‘כל מה שמוח האדם יכול להגות ולהאמין, הוא יכול להשיג’ - נפוליאון היל
ישנם דפוסים שונים שמפריעים לנו להשיג את מטרותינו. לפעמים אלה הם דפוסי חשיבה כמו למשל דפוס שבו אנחנו מתקשים להאמין ביכולות שלנו ולעיתים, אלה דפוסי התנהגות ביניהם התמכרויות.
התמכרות היא תופעה מורכבת שפוגעת בהיבטים שונים ומגוונים, אך בעזרת שיטה שפיתחתי ושמפורטת בספרי 'גם אתה יכול להפסיק לכסוס!', ניתן לעבור תהליך גמילה מכל התמכרות (עישון, כסיסת ציפורניים ועוד).
תהליך הגמילה מורכב מ- 4 שלבים:
השלב הראשון והחשוב ביותר: הרצון להפסיק
הרצון להפסיק את ההתמכרות צריך להגיע מבפנים, מתוכנו. אם אנחנו רוצים להיגמל, עלינו להתמקד, באמצעות כח הרצון, ברעיון הגמילה, למרות כל הפיתויים אשר עלולים לצוץ.
השלב השני: העלאת רמת המודעות
ברגע שאנחנו מתחילים לחשוב מדוע אנחנו עושים פעולה מסוימת (מדוע אנחנו כוססים ציפורניים, אוכלים מאוחר בלילה, מנקים או מסדרים כל היום, מהמרים וכו'), רמת המודעות שלנו עולה ואנחנו מפסיקים לפעול על 'אוטומט'. למשל: כשאנחנו מבינים שפעולה מסוימת שאנחנו עושים נובעת מצורך אחר שמקורו מתחת לפני השטח, אנחנו יכולים להתחיל ולטפל באותו צורך וכתוצאה מכך, להיגמל מההתמכרות.
כל מה שיש לנו בחיים מבטא באופן ישיר את רמת המודעות שלנו. אם ברצוננו לשנות הרגלים שלא מקדמים אותנו, עלינו להתייחס אליהם באופן מוחשי וממשי כדי להעלות את רמת המודעות שלנו לגביהם.
השינוי ברמת המודעות מתרחש כבר עכשיו, כשאתם קוראים את המאמר הזה וככל שתעמיקו בהבנת האופן שבו אתם פועלים, תוכלו להבין בצורה ברורה יותר, כיצד תוכלו להפסיק את ההתמכרות שלכם. לדוגמה: רמת המודעות שלי כהורה עולה כל הזמן ובזכות זה אני הופכת להיות אימא קשובה יותר לצרכים של ילדי ואימא טובה יותר. אם רמת המודעות שלי הייתה נמוכה בתחום ההורות, אני מאמינה שהייתי חווה קשיים רבים יותר לעומת חוויית ההורות שלי כיום. ככל שאני משקיעה יותר בהעלאת רמת המודעות, על ידי מחשבה תחילה או על ידי הצגת שאלות לעצמי, כמו 'מדוע אני עושה זאת?' 'מדוע אני מתרגזת?' או 'מה באמת מפריע לי?', כך רמת התסכול והכעס שלי מול הילדים הולכת ופוחתת.
השלב השלישי והקריטי: שלב ההחלטה
כל דבר שאנחנו רוצים להשיג בחיים, חייב להיות מלווה בהחלטה. גם ברמה הפשוטה של חיי היומיום, אנחנו נדרשים להחליט החלטות רבות. למשל בבוקר, אנחנו מחליטים מה אנחנו רוצים לאכול או לשתות ומה ללבוש. תחילה מחליטים ולאחר מכן מבצעים את ההחלטה. השלב שבו המחשבה 'היום אפסיק את ההתמכרות!' עולה בראשנו, חשוב ביותר. ובחירת היום חשובה גם כן, שכן לא נרצה להתחיל בתהליך הגמילה לפני אירוע חשוב או מלחיץ. מומלץ שההחלטה תתקבל בתקופה טובה ורגועה.
השלב הרביעי: שלב 21 הימים
כל תהליך של גמילה מהרגל כלשהו, לא משנה באיזה הרגל מדובר - עישון או אלכוהול, מוצץ או חיתולים - דורש יישום של לפחות 21 ימים ברצף (והמחמירים טוענים שנדרשים 40 ימים). אם מפסיקים באמצע וחוזרים להרגל הישן, אפילו ליום אחד, צריך להתחיל ולספור מחדש את 21 (או 40) הימים.
