ידידה טובה שלי שגרה בשכנות ביקשה שאקפוץ לדירתה אחר הצהריים אחד ואחווה דעה על מצב דירתה. ‘יש לי המון בלאגן ואני לא משתלטת עליו’ היא אמרה.
הגעתי אליה.
הדלת נפתחה בקושי ואני כמעט שברתי את הראש כשדרכתי על ערמת שקיות מלאות בקבוקים שבצבצו והתגלגלו מהן החוצה. כשעברתי את המכשול הזה, הייתי צריכה לעקוף ערימות עיתונים אשר בדומה לשביל קליפות התפוזים, אפשר היה לעקוב אחריהם עד לסלון. במטבח הפתוח אפשר היה לאתר בקושי שרידי משטח שיש; אריזות מעדנים, קוטג', קופסאות גבינה ושאר נציגי תוצרת משק החלב לתפארת מדינת ישראל כיסו את השיש.
באחת הפינות גיליתי שקית מסתורית, שנראה היה שמכילה חומר רדיואקטיבי שהוברח מאירן. בדיקה מדוקדקת יותר העלתה שאלו פשוט סוללות נוזלות.
כששאלתי את חברתי לפשר הממצאים, היא הסבירה לי שאלו דברים למחזור.
‘את הבקבוקים אני צריכה לקחת לסופר’, ‘את העיתונים צריך להוריד למטה לפח המחזור’ ‘והקופסאות של המעדנים - הגננת ביקשה בתחילת השנה שנביא לגן ולכן אני אוספת’. ‘נו אז למה לא הבאת? שאלתי. ’שכחתי, היו אזעקות וטילים ומה אני אסחב כל פעם עם אחד?'
לא, את צודקת לגמרי, חשבתי לעצמי. עשרים אריזות ריקות על השיש שלך במטבח זה באמת הרבה יותר הגיוני…
תמונה זו של בית חברתי, אינה חריגה. ברבים מהבתים אליהם אני מגיעה אני נתקלת בערמות פסולת מפוזרות ברחבי הבית וכשאני מתחילה לברר מה מכילות השקיות העמוסות בכל מקום, אני מיד מקבלת את ההסבר: ‘זה למחזור’.
אז יש בקבוקי פלסטיק בשקית אחת או בסל עולה על גדותיו בכניסה לבית, ערמת עיתונים משלושת החודשים האחרונים שתקועה על כיסא בסלון (במקרה הטוב) או על הרצפה ליד הטלוויזיה, סוללות מכל סוג ומין מתגלגלות בפינת העבודה ושקית תרופות פגות תוקף ‘תקועה' במדף העליון של חדר הארונות כדי שהילד לא יגיע אליה חלילה.
חשיבות המחזור והשמירה על כדור הארץ הם ערכים חשובים לעין ערוך ומאמר זה אינו בא להמעיט מחשיבותם באופן כזה או אחר. אבל, אני כן מבקשת להאיר את עינכם לשימוש שנעשה במחזור, כתירוץ נוסף לדחיינות ובלגן שמשתלט על כל פינה בבית.
כיום, כמעט מתחת לכל בית או כמה בתים ישנם מכלי תכלת למחזור נייר. לכן, אין שום סיבה שבעולם שלא תטריחו את עצמכם עד אליהם ותשליכו את העיתונים באופן קבוע.
כשהייתי ילדה אני זוכרת שאימא שלי תמיד אמרה: ‘תפתחו בזהירות את המתנה ואל תקרעו את העטיפה, כי אפשר לעשות בה שימוש נוסף’. עד היום כשאני צופה בסרט (לרוב משהו מתקתק עם עץ חג המולד ושלג בחלון), שבו רואים ילד מתנפל על מתנה ענקית וקורע באחת את העטיפה, עוברת בי צמרמורת כאילו בשנייה זו ממש העבירו ציפורניים על קיר ומיד עולה בי המחשבה הפולנית: ‘למה הוא קורע את העטיפה? לא חבל עליה?’
ואכן לא פשוט לשחרר הרגלים שהוטמעו בנו במשך שנים, אך בפועל- מי ממחזר עטיפות? הרי אם אנחנו קונים מתנה, בכל חנות יארזו לנו אותה או יפנו אותנו לפינה שבה ישנו גליל נייר בדיוק לצורך זה. ואם קנינו מתנות ללא עטיפה, גליל פשוט אחד שלרוב יקנה באותה חנות יעשו את העבודה. אז להבא, אפשרו לילד שלכם ולעצמכם ליהנות עד הסוף מחוויית המתנה שכוללת גם את קריעת הנייר והשליכו אותו אחר כך, ללא נקיפות מצפון, לפח המחזור. רק אל תשכחו לשמור את פתק ההחלפה למקרה ו...
ומה לגבי שקיות?
רבות דובר בשנים האחרונות על שקיות, אולם מה שמקומם אותי במיוחד הוא לראות ערמות של שקיות בבתים מסוימים הגודשות כל מגרה וארון, אבל כשאנחנו מבקשים במהלך העבודה להשתמש בשקית או להשליך חלילה אחת מהן, אני מיד מקבלת הרצאה על חשיבות המחזור והאסון האקולוגי עקב השימוש בשקיות ניילון.
