עיצוב פנים ואסתטיקה הן לא מילים נרדפות. עיצוב פנים הוא תהליך, שבו אנו נעים בין השאיפה לאסתטיקה ויופי לבין הצורך הפרקטי של תכנון ויצירת חללים פנימיים נוחים ויעילים. הוא כולל את בחירת הריהוט, הצבעים, החומרים והאביזרים המתאימים ביותר לחלל נתון. האסתטיקה משתלבת בכל השלבים בתהליך העיצוב, ברמות שמשתנות בהתאם לגישות שונות. 

ישנן גישות שונות בעיצוב, כמו גם סגנונות עיצוביים רבים ומגוונים וכמו בכל דבר בחיים, גם כאן: אין שחור ולבן ואין דבר אחד שהוא מוחלט. 

אניח לפניכם שלוש גישות שונות בעיצוב הבית

הגישה האסתטית 

בהתאם לגישה זו, הבית צריך להיות יפיפה ומושך ולשקף את היופי של תושביו. ההסתכלות על הבית הוא כאל מעין קנווס שניתן ‘לזרוק’ עליו כמעט כל דבר ושהוא יכיל ויקבל זאת עליו. בגישה זו יכולים להימצא פריטי ריהוט מיוחדים ויפים שמקשטים את החלל, יכול להימצא פריט אחד מרכזי מיוחד שסביבו ‘בונים’ את העיצוב כולו, אך המשותף הוא, שאנשים שמעצבים בהתאם לגישה זו רואים בעיצוב פנים כעניין של אסתטיקה בלבד וחותרים לייצר חלל יפהפה, גם אם הוא לא בהכרח נוח או יעיל. הואיל והגישה האסתטית היא גישה של טרנדים ושל מגמות בעולם העיצוב שמשאירה אותנו במרכז העניינים, אפשר לומר שבמקרים רבים, העיצוב יהיה בר חלוף ויצריך החלפה שלו באופן תדיר.

כשאנחנו מעצבים בהתאם לגישה האסתטית, כל פרט ופרט חשוב. הבחירות המובילות אותנו, שנוגעות לריהוט, צבעים, חומרים ואביזרים צריכות להיות מותאמות ולייצר תמונה שלמה וזורמת. כך למשל, חשוב שהצבעוניות ‘תדבר’ בשפה העיצובית הכללית של הבית - אם זה בשימוש בגוונים מונוכרומטיים או אם נעז ונוביל את העיצוב עם צבע דומיננטי כמו כחול רויאל, שייתן הרבה אופי לחלל. 

הגישה הפונקציונאלית

בהתאם לגישה זו, הבית צריך לשרת את יושביו ולא להיפך. לכן, כשבאים לבחון את החלל, הבדיקה הראשונית תהיה, מה הפונקציות שהוא עתיד לשמש. ברמה התכנונית עיצובית, נדאג לפתחים מתאימים, לחללים בגודל הרצוי ולריהוט שיהיה נוח לאורך זמן.

ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע על הפונקציונליות של חלל פנים, ביניהם:

תכנון החלל: תכנון החלל בצורה נכונה חשוב כדי להבטיח נוחות ויעילות. חשוב לדאוג למעברים נוחים בין אזורי החלל השונים.

בחירת הריהוט: חשוב לבחור ריהוט נוח ופונקציונלי שיתאים לצרכים של המשתמשים.

בחירת האביזרים: חשוב לבחור אביזרים פונקציונליים שיתאימו לצרכים של המשתמשים.

הגישה הרגשית

גישה זו מתמקדת בהשפעה הרגשית של החלל על האנשים שמשתמשים בו. מי שמעצב בהתאם לגישה זו סבור, שעיצוב פנים צריך ליצור אווירה נעימה ומזמינה, כזו שמעוררת רגשות חיוביים אצל השוהים בו. 

רגשות האנשים השוהים בחלל יושפעו מכמות האור (הטבעי והמלאכותי) שבו, מהחומרים המצויים בו (האם בחלל שמחופה כולו באריחי שיש תהיה תחושה חמימה?) מהצבעים הסובבים אותו (על השפעת הצבע על הרגשות שלנו כבר נעשו מחקרים בעבר שהראו שיש צבעים שתורמים לתחושת הרוגע כמו ירוק וצבעים שגורמים לתחושת כעס ומתח כמו אדום). 

הרגשות נמצאים בתוכנו כל הזמן, גם אם אנחנו מודעים לקיומם וגם אם לאו, ולחלל שבו אנו נמצאים יש תפקיד חשוב ביצירת רגשות אלה. בבחירת החומרים בגישה הרגשית, נרצה להתחבר לעצמנו ולהבין, מה יגרום לנו לתחושה נעימה יותר ומה פחות. כך, החיבור לטבע למשל וחומרים טבעיים כמו עץ וחרס, יכולים להעניק לנו תחושה חמימה ורגועה יותר ואילו שימוש בחומרים סינתטיים יכולים ליצור אווירה קרה יותר. 

הגישה הרגשית בעיצוב פנים היא גישה הוליסטית שמסתכלת על החלל בכללותו. היא מאמינה שהאווירה של חלל פנים צריכה להיות מותאמת לצרכים ולרצונות של המשתמשים בו ושתפקידו של המעצב הוא ליצור חלל שמעורר רגשות חיוביים ועוזר לאנשים להרגיש בנוח ובבית.

לסיכום

אם חשבתם שעיצוב פנים ואסתטיקה הם מושגים זהים, זה לא ממש כך. עיצוב פנים הוא תהליך מורכב שמשלב בתוכו אסתטיקה, פונקציונליות ורגשות.

היבטים אסתטיים הם ללא ספק חלק חשוב בעיצוב פנים; הם אחראים על היצירה של חלל יפהפה ומושך, אך הם לא הדבר היחיד שיש לקחתו בחשבון ולרוב, גם לא הדבר העיקרי. 

השילוב המאוזן שבין פרקטיקה לאסתטיקה, הוא מה שיצור לנו בית שנאהב לאורך זמן ונרצה לחזור אליו כל יום מחדש. 

התפקיד שלי, כמעצבת פנים, הוא להנגיש ללקוחותיי את הגישות השונות, להראות להם איך הדברים שחשובים להם מקבלים תוקף ומגולמים בבית שבו הם חיים ומעל הכל - להפוך את החלל שבו הם שוהים לנעים יותר.