גוף האדם מורכב ממערכות שונות הקשורות זו לזו. כל אחת מהן תורמת לקיומו ולבריאותו כשלם. בעשורים האחרונים גברה שוב ההתעניינות בריפוי הטבעי במחלה קיימת אך גם במניעת מחלות והחזרת האיזון וההרמוניה לגוף. במאמר זה התמקדתי בתחום המרתק של ריפוי טבעי במיוחד ביחס לעור, המרידיאניים והצ'אקרות (השנאים).
העור כהשתקפות של בריאות פנימית
העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף ומהווה כ- 15% ממשקלו. בעור נמצאים אברי חישה, בלוטות ושיער. העור משמש ככסות מגן של הגוף והוא גם משמש כמראה, המשקפת את הבריאות הפנימית שלנו. גישות ריפוי טבעיות רואות בעור כאינדיקטור חיוני לבריאות הגוף ומדגישות את חשיבות הטיפול בבעיות פנימיות על מנת להשיג עור בריא, חלק וזוהר.
תומכי הריפוי הטבעי טוענים, ששיטות טיפול קונבנציונליות עשויות לפעמים לטפל בסימפטומים מבלי להתעמק בסיבות השורש הרגשי, פנימי, נפשי של הבעיה. בגישה ההוליסטית, לעומת זאת, התשאול ההתחלתי של המטופל כולל שאלות על ההיבט הרגשי והטיפול כולל שינויים באורח החיים, מעבר לתזונה נכונה, ניהול מתחים פנימיים במטרה לטפח בריאות אופטימלית של העור על ידי הזנת הגוף מבפנים ומציאת איזון והרמוניה בעולם הרגש.
קיימים מצבים בהם אפשר לחוות שיפור ניכר ומהיר במצב העור, בבעיות כמו אקנה, אקזמה, אטופיק דרמטיטיס, מולוסקום, פסוריאזיס וכו'.
צ'אקרות (השנאים): מרכזי האנרגיה של הגוף
רעיון הצ'אקרות מקורו במסורות הודיות עתיקות, במיוחד בפילוסופיות ההינדיות והיוגיות. שבע הצ'קרות הם שבעת השנאים הממירים את האנרגיה הקוסמית, האלוקית שמגיעה דרך הכתר (במרכז הגולגולת) לאנרגיה אלקטרומגנטית אותה הגוף מכיר, מזהה ויודע להשתמש בה.
כל אחת משבע הצ'אקרות אחראית על אזור ספציפי בגוף וקשורה לאיכויות ולתכונות שייחודיות לה. לכל צ'קרה יש צבע, תדר ורטט ייחודי משלה. שבע הצ'אקרות העיקריות ממוקמות לאורך עמוד השדרה, מהכתר ועד הבסיס ויש להן תפקיד מכריע בשמירה על רווחה גופנית, נפשית ורוחנית.
מרידיאניים: הערוצים המשניים של זרימת האנרגיה בגוף
ברפואה הסינית המסורתית, המרידיאניים הם מושג בסיסי להבנת זרימת האנרגיה החיונית, או הצ'י, בכל הגוף. המרידיאניים הם השבילים בהם נעה האנרגיה לאורך הגוף. הם מבטיחים חלוקה הרמונית של אנרגיה. כל מרידיאן קשור לתפקודים גופניים ספציפיים ומאמינים, כי שיבושים בזרימת האנרגיה לאורך המסלולים הללו מובילים לחוסר איזון פיזי או רגשי.
דמיינו נהר בו המים זורמים בזרימה קבועה ואז, ברגע אחד, נופל גזע עץ גדול וחוסם חלק גדול ממנו. המים הזורמים מוצאים את דרכם וממשיכים לזרום, אך ברבות הימים, סביב הגזע מצטברים עוד ענפים, עלים וכל מיני שאריות ושרידים שזרמו בנהר והחסימה גדלה. בדומה, הצ'קרות ו/או המרידיאניים נחסמים בשל בעיה רגשית כלשהי ונוצר חוסר האיזון שלעיתים, גורם למחלות.
שיטות הריפוי הטבעיות כוללות לרוב טכניקות כמו דיקור, אקופרסורה, שיאצו, רפלקסולוגיה, רפואת שמנים וצמחים, גבישי מינרלים (קריסטלים) כדי להשפיע על זרימת הצ'י לאורך המרידיאניים. שיטות אלו מטרתן להחזיר את האיזון ולעורר את יכולות הריפוי המולדות של הגוף.
לגוף ישנו תמיד רצון בסיסי לחזור למצבו הטבעי, התקין.
בהקשר לבריאות העור, הטיפול בחוסר האיזון שבמרידיאניים בזמן בעיה יכול להשפיע לטובה על מצבי העור ולקדם גוון זוהר ואפילו לרפא בעיות בעור שהרפואה הקונבנציונלית לא מסוגלת לרפא, כמו למשל מולוסקום (יבלות וירליות שמהם סובלים ילדים בדרך כלל עד גיל 7-8). איך? באמצעות מריחת שמנים מיוחדים שנספגים בעור ואשר מגיעים לצ'אקרות דרך המרידיאניים ומאזנים את הגוף הרגשי וחוזרים לעור.