אז אולי תסבירו לי, איך עם כל השמירה על איכות הסביבה, איך השקיות האלה הגיעו לביתכם מלכתחילה?
ובכלל, מדוע אשפה למחזור צריכה להסתובב בכל מקום בבית?
ממחזרים? אתם חייבים שתהיה לכם עמדה או פינה מיוחדת לשם כך ואם אפשר, היא צריכה להיות מחוץ לדלת הבית. בכניסה. רבים יגידו לי שזה לא אפשרי בגלל השכנים ובמקרים רבים הצדק עמכם. בוודאי שהשכנים יתלוננו אם תערמו ערמות אשפה בכניסה לדירתם למשך שבועות, אך אם תפנו את הפסולת לעיתים קרובות ותניחו שם מכלים סגורים ואסתטיים, רוב הסיכויים שרבים לא יתלוננו. ואולי נגדיל לעשות ואם אתם ביחסי שכנות טובה, מדוע שלא תקימו ‘מחזור קומתי’?
ואם בכל זאת אתם נשארים בדלת אמותיכם, הקדישו לכך פינה ייעודית. למשל במרפסת השרות. עכשיו תגידו לי שאין לכם מקום גם שם. ובכל פינה בסלון יש לכם מקום? על השיש במטבח יש מקום? הקפידו להגיע אל פחי המחזור לעיתים קרובות וכך לא יצטברו ערמות.
בסך הכל אתם זקוקים לשלושה מכלים (כל סל כביסה פשוט יוכל לעשות את העבודה) או תיקים גדולים (גם הסלים הרב פעמיים מצוינים לכך) אותם תוכלו לתלות על הקיר ובכך תחסכו מקום:
1. ישמש לניירת שתמוחזר לפח כחול
2. בקבוקי פלסטיק - אותם תמעכו כהוגן תחת רגליכם וכך תחסכו משמעותית מקום
3. אריזות מסוגים שונים שיסיימו את חייהן בפח הכתום
מגיל מסוים, אין שום בעיה שהילדים ייקחו על עצמם את המטלה לריקון למכלים ברחוב. זו מטלה קלה ופשוטה ואפילו כיפית מבחינתם. הם בכל מקרה דור שמחונך וערני לכך הרבה יותר מאתנו.
ומה אם אין לכם ילדים בגיל המתאים? בדרך החוצה פעם בשבוע קחו אתכם את הפסולת למחזור. פעם בשבוע. לא פעם בחודש ולא פעם בחצי שנה.
תרופות: צריכות להגיע לאחד מסניפי קופת חולים. יש שם מכלים ייעודיים לכך. ארגון חברים לרפואה שמח לקבל תרופות מסוימות בתנאים מסוימים לטובת אנשים שידם אינה משגת. באתר האינטרנט שלהם רשומים פרטים מדויקים. www.haverim.org.il
סוללות: מכלים לאיסוף סוללות נמצאים כיום בבתי ספר, חנויות לצרכי צילום, סניפי דואר, רשתות שיווק וכדומה. מצאו מקום אחד בסמוך אליכם ועשו בו שימוש קבוע. סוללות למחזור הפרידו מיידית מהסוללות התקינות. הכינו קופסה ייעודית, רשמו עליה בטוש בלתי מחיק ‘סוללות למחזור’ ואליה הקפידו להשליך את הסוללות הגמורות. בכל מקרה העדיפו ככל האפשר סוללות נטענות. פחות פסולת, פחות בלגן.
בקבוקים: אתם רוצים להחזיר ולקבל עליהם כסף? יופי. אז תעשו את זה! אין לכם איפה? אין מתי? 20 אגורות לבקבוק לא שווים את הטרחה? בסדר גמור. אף אחד לא מכריח אתכם. הבן של השכנים או ההומלס בפינה ישמחו מאוד לקבלם. בביתכם הם לא מועילים לאף אחד.
ומה עם החד פעמי? תרגיעו קצת. לא בכל פעם שאתם נתקלים בשרוולי כוסות במבצע ‘שלוש בעשר’ בסופרמרקט, צריך לקנות. לרובנו יש בבתים מספיק כלים חד פעמיים שצברנו מעשרת ימי העצמאות האחרונים, שיספיקו להקיף את כדור הארץ. רכזו אותם במקום אחד בבית ותוכלו להמעיט ברכישה. רוצים לעשות בכל זאת שימוש? קנו בצורה מידתית בסמוך לאירוע מהסוג המתכלה.
ולסיום, הנה עוד טיפ חשוב: מכיוון שברוב השכונות פחי המחזור השונים נמצאים זה בצד זה, לא חייבים תמיד להפריד את הפסולת למספר סלים. לנו בבית יש תיק גדול שתלוי בכניסה לדירה ובו אנו מרכזים את כל המכלים והבקבוקים למחזור. את ההפרדה הבן שלי כבר עושה ליד הפחים עצמם.
בהצלחה!
