למושג 'הפרעות אכילה' ישנן הגדרות קליניות רבות. הפרעות אלה נבדלות מיתר ההפרעות הנפשיות, בכך שהן מתאפיינות לא רק בפגיעה תפקודית בעבודה, בלימודים, בקשרים החברתיים והבין אישיים וכו', אלא בכך שהן מביאות, בסבירות גבוהה, גם לנזקים בריאותיים ופיזיים ועלולות להשפיע על כלל המערכות בגוף, לרבות המערכת ההורמונלית, מערכת השרירים והשלד, מערכת העיכול, מערכת העצבים ועוד.
להפרעות אכילה ישנם סימפטומים שונים, הן יכולות להגיע בכל טווח הגילאים ובכל טווחי המשקל. חלק מהן מוצאות ביטוי בעמדות שונות כלפי מזון וכלפי אכילה אך המשותף לכולן, הוא שאיתור מוקדם שלהן עשוי למנוע סיבוכים רפואיים, לקצר את משך המחלה וכפועל יוצא מכך, לקצר את הסבל שנגרם ממנה.
הנה כמה 'נורות אדומות' שיכולות להצביע על קיומן של הפרעות אכילה
נורות פיזיולוגית - בריאותית
- חולשה, סחרחורות ומיגרנות
- אנמיה וחסרים תזונתיים
- סימפטומים ואי נוחות כרונית במערכת העיכול (כגון עצירויות ממושכות)
- חום גוף נמוך
- תנודות בדימום החודשי עד הפסקתו
- הפרעות בשינה וקושי להירדם
- נשירת שיער וחולשה של הציפורניים
- עור יבש
- מחלות עור כרוניות
- פנים חיוורות ועוד
כל אחד מהסימפטומים הללו לא מעיד, בפני עצמו, על קיומה של הפרעת אכילה, אך התמשכות הסימפטומים, יחד עם שינויים התנהגותיים רגשיים שיפורטו מייד, מדליקים 'נורה אדומה' שעלינו להתייחס אליה.
נורות התנהגותיות - רגשיות
- התעסקות רבה באסתטיות של הגוף
- דימוי גוף ירוד
- שאלות רבות בנושא תזונה מותרת או אסורה
- משפטי תסכול בנוגע לתזונה
- פעילות גופנית קיצונית
- שינויים קיצוניים בצורת האכילה במהלך השבוע לרבות בזמני האכילה, בחינת כל 'ביס' שנכנס לפה, חיתוך ממושך של המזון ופחד מאוכל
- אכילה רגשית
- ביקור קבוע בשירותים מיד לאחר האוכל
- ריבוי של שקילות, לעיתים מספר פעמים ביום
- חוסר רצון לאכול (להבדיל מחוסר תאבון)
- בישול לאחרים
אז מה עושים? מטפלים!
הכירו את אסטרטגיות הטיפול בהפרעות אכילה
א. NLP ומיינדפולנס
טיפול באדם שסובל מהפרעת אכילה צריך לשלב פן רגשי מנטלי. חולים מגיעים לרוב עם סט אמונות מגבילות ונשמעות בקליניקה לא פעם אמירות כמו: 'אני שמנה, אני לא נראית טוב, אני חייבת לרזות, אני רוצה להיראות כמו...'. מטופלות מספרות, שברגע שהן מכניסות אוכל לפה (אפילו ביס קטן), עולות אצלן מחשבות טורדניות כדוגמת: 'מה יקרה עכשיו, אני בטוח אשמין, אראה לא טוב ולא יאהבו אותי' עד כדי כניסה למצבי חרדה ודכאון. בנוסף, אפשר לזהות בבירור התנגדויות לטיפול כדוגמה 'אף אחד לא יכול לעזור לי, רק אני יכולה לטפל בעצמי' ועוד.
בעזרת טכניקות מעולם ה- NLP והמיינדפולנס נעשית במפגשי הטיפול עבודה ביחס לאמונות המגבילות של החולה, להתנגדויות שעולות אצלו או אצלה ונעשית עבודה שמביאה, בסופו של דבר, לשינוי ברגשות החולה כלפי אוכל. השיח שמתקיים הוא בגובה העיניים, תוך העצמת הכוחות שיש בידי החולה וחיזוק של אמונות מיטיבות כמו: 'עלי להאמין בסביבה התומכת שיכולה לסייע לי לצאת מהלופ בו אני נמצאת ולהבריא'.
