כישלון הוא אחד הדברים שכל אחד צפוי לעבור בחיים בכלל ובעסקים בפרט. מצד שני, כישלון הוא אחד הדברים שהכי מפחידים אותנו כבעלי עסקים. אנחנו נעשה כמעט כל דבר אפשרי כדי להימנע מכישלון. אבל האם זה הדבר הנכון? האם באמת כדאי להימנע מכישלון או שבעצם, כישלון הוא אחד המורים הטובים ביותר שיש לנו בחיים?

בשאלה הזו בדיוק טמון הפרדוקס שבכישלון.

מהו כישלון?

כשאנחנו מדברים על עסקים, הכישלון המקסימלי האולטימטיבי שעומד לנגד עיננו הוא פשיטת רגל. מכישלון זה קשה מאוד להתרומם ולהקים את העסק הבא. לשמחתנו, לא רבים מגיעים למצב הזה. סוג נוסף של כישלון הוא עסק שנסגרת מסיבות כלכליות. כאן, העניין הוא פשוט: פתחתי עסק, לא הרווחתי מספיק או שההוצאות היו הרבה יותר גדולות ממה שחשבתי, וכדי להימנע מפשיטת רגל אני סוגרת את העסק. אבל יש הגדרה נוספת לכישלון: אי עמידה במטרות שהצבנו לעצמנו. הגדרה זו לא קשורה דווקא לכסף, אלא היא קשורה למקום אליו רציתי להגיע עם העסק שלי. דוגמה לכך יכולה להיות פיתוח טכנולוגי, כמות מסוימת של לקוחות וכן, גם סכום כסף מסוים שתכננתי שהעסק יכניס. 

כישלון הוא לא חד חד ערכי

במיזם הראשון שפתחתי יחד עם שותף, לאחר כשנה היו לנו מאה לקוחות. לאחר כשנתיים היו לנו גם כן 100 לקוחות. אמנם לא הפסדנו כסף מהמיזם ולאורך השנתיים בהן עבדתי קיבלתי משכורת, אבל מבחינתי, המיזם נכשל כיון שלא היתה בו צמיחה. לעומתי, השותף שלי ראה במיזם הצלחה גדולה, כיון שלא הפסדנו כסף. מבחינתו, היעד היה להכניס את המוצר לשוק, דבר שאכן קרה, ולכן הוא ראה במיזם הצלחה והעדר הרווחים לא גרם לו להכתיר אותו ככישלון. 

זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שכישלון הוא לא דבר חד-חד ערכי אלא משהו שכל אחד מתייחס אליו בצורה אחרת. מה שנראה לאחד ככישלון, יכול להיתפס בעיני השני כהצלחה. למעשה, המקרה הפרטי שלי הביא אותי לחקור את נושא הכישלון בעסקים וכיצד אפשר להפוך אותו למקפצה להצלחה במיזם הבא.

במאמר זה לא נתמקד בגורמים לכישלון שהם רבים ומגוונים, אלא באופן שבו ניתן לזהות כישלון ומה אנחנו עושים אתו. 

שאלתי פעם יזם סידרתי שפתח עסקים רבים וסגר עסקים רבים, איך הוא מזהה שעסק שלו נכשל. התשובה שלו היתה, שאחת למספר חודשים הוא בודק אם הוא עדיין בכיוון הנכון, כלומר עומד במטרות שהוא הציב לעצמו ובמידה ולא, הוא מחשב מסלול מחדש, מתקן וממשיך הלאה. למעשה, הוא מזהה כישלונות קטנים ברי תיקון. אם הוא מזהה שהוא רחוק מדי מהמטרות שלו וכי המרחק גדול מדי בכדי לתקן, הוא סוגר את העסק באופן 'מהיר ומלוכלך', כהגדרתו. הוא בודק מה לא הצליח וממשיך לרעיון ולעסק הבא. יזם אחר אמר לי 'אם רק הייתי לומד יותר, בודק יותר, מתכנן טוב יותר, אולי העסק לא היה נכשל'.

שני היזמים האלה למדו מתוך הכישלון שלהם ובמיזם החדש שפתחו לאחר מכן, פעלו אחרת.

