מגנזיום משתתף ביותר מ- 300 תהליכים ביוכימיים בגוף, מאזן את מערכת העצבים, מייצב את הממברנות של התאים (התקשורת בניהם), מווסת את לחץ הדם, לוקח חלק בתפקודי לב, איזון רמות הסוכר, הפחתת דלקות וזו רק רשימה חלקית.
פרופ' דניאל כהן, קרדיולוג בכיר, מסביר: ‘צריכה מספקת של מגנזיום יכולה להפחית את הסיכון ליתר לחץ דם, הפרעות קצב ומחלות לב כליליות. מגנזיום מסייע בהרפיית כלי הדם ומשפר את זרימת הדם’.
ד"ר אמיר לוי, מומחה לרפואה פנימית, מסביר: ‘המגנזיום הוא מרכיב קריטי בגוף האדם. מחסור בו עלול לגרום לעייפות, התכווצויות שרירים, לחץ דם גבוה ואפילו בעיות נפשיות כמו חרדה ודיכאון’.
בספרו ‘ובחרתם בחיים’, מדגיש ד"ר אריה אבני, את חשיבות המגנזיום לבריאות האדם. הוא מתאר את המגנזיום כמינרל חיוני המעורב בתהליכים ביוכימיים רבים בגוף, כולל תפקוד מערכת העצבים, הרפיית שרירים, ויסות קצב הלב וחיזוק מערכת החיסון. לדבריו, מחסור במגנזיום עלול להוביל לבעיות בריאותיות שונות, כגון התכווצויות שרירים, עייפות ומחלות לב.
ד"ר אבני ממליץ על צריכת מזונות עשירים במגנזיום, כגון עלים ירוקים, אגוזים, וקטניות, וכן על נטילת תוספי מגנזיום במידת הצורך, בהתייעצות עם מומחה.
אז איך נדע אם יש לנו מספיק מגנזיום או שאנחנו נמצאים במצב של חסר?
לפני הכל, בואו נבין מהי הסיבה שבגללה מרבית האנשים שסובלים ממחסור במגנזיום, לא יודעים על כך:
המגנזיום מחולק בגוף האדם באופן הבא:
65% - 60% ממנו נמצא בעצמות ובשיניים ומשמשים לחיזוק ולבניית מסת העצם.
30% - 25% נמצא בשרירים וברקמות רכות ומשתתפים בתהליכים מטבוליים ובתפקוד תאי.
ואילו 2% - 1% בלבד ממנו נמצא בדם כשרובו (כ- 70%) קשור לחלבונים או לתרכובות אחרות ורק כ- 30% נמצא בצורתו החופשית (המכונה מגנזיום יוני).
כיוון שרוב המגנזיום נמצא בתאים וברקמות ולא בדם, בדיקות הדם הרגילות אינן משקפות בהכרח את מצבו האמיתי בגוף והואיל ובדיקות מעמיקות יותר הן יקרות ולא מאושרות בקלות אלא אם המצב אקוטי, רבים מהאנשים שסובלים ממחסור במגנזיום, לא מודעים לכך.
איך נראה מחסור במגנזיום?
עייפות כרונית – קשיי הרדמות וכן, תחושת עייפות תמידית, גם אם כן ישנים, וזאת לנוכח העובדה, שהגוף ‘עובד קשה’ על מנת לפצות על החוסר.
התכווצויות שרירים ורעידות – תסמין שמופיע בעיקר בלילה ומפריע לשינה רגועה.
קשיי ריכוז וזיכרון – המגנזיום משפיע על תפקוד המוח ועל מניעת דמנציה.
לחץ דם גבוה – מחסור במגנזיום עלול להוביל להקשחת כלי הדם ולעלייה בלחץ הדם.
חרדה ודיכאון – מערכת עצבים לא מאוזנת מתבטאת בחוסר שקט, חרדות, מצבי רוח, כעסים, דיכאונות והיתכנות גבוהה למיגרנות.
קשיי החלמה מפציעות – העדר מגנזיום משבש פעילות תקינה של תקשורת בין התאים. בנוסף, האזור הבעייתי מתקשה להגיע להרפיה ואיחוי מהיר.
אוסטפורוזיס – העדר מגנזיום משבש את הובלת הסידן אל העצמות. התקשורת בין התאים חלשה
אסטמה – שרירי החזה אינם מתפקדים בצורתם התקינה, מה שעלול, יחד עם מצב נפשי, להוביל לקשיי נשימה. שרירי הריאות במזג אוויר קר יותר נוטים להתכווץ ומחסור במגנזיום מקשה על הרפייתם.
ווסת – כאבים לפני ובמהלך הווסת.
חוסר רוגע – אי שקט, פיזי ונפשי.
ישנם גורמים רבים המשפיעים על מצב המגנזיום בגוף שלנו
ויטמין D – מסייע בשיפור ספיגת המגנזיום במעי, כאשר צורכים אותו בקפסולות.
צריכת קפאין ואלכוהול – קפאין ואלכוהול הם משתנים המשחררים מגנזיום ועל כן הפחתה בהם עשויה להביא לשיפור המצב.
איזון בין סידן למגנזיום – סידן מפריע לספיגת מגנזיום ולכן יש לאזן צריכת מזונות עשירים בסידן ולעיתים להפסיק נטילה של תוספים.
תוספי מגנזיום – נטילת תוספי מגנזיום עשויה אף היא לשפר את מצב המגנזיום בגוף.
