אחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפני בעלי עסקים וארגונים הוא ניהול תזרים מזומנים. תזרים מזומנים מתייחס לזרימת הכסף הנכנס והיוצא מהעסק שלך. ניהול נכון של התזרים מאפשר לעסק לתכנן בצורה טובה יותר את הוצאותיו, בעוד שניהול שאינו שקול, עלול להכניס את העסק למצב של מחסור בכספים.

מה זה שוטף פלוס 30?

המונח 'שוטף פלוס 30’ מתייחס להסכם בין ספק ללקוח לגבי מועד התשלום. בעוד המילה ‘שוטף’ מתארת את החודש השוטף שבו בוצעה העסקה, המספר ‘30’ מייצג את מספר הימים העודפים שיש ללקוח לשלם עבור השירותים או המוצרים שקיבל. לדוגמה, אם החשבונית הונפקה ב-10 בפברואר בתנאי שוטף פלוס 30, התשלום יתבקש עד ה-31 במרץ.

שיטה זו נפוצה ומאפשרת ללקוחות זמן נוסף להיערכות לתשלום, אך היא מציבה עומס על הספקים, שצריכים לנהל את תזרים המזומנים שלהם בזהירות רבה יותר. ברוב המקרים מדובר בלקוחות גדולים עם תהליכי אישור תשלומים מסודרים. לכן, במידה ועסק רוצה לעבוד עם לקוח גדול, ברוב המקרים זאת השיטה שהלקוח ינקוט בה בהסכם התקשרות.

השלכות של שוטף פלוס 30 על תזרים המזומנים

תזרים מזומנים הוא העורק הראשי שמניע כל עסק. הוא מייצג את התנועות הכספיות שמתרחשות בעסק – ההוצאות וההכנסות – ומספק תמונת מצב ברורה על מצבו הכלכלי של העסק. תנאים כמו שוטף פלוס 30 יכולים להביא לשינויים משמעותיים בתזרים המזומנים, ובכך להשפיע על יציבות העסק:

  • עיכוב בהכנסות: ברגע שהלקוח משלם באיחור, ייתכן מצב שבו הכנסות אינן מגיעות בזמן כדי לכסות על הוצאות שוטפות של העסק כמו משכורות, חומרים או שירותי אספקה נוספים.
  • תלות במימון נוסף: עסקים רבים נאלצים לפנות להלוואות לזמן קצר או שימוש באשראי בנקאי על מנת לגשר על הפער בין ההוצאות להכנסות.
  • הגדלת סיכון נזילות: כאשר תקבולים מתעכבים בתנאי שוטף פלוס, העסק עלול למצוא את עצמו במצב של חוסר נזילות, בו אין מספיק מזומנים כדי לממן את הפעילות השוטפת.

אז מה עושים? איך מנהלים נכון את הפער בתזרים?

כאשר מתנהלים בתנאי שוטף פלוס 30, כדאי להקפיד על תוכנית עבודה מסודרת, תוך מעקב תמידי אחר התשלומים והתקבולים. באמצעות שימוש בתוכנה לניהול פיננסי ניתן לעקוב אחר מועדי התשלומים והתקבולים בצורה מסודרת וממוקדת ולקחת בחשבון בצורה מושכלת את פערי הזמן שבין ההוצאות שעל העסק לבצע ובין ההכנסות הצפויות להתקבל. כדאי לדעת, שעלויות המימון בימנו הן לא מבוטלות, כך שכדאי לכל בעל עסק לעשות מה שניתן על מנת לשפר את ניהול התזרים. 

ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט בהם כדי לנהל נכון את תזרים המזומנים בעסק:

1. בניית תחזית פיננסית

יש לחשב לאורך זמן את ההכנסות הצפויות להתקבל לצד ההוצאות. באופן זה, ניתן לזהות מראש אפשרות לחוסר במזומנים ולהיערך בהתאם.

2. הקפדה על תשלומי מסים בזמן

הקפדה על עמידה במועדי תשלומים לרשויות, מסייעת להימנע מקנסות ומהוצאות לא מתוכננות.

3. בניית רזרבות

הקמת קרן חירום המיועדת למצבים בהם התזרים אינו מאוזן, יכולה אף היא לסייע ב'צמצום נזקים'.

4. הנחה עבור תשלום מוקדם

במקרים מסוימים ניתן לשקול להציע ללקוחות הנחות עבור תשלומים מוקדמים.

שימוש מוקפד בטכניקות אלה יאפשר לשמור על יציבות כלכלית ולהבטיח שהעסק ואתם, כבעליו, לא תמצאו במצוקה פיננסית, גם בזמנים מאתגרים.

