האומץ להחליט: איך נקבל החלטות בלי להתחרט?

קבלת החלטות אינה מדע מדויק (יש בארץ ובעולם פקולטות שעוסקות במחקרים בנושא).

התובנות שתרכשו ברגע שתסיימו לקרוא את המאמר הזה תעזורנה לכם לזהות את סגנון קבלת ההחלטות שלכם ואת החסמים והאמונות המגבילים אתכם ובנוסף, תקבלו כלים פרקטיים, איך לקבל החלטות מושכלות ונכונות יותר עבורכם.

מה ללבוש, איפה לגור והאם להשאיר את ההיריון או לא

התלבטות וקבלת החלטות הן פעולות בסיסיות שאנו עושים כמעט בכל רגע נתון. חלק מההחלטות שאנחנו מקבלים הן טריוויאליות כמו למשל, מה ללבוש בבוקר, מה לאכול, איזה סוג דגנים לקנות או איזה צבע בגד לבחור. החלטות אחרות, לעומת זאת, הן משמעותיות יותר כגון: החלטות במערכות יחסים, בחירת מקצוע אותו נלמד באוניברסיטה, החלטה לרכוש דירה, פתיחה או סגירת עסק ועוד. וישנן החלטות מכריעות, משנות חיים ובלתי הפיכות, כמו למשל החלטה של נערה שנכנסה להיריון לא רצוי, האם להמשיך בהיריון או להפסיקו.

למרבה המזל, רוב ההחלטות אינן גורליות ואפשר לשנות אותן, אך לפעמים החלטות הנראות טריוויאליות מתגלות כגורליות במבט לאחור. כל החלטה, קטנה כגדולה, יכולה להשפיע מאוד על החיים שלנו.

זוכרים את הסרט דלתות מסתובבות? גיבור הסרט מצולם כשפספס בשניות את הכניסה שלו לרכבת ובעקבות זאת החיים שלו התפתחו באופן מסוים, בעוד שבחלקו השני של הסרט הוא מצליח להיכנס לרכבת בשנייה האחרונה, בסצנה הזו חייו נראים אחרת לחלוטין.

החלטות משמעותיות בחיינו הן אלה שיש להן השפעה ארוכת טווח ולעיתים קרובות הן אינן הפיכות או הפיכות רק באופן חלקי. לחלק מההחלטות המשמעותיות האלה יש השפעה נרחבת גם על אנשים אחרים. למשל: דמיינו לעצמכם איך היו נראים חייכם אם הוריכם היו מקבלים החלטות אחרות מאלה שקיבלו בפועל. למשל, אם היו בוחרים לחיות בארץ אחרת, לעבוד במקצוע אחר, לגור בעיר אחרת או להוליד יותר או פחות ילדים.

רוב ההחלטות שילדים מקבלים עד גיל הבגרות הן בעצם סוג של הסללה, שכן ההורים מחליטים עבורם באיזה גן או בית ספר ילמדו ויש אף שבוחרים עבורם את המגמה בתיכון.

לפעמים, ההחלטות המשמעותיות שמתקבלות משפיעות לא רק על מקבלי ההחלטה ועל סביבתם הקרובה אלא גם על החברה והסביבה.

האם תמיד יש לנו אפשרות לקבל החלטה?

גם במצבים בהם נראה שאין לאדם שום יכולת בחירה, עדיין קיים תהליך מסוים של קבלת החלטות. כך למשל מתאר ויקטור פרנקל בספרו ‘האדם מחפש משמעות’, את תהליך קבלת ההחלטות של אסירים במחנה ריכוז. שם, כביכול, החליטו במקומם ועבורם בכל דבר ועניין ובכל זאת, פרנקל מתאר התלבטויות יום-יומיות, שבתנאיו המחפירים של המחנה, נעשו חשובות מאין כמותן. דוגמה לכך היא ההחלטה מתי לנגוס בחתיכת הלחם השמורה בכיס? באיזה מיקום בתור לעמוד כדי לקבל את החלק הסמיך יותר של המרק? עם מי לחלוק את פרוסת הלחם האחרונה? כלומר, גם בנסיבות הקשות ביותר, כשנדמה לנו שאין לנו יכולת לקבלת החלטה, עדיין נותרת לאדם יכולת בחירה והוא יבצע תהליך בחירה בסיסי.

