תרגול עקבי ושינוי גישה, ניתן לחוות תחושת חופש פנימית רבה יותר. חשוב לזכור שהצורך לרצות אחרים לא נעלם באופן מיידי, אך ככל שמתרגלים ביטוי אישי והקשבה לרצונות הפנימיים, כך הביטחון העצמי הולך ומתחזק.
אימוץ מגמה של כנות עם עצמכם ועם אחרים יאפשר לכם למצוא איזון נכון בין להיות אדיבים ומתחשבים לבין לשמור על עצמכם. זוהי הדרך ליצירת חיים מספקים שבהם אתם פועלים מתוך רצון אמיתי, במקום מתוך פחד או צורך בקבלת אישור מסביבתכם.
לסיכום
כל אדם נולד עם שאיפה טבעית להשתייך ולהיות אהוב. מגיל צעיר, אנחנו מחפשים אישורים מהמשפחה, מהחברים ומהחברה בכלל, אך כאשר הצורך הזה הופך להיות גורם מרכזי בהחלטות שלנו, אנחנו עלולים לאבד את עצמנו ולפעול מתוך פחד מאכזבה במקום להקשיב למה שאנחנו באמת רוצים.
ריצוי הוא דפוס התנהגות נפוץ שפעמים רבות גורם לאנשים לפעול בניגוד לרצונותיהם הפנימיים והאמיתיים, מה שמחליש את הביטחון העצמי שלהם לאורך זמן. על ידי כך שנכיר בכך שלא ניתן לרצות את כולם, שיש חשיבות אמיתית להעדפות ולצרכים האישיים של כל אדם, ובאמצעות חיזוק הביטחון העצמי, נוכל לחיות חיים שלמים וטובים יותר.
לדעת לומר ‘לא’ מבלי להרגיש אשמים היא יכולת נרכשת, שברגע שמתחילים ליישם אותה, היא מביאה לתחושת שליטה ורווחה אישית. התמקדות בהעצמה אישית, כגון פיתוח תחביבים, עיסוק בפעילויות מחזקות והבעת דעות בלי חשש, תתרום גם היא לתהליך.
חשוב להבין, כי הערכה עצמית אמיתית אינה תלויה באישור של אחרים, אלא בהערכה הפנימית שאדם מרגיש כלפי עצמו. כאשר מתמקדים בתחושות הפנימיות ובערכים האישיים, קל יותר להשתחרר מהפחד משיפוט חיצוני.
מנקודת מבטי האישית, חיזוק הביטחון העצמי והפסקת ריצוי אחרים הם תהליכים משמעותיים שעשויים לדרוש זמן, אך התמורה היא חיים מלאים יותר, מספקים ושקטים נפשית. האישיות של כל אדם צריכה לקבל מקום אמיתי בחייו, ללא הצורך לזכות באישור מהסביבה כל הזמן.
על כן, ההמלצה שלי היא לתרגל מודעות עצמית, לזהות מתי הצורך בריצוי מופיע ולנסות לשנות את הדפוס באופן מודע. שימוש בטכניקות כמו תרגול אסרטיביות, אמירת ‘לא’ בצורה נעימה אך נחושה, ופיתוח תחושת ערך עצמי שאינה תלויה באחרים – כל אלה יוכלו לחזק את הביטחון העצמי ולהוביל לחיים בריאים ושלווים יותר.