רבות כבר דובר על חשיבות היכולת לנהל רגשות, יש שיאמרו שהנושא כבר לעוס. בכל זאת אני מוצאת שזה נושא שככל שמעמיקים בו יותר, מגלים את החשיבות שבו ואת האפקטיביות שמתגלה כאשר מבינים איך לעשות זאת הלכה למעשה. אז בשונה ממאמרים רבים אחרים, המאמר הזה עומד להיות פרקטי: לא לדבר 'על', אלא להסביר 'איך'.
מוכנים?
מהרגע בו אנו פוקחים עינינו, אנחנו מצויים במעגל מחשבותינו ובהכרח חווים את הרגשות שלנו. זו הסיבה שמומלץ בחום לתרגל מדיטציה בתחילתו של יום, לפני שנוגעים בטלפון הנייד שמציף אותנו במידע חיצוני, ניקח לנו רגע עם עצמנו לטובת תרגול מדיטציה.
אפשר לתרגל מדיטציה מונחית, כזו שמוקלטת מראש ויש בה הנחייה ברורה עבורנו, או להתחבר לקצב נשימה אישי ולהיות ממוקדים בשאיפה ובנשיפה. תרגול מדיטציה בפתחו של יום, מכוון את המוח שלנו אלינו. ‘אני לוקחת שליטה על מה שקורה’. זכרו, בכל רגע של נשימה (כלומר בזמן שאיפה ונשיפה) לא מתקיימת מחשבה ואם הוספנו בזמן תרגול הנשימות משפטים שנרצה שיכנסו לתודעתנו כבר בתחילת היום, הרווחנו כפל כפליים. ההמלצה שלי היא לתרגל נשימות ולומר לעצמנו משפטים שמייצגים דברים שנרצה לחוות ביומנו.
חשוב לזכור, שניסוח המשפטים צריך להיות חיובי ובזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. המוח אינו מבדיל בין עבר, הווה ועתיד, ככה שמה שנרצה שיתקיים, נחשוב עליו כמשהו שכבר מתקיים. אם הצלחנו לפתוח ככה את היום, עשינו עבור עצמנו קפיצה משמעותית וחשובה.
היום שלנו יוצא לדרך ונמשיך להיות בתשומת לב ובמודעות למה אנחנו מרגישים. אם זיהינו שיש בתוכנו חוויה של אי שקט, כעס, או אפילו כבדות ועייפות, כל אלה הם סימנים לרגשות פנימיים (לרוב מתת המודע) אשר מציפים אותנו ולא מאפשרים לנו להרגיש קלילות וזרימה.
בכל זיהוי כזה, איתות שהגיע שוב זמן לעצירה.
נכון, לא תמיד נוכל לעצור את הפעילות בה אנו נמצאים, אך לחזור לנשימה מודעת של שאיפה ונשיפה אנחנו תמיד יכולים.
הקושי שלנו לשחרר רגשות מכבידים נובע מהעובדה כי מדובר בהרגל שלנו. רובנו רגילים ונמשכים למחשבות על הקושי, הכאב והדאגה ולכן מתקשים לחוות במרבית היום רגשות נעימים שמחברים אותנו לשמחה. הבחירה לתרגל נשימות מודעות ככל יכולתנו היא בחירה שתאפשר לנו לחוות את המציאות בתחושה שיש בה יותר רווחה.
צריך לזכור, שבבחירה זו יש הסכמה ליצור הרגל חדש ולקבע הרגל חדש לוקח זמן. לכן חשובה הסבלנות וההכלה שלנו לקצב האישי, להבין שזה תהליך, שאנחנו עתה לומדים לזהות את הרגשות ולהיות מסוגלים בזמן אמת לתרגל את הנשימות המודעות ואת השינוי המחשבתי.
בקליניקה שלי אני פוגשת בעיקר נשים. אחת הנשים שהגיעה אלי, נהגה להיעלב באופן קבוע מהתנהגות בעלה כלפיה. היא הייתה משוכנעת שלא איכפת לו ממנה. הוא לא היה טיפוס שמרבה במילים והיא פירשה את מעשיו כהתנהגות שמוכיחה לה שהוא לא רואה אותה ושלא איכפת לו מה היא מרגישה. היא הגיעה אלי רגע לפני ההחלטה להתגרש, אבל רצתה לתת לזה עוד צ׳אנס.
בפגישות תרגלנו בדיוק את הטכניקה שהצגתי בפניכם במאמר זה. היא הייתה קמה בבוקר, מתרגלת כדקה עד דקה וחצי נשימות מודעות והיתה משלבת בתרגול משפטים כמו: ‘אני אהובה’, ‘אני חיה בזוגיות שטובה לי’, ‘אני אוהבת את בעלי’, ‘בעלי אוהב אותי ומראה לי את זה’ ועוד. כאשר היתה פוגשת את בעלה בהתנהגות שגורמת לה להרגיש שאינו מכבד אותה, היא הייתה חוזרת לתרגול הנשימות.
לאחר כחודשיים של התמדה בתרגולים, היא החלה לשים לב לשינוי משמעותי בהתנהגותו של בעלה כלפיה. הוא שינה את יחסו אליה והיא חוותה אותו אכפתי יותר במידה משמעותית.
זה התחיל מהבחירה לתרגל את כלי המדיטציה והמשיך בכך שנוצר בה איזה שקט פנימי. היא כבר לא נתנה למחשבות שמחזקות את הרגשות הקשים מקום ואיפשרה למחשבות אחרות להיכנס ולגרום לה לתחושות טובות, נינוחות ורצויות.
זו רק דוגמה אחת מעשרות מקרים שפגשתי, שבמרכזם אנשים שעשו את השינוי הזה.
עבודה פנימית על רגשות מאפשרת יצירת רגיעה משמעותית בחוויה האישית וגם יצירת שינוי מדהים במציאות שמהווה לה.
יש לזה הסברים רבים, להשפעה של המחשבות והרגשות על מציאות חיינו. אין זה משנה גם אם ניתן כאן את ההסברים מתוך מחקרים שנעשו, החשוב הוא שזה עובד ומייצר שינוי. בדרך זו ניתן לחזק את עצמנו נפשית, אך גם פיזית כיוון שהגוף הפיזי מושפע מאד מהרגשות שלנו. אם לא נתייחס לחיבור הזה, אנחנו יכולים לחוות מחלות חוזרות ונשנות, חולשה ושחיקה ולספר לעצמנו שזה מקרי.
הניסיון שלי בקליניקה, לצד מחקרים רבים שנערכו במרוצת השנים, מוכיחים לי שוב ושוב שעבודה לוויסות ואיזון פנימי מאפשרת להימנע ממחלות פיזיות ויתרה מכך, מאפשרת להיפרד ממחלות כאלה ואחרות שנדמה לנו שאין ברירה והן תמיד יהיו חלק מחוויות חיינו.
לסיכום
זה לא חדש שלתרגל נשימות זה יעיל ובריא, אבל זה לא אומר שלא חשוב להזכיר ולהפיץ את זה. התרגול של הנשימות המודעות בשילוב משפטים חיוביים ומעצימים, הוא זה שמאפשר יצירת שיפור משמעותי בכל תחומי החיים.