אחת הבעיות הגדולות של יזמים היא שהם 'קופצים' ישר מהחשיבה על רעיון להקמת העסק מבלי שחשבו מספיק ותכננו, ואז ישנן שתי אפשרויות: הצלחה או כישלון. במידה והעסק או המיזם נכשלו עומדות בפני היזם שתי אפשרויות: לעזוב את החיים היזמיים ולחזור להיות שכיר (בעיני, דרך פעולה זו מעידה על כך שלא מדובר ביזם אמיתי) או ללמוד מתוך הכישלון ולהקים את העסק הבא.

התהליך היזמי

קרדיט: ללא

אז איך לומדים מכישלון?

לפני שנדבר על האופן שבו לומדים מכישלון, חשוב להבין שכישלון הוא תהליך. הוא לא 'קורה פתאום', אלא ניתן לזהות שהוא עומד להגיע.

כדי ללמוד מתוך כישלון עלינו לעבור מספר שלבים:

א. זיהוי הכישלון

ככל שנזהה אותו מהר יותר וקטן יותר, כך יהיה לנו פשוט יותר לתקן אותו. 

איך מזהים כישלון? 

אחת לחודשיים - שלושה נבדוק שאנחנו עומדים במטרות שלנו, שהפיתוח מתקדם בקצב הרצוי ובכיוון הרצוי, שיש לעסק רווחים ושבאופן כללי, קורה בו מה שתכננו ורצינו.

ב. ניתוח הכישלון

אם זיהינו שאנחנו לא עומדים במטרות, לא מתקדמים בקצב ובכיוון הרצוי וכו', נבדוק מהם הגורמים שגרמו לכישלון: מה קרה? מה עשינו לא נכון? איפה טעינו ואיך אפשר לעשות את זה טוב יותר בפעם הבאה. אם זה כישלון קטן, הניתוח יהיה פשוט אבל אם בעקבות הכישלון נאלצנו לסגור את העסק, אז הניתוח יהיה מורכב יותר מחד אך חשוב הרבה יותר. 

הניתוח חייב להיות אובייקטיבי ולהתמקד במה שגינו והלך המחשבה בתהליך הוא לא של מה אנשים אחרים עשו לנו לא טוב ('אכלו לי, שתו לי'), אלא הבנה שלפחות חלק מהטעויות הן טעויות שלנו. 

ג. שלב מציאת הפתרונות

עכשיו, לאחר שהסתכלנו לאחור וניתחנו את השגיאות שעשינו, אנחנו יכולים לחשוב בדעה צלולה מה היינו אמורים לעשות ואיך יכולנו לעשות את זה טוב יותר. כאן מגיע החלק החשוב ביותר של הלמידה. זה השלב שבו אנחנו מעלים תכניות לעתיד ורעיונות איך להימנע מאותו כישלון בפעם הבאה.

ד. השלב האחרון: ניסוי

בשלב זה אנחנו מוציאים לפועל את אותן תכניות שהעלינו בשלב השלישי. למעשה, אנחנו מנסים בשלב זה את הפתרונות שהעלינו. כמובן שכל דבר יכול להצליח או להיכשל שוב ולכן שלב זה נקרא ניסוי.

 

קרדיט: עצמי

 

כישלון יכול להופיע בכל שלב, כך שאחרי שעשינו את הניסוי ותיקנו את מה שהיה טעון תיקון, אנחנו חוזרים לבדוק את עצמנו. אם נזהה כישלון, נתחיל את כל התהליך מההתחלה.

אם נסכם 

  • הכינו את עצמכם לכך שכישלון הוא אחד הדברים שיכולים לקרות בעסק 
  • התמידו ואל תאמרו נואש מהר מידי. אמנם לא הכל מצליח אבל יש הרבה מאוד דברים שאפשר לתקן ולא חייבים לסגור מיד את העסק
  • אופטימיות זהירה היא חשובה. עם זאת, חשוב לעשות את הדברים בצורה אובייקטיבית ככל האפשר ולא להיות אופטימיים יתר על המידה
  • הציבו לכם מטרות ברורות. עסק חייב מטרות ברורות ובהעדר כאלה, לא ניתן לדעת אם אנחנו עומדים במטרות או לא
  • גילוי מוקדם: זהו את הכישלון מהר ככל האפשר, שכן ככל שהכישלון קטן יותר, כך קל יותר לתקן אותו
  • אם גיליתם מהו הכשל- תקנו אותו ולמדו ממנו
  • ואל תשכחו לעשות את התהליך הזה שוב ושוב, כיון שכישלון יכול להופיע בכל שלב

בהצלחה.