'The most important thing in design is how it treats people'
ובתרגום חופשי לעברית: ‘הדבר החשוב ביותר בעיצוב הוא כיצד העיצוב מתייחס לאנשים’. את המשפט הזה אמר המעצב והתיאורטיקן האמריקאי ויקטור פפנק אשר פעל בשנות ה-60 וה-70 ויצא נגד הייצור ההמוני, העיצוב התעשייתי, וכבר אז נהג להביע את רעיונותיו בזכות עיצוב בר קיימא.
אז נכון שהמשפט שלו מוביל למחשבות ולתאוריות נרחבות וכבדות משקל העוסקות בתפקיד העיצוב בחיים ובחברה, אבל ברמת המיקרו, אני מאמצת את המשפט כאג'נדה וכנר לרגליי כאשר אני באה לעצב לאנשים את בתיהם ודירותיהם.
מאחר ואני מאמינה כי עיצוב נועד לשרת אנשים ולא להיפך, ומאחר וכולנו אמנם בני אדם, אבל שונים זה מזה ברצונות שלנו, בחלומות לעתיד, בזיכרונות העבר, באורח החיים ועוד, הרי שהעיצוב בכל בית יהיה מותאם לאנשים שחיים בו, ולכן לא נכון ולא הגיוני שיהיו שני בתים שיעוצבו באופן זהה.
המכשולים שעומדים בפנינו בדרך לאמץ את הסגנון האישי והייחודי לנו
ראשית - החשיפה לכל מה שמופיע במגזיני עיצוב, בפינטרסט, באינסטגרם ובמדיות נוספות. שפע של רעיונות ויזואליים שמפתים אותנו לומר למעצבת ‘את רואה? בדיוק כזה אני רוצה!’
כך קורה שאנו קונים ספה בהירה מאוד, למרות שיש לנו ילדים קטנים שאוהבים לאכול צ'יפס עם קטשופ על הספה, או דווקא ספה שחורה, למרות שהכלב שלנו מאוד אוהב את פינת הספה ומשאיר שם בכל פעם שפע שערות לבנות.
שנית - אנחנו אוהבים טרנדים ונוטים ליפול לתוכם. כשם שאנחנו מתפתים לרכוש גזרה מסוימת של מכנסיים, גם אם מבנה גופנו ממש לא מתאים להם, כך אנו נוטים לאמץ טרנדים גם בעיצוב הבית, גם אם הם לא ממש מסתדרים עם התמונה הכללית וההרמונית שאנחנו מעוניינים להקנות לביתנו.
שלישית - אנחנו נוטים לאמץ ‘טוטאל לוק’: אם אנחנו נוטים לחבב סגנון כפרי - כל הריהוט חייב להיות מעץ, צבוע בתכלת ו/או ירוק, משולב עם גופי תאורה מפליז וכו' וזהו, שלא; ניתן, אפשר ורצוי לשלב בין סגנונות. בהמשך נבדוק איך עושים זאת, או ליתר דיוק, איך מוצאים בדיוק את הסגנון האישי שמתאים לנו ומעצבים בית שיהיה מדויק לנו ורק לנו.
איריס ורוני (שמות בדויים) פנו אלי בבקשה לעזור להם בשיפוץ כולל של ביתם. הבית הישן נמצא במושב בצפון הארץ והיה זקוק להתאמה מחודשת למשפחה שבניה בגרו. הם בקשו פינת אוכל שתהיה מרכזית יותר, מטבח חדש ומותאם לאם הבית הבשלנית, חדרי רחצה חדשים, הפרדה כלשהי בין האזור הציבורי לאזור הפרטי ואגף נפרד להורים.
לפני שניגשתי לתכנון השיפוץ, רציתי להכיר את המשפחה, את סגנון חייה, לנסות ולגלות את הדברים שיובילו אותי ויתנו לי השראה לעצב להם בית מותאם להם באופן אישי.
קרדיט: עיצוב: נילי ססלר צילום: הגר דופלט / בית בהשראת טיול משפחתי לאפריקה
קרדיט: עיצוב: נילי ססלר צילום: שקד שיינס / בית בהשראת חפצים אהובים ממרוקו
הנה הדברים שתרצו לברר עם עצמכם כדי ‘לפצח’ מהו הסגנון האישי שלכם
- מהם הרהיטים/ חפצים שמהם לא תרצו להיפרד?
- מהו הדבר המשפחתי/זוגי המיוחד לכם, אותו תרצו לאמץ: האם יש לכם זיכרון/ חוויה/ טיול שמאפיין את המשפחה שלכם?
- מהו שילוב הצבעים שמדבר אליכם? האם הוא נובע מאותה חוויה או זיכרון? אולי מתוך תמונה או ציור שאתם מאוד אוהבים?
