שנת 2015.
אני אימא לתינוק צעיר, בעיצומה של ‘חופשת’ לידה, מבלה את ימי בהנקות, בחוגים להתפתחות תינוקות, בשיטוטים בפארק ובקניון לסירוגין ובמפגשים עם חברות שנמצאות ב'חופשת' לידה, ממש כמוני.
כמה חודשים לפני כן, אני מתמחה עסוקה לפסיכולוגיה שיקומית, עובדת בשני מקומות במשרה מלאה פלוס, מתחזקת תחביבים, מקדישה זמן לספורט, לחברות - ממש רווקה הוללת.
מאותו רגע שבו הבן שלי הגיח לאוויר העולם, עולמי השתנה ושום דבר לא חזר להיות כמו שהיה. למעשה, הכל השתנה: הכל כולל המוח שלי.
מה קורה למוח של אישה בהריון ולאחר לידה?
כמוני, הרבה אימהות חוות תחושות של ‘מוח עיסה’ או ‘טפשת הריון’, כאילו המוח לא מתפקד כפי שתפקד לפני ההיריון והלידה וזה אכן המצב: לאורך ההיריון ולאחר הלידה המוח משנה את תפקודו ואת המבנה הפיזי שלו, דבר שמוביל לשינויים בתחומים רבים.
השינויים המוחיים מתרחשים בקצב מהיר מאוד, אפילו יותר מקצב השינויים שחווינו בגיל ההתבגרות, והם משפיעים על היכולת שלנו לזכור, להתרכז ולבצע מטלות יומיומיות בסיסיות.
תחושת הירידה ביכולת הקוגניטיבית
כפסיכולוגית שיקומית, קראתי על השינויים הקוגניטיביים האלו במחקרים אך כאשר הם התרחשו אצלי, הם הפתיעו ותיסכלו אותי.
איך יכול להיות שהמוח שלי מרגיש פתאום כל כך לא חד? איך אצליח לחזור ככה לעבודה שמצריכה ממני יכולות קוגניטיביות רבות?
מחקרים מצאו שכ-80 אחוזים (!) מהאימהות הטריות מדווחות על ירידה קוגניטיבית בתחומים כמו זיכרון, קשב, שליפת מילים ואפילו קריאה וקואורדינציה. ואכן, המחקרים מראים שבתקופת ההיריון, בעיקר בשליש האחרון, קיימת ירידה קלה ביכולות הקוגניטיביות.
עם זאת, המדענים מסבירים שירידות אלו הן מינוריות ולא משפיעות על התפקוד היומיומי באופן משמעותי. כלומר, השינויים במוח אמנם קיימים, אך הם לא מספיק חמורים כדי לפגוע באופן ממשי בתפקוד.
נשמע כמו שקר גס, לא?
איך יכול להיות שבזמן שאנחנו מרגישות תחושות של בלבול, קושי בריכוז או ירידה בזיכרון המחקרים מצביעים על כך, שהתפקודים הקוגניטיביים שלנו לא באמת נפגעים בצורה חמורה כפי שנדמה לנו?
ההסבר הוא, שככל הנראה קיים פער בין התחושה האישית שלנו לבין הביצועים בפועל. חשוב להיות מודעות לפער הזה, לזכור ולהזכיר לעצמנו שרוב הסיכויים שהיכולת שלנו לחשוב ולהתרכז עדיין קיימת!
נורמליזציה קוגניטיבית – חזרה לשגרה?
ממצא מפתיע נוסף הוא, שבזמן שרבות מאיתנו מרגישות שהמוח שלנו לא מתפקד היטב אחרי הלידה, היכולות הקוגניטיביות שלנו נוטות לחזור לעצמן עם הזמן.
התהליך הזה נקרא ‘נורמליזציה קוגניטיבית’ והוא מתאר את ההתאוששות ההדרגתית של התפקודים המוחיים עד לתפקוד תקין, כשהמוח מסתגל לשינויים שבאים עם האימהות.
כיצד להתמודד עם השינויים?
כשהבנתי שהשינויים הקוגנטיביים שאני חווה הם נורמליים והם מנת חלקי כאימא טריה, התחלתי למצוא דרכים כדי להצליח 'לפזר' את ה'ערפל המוחי'.
הנה כמה כלים שעזרו לי ויכולים לעזור לאחרות:
תכנון יעיל: שימוש ביומן ובאפליקציות עזרו לי לנהל את לוח הזמנים ואת המשימות שלי בצורה טובה יותר.
שימור משאבים: מתן זמן למנוחה, הקפדה על תזונה מאוזנת ומספיק שעות שינה (מתישהו זה הגיע!).
תרגול מיינדפולנס: תרגול מיינדפולנס עזר לי לשפר את יכולת הריכוז והקשב.
שיתוף וניהול תמיכה: מפגשים עם חברות שחוו את אותם דברים תרמו להרגשה שאני לא לבד.
לסיכום
‘מוח של אמהות’ הוא מושג אמיתי ומוחשי, שמלווה אותנו לאורך חוויית האימהות.
השינויים המוחיים במהלך ההיריון ובתקופה שלאחר הלידה משפיעים על שלל תפקודים בחיינו, ביניהם גם התפקודים הקוגניטיביים.
למרות שהתחושות עשויות להיות מבלבלות ומערערות, המחקרים מראים שהן לרוב פחות חמורות ממה שנדמה לנו ושעם הזמן, התפקוד שלנו חוזר לקדמותו.
עם זאת, אימוץ כלים פשוטים כמו מיינדפולנס, תכנון יעיל והקפדה על תזונה ומנוחה, יכולים לתרום לתחושת המסוגלות, לפזר את הערפל המוחי ולשפר את התפקוד היומיומי.
התקופה המאתגרת הזו דורשת מאיתנו סבלנות, אמונה בעצמנו, ויכולת הסתגלות לשינויים – כי בסופו של דבר, האימהות מביאה עימה גם יכולות חדשות בעלות פוטנציאל להעצים אותנו בכל תחום בחיים.
