לעסק המעוניין לשמור על גמישות פיננסית, לדאוג לתזרים מזומנים חיובי ולקדם הזדמנויות עסקיות במהירות ובקלות, קיימת אופציה לגוון את מקורות המימון שלו באמצעות גופים חוץ בנקאיים מעבר להיצע המערכת הבנקאית.
הדרישה להגדלת התחרות בתוך המערכת הבנקאית ובין המערכת הבנקאית לחוץ-בנקאית, הביאה בשנים האחרונות להתפתחות וגיוון אמצעי המימון החוץ-בנקאיים השונים ומתן אפשרויות רבות לבעלי עסקים שונים, לפעול מול נותני אשראי חוץ-בנקאיים ובכך להעצים את הגמישות העסקית, תוך ניצול הזדמנויות עסקיות רבות ואפשרות להגדלת הרווחיות של העסק בהתאם.
הגופים החוץ-בנקאיים המפוקחים על ידי גופים ממשלתיים ונמצאים תחת חוקים המחייבים אותם לפעילות הוגנת ומוסדרת, מאפשרים להגביר את התחרות מול המערכת הבנקאית, אם במומחיות של פעילות מימון מסוג אחד (מימון ציוד או רכבים) ואם במבחר כלים מימוניים שונים.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע"ו - 2016 וחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5), התשע"ז-2017 (חוק ‘אשראי הוגן’) הביאו להקמת מערכת כללים אחידה בנוגע לאפשרויות מימון שונות הניתנות על ידי גופים חוץ בנקאיים וכמובן, רישוי והסדרת הגופים החוץ-בנקאיים וסינון גופים לא מקצועיים ולא הוגנים מתוך מערכת נותני האשראי בישראל.
באמצעות אפשרויות מימון אלה ניתנת הזדמנות שווה לעסקים קטנים ובינוניים לקבלת אשראי וכלים מגוונים לניצול אשראי זה, כלים הניתנים במערכת הבנקאית לרוב רק לעסקים הגדולים יותר.
בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים רבים העוברים על המערכת הבנקאית. צמצום כמות העובדים, סגירת סניפי בנק ותיקים ומעבר לפעילות דיגיטלית מאפשרת ביצוע פעולות בנקאיות רבות, גם בשעות בהן הסניף סגור. אך לעסקים מסוימים הניהול האוטומטי והדיגיטלי אינו מאפשר לנצל הזדמנויות עסקיות, ודווקא הצורך בהיכרות עם בנקאי והיכרות הבנקאי עם העסק, היא זו שתאפשר את ביצוע העסקה במהירות וביעילות.
למערכת החוץ-בנקאית קיימים מגוון כלים מימוניים שחלקם לא קיימים במערכת הבנקאית, או קיימים אך בצורה מצומצמת יותר, ובכך נפתחת עבורם האפשרות להגדיל את אפשרויות ואת נתח המימון המתאפשר לעסק.
נבחן מספר דוגמאות לכלי מימון מקובלים הקיימים במערכת החוץ-בנקאית
ניכיון שיקים
אחת השיטות המוכרות יותר במסגרת מתן האשראי חוץ בנקאי הינה האפשרות של ניכיון שיקים.
שיק הינו מסמך המאפשר לאוחז בו ‘למשוך’ כסף מחשבון הבנק של נותן השיק, סכום מוגדר ובתאריך ספציפי, כך שהתאריך המצוין על גבי השיק הופך את השיק לכסף מזומן בחשבונו של מקבל השיק במועד פירעונו. כאשר רושם השיק מציין תאריך עתידי (שיק דחוי), נאלץ האוחז בשיק להמתין על לאותו יום המצוין על גבי השיק בכדי לקבל את הכספים המגיעים לו.
ניכיון שיקים מאפשר לאוחז בשיק דחוי להעבירו לגוף מממן ולקבל את הכספים באופן מידי, בניכוי עמלה, וללא צורך להמתין לתאריך הפירעון של השיק. כלי מימון זה קיים גם במערכת הבנקאית, אולם שילוב בין המערכת הבנקאית למערכת החוץ-בנקאית מאפשרים לעסק הגדלת היקף המימון באמצעות כלי מימון זה.
ניכיון כרטיסי אשראי
כאשר לקוח פורס את התשלום עבור עסקה כלשהי בכרטיס אשראי למספר תשלומים, גם אנו, כבעלי העסק, מקבלים את תקבולי המכירה בהתאמה לתשלומים שפרס הלקוח. מחד, המכירה בכרטיס אשראי הינה מכירה בטוחה יותר לאחר שחברת האשראי אישרה את העסקה, מאידך, הקלות בפריסת התשלומים בכרטיס אשראי מפתה לקוחות לבצע קניה אשר חלק מהתשלומים בה דחויים ונפרסים למספר חודשים. פריסה זו אינה מאפשרת לבעל העסק תזרים מזומנים התואם לפעילות המכירה – מצד אחד בוצעה מכירה ויצאה חשבונית (ובחודש הבא נשלם את המיסוי עליה) ומצד שני התשלומים פרוסים למספר חודשים ואת המיסוי, המע"מ והוצאה לחידוש המלאי, תהיה עוד לפני שיגיעו כלל התשלומים בגין העסקה.