- מהו סגנון חייכם? האם הסלון הוא מרכז החיים בבית? אולי דווקא פינת האוכל? האם יש ילדים קטנים שנוהגים לשחק בסלון? האם יש ילדים שבגרו ויש גם להם מה לומר?
- מה מושך אתכם בכל סגנון? אם אתם מחבבים את הסגנון הכפרי - מה בדיוק אתם אוהבים בו? נסו ‘לפרק’ את הסגנון לגורמים. האם אלו הצבעים הפסטליים שאתם אוהבים? האם אתם מעדיפים רהיטי עץ? איזה סוג עץ? אם משהו מושך אתכם בסגנון התעשייתי, מהו הדבר? האם החומרים המחוספסים יותר? ברזל, עץ גושני? האם גופי התאורה ה'גסים' יותר?
לאחר ש'פירקתם' והבנתם מדוע בעצם אתם אוהבים סגנון מסוים, עשו רשימה של כל הדברים שאהבתם, למשל:
- חומרים
- צבעים
- פרטי ריהוט
- פרטי טקסטיל (שטיחים, וילונות, כריות נוי)
- גופי תאורה
- פריטים דקורטיביים
עבור כל קטגוריה, שמרו לעצמכם מספר תמונות מרחבי הרשת שראיתם ואהבתם.
עכשיו זה הזמן להרכיב את הפאזל, ולראות אם כל הפרטים שאספתם מסתדרים ביחד. אם לא, החליפו, חפשו שוב או שנו גוון.
מצאתם את הסגנון האישי שלכם. רק שלכם, לבית שהוא רק עבורכם.
קרדיט: מלקטים חומרים, פריטים, צבעים, ויוצרים את הסגנון האישי
לנוחיותכם, הנה רשימת סגנונות העיצוב הנפוצים ומאפייניהם
- בוהו-שיק: סגנון שהפך פופולרי מאוד בשנים האחרונות, בזכות הרכות והחיבור לטבע ולאדמה. טקסטיל עם טקסטורות אתניות, וילונות בהירים ורכים, שימוש בפרטי ראטן או במבוק, צמחייה ומקרמה
- וינטג': ראשית יש להבהיר - וינטג׳ מתייחס לפריטים מקוריים שיוצרו לפני כ-40 שנים ומעלה, והם בעלי ערך היסטורי ואילו רטרו מתייחס לפריטים בני ימינו שנוצרו בהשראת עשורים קודמים. סגנון זה עושה שימוש בפריטי ריהוט "של פעם", רהיטי עץ טובים ועמידים, ובגדול, מה שמצאתם בביתם של סבא וסבתא, בהנחה שהם גרים באותו הבית כבר 70 שנים
- רטרו: סגנון הרטרו הוא עליז ופרוע ועושה שימוש בחומרים כמו ניקל ופלסטיק, בצבעים עזים ובצורות וטקסטורות גיאומטריות
- סקנדינבי-נורדי: מתאפיין בקווים מינימליסטיים ובשימוש בחומרים טבעיים. גוונים מונוכרומטיים בשילוב גוונים עדינים כמו ירקרק או ורדרד. ריהוט פשוט, טבעי ופונקציונאלי
- כפרי: זהו סגנון רחב, שיכול לכלול סגנון פרובנס, סגנון כפרי-אנגלי, סגנון כפרי-אמריקאי ועוד. המשותף לכל אלה הוא מראה חם ומזמין, טקסטיל עשיר, רהיטי עץ עשירים בפרטים. הצבעוניות תלויה כמובן באזור ממנו נלקחת ההשראה, מצבעים בהירים ופסטליים כמו ירקרק ותכלת, ועד לצבעים חזקים ועשירים כמו ירוק כהה ובורדו
- תעשייתי: חללים פתוחים, שימוש בבטון בריצוף או בקירות חשופים, קורות וצינורות חשופים, שימשו בחומרי גלם כמו ברזל, בטון, זכוכית, עץ גושני
- ג'פנדי: זהו סגנון שצבר פופולריות עצומה בשנים האחרונות, והוא למעשה שילוב בין הסגנון היפני והסגנון הנורדי, שניהם מאופיינים במינימליזם ובשימוש בחומרים טבעיים ובצבעוניות טבעית. השימוש באקססוריז הוא מוגבל ובעיקר מבוסס על פרקטיות החפצים והפריטים.
אלו הם הסגנונות הנפוצים, אבל לא היחידים. יש עוד מגוון רחב של סגנונות ועולמות עיצוביים שניתן לקבל מהם השראה ורעיונות.
והכי חשוב: אל תחששו לפרק, לבחור, לערבב ולהרכיב מחדש את הסגנון האישי שלכם.