כשמחליטים להפסיק לכסוס ציפורניים או לעשן סיגריות או כל התמכרות אחרת, צריך לדעת שצפויים להגיע ימים קשים אחרי קבלת ההחלטה להיגמל, אך חשוב לזכור, שאחרי 21 הימים ברצף (או 40 ימים) תחול הקלה, שתביא אותך לשאול את עצמך 'למה בכלל הייתי מכור? ממש לא הייתי צריך את זה'.
כשהתחלתי בתהליך הגמילה מעישון, ההרגשה הייתה קשה, כי בגמילה מסיגריות הגוף צריך להיגמל מניקוטין והגמילה אינה מנטלית בלבד. ידעתי שצריך לחכות חמישה ימים עד שהגוף לא יזדקק לניקוטין. אני זוכרת שהיום החמישי היה היום הקשה ביותר אבל התאפקתי בכל כוחי. אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד. לאחר מכן הייתי צריכה לעבור 21 ימי גמילה, ובכל פעם שהרגשתי צורך להכניס סיגריה לפה, שאלתי את עצמי למה אני רוצה סיגריה, דמיינתי את הסיגריה בפה והצורך פשוט עבר לי. ביום שהייתי עצבנית וכהרגלי הייתי רגילה להירגע באמצעות עישון סיגריה, אמרתי לעצמי: 'שרית, דמייני שיש לך סיגריה בפה והעצבנות עוברת' וכך עשיתי. דמיינתי את הסיגריה בפה, הרגשתי ממש איך אני שואפת את האוויר מהסיגריה ולאחר כמה שניות – לא דקות אלא שניות – הצורך בסיגריה עבר והתמקדתי בפתרון הבעיה שהובילה לעצבנות, ולא התעלמתי ממנה, כפי שנהגתי שנים.
גם אתם יכולים לעשות את זה
אם אתם מתמודדים עם דפוס שעוצר אתכם או התמכרות, אל תאמרו נואש. תנו לעצמכם 21 ימים ברצף (או 40 יום) ואני מבטיחה לכם, שלאחר שהם יחלפו, תראו את השינוי.
קחו בחשבון שגם אם נגמלתם, הצורך יעלה שוב ושוב. חשבו על אלכוהוליסט שנגמל משתייה ואסור לו לטעום אפילו יין קידוש, כי זה יזכיר לו את ההרגשה הנעימה שהייתה לו בתקופה שהוא שתה, ההרגשה שהרגיעה אותו, שהקלה על הסבל שלו, על השיח הפנימי שהיה לו בראש. אם ילגום מהיין, הוא עלול לשכוח את תקופת הגמילה הקשה, או למה רצה להפסיק.
גם אחרי כמה שנים ללא עישון, בתקופה קשה כמו בגירושים, רציתי מאוד לעשן ואמרתי לעצמי 'רק סיגריה אחת', אבל זכרתי שאני בעצם כמו אותו אלכוהוליסט ושאסור לי. נשמתי כמה נשימות, חיפשתי תעסוקה אחרת והצורך פשוט עבר.
עניין חשוב נוסף שיש להתייחס אליו הוא החלפת הרגלים. כאשר אנחנו מפסיקים הרגל לא מקדם אחד, צריך למצוא הרגל אחר, שלא יזיק לנו במהלך הגמילה. לדוגמה: כשמפסיקים לעשן עלולים לעלות במשקל, מאחר שכשהפה אינו עסוק בסיגריה הוא מחפש מזון. לכן חשוב למצוא הרגל אחר מקדם שימלא את החסר. לאחר תקופה מסוימת, כבר לא תזדקקו לתחליף, אלא רק בתקופות משבר.
לסיכום
אם יש לכם דפוסי מחשבה או התנהגות שמפריעים לכם וכן התמכרויות שונות שאתם מעוניינים להפסיק אותן, השלב הראשון הוא לערוך רשימה של אותם דפוסים ולאחר מכן, להתחיל וליישם את שיטת הפסקת ההתמכרות. כדי להפסיק התמכרות נדרש לעבור 4 שלבים: רצון פנימי להפסיק, העלאת רמת המודעות, שלב ההחלטה, ו- 21 (או 40 יום) ימי גמילה. ברגע שתעברו את כל השלבים הללו, אני מבטיחה לכם הצלחה בהפסקת ההתמכרות.
בהצלחה.