ב. נטורופתיה (תזונה ותוספי תזונה)
אנשים שסובלים מהפרעת אכילה ותזונתם לקויה, צריכים לעבור הערכת מצב רפואית - פיזיולוגית - תזונתית לאורך הטיפול, במקביל למעקב רפואי 'קונבנציונלי'. במקרים רבים יש להם חסרים תזונתיים ותוספי תזונה מותאמים יכולים לסייע בהבראת הגוף. תוספי התזונה הם חסרי קלוריות בדרך כלל וזו התחלה טובה בטיפול התזונתי. בהמשך, צריך לבנות תפריט מותאם אישית לפי העדפות החולה ולעסוק בארוחה השונות ובשילוב חומרי גלם איכותיים ובריאים בתפריט שיסייעו בהבראת הגוף.
ג. צמחי מרפא
בנוסף לתוספי התזונה אפשר לשלב פורמולות שמבוססות על צמחי מרפא אדפטוגניות בתפריט. פורמולות אלה עובדות בתחילה על המערכת העצבית ובהמשך על מערכת העיכול ובמקביל, על הפן המנטלי - רגשי. הפורמולות משקמות את מערכות הגוף, מזינות את מערכת החיסון והדם ומשפרות את תנועת מערכת העיכול.
ד. פעילות גופנית
לאחר שהחולה שינה עמדות והחל/ה לאכול אוכל בריא, רצוי להתחיל ולשלב פעילות גופנית באופן מותאם לקצב ההחלמה (כגון הליכה, שחייה וכו'). פעילות גופנית מסייעת בחיזוק הדימוי העצמי, נותנת הרגשה טובה ומחטבת את הגוף.
חשוב לציין, שכדי שאסטרטגיות אלה יצליחו, נדרשת סביבה תומכת. לא תמיד יודעים בני ובנות המשפחה איך לעזור ולתמוך ולכן אפשר ורצוי לשלב הנחייה וליווי של בני/ בנות המשפחה, בעיקר כשמדובר בילדים ונוער שסובלים מהפרעת האכילה. במקרים אלה, נדרשת הנחייה צמודה של ההורים שבה ניתנות תשובות לשאלות חשובות כמו: עד כמה להעיר? מה אומרים? מתי? ועוד
ומהתיאוריה לקליניקה
ילדה בת 11 הגיעה לקליניקה שלי כשהיא מאובחנת כאנורקטית. השיחות איתה כללו התייחסות לכוחות ולמשאבים שלה, זיהוי צרכים ומתן מענה שלא באמצעות אוכל. במפגשים עבדנו על שינוי הדימוי העצמי שלה ופיתוח יכולת התמודדות עם אוכל. בנוסף, בעזרת טכניקות מעולם ה- NLP והמיינדפולנס היא הצליחה להפסיק את השימוש בהתנהגויות מפצות ודפוסי החשיבה והעמדות שהיו לה ביחס לאוכל, השתנו.
אחרי שצלחנו את השלב הזה, התחלנו בטיפול התזונתי: ביצעתי הערכה תזונתית בהתאם לצרכים שלה, הותאם לה תפריט אישי תוך התייחסות להעדפותיה, קבענו יעדים, אט אט היא החלה רוכשת הרגלי תזונה נכונים ורק אז אפשר היה להתחיל בתהליך מדורג של כמות הקלוריות. במפגשים תכננו את הארוחות שלה, היא למדה לוודא שמתקיים יחס מאוזן בין אבות המזון וויטמינים ומינרלים שולבו בתזונה שלה.
לאחר כל אלה אפשר היה להמשיך ולשלב את הפעילות הגופנית. בנינו למטופלת תכנית לפעילות גופנית, היא קיבלה ידע על ההשלכות הפיזיולוגיות של מחלת האנורקסיה, עד כדי שהעלייה במשקל לא הפריעה לה כלל.
התהליך של אותה ילדה לא היה קצר, אבל עם טיפול נכון ששילב את האסטרטגיות השונות, היא שינתה את הרגשות שלה כלפי האוכל והתחילה בתהליך הבראה של ממש.
לסיכום
הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית לא פשוטה שעלולה להופיע בכל גיל, עם 'מופעים' שונים ולגרום לנזקים קשים, פיזיים והתנהגותיים. כמורכבות התופעה, כך גם מורכבות הטיפול בה: אין טיפול אינסטנט של 'זבנג וגמרנו'. נדרש לבצע תהליך איטי ורגיש, כזה שיותאם לכל מקרה ומקרה, תוך שימוש במספר אסטרטגיות, שיחד ייתנו את המענה השלם וההוליסטי. חשוב לזכור שסביבה תומכת חשובה, לאין שיעור, בתהליך ההחלמה ולכן, אם אתם פונים לטיפול, כדאי לא לוותר על הדרכה של בני ובנות המשפחה הרלוונטיים.
בהצלחה.