ניכיון כרטיסי אשראי מאפשר לבעל העסק להקדים את התשלומים לתאריך קרוב ובכך להימנע מתזרים מזומנים שלילי בעקבות פריסת תשלומים זו. כיום ניכיון כרטיסי אשראי אינו כלי מימוני במערכת הבנקאית אלא במערכת החוץ-בנקאית.
ניכיון חייבים
מה עושים כאשר אין שיק דחוי או פריסה בכרטיסי אשראי, אלא תשלום המתקבל באמצעות ביצוע העברה בנקאית ישירות לחשבון הבנק במועד הפירעון על פי תנאי התשלום שנקבעו? (שוטף + 60 או 90)
לשם כך קיים כלי מימוני נוסף שהוא ניכיון החייבים. בדומה לאפשרויות הניכיון שהוצגו לעיל, גם כאן יש אפשרות להקדים את תקבולי העסק מהלקוחות, אולם מאחר ובמקרה זה אין בגין העסקה ‘מסמך’ המהווה אסמכתא לתאריך הפירעון (שיק או חיוב אשראי), מתן אשראי בתצורת ניכיון חייבים (המכונה גם ניכיון חשבוניות) מתאפשר מאחר והגוף המממן נכנס לנעליו של העסק בנושא קבלת התמורה לחשבונו מול הלקוח הסופי עם המידע על תאריך ההעברה, כפי שצוין בחשבונית.
מימון מסוג זה מחייב גם את מקבל החשבונית (הלקוח של העסק) להיות מעורב בתהליך ולהסכים לחתום על מסמך התחייבות לגבי העברת התקבול לגוף המממן.
נמנה את היתרונות של ביצוע עסקאות במימון חוץ-בנקאי:
- גמישות, יעילות ומהירות מתן האשראי באמצעות מומחיות והכרת הענף בו פועל העסק ולקוחותיו
- עלויות כלליות דומות למערכת הבנקאית בשל חוק ‘אשראי הוגן’
- פתיחות ומתן פתרונות יצירתיים בזכות שירות אישי והיכרות אישית עם העסק ובעליו
- הרחבת כמות הגורמים המממנים לעסק ובכך להרחיב את גובה סך האשראי של העסק
כשאנו, בעלי העסק, באים לקבל אשראי חוץ בנקאי עלינו לשים לב למספר נקודות חשובות:
- לנותן האשראי יש רישיון מתן אשראי בתוקף, דבר הניתן לבדוק באתר רשות שוק ההון.
- עלויות האשראי תואמות לרווחיות העסקה ולרווחיות העסק באופן כללי.
- בחינת יכולת ההחזר של האשראי בכדי שהעסק לא יגיע למצב של אי עמידה בהחזר האשראי.
לסיכום
בדומה למערכת הבנקאית, המערכת החוץ-בנקאית המתפתחת בשנים האחרונות ומאפשרת גם מתן הלוואות, ערבויות, וכו', הכול בהתאם לגוף הספציפי המממן ומגוון האפשרויות הקיימות אצלו.
בזכות הכלים המימוניים השונים הניתנים לעסקים באמצעות הגופים החוץ-בנקאיים, יכולים העסקים לקבל אשראי תוך הורדת העומס על האובליגו הבנקאי ולשנות את שיווי המשקל בין הבנקים לגופים החוץ-בנקאיים ובכך ליהנות מהיתרונות של המערכת הבנקאית והחוץ-בנקאית במקביל.
אם בעבר האשראי החוץ-בנקאי נחשב כאשראי מסוכן בשל העלויות הגבוהות שלו ואופי הארגונים שהיו מעורבים במתן אשראי מסוג זה, כיום, בשל דרישות רשות שוק ההון מהגופים תחת פיקוחה, עלויות קבלת האשראי מגופים חוץ-בנקאיים דומה מאוד לעלות הבנקאית ובעלת יתרונות איכותיים נוספים היכולים להפוך את נותן האשראי החוץ-בנקאי למתחרה ראוי (ולעיתים אף אטרקטיבי יותר) בעסקת האשראי, מאשר במימון בנקאי.
ייעול הפעילות הפיננסית של העסק, הגדלת אפשרויות לניצול הזדמנויות עסקיות ושיפור תזרים המזומנים, יכולים להגדיל את רווחיות העסק וזאת באמצעות היכרות עם הגופים החוץ-בנקאיים השונים ויכולתם לתמוך בפעילויות המימוניות השונות של העסק.
- המידע במאמר אינו מהווה המלצה, אינו מהווה ייעוץ ואינו תחליף לייעוץ.
- אי עמידה בפירעון האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.