תזונה קטוגנית – משחררת מלחים מהגוף ולכן מגנזיום ושאר מינרלים משתחררים מהגוף ומשפיעים על איכות החיים שלנו.
ספורט – כשאנו מזיעים, משתחרר גם מגנזיום מהגוף ולכן, מרבית הספורטאים צורכים מגנזיום. אימוני כוח מצריכים אף הם המון מגנזיום.
צריכת תרופות – משתנים, אנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון וכו'.
סטרס סטרס ושוב סטרס – מגנזיום מעורב גם בפעילות הורמונלית המקושרת לסטרס ולחרדה. כשרמות הסטרס והחרדה עולות, יש הפרשה מוגברת של הורמוני סטרס מבלוטת האדרנל. המגנזיום דואג להרגיע את הופעת ההורמונים הללו וכך בעצם אנו מאבדים מגנזיום.
סוכרת– אצל אנשים שסובלים מסוכרת, הגוף מנסה ‘להיפתר’ מהסוכרים בשתן ויחד עם הסוכרים, הוא נפתר גם ממגנזיום, דבר שיכול לייצר מצב של חוסר.
עם כל כך הרבה סוגי מגנזיום, איך אפשר לבחור?
ישנם סוגים רבים של מגנזיום. לפעמים, המחיר שלהם יכול להצביע על האיכות ועל כושר הספיגה בגוף, אך לא תמיד.
על מנת לבחור את המגנזיום הנכון לנו, נצטרך לקלוע בבחירה אחרת אנחנו עלולים לטעות ולהניח, שאין לנו מחסור, כי הבעיה לא נפתרה.
פעמים רבות מגנזיום איכותי בצריכה חיצונית יספק מענה הולם, אבל לרוב מומלץ לצרוך מגנזיום בצריכה חיצונית ופנימית, כלומר במריחה ובתוספים.
הנה פירוט סוגי מגנזיום, על היתרונות והחסרונות שלהם:
1. מגנזיום ציטרט (Magnesium Citrate) - נפוץ מאוד, בעל ספיגה נמוכה וגורם לשלשולים עקב ספיחת נוזלים מוגברת. לכן עדיף לבחון חלופה אחרת.
2. מגנזיום גליצינאט (Magnesium Glycinate) - מופק יחד עם חומצת האמינו גליצרין ועל כן עדין יותר למערכת העיכול ואינו מושפע באותו הרגע מקפה או סידן. מתאים למי שחש חוסר רוגע ונוטה לתזונה עתירת סטימולנטים כגון קפה, קקאו וכו'.
3. מגנזיום תראונאט (Magnesium L-Threonate) - סוג זה של מגנזיום נחשב לאיכותי מאוד ויעיל בשיפור תפקוד המוח, שיפור הזיכרון והריכוז והפחתת ‘ערפל מוחי’. זאת, כיוון שהוא חוצה את מחסום הדם במוח בקלות. מגזניום תראונאט עשוי לתרום למניעת הידרדרות קוגניטיבית ודמנציה.
4. מגנזיום מלייט (Magnesium Malate) - מופק יחד עם חומצה מאלית, המשתתפת בתהליך הפקת האנרגיה בתאים. הוא מתאים למי שחש חולשה או נפילת אנרגיה וייתן מרץ והקלה לאנשים עם פיברומיאלגיה.
5. מגנזיום טאוראט (Magnesium Taurate) - מופק יחד עם חומצת האמינו טאורין, המשפיעה על בריאות הלב ומערכת העצבים. הוא מסייע באיזון לחץ הדם, תורם לבריאות הלב, מסייע במניעת מחלות לב ומשפר את התפקוד הקוגניטיבי. סוג זה של מגנזיום יתאים לאנשים עם יתר לחץ דם, בעיות לב או לחץ נפשי מתמשך והוא נחשב לאיכותי למדי.
6. מגנזיום אוקסיד (Magnesium Oxide) - סופח מים. ספיגתו מזערית, הוא גורם לשלשולים ולכן, מומלץ לבחון חלופה אחרת.
7. מגנזיום סולפט (Magnesium Sulfate) - מוכר גם כ'מלח אפסום'. עדיף לצרוך אותו באופן חיצוני היות והוא גורם לשלשולים. סוג זה של מגנזיום מצוין להרפיית שרירים ולשיפור מצב הרוח והוא יעיל מאוד בהרפיית שרירים תפוסים.
8. מגנזיום כלוריד (Magnesium Chloride) - נספג במהירות ובעל זמינות ביולוגית גבוהה. נחשב איכותי מאוד. מגנזיום כלוריד יעיל מאוד בלקיחה חיצונית (במריחה על העור) ומתאים לאנשים הסובלים מכאבי שרירים, לאנשים עם בעיות ספיגה ולאלה שמעדיפים נטילה חיצונית.
לסיכום, מגנזיום הוא מינרל חיוני לשמירה על איכות חיים תקינה ואיזון מצב הרוח וכדאי מאוד לבדוק אם נדרשת צריכה שלו, שכן מרבית האנשים סובלים, במידה זו או אחרת, ממחסור בו.
- התכנים המופעים באתר/במאמרים אינם מהווים תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי וכל מטרתם לספק מידע ולהרחיב את הידע האישי של הקוראים/ות ובשום מקרה אינם בגדר המלצה או עצה רפואית ו/או חוות דעת רפואית מקצועית. בכל מקרה יש לפנות לקבלת חוות דעת של רופא מוסמך לפני קבלת טיפול ו/או שימוש בתכשיר רפואי כלשהו.
