בשנת 2019 הכיר ארגון הבריאות העולמי בתופעת ה- Burn Out (שחיקה ותשישות) כסינדרום הנובע מלחץ במקומות עבודה. לא מדובר ב'סתם עייפות' או ירידה בתפקוד שנובעת מחוסר אכפתיות או מעצלות, אלא בתופעה עם שם, סיבה וחשוב מכך: הבנה והכרה שמדובר במצב שדורש התייחסות וטיפול, שכן אם יוזנח, הוא עלול לגרום לנזק בלתי הפיך.
למה זה קורה ואיך זה מרגיש?
תארו את מצב הרכב שלכם אם הייתם נוסעים בו מאילת לקריית שמונה בהילוך ראשון, פול גז או לחלופין דמיינו מישהו שרץ ספרינט במרתון. ברור לכולנו שהן הרכב והן האצן היו נפגעים קשות מהסיטואציה. זה בדיוק מה שחווה הגוף שלנו כשאנחנו פועלים תחת לחץ ועומס לזמן ארוך.
מתח (סטרס) הוא תגובה ביולוגית נורמלית של הגוף כתגובה לעומס, לחץ או מצבים תובעניים. הפרשת הורמוני הדחק כגון קורטיזול וארנלין ומעבר הגוף לדפוס פעולה הישרדותי -ערנות מוגברת, קצב לב גבוה, מתח שרירים וכו' מאפשר ומשפר את היכולות שלנו להתמודד עם אתגרים. הטיית המשאבים האנרגטיים והגופניים (דם, גלוקוז וכו') לטובת מערכות הקשורות בתפקוד תחת לחץ, באה על חשבון מערכות התפקוד היומיומיות.
לכן הגוף שלנו, כמו הרכב שלנו, לא יכול לתפקד במצב של מתח לאורך זמן. כאשר גורמי הלחץ הופכים לכרוניים והגוף ממשיך לתפקד במתח גבוה, נוצר נזק במערכות פיזיולוגיות הבסיסיות- מערכת העצבים החיסון, העיכול, הפוריות, פגיעה בזרימת הדם למח ולאיברים נוספים. הגוף קורס תחת העומס הבלתי פוסק ומתחיל לתת לנו רמזים דרך כאבי ראש, כאבי שרירים, עייפות כרונית, בעיות בעיכול, קשיי שינה ונטייה למוגברת למחלות.
בהיבט המנטלי/תפקודי - מתח מתמשך גורם לדילול המשאבים הקוגניטיביים שלנו המתבטא בקשיים במיקוד, ריכוז וקבלת החלטות, הזיכרון מתערפל, יש ירידה בפרודוקטיביות וביעילות העבודה. כל אלו יוצרים גם הם מתח ולחץ נוספים על המערכת.
ברמה הרגשית - מתח כרוני מוביל לתשישות רגשית, עצבנות ותחושת תסכול מוגברת, קושי לווסת את התגובות והרגשות. כל אלו מגבירים את חווית חוסר האונים ומעוררים חרדה.
אחת התופעות המרכזיות של סינדרום השחיקה היא אובדן מוטיבציה, אידיאלים ומשמעות. נראה שדווקא העובדים בעלי המוטיבציה הגבוהה, שתחילת דרכם המקצועית הייתה מונעת מתחושה של שליחות ומשמעות נמצאים בסיכון גבוה יותר לשחיקה. הם אלו שרגישים יותר ללחץ הכרוני ולמתח כשהציפיות והאידיאלים פוגשים את המציאות.
'תופעת לוואי' נוספת של סינדרום השחיקה היא בריחה להתמכרויות. המציאות החדשה של אנשים שהיו רגילים לתפקד ביעילות, להרגיש מצליחנים ולפתע חווים חוסר הצלחה מקצועית, ירידה בערך עצמי, תחושות רגשיות וגופניות מאד לא נעימות, מובילה רבים מהם לנסות 'לברוח' מהמצב החדש. אחת הדרכים היא בעזרת חומרים שממסכים את המציאות: שתיית אלכוהול, אכילה מוגברת, עישון יתר שימוש בסמים וכו'.
חשוב לציין, כי אדם יכול להיות במצב של סטרס ומתח ברמה ביולוגית ולא להיות מודע לכך אלא להתייחס לכך כשגרת חיים והרגל.
הכרה בסימני שחיקה בשלבים מוקדמים וטיפול במצב חיוניים כדי למנוע התקדמות נוספת של התופעות שהנזק מחלקן, ללא טיפול, יכול להיות בלתי הפיך.