ועכשיו, בואו נבחן את עצמנו

חשבו על החלטה משמעותית שקיבלתם בזמן האחרון או על החלטה שמעסיקה אתכם בתקופה הנוכחית. אלו רגשות ומחשבות מלווים אתכם בתהליך קבלת ההחלטה? למה קשה לכם לקבל החלטה?

חשוב שנדע, שקיימים גורמים רבים שמשפיעים על קבלת החלטות שלנו, מודעים ולא מודעים, פנימיים וחיצוניים. לכל אדם יש סגנון שונה של דרך קבלת ההחלטות.

הנה חלק מהדרכים בהן אנשים מקבלים החלטות

ריצוי: 

קבלת החלטות מתוך רצון לרצות מישהו, למרות שאותו אדם שמקבל את ההחלטה לא יוצא נשכר מהתוצאה

הססנות/דחיינות: 

קבלת החלטה של אדם הססן או דחיין, שמעביר את החבילה למישהו אחר. לרוב מדובר באנשים תלותיים, עם ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכים, כאלה שמפחדים לקחת אחריות ולכן דוחים את קבלת ההחלטה או מבקשים מצד ג' להחליט עבורם

חרטה: 

קבלת החלטה וחרטה. אנשים אלה יקבלו החלטות ולרוב, יעברו מיד שלב של חרטה ורצון לשינוי

רגש: 

קבלת החלטה באופן רגשי. במצבים אלה לרוב, ההיגיון משפיע מעט מאוד על ההחלטה

מרדנות: 

קבלת החלטה מתוך מרדנות ( תופעה מוכרת אצל צעירים בעיקר)

רציונאליות: 

קבלת החלטה רציונאלית. אצל אנשים אלה הכול מדוד בהתאם לרווח והפסד ואין כמעט מעורבות רגשית בקבלת ההחלטה

מהירות: 

קבלת החלטה באופן מהיר. סגנון זה מאפיין אנשים חדים שרוצים להתחיל לפעול. הם מחליטים החלטה מהר ולאחר מכן מבצעים שינויים

סוליסטיות: 

קבלת החלטה לבד. דפוס זה מאפיין אנשים אחראיים ומרוכזים והם נוהגים כך למרות שלרוב יש להם אפשרות לעבודת צוות

צוותיות: 

קבלת החלטה בצוות: אנשים רציונליים שמפזרים את האחריות

חוכמת ההמונים: 

קבלת החלטה בהתאם לחוכמת ההמונים. אנשים שפועלים כך מתאפיינים בהערכה עצמית נמוכה, מיקוד שליטה חיצוני או חוסר מקצועיות בנושא ולכן מפנים שאלה לרשתות החברתיות וכו'

אינטואיציה: 

קבלת החלטות באופן אינטואיטיבי. כאן, האינטואיציה משחקת תפקיד משמעותי על פי ניסיון החיים

מזל: 

קבלת החלטות על פי מזל: 

למשל, באמצעות הטלת מטבע

ניסיון העבר: 

קבלת החלטות בהתאם לניסיון העבר - החלטות בהווה מתבססות, במידה רבה, על החלטות שהתקבלו בעבר

בנוסף, יש את האנשים שמקבלים החלטה פאסיבית או אקטיבית בהתאם לשאלה מה נכון להם. יש את אלה שאוהבים צמצום בחירה לעומת אלה שמעדיפים כמה שיותר אפשרויות בחירה.

אז מה נכון? איך כדאי לקבל החלטות?

אין נכון או לא נכון. מה שחשוב הוא להכיר את הדרכים השונות בהן ניתן לקבל החלטות ולבדוק מה נכון עבורנו.

