לפוסט טראומה יש השלכה מאוד משמעותית על חיי היומיום של האדם. פוסט טראומה יוצרת תופעות מטרידות הפוגעות במרקם החיים של הסובל ממנה ומשפיעות על התפקוד היומיומי שלו במישורים רבים: יחסי החברה, קריירה, התפקוד והיכולת לבצע פעולות יומיומיות שגרתיות כמו שינה וסדר יום, מצב הרוח עד דיכאון וחוסר תפקוד ובמקרים רבים, אף ‘דוחפות’ את הסובל ממנה לשימוש מופרז וממכר בסמים.
את הסימפטומים ההתנהגותיים של פוסט טראומה ניתן לחלק ל- 3 קבוצות
1. חודרנות
האירוע נחווה כל פעם מחדש כאילו הוא קורה כאן ועכשיו. הוא פורץ לתודעה ברגע, בהבזק זיכרון, במצב ערות או שינה באותה עוצמה כמו בחוויה המקורית. כל הניסיונות להדחיק או להימנע מחוויה זו רק מעמיקים ומחריפים את הבעיה ואת הסימפטומים.
2. עירור יתר
הפוסט טראומטיים יסבלו בדרך כלל מדריכות וציפייה לסכנות, ללא קשר למציאות. הם ייטו להיבהל בקלות ולחיות מתוך דריכות מתמדת בלי יכולת לסנן גירויים. הם חיים במתח תמידי, חווים קושי בהרדמות והפרעות שינה.
3. הימנעות
במטרה להגן על עצמם, הפוסט טראומתיים ייטו להימנע מאינטראקציות חברתיות ומ'יציאה לעולם' באופן כללי וזאת, כדי להימנע מגירויים שעלולים לשחזר את תופעות הטראומה. הם יסגלו לעצמם חיים שמאפשרים קהות חושים ואדישות למתרחש סביבם, עד כדי ניתוק רגשי.
בנוסף על כך, הם ייטו להתפרצויות זעם בלתי נשלטות, הרס עצמי, התמכרויות, הפחתה בערך העצמי ונטייה לחלות כתוצאה מהחלשת מערכת החיסון.
וכיצד זה משפיע על התפקוד היומיומי
השפעות הפוסט טראומה עלולות להציב אתגרים משמעותיים לתפקוד היומיומי של האדם. פעילויות פשוטות שפעם נראו שגרתיות יכולות לעורר תגובות רגשיות אינטנסיביות, החל מהימנעות ואדישות לסובבים אותם, דרך התקפי כעס וזעם וריחוק חברתי, בניסיון להימנע מההשפעות הללו.
אינטראקציות חברתיות הופכות למתוחות, כאשר הפוסט טראומתי חושש מהתקפי הזעם שלו ומשקיע אנרגיה עודפת בהדחקת הרגש שלו ויחד עם זאת, גם הסובבים אותו מתקשים להתמודד עם התגובות הקיצוניות הלא צפויות שלו.
זאת נוסף לתחושה המוגברת של פגיעות וחוסר אמון של אדם פוסט טראומטי.
התנהגות בלתי צפויה זו עלולה לפגוע במשפחה שחשופה יותר מכולם לתגובות הבלתי נשלטות הללו, לפגום ביכולת של הנפגע להשתלב בעבודה או בקריירה ולהשפיע לרעה על חיי החברה של הפוסט טראומטי ולהוביל אותו לבדידות.
השפעת הפוסט טראומה על הרווחה האישית של הנפגע
הפוסט טראומה מחלחלת לתוך המרקם הרגשי של חיי הפרט. מצד אחד, ישנן קהות רגשית ואובדן שמחת החיים ומאידך, שינויים קיצוניים במצב הרוח - החל מהימנעות, דרך זעם מתפרץ ללא סיבה נראית לעין, שגם הנפגע בעצמו חושש מחוסר היכולת שלו להשתלט עליה. כל אלה מייצרים אסטרטגיה של הימנעות ממגעים חברתיים, אלא שהתחושה המתמשכת של ניתוק יכולה להפוך ממנגנון התמודדות ששימש בעבר כ'חבל הצלה' לבעיה בפני עצמה ולהותיר את האדם שסובל מהפוסט טראומה במאבק מתמיד וחסר סיכוי לחזור לחיים נורמליים.
השלכות הפוסט טראומה על הסביבה
פוסט טראומה משפיעה גם על מי שסובב את הנפגע עצמו, ממש כמו אבן שנזרקת לשלולית מים ויוצרת מעגלים מעגלים של פגיעה מסביב. תתכן פגיעה ביכולת של הנפגע לייצר זוגיות ואינטימיות על רקע החשדנות שלו והנטייה לריחוק או להתפרצויות זעם. לעיתים ניכרות השפעות משמעותיות לפוסט טראומה גם על בני הדור השני ודוגמה מוכרת לכך, היא בני הדור השני לשואה או דור שני לנפגעי הלם קרב.
אז מה בכל זאת כדאי לעשות
ראשית, כדאי לדעת שלא כל פגיעה טראומטית סופה להיגמר בפוסט טראומה כרונית. מחקרים מראים שרק 15%-20% מהמקרים הטראומטיים הופכים לפוסט טראומטיים. העזרה הראשונית שהנפגע מקבל היא קריטית למניעת פוסט טראומה. כלומר, חשוב מאוד, שמי שנחשף לאירוע טראומטי יגיע לטיפול מהיר אצל מומחה.
שנית, בשנים האחרונות נעשו המון מחקרים שהוכיחו, שטיפול NLP יעיל מאוד לטיפול בטראומות ובפוסט טראומות.
היתרונות של ה- NLP הם שמדובר בטיפול מהיר שאיננו מצריך כניסה לתוכן; המטופל לא צריך לשחזר את חווית הטראומה והטיפול עוקף את הסיפור ומטפל בחוויה עצמה ומשנה אותה, מנרמל את החוויה.
עיקר הטיפול ב- NLP מתמקד בהחזרת האונים של הנפגע. בדרך כלל נפגע פוסט טראומה יצא מהאירוע עם תחושת חוסר אונים ואשמה על כך שלא תפקד במהלך האירוע וגם חוויות הפוסט טראומה עצמן נחוות, על ידי הנפגע, כאילו הן מתרחשות ללא שליטה. טיפול NLP מחזיר לנפגע את השליטה על חייו וכן את השליטה על התופעות הנלוות שדובר עליהן.
לסיכום
ישנם שני דברים חשובים שהנפגע וסביבתו צריכים לדעת:
הראשון, הוא שלפוסט טראומה יש השפעה עמוקה על חיי היומיום של הנפגע ולכן אסור להתעלם ממנה. השני והאופטימי הוא שיש אפשרות לצאת מהמבוך; פוסט טראומה איננה גזר דין סופי לכל החיים וניתן להירפא ממנה.
לעיתים, עקב ההימנעות והאפטיה של הנפגע הוא לא יפעל לקבלת טיפול וכאן יש לסביבה אפשרות להיות גורם מדרבן. כמובן שהפעולה צריכה להיעשות בזהירות וברגישות מרבית כדי לא להכביד עוד על הנפגע.