מה לעשות כשמתגלים הסימנים?
חשוב להבין שהתפתחות סינדרום השחיקה מהווה תמרור אזהרה שמכוון אותנו לשנות את אורחות החיים. כמה ימים של חופשה לא מספיקים להוריד את מצב המתח הביולוגי של הגוף, אם אחר כך נחזור שוב לאותה שיגרה.
הצעדים הראשונים המתבקשים כדי למנוע את התדרדרות המצב הם להתחיל לדאוג לעצמינו, לצרכים שלנו (self-care).
איך?
• לקבוע גבולות ברורים, לעשות הפסקות יזומות ולפנות זמן לחיי משפחה וחברה
• לעסוק בפעילויות שמביאות לנו שמחה
• לתרגל טכניקות הרפיה כגון מדיטציה ויוגה, לבלות בטבע ולהקשיב למוזיקה
• להקפיד על זמני מנוחה ושינה ולהקפיד על אוכל בריא
לא פחות חשוב, לשתף את המצב שלנו עם מי שמתאים ויכול לעזור במקום העבודה ובכלל בחיים. מחקרים הוכיחו, כי אחד הגורמים שעוזרים לנו להתמודד עם מתח הוא תמיכה חברתית ושיתוף. המאמץ להסתיר את המצב, יוצר לחץ ועומס רגשי בפני עצמו. השלב הבא הוא לפנות לעזרה מקצועית, לטיפול, אימון וכו'.
אחת הדרכים היעילות לטיפול בתופעת ה- Burn Out היא טיפול גוף-נפש שמתמקד במגע. מערכת ההישרדות והסטרס אינה מגיבה למילים אלא לחוויה. הרי ברור לכולנו שאם נגיד לאדם מתוח ועצבני 'תירגע', לא תהיה לכך שום השפעה מרגיעה ואולי להיפך.
למגע יש אפקט חשוב של תמיכה, הרפיה וריפוי לאורך האבולוציה בממלכת היונקים ובהיסטוריה האנושית בפרט. מגע הינו חוויה אנושית בסיסית הנושאת פוטנציאל ריפוי עמוק. לא בכדי הפעולה האינטואיטיבית הראשונה שאנחנו עושים כשתינוק בוכה היא להניח עליו יד להרגעה ולהעברת המסר 'אתה לא לבד'.
בהיבט הגופני מגע מעודד את הפרשת ההורמון אוקסיטוצין, שמעורר ומפעיל את מערכת ההרפיה הפנימית של הגוף (פאראסימפטטית).
בהיבט הרגשי - תודעתי, המגע יוצר חוויה של תמיכה שחשובה להתמודדות עם לחץ ומאפשרת לאדם להתחבר לעצמו, לגופו (תרתי משמע), לצרכיו ולרצונותיו בתהליך 'עוקף' מהמחשבות והקיבעונות המחשבתיים.
אחריות מקום העבודה
אחת הגישות המתקדמות לטיפול בתופעת ה- Burn Out היא שיש להתמקד בתיקון ובשיפור מקום העבודה, במקום להתמקד ב'תיקון' העובד. התפיסה הזו מתבססת על מחקרים שהראו כי עיקר השחיקה קשורה לגורמי לחץ בתוך סביבת העבודה ולא לחולשה של האנשים.
ישנם מספר עקרונות שחשוב להקפיד עליהם במקומות עבודה כדי להבטיח את תפקודם הטוב והיעיל של העובדות והעובדים. כדי להפחית ולהימנע ממקרי שחיקת עובדים יש:
• להימנע מעומסי עבודה מוגזמים או יעדים לא מציאותיים
• לעודד איזון בין עבודה לחיים, לעודד ניצול ימי חופשה, הפסקות וכו'
• להתגמש ולהתחשב בצרכים ייחודיים של עובדים
• לטפח תקשורת פתוחה וכנה בין העובדים להנהלה
• לתת משובים של הכרת תודה כמו גם ביקורת בונה
• להשקיע בעובדים הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית כדי לעזור להם בבצוע המשימות
כולנו חווים לעיתים חלק מהתסמינים של שחיקה, אך אם התסמינים מלווים אותך או את הקולגות שלך לאורך זמן או מחמירים, כדאי וחשוב מאד לטפל במצב בהקדם. הן העובד והן מקום העבודה ירוויחו מכך בטווח הרחוק.