קבלת החלטות מתוך רצון למנוע כאב

מחקרים רבים שנעשו באוניברסיטאות בעולם הראו שרוב מוחלט של ההחלטות שאנו מקבלים הן החלטות פאסיביות. כלומר החלטות שנוח לנו לקבל מבלי להתאמץ ולהיות אקטיביים. כמו כן רוב ההחלטות שאנו מקבלים הם למניעת כאב, יותר מאשר החלטות שנועדו לקבל הנאה. מדובר גם בהחלטות חשובות כמו תרומת איברים וגם בהחלטות פשוטות ויומיומיות כמו למשל להעביר ערוץ בשלט הטלוויזיה. מי שרוצה להרחיב את הידע בנושא זה מוזמן לקרוא את המחקרים של פרופ' כהנמן, זוכה פרס נובל, ושל פרופ' יוסי יסעור, מומחה בינלאומי בנושא קבלת החלטות.

על פי תוצאות המחקר של כהנמן וטברסקי בני אדם חושבים במושגים של רווח והפסד בטווח הקצר. בעצם, הם מנוהלים, במידה רבה, על ידי שנאת ההפסד. בפועל משמעות הדבר היא שהיחס להפסדים ולרווחים אינו סימטרי והפסדים צפויים מקבלים משקל גדול יותר מרווחים אפשריים. במילים אחרות: הפחד מכישלון ומהפסד מניע אותנו יותר מהרצון בהישג או ברווח.

אנחנו חיים בתרבות שמעריכה איסוף ושימור של כמה שיותר אפשרויות, דבר שהוא לא בהכרח שלילי, אבל הוא בהחלט מייצר מורכבויות חדשות. החלטות שהיו בעבר פשוטות, כמו ‘מה לאכול’ או 'איזה מוצר לקנות בסופר', הפכו לתהליך מורכב יותר. קיימים עשרות תתי זנים של מוצרים במגוון טעמים, גדלים, מחירים וערכים תזונתיים וזה, רק במרחב הפיזי. המגוון העצום, חוסר הנוחות והמאמצים המחשבתיים המרובים הנדרשים בהתלבטות מה לקנות ומה שווה יותר, גורמת לנו, לא פעם, לוותר ולא לקנות. ההסבר הפסיכולוגי לכך הוא שהצורך להשוות, דורש להשקיע אנרגיה מנטלית רבה מדי ולכן אנחנו נמנעים מלקנות.

הטכנולוגיה רק הקצינה את המצב. לדוגמה, באתר עלי אקספרס אנו משקיעים זמן רב יחסית בכדי לקנות מוצר זול מאוד, אך אנחנו לא מודעים לכך שהזמן הרב שבזבזנו שווה ערך פי כמה וכמה מהחיסכון שקיבלנו. ובכל זאת אנו מתנהגים בצורה לא הגיונית בגלל ה- FOMO, הפחד לפספס מציאה טובה יותר.

דוגמה נוספת: כשהייתי ילד, הברירות בקשר לאוכל מחוץ לבית היו חצי מנה פלאפל או מנה, בלאפה או בפיתה, עם חריף או בלי. היום, לעומת זאת, יש שפע של מסעדות בגוונים שונים עם תפריטים כאורך הגלות, סוגי קמחים, לחמים, מרכיבים והבחירה נעשית קשה יותר.

ישנם חסמים בתהליך קבלת החלטות

פחד מאכזבה

פחד מהפסד

חשש מכישלון

אמונות מגבילות

חוסר ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות

חסמים אלה גורמים לנו, פעמים רבות, להימנע מלקבל החלטה (כלומר אנחנו מחליטים שלא להחליט), או לקבל החלטות שגויות, שלא מתאימות לנו וגורמות לנו להתחרט.

אז מדוע אנחנו טועים בקבלת החלטות חשובות?