גישות ריפוי טבעיות כוללות לרוב גם תרגולים כגון מדיטציה, יוגה וריפוי אנרגטי לאיזון ויישור הצ'אקרות והמרידיאניים. כאשר הצ'אקרות נמצאות בהרמוניה, האנרגיה זורמת בחופשיות בכל הגוף וכתוצאה מכך, נשמרת הבריאות ונמנעות מחלות, דבר שתורם לשיפור הבריאות הכללית.
חוסר איזון בצ'אקרות ספציפיות ובמרידיאניים עשוי להתבטא כבעיות עור וטיפול בהפרעות אנרגטיות אלו יכול לתרום לעור בריא יותר.
גישות הוליסטיות לריפוי טבעי
גישות ריפוי טבעיות הוליסטיות מדגישות את הקשר בין הגוף, הנפש והרוח. על ידי התחשבות בעור, במרידיאניים ובצ'אקרות כמרכיבים אינטגרליים של מסגרת הוליסטית זו, אנשים יכולים לאמץ גישה רב-גונית לקידום בריאות כללית.
לתזונה תפקיד מכריע בריפוי טבעי, שכן מזונות מסוימים משפיעים על מאזן האנרגיה של הגוף ותורמים לבריאות העור. מזונות עשירים בחומרים מזינים, נוגדי חמצון והידרציה מודגשים לעתים קרובות כמרכיבים חיוניים לתמיכה בתהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף.
יתרה מזאת, טכניקות לניהול מתח, כגון מיינדפולנס, מדיטציה ותרגילי נשימה עמוקה, הן חלק בלתי נפרד מהריפוי הטבעי ההוליסטי. מתח כרוני נחשב לגורם תורם לבעיות עור שונות, ולטיפול בגורמים הבסיסיים שלו יכולה להיות השפעות חיוביות על בריאות העור הכללית.
סוכרת
חוסר איזון סוכרתי בגוף יכול, במקרים רבים, לגרום לבעיות בעור. הסוכרת עלולה לגרום לכך שפצע, חתך או שריטה אינם מתרפאים בקלות ואף מזדהמים, גדלים וגורמים לסבל ולכאב רב ועלולים אף להגיע לכריתת אברים ואפילו למוות. זהי אחת המחלות שבה שמירת בריאות העור חשובה ביותר.
בעיות עור נפוצות הקשורות לסוכרת
עור יבש:
סוכרת עלולה לגרום להתייבשות העור, מה שמוביל לעור יבש. עור יבש נוטה יותר לסדקים ולגירוד ומגביר את הסיכון לפיתוח בעיות עור אחרות.
זיהומים חיידקיים:
רמות סוכר גבוהות בדם עלולות לפגוע ביכולתה של מערכת החיסון להדוף את הזיהומים ולכן, אנשים עם סוכרת רגישים יותר לזיהומים חיידקיים.
זיהומים פטרייתיים:
אנשים עם סוכרת עלולים להיות מועדים יותר לזיהומים פטרייתיים שמתבטאים כגירוד, אדמומיות או עור מתקלף, במיוחד באזורים כמו המפשעה, בתי השחי ובין אצבעות הרגליים.
גירוד (גרד):
גירוד מתמשך הוא בעיית עור שכיחה בסוכרת שמובילה לשריטות, שמגבירות את הסיכון לזיהומים.
כיבים ופצעים:
סוכרת עלולה להשפיע על זרימת הדם והתוצאה היא ריפוי לקוי של הפצעים והיווצרות כיבים, במיוחד בכפות הרגליים.
כדי לנהל בעיות עור הקשורות לסוכרת, חיוני לאנשים לשמור על שליטה טובה ברמת הסוכר בדם, על ידי תזונה נכונה. כמו כן, הם נדרשים לשמור על היגיינה ולטפל מיד בכל בעיות עור קטנה שצצה על ידי התייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות. בדיקות העור וטיפול רגילים יכולים לסייע במניעת סיבוכים ולקדם את בריאות העור הכללית.
לסיכום
הגישה ההוליסטית מסתכלת על גוף האדם בכללותו - על הגוף הפיזי, כמו גם העולם הרגשי והנפשי של המטופל. ההבנה שהמערכות השונות בגוף - הפיזית והרגשית הן למעשה אחת היא המפתח להשגת רווחה מיטבית. גישה זו חותרת להבין ולרפא את שורש המחלה, או הבעיה ולא רק מטפלת בסימפטומים החיצוניים.
במאמר זה התמקדתי בתחום הטבעי הנוגע לגוף ולבעיות שמביאות לתוצאה שמשתקפת בעור.
אנשים יכולים לאמץ טיפולים טבעיים לא חודרניים וללא כימיקלים וסטרואידים, טיפולים המטפחים איזון, הרמוניה וריפוי טבעי מבפנים החוצה.
למרות שמחקרים מדעים עשויים שלא לתת תוקף מלא לכל ההיבטים של טיפולים מסורתיים, טבעיים אלה, העניין הגובר והעדויות וההצלחות של מטופלים, מצביעות על כך שיש ערך בהתייחסות לגוף-נפש כישות מאוחדת ומקושרת, ביצירת דרך ריפוי אחרת והשגת בריאות ואיכות חיים טובה יותר.
