החסם הראשוני שמעכב אותנו בדרך להגשמת החלומות ואיך נשתחרר ממנו

נתחיל מהסוף, ממש מהשורה האחרונה: אנחנו, הנשים, יכולות לעשות הכל ולהיות הכל!

אבל רגע, מה זה 'הכל'? הכל זה כל מה שנצליח לחלום עליו. בעצם, גם זה לא לגמרי מדויק. למה? כיון שהרבה נשים לא מעזות לחלום באמת. הן אפילו לא מעזות לחלום בשקט, בינן לבין עצמן. 

אז בואו נשים את הדברים על השולחן: החסם הראשון שמעכב אותנו, הנשים, מלהגשים את החלומות שלנו, הוא אי היכולת לחלום ואולי אף אי רצון לחלום. אבל למה זה קורה?

סיבה תרבותית עולמית

גם נשים שמחשיבות עצמן כפמיניסטיות, מודרניות וקרייריסטיות ומשדרות ומתנהגות כך כלפי חוץ, חוות קונפליקט פנימי קשה מנשוא: 'אם אעז לחלום בגדול, איך זה יסתדר בדיוק עם הרצון להקים משפחה?' או: 'בשביל מה הבאתי ילדים לעולם אם אני לא נוכחת מספיק בחייהם?' או: 'איזו אמא אני שבוחרת קודם כל בעצמה, לפני הילדים, בן הזוג או ההורים?'

זוהי הסיבה הכי ראשונית ולכאורה 'פרימיטיבית' שנובעת מההשקפה שיש לנו, הנשים, על תפקיד האישה במשפחה. לפעמים, אנחנו מחזיקות מערכת עמדות כפולה בלי להיות מודעות לכך כלל. האחת חבויה והשנייה- גלויה. במערכת הגלויה אנחנו פועלות למען ההצלחה, האושר והגשמת החלומות שלנו, אבל כל זה רק לכאורה בעוד שבפועל, העמדה החבויה שיושבת עמוק באבולוציה של המשפחה/העם/האנושות, היא הפוכה לגמרי ומייצרת אצלנו תקרות זכוכית נמוכות מידי.

אז מה עושים? איך משתחררים מהחסם הזה?

אותה עמדה חבויה מנהלת אותנו בלי שנדע ולכן, בכל פעם שאנחנו חוות תקיעויות בדרך להצלחה שלנו או בעצם היכולת לחלום בגדול, עלינו לשאול את עצמנו כמה שאלות שקשורות לאדם העתידי שנהיה אם נגשים באמת את החלומות הגדולים שלשמם הגענו לעולם. 

למשל: מה צריך להיות האופי של ה'אני העתידית' כדי להצליח? מיהם החברים שמקיפים את ה'אני העתידית'? האם המשפחה של 'האני העתידית' תומכת בה או אולי מקנאה בה ומתרחקת?

על כל תשובה שנענה, נבחן האם התשובה שענינו לעצמנו היא האמת, או שמא מדובר באמונה מגבילה שלא משרתת אותנו. במקרה השני, נשים בסוף התשובה שניתן סימן שאלה. 

לדוגמה: האני העתידית תקים מרכז בינלאומי לחיבור בין תרבויות. אבל, המשפחה הקרובה לא מבינה את התשוקה שלי ומתרחקת ומרכלת עלי מאחורי הגב.

כשעולה תשובה כזו, עלינו לערער עליה מיד ולשאול את עצמנו: האם זה נכון? האם יש דרך אחרת שתתאים לי יותר כדי שאצליח להגשים את החלום שלי? אלו אופציות נוספות קיימות?

ככל שנהיה מודעות למנגנון החבוי הזה שמנהל אותנו ונערער עליו, יקרו שני דברים מרגשים:

1. נגביה את תקרת הזכוכית

2. נפוצץ אותה, נעלה מעבר אליה וניקח איתנו מעלה את כל האהובים שלנו, כי לנשים, אבולוציונית, יש נטייה להעדיף לשחק בקבוצה ולא בסולו והן יכולות להיות גם וגם.

אגב, אם אתן קוראות את המאמר וחושבות לעצמכן 'אני לא כזו, אני עושה הכל ומגשימה כל חלום' אז מצוין! לשם כולנו חותרות ומייחלות להגיע. אבל זכרו שבכל מקרה, לא משנה לאן הגענו, תמיד ישנה הרמה הבאה, עוד תקרה לשבור, עוד יתד לתקוע במסע החיים. 

לפעמים, היעד הבא שלנו לא ידוע, כי התודעה עדיין לא יכולה להכיל אותו אבל ברגע שזה קורה והכל מתבהר, לצד הפחד הטבעי מהיעד החדש והפרפרים שבבטן, ישנה ידיעה מופלאה שעוד מסע קסום מתחיל ושיש בידינו את הכלים שיסייעו בהצלחת המסע, כפי שקרה עד כה.

כשאנחנו מגיעות לשלב הזה, כדאי שנשאל את עצמנו: 

1. מהן המיומנויות שיש בי שגרמו לי להצליח בעבר? שכן אלה קיימות בנו גם עכשיו וחשוב להזכר בהן, כדי לחזק את הביטחון העצמי בדרך להגשמת היעד הבא.

2. מיהם האנשים שכדאי להתייעץ איתם? אלה שיצעדו לצדנו בדרך ליעד? מדובר ברשימת אנשי מקצוע אמינים ומדויקים לצד חברי אמת, שכל מטרתם היא לעודד ו'להרים', כאלה שמאמינים בנו ובחלומות הכי גדולים שלנו ולא פחות מזה.

ומה לגבי שאר הסביבה? 

אם זו סביבה שאנחנו יודעות שתוריד לנו את כל המוטיבציה להגשמה, עדיף לשתף אותה פחות בנושא הזה (תמיד אפשר למצוא נושא אחר לדבר עליו). סביבה אוהבת ככל שתהיה, היא לפעמים רעילה, לא מתוך כוונת תחילה חלילה, אלא מתוך תודעה צרה וסיפור פנימי שמתנגש עם הסיפור הגדול שלך.

כשחלמתי ללמוד אימון אבל עדיין ניהלתי עסק בתחום אחר לגמרי, אנשים סביבי זרקו לעברי כל מיני סיסמאות כמו 'אין בזה כסף' או 'תתמקדי במה שאת עושה כרגע - למה את מתפזרת?'

אני מודה לאינטואיציה שלי שלא הקשיבה לקולות האלה ולא גרמה לי ללחוץ על הברקס מתוך אמונה שהם צודקים. ‘הם’ דיברו מתוך הכאבים שלהם, מתוך חוויה אישית שלא קשורה אלי. מאז שנכנסתי לעולם האימון החיים שלי השתפרו בכמה רמות והדבר המרגש ביותר הוא שאני זוכה לסייע למתאמנות שלי לשנות את חייהן לטובה. 

אם הייתי מקשיבה לאותם אנשים, אם לא הייתי מאמינה שאם אני יכולה לחלום את זה, אני בהחלט יכולה להגשים את זה ובגדול, הייתי היום פחות מוגשמת ופחות שלמה עם עצמי.

כשאני מלווה אנשים ועסקים לשינוי ולהגשמה ומכשירה מאמנים, אני מרגישה זכות גדולה לראות הגשמות גדולות מתרחשות במשמרת שלי, אז אני רוצה להרים כוסית גבוה לחיי ההגשמות שלכן שעתידות להגיע.

שלכן, אורית