ומה עוד כדאי לעשות כדי לשפר את התזרים ואת היציבות הפיננסית? 

ניתן להפעיל מספר אסטרטגיות לניהול יעיל ונכון של תזרים המזומנים גם בתנאי שוטף + 30:

  1. מעקב מדויק אחרי תשלומים: חשוב לנהל מערכת דיגיטלית או ידנית שתסייע במעקב אחרי מועדי התשלום המתקרבים. תזכורות אוטומטיות יכולות להקטין את הסיכון לאיחור בתשלומים.
  2. משא ומתן על תנאי תשלום: לא תמיד צריך להסכים לתנאי שוטף פלוס 30. אם העסק נמצא במצב פיננסי שאינו מאפשר דחיית תקבולים, ניתן לשקול לדרוש תשלום מוקדם יותר, כמו שוטף פלוס 15 או אפילו תשלום שוטף ללא עיכוב. במקרים מסוימים כדאי לא להתקשר עם לקוחות שמתעקשים על שיטת תשלום שוטף פלוס 30.
  3. בניית עתודות כספיות: יצירת קרן חירום שתשמש ככסות בימים של תזרים נמוך, יכולה להוות פתרון אפקטיבי במצבי אי נזילות זמניים.
  4. שימוש בשירותי פקטורינג: עסקים רבים פונים לחברות פקטורינג שמאפשרות קבלת הלוואה כנגד חשבוניות שטרם נגבו ובכך מקצרים את זמני ההמתנה לתשלום.
  5. תקשורת שוטפת עם הלקוחות: שמירה על קשר טוב עם הלקוחות יכולה לעזור לקדם תשלומים בזמן ולמנוע קשיים עתידיים במערכת היחסים העסקית.

תיאור מקרה מהחיים 

כדי להמחיש את ההשפעה של תנאי שוטף פלוס 30 על תזרים המזומנים, אביא  דוגמה מהמציאות העסקית של עסק קטן בתחום ההסעדה המספק שירותי קייטרינג לאירועי חברה. העסק נאלץ לשלם עבור חומרי הגלם ומשכורות העובדים במועד מסוים, אך מקבל את כספו מהלקוחות בתנאי 'שוטף פלוס 30’. הבעיה מתחילה כאשר ישנו גידול בפעילות העסקית, מה שמוביל להוצאות כבדות יותר מצד אחד, אך בו זמנית להכנסות שמגיעות בעיכוב.

הבעלים של העסק פנה לקרנות מימון עם בקשת הלוואת ארוכת טווח, הכין תכנית עסקית ברורה וקיבל מימון בזמן. תכנון מסודר של מנהל כספים איפשר לו להמשיך לעבוד עם לקוח גדול ולהרחיב, באופן משמעותי, את הפעילות העסקית שלו. בצורה כזו הוא הצליח למנוע מצב של חוסר נזילות ולשמור על המשכיות עסקית. 

לסיכום

תזרים מזומנים הוא מונח המתייחס למצב המזומנים הנכנס והיוצא מהעסק. 

כאשר תשלומים נדחים בצורה עקבית בשל מנגנון ‘שוטף פלוס 30’, בעלי עסקים עלולים להיקלע למצב שבו הם נאלצים לממן בעצמם הוצאות כגון משכורות, חומרים ורכיבים אחרים, לפני שמתקבל הכסף שמגיע להם. 

במיוחד במצבים בהם כוח הקנייה הוא נמוך, עיכוב בתשלומים עשוי לגרום לאי יציבות כלכלית ולעיתים אף לנזק כספי משמעותי. לכן, יש לנהל את התזרים בצורה נכונה ומוקפדת.

חשוב לזכור, שלמרות שמדובר בהסדר מקובל, הוא עלול לייצר אתגרים משמעותיים בניהול תזרים המזומנים של העסק, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים שנדרשים להתמודד עם פערי זמן בין הוצאות להכנסות. 

עסקים שלא יבצעו תכנון פיננסי נכון, עלולים להרגיש את הלחץ בצורה חריפה יותר ולהיות במצב של חוסר יכולת לשלם לספקים בזמן, דבר שעלול לפגוע באמינות העסק ובקשרים העסקיים שלו.

אם משווים את יתרונות השוטף פלוס 30 לחסרונות ניתן לראות, כי מנגנון זה מאפשר לעבוד עם לקוחות גדולים יותר מחד, אך מאידך, הוא משאיר את בעל העסק חשוף מבחינת תזרימית. 

על פי ניסיוני, אמנם תנאי תשלום של ‘שוטף פלוס 30’ עלולים להוות אתגר משמעותי, אך עם ניהול חכם אפשר בהחלט לצלוח אותו ולהביא לגדילה של עסק.