לפני שנים רבות, כשהייתי בת 40, שאלתי את עצמי איך ייראו חיי כשאגיע לגיל 70. מעניין היה לגלות שהתשובה שלי לעצמי הייתה מלאה בדאגות ובפחדים, ממש כמו התפיסות של רבים מאתנו ביחס לאנשים בגיל מבוגר, אך כשחשבתי על ההורים שלי, שהיו אז שניהם בני למעלה מ- 70, הבנתי שהם חיים חיים מלאים, פעילים ומאושרים. אז מדוע קיים הפער הזה בין מה התפיסות השליליות שלנו ביחס לאנשים בגילאים מבוגרים ובין המציאות החיובית של רבים מהמבוגרים?
כדי למצוא את התשובה לכך ערכתי לאחרונה סקר אינטרנטי בנושא תפיסות הזקנה. בסקר השתתפו 112 אנשים, כשממוצע גיל המשיבים היה 54.8 שנים. מספר המשיבים מעל גיל 50 היה 69 (62%) ומספר המשיבים מעל גיל 50 היה 43 (38%).
מה גיליתי?
כאשר נשאלו המשתתפים מהן שלושת המילים הראשונות שעולות להם בראש כשהם שומעים את המילה 'זקנה’, 80% מהם הזכירו מילים בעלות קונוטציה שלילית כמו ‘מחלות’, ‘בדידות’ ו'תלות', אך כשביקשתי מהם לדמיין את חייהם האישיים בזקנה, התמונה השתנתה באופן דרמטי ורבים מהם ראו את עצמם חיים חיים מלאים, פעילים ומאושרים.
מה משמעות הממצאים?
הפער המעניין הזה בין הדימוי הכללי של זקנה לבין התפיסה האישית של המשיבים אינו רק מעורר מחשבה, אלא גם פותח דלת לשינויים תרבותיים חשובים שיכולים לשפר את איכות חיינו וחיי הסובבים אותנו.
מחקרים מראים, שתפיסות חיוביות על זקנה חשובות להזדקנות בריאה, בעוד שתפיסות שליליות יכולות להוביל להזדקנות פחות בריאה. התפיסות השליליות הכלליות על זקנה מושפעות מהתדמית הציבורית המדגישה, לעיתים קרובות, את ההיבטים השליליים שלה. עם זאת, כאשר אנשים מתבקשים לחשוב על חייהם האישיים, רבים מהם נוטים להיות אופטימיים יותר ומדמיינים את עצמם ממשיכים לחיות חיים פעילים ומלאי תוכן.
מחקרים רבים נעשו בתחום והתוצאות שלהם תומכות בחשיבות הגישה החיובית לתקופת הזקנה
ד"ר אלן לנגר, פסיכולוגית ומרצה באוניברסיטת הרווארד, חקרה את השפעות המחשבה והגישה על הבריאות וההזדקנות. בניסוי מפורסם שערכה בשנת 1979, החזירה לנגר קבוצה של גברים מבוגרים לסביבה המדמה את חייהם בשנות ה-50 שלהם. התוצאות הראו שיפור משמעותי בבריאותם הפיזית והמנטלית. המשתתפים בניסוי התבקשו להתנהג כאילו הם צעירים בעשרים שנה, והתוצאה הייתה שיפור בראייה, בשמיעה וביכולת התנועה שלהם. מחקרה פורסם בספרה "Counterclockwise: Mindful Health and the Power of Possibility" שפורסם ב-2009. מחקר זה הוכיח, שהמחשבה החיובית וההתנהגות בהתאם לה יכולות לשפר את הבריאות ולשנות את התפיסות לגבי הזקנה.
מחקר נוסף שמדגיש את ההשפעה המשמעותית שקיימת לחשיבה שלנו בגילאים הצעירים על איכות חיינו בבגרותנו, הוא מחקר בולטימור. מחקר בולטימור הוא אחד המחקרים הארוכים ביותר והמקיפים ביותר בתחום ההזדקנות והוא נערך על ידי המכון הלאומי להזדקנות בארצות הברית. המחקר החל בשנת 1958 ועקב אחר קבוצה של אנשים במשך עשרות שנים, כשהוא בוחן את הגורמים השונים המשפיעים על תהליך ההזדקנות. המחקר מצא, כי אנשים שפיתחו תפיסות שליליות לגבי זקנה בצעירותם הזדקנו פחות טוב בבגרותם, לעומת אנשים עם תפיסות חיוביות. הממצאים הראו, שתפיסות שליליות יכולות להוביל לבעיות בריאותיות שונות כמו ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, דיכאון, ותחלואה כרונית. מחקר בולטימור גם מחזק את ההבנה, שהמחשבות והתפיסות שלנו לגבי הזקנה משפיעות באופן ישיר על איכות חיינו בגיל מבוגר.
ועם חיבור לסקר שלי
ממצאי הסקר שערכתי ומהמחקרים התומכים שנעשו ע"י מכוני מחקר וחוקרים מוכרים ומשמעותיים באקדמיה, עולה כי קיים צורך בשינוי תפיסותינו לגבי זקנה. הדימוי הציבורי השלילי שיש לנו ביחס לזקנה אינו משקף בהכרח את המציאות האישית של רבים מאתנו, אשר רואים את עצמם חיים חיים מלאים, פעילים ומאושרים גם בגיל מבוגר. משכך, עלינו לשנות את התפיסות השליליות שלנו ולפעול לקידום אופטימיות ואיכות חיים גבוהה בגיל מבוגר.
איך עושים את זה?
ישנן כמה דרכים:
1. חינוך והעלאת מודעות
יש צורך בתכניות חינוכיות להעלאת המודעות לחשיבות התפיסות החיוביות לגבי זקנה.
2. תמיכה קהילתית
יש לפתח תוכניות קהילתיות המספקות תמיכה לאוכלוסייה המבוגרת, כולל פעילויות חברתיות ופעילות גופנית.
3. קידום בריאות
יש לעודד אורח חיים בריא ופעילות גופנית כמנוף להאטת תהליך ההזדקנות ולשיפור איכות החיים.
4. שינוי מדיניות
יש לקדם מדיניות ציבורית התומכת בהזדקנות בריאה ופעילה, כולל הנגשת שירותי בריאות מתקדמים.
5. העצמת הקול של המבוגרים
חשוב להקשיב לקולם של המבוגרים ולשקף את חוויותיהם ותפיסותיהם החיוביות בתקשורת ובחברה.
6. אחריות אישית
האחריות לשינוי תפיסות הגילנות חלה על כל אחד מאתנו. כל אחד ואחת יכולים לתרום לשינוי על ידי דחיית הסטריאוטיפים השליליים, אימוץ גישה חיובית ופעולה למען שיפור איכות חייהם של המבוגרים סביבם.
לסיכום
הסקר שערכתי והממצאים מהמחקרים המובילים בתחום מצביעים על כך שהתפיסות שלנו לגבי הזקנה יכולות להשפיע משמעותית על איכות החיים שלנו בגיל מבוגר. עלינו לפעול לשינוי התפיסות השליליות ולקדם גישה חיובית ואופטימית כלפי הזקנה. באמצעות חינוך, תמיכה קהילתית ושינוי מדיניות, נוכל ליצור חברה שתומכת בהזדקנות בריאה ומאושרת.