ישנן מספר סיבות מרכזיות:

עודף מידע- המוח שלנו מעבד כמות עצומה של מידע והוא מתוכנת לחשוב רק על חלקו

מיקוד המוח- המוח שלנו בנוי כך שהוא מתמקד בנושא אחד בכל זמן נתון ולכן לפעמים ‘מתפספס’ מידע חשוב

קיצורי דרך מנטאליים- המוח מחפש 'קיצורי דרך' כדי לעזור לנו לקבל החלטות מהר יותר והדבר גורם לנו לעיתים לכשלים בשיקול הדעת

הסתמכות על מידע חדש- הנטייה שלנו היא לסמוך תמיד על פיסות מידע חדשות שהן לא תמיד נכונות

עקביות- אנו נוטים להיות עקביים בהחלטותינו ומעריכים אם החלטות דומות שקיבלנו בעבר הניבו תוצאה חיובית או התבררו כשגויות. אנו נוטים להימנע מקבלת החלטות דומות להחלטות עבר שהתחרטנו עליהן, אך לא פשוט ללמוד מטעויות העבר ולפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בוחרים, באופן לא מודע, באותן דרכים שכבר הכשילו אותנו

אז איך בכל זאת נוכל לקבל החלטות נכונות יותר?

א. עלינו לתאר את הבעיה או האתגר שעומדים בפנינו ולהגדיר אותם במדויק

ב. בהמשך עלינו לאסוף מידע בכל האמצעים הרלוונטיים (לדוגמה: באמצעות האינטרנט, שיחה עם אדם רלוונטי, קריאת מאמר, כתבה וכו')

ג. עלינו לשקול את תוצאות ההחלטות שאנו יכולים לקבל ולחשוב מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן (ניתן להיעזר ברישום בטבלה)

ד. עלינו לוודא שתוצאת ההחלטה לא תיפגע בצד ג' (מה שמכונה ‘החלטה אקולוגית’)

ה. חשוב שנהיה מודעים לקיומם של מסרים מכוונים שונים, למשל: של גורמים מסחריים המנסים להשפיע על החלטות הצריכה והרכישה שלנו

ו. בשלב זה חשוב להבין מהם סדרי העדיפויות שלנו

ז. וכעת, לאור המידע שאספנו, אפשר לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורנו נכון לעכשיו ולבצע אותה

ח. לאחר הביצוע, יש לערוך משוב עצמי ולמידה להמשך, חשיבה על התהליך כולו והסקת מסקנות (בשאלות שהן מאוד מהותיות מומלץ לערוך הפרדה בין ההחלטה לתוצאה)

ועכשיו, בואו נעשה תרגיל הפוך

תחשבו על דילמה חשובה שאתם מתחבטים בה.

בואו נהפוך את ההחלטה מאקטיבית לפאסיבית (כאילו היא קרתה מעצמה, ללא התהליך שתואר למעלה); שאלו את עצמכם איך אתם מרגישים ביחס אליה ומהו הרגש שעובר בכם כשההחלטה בוצעה בלי התערבותכם? האם זאת אנחת רווחה או אכזבה? אם תעשו את התרגיל הזה תראו שתחושו הקלה לאחר הביצוע ולא יהיו לכם, ככל הנראה, רגשות אשם וחרטה.

ועוד כמה טיפים חשובים לפני סיום

• סמכו על האינטואיציה הבריאה שלכם
• היזהרו מהמחשבה ש'השקענו עד עכשיו וחבל להפסיד'. המחשבה הזו מגיעה בעקבות פחד מהודאה בכישלון
• הפעילו את הדמיון: דמיינו איך החיים שלכם ייראו לאחר קבלת ההחלטה
• חשבו על הכאן ועכשיו: מה נכון עבורכם נכון לעכשיו. היו גמישים כי אפשר לתקן תוך כדי תנועה

לסיכום

כולנו מקבלים החלטות כל היום, בין אם במודע ובין אם לא. לפעמים, אנחנו מרגישים שקיבלנו את ההחלטה הנכונה ולפעמים, אנחנו עושים טעויות. כדי לקבל את ההחלטה הנכונה יותר עבורנו, חשוב לפתח מודעות לתהליכים שאנחנו עוברים ברמה האישית כשאנחנו מקבלים החלטות, לגורמים השונים שמשפיעים עלינו, לחסמים ולגורמים המעכבים אותנו וכמובן, להיעזר במקורות מידע מהימנים. בהקשר זה חשוב לזכור שהיום, עומד לרשותנו שפע של מידע זמין וכי עלינו לברור מתוכו את המידע האיכותי והאמין.