ובכן תלוי את מי שואלים. מנקודת מבטו של החייב, הליך חדלות פירעון מהווה הזדמנות לשיקום כלכלי, להפטר מחובות כבדים, לפתיחת דף חדש בחיים ולהשתלבות מחודשת במרקם החיים הכלכליים. עבור החייב, הליך חדלות פירעון הוא 30% נטל (כי זה בערך האחוז מתוך החובות שהחייב ישלם) ו- 70% הזדמנות מהסיבות שפורטו לעיל.
מאידך, מנקודת המבט של נושה, הדברים נראים אחרת. עבור נושה, הליך פשיטת רגל מהווה 70% נטל (הפסד כספי ניכר) ו- 30% הזדמנות (אולי הנושה יקבל בסיום ההליך דיבידנד של עד 30% בדרך כלל).
האינטרס העליון: שיקום כלכלי של החייב
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980, נכנס לתוקף ביום 15/09/2019.
חוק זה שם לו למטרה לשקם כלכלית את החייב ולשלבו מחדש במרקם החיים הכלכליים. אחת הדרכים לעשות זאת, היא לחייבו לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה על חשבון המדינה וזאת, אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי. לעיתים, חיוב החייב לעבור הכשרה כאמור, יהיה תנאי לקבלת הפטר.
השאלה היא, כיצד החברה ובעיקר הבנקים, מסייעים לשיקומו של החייב שסיים זה עתה הליך של פשיטת רגל?
ובכן, התשובה לכך היא מורכבת. אדם שנאלץ לעבור הליך של פשיטת רגל, עובר תקופה מאתגרת ולא פשוטה וזאת, בלשון המעטה. על פי רוב, במסגרת תהליך פשיטת הרגל הוא נאלץ להיפרד מנכסים שצבר בעמל רב, מכספים שחסך במשך השנים, מפיצויים (ככל שמגיעים לו ממקום עבודה), אך כל זה הוא כאין וכאפס, אל מול עוגמת הנפש, הבושה וההשפלה שהוא נאלץ לעבור במהלך התהליך ולעיתים, למרבה הצער, גם בסיומו.
חשוב להבין, כי מרבית האנשים שנאלצים להיכנס להליך של פשיטת רגל, הם אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית, צברו חובות ואין בידם להשיב אותם.
למצוקה הכלכלית וחדלות הפירעון יכולות להיות מגוון סיבות ביניהן: ניהול כושל של עסק ו/או של כלכלת הבית, חובות אבודים, חובות מסופקים ועוד. כל אלה גורמים לזעזוע בתזרים המזומנים, לצורך ליטול הלוואות נוספות או להגדיל את מסגרות אשראי, לאי פירעון או אי עמידה בהתחייבויות אל מול הגורם המממן ומהצד השני - ללחץ שמופעל על ידי אותו גורם מממן לפירעון ההלוואות, או להקטנת המסגרת. מכאן, המדרון הוא חלקלק והדרך לחדלות פירעון - קצרה.
כחלק מהאינטרס של שיקום כלכלי החוק מאפשר לחייב, במהלך הליך פשיטת רגל או בסיומו, לפתוח חשבון בנק בכל בנק שיבחר. חלק מהבנקים אינם מתלהבים, בלשון המעטה, לפתוח חשבון לאדם שכזה ולעיתים, נדרשת התערבות עורך דין שיסביר לאותו בנק שהחוק מחייב אותו לפתוח חשבון לכל אדם שחפץ בכך. הבנק יכול להתנות מתן אשראי בהפקדת בטוחות שונות, אך הוא לא יכול לסרב לפתוח חשבון.
את המידע הזה אני משתף מתוך ניסיון אישי. לפני כ – 5 שנים, בתחילת שנת 2019, נאלצתי לעבור הליך של פשיטת רגל. הייתי בעלים ומנכ"ל של חברה משפחתית גדולה מאוד בענף המזון, חברה שהחלה את דרכה בשנת 1959, והעסיקה כ – 60 עובדים, ביניהם בני משפחה מדור שלישי.
לאחר 60 שנות פעילות, נקלעה החברה, מסיבות שונות, למצוקה כלכלית ולחדלות פירעון, ובאין ברירה, החלטנו שותפיי ואני במרץ 2019, להגיש בקשה לפירוק החברה. לחברה מונה נאמן על ידי בית המשפט אשר פירק את החברה ומכר מה שנשאר בה. לנוכח העובדה ששותפיי ואני היינו חתומים על ערבויות אישיות לבנקים ולספקים רבים, נאלצנו להיכנס להליך של פשיטת רגל.
חשוב להבין שלאדם שנקלע למצוקה כלכלית ולחדלות פירעון, קל להיכנס להלם ובלבול ובמצב זה, קל לעשות טעויות בשיקול הדעת. אחת הטעויות הנפוצות במצב זה היא לקיחת עוד ועוד הלוואות, מתוך תקווה שאותן הלוואות ‘יצילו’ אותו ויוציאו אותו מהמצוקה הכלכלית. זו כמובן טעות גדולה מאוד, בפרט כשלוקחים הלוואות מגופים חוץ בנקאיים ובריביות גבוהות.
להימצאות במצב של חדלות פירעון ישנן גם משמעויות פסיכולוגיות התנהגותיות. חלק מהאנשים שנמצאים במצב זה מאבדים את התשוקה לחיים, מתנתקים מחברים וממשפחה, חשים בושה, חווים תסמיני דיכאון, מאבדים חשק ללכת לעבודה ובכך, מרעים עוד יותר את מצבם הכלכלי ואת מצבם הכללי.
באופן אישי חוויתי את חלק מהמתואר לעיל, בעיקר, את הבלבול שגרם לי לעשות כמה טעויות במהלך ההליך, למרות הניסיון המשפטי שיש לי. אחת הטעויות אגב הייתה בבחירת חלק מעורכי הדין שייצגו אותי בהליך. לאחר שנתיים וחצי סיימתי את התהליך עם הרבה מאוד תובנות ולקחים ולכן, כשאני מייצג היום לקוחות שנקלעו למצוקה כלכלית וחדלות פירעון ושאין מנוס מפני כניסה להליך של פשיטת רגל, אני דואג שהם לא יחזרו על הטעויות שאני ולקוחות שייצגתי עשו, ובמקביל דואג לכך שהם ינהלו חיי שגרה כמעט רגילים למרות המצב בהיבט המשפחתי, התעסוקתי והחברתי.
לסיכום
חדלות פירעון אינה רק משבר כלכלי, אלא גם משבר נפשי וחברתי. בעוד החוק מעניק לחייבים הזדמנות שנייה, המציאות בשטח מורכבת יותר. הבנקים, אמנם מחויבים לסייע, אך לעיתים יוצרים מחסומים בירוקרטיים. כדי להבטיח שיקום אמתי, נדרשת גישה רב-תחומית המשלבת סיוע פיננסי, תמיכה נפשית והכשרה מקצועית. כמו כן, על החברה כולה לשאת באחריות ולספק רשת ביטחון למי שנפגעו כלכלית. רק כך נוכל להפוך את חדלות הפירעון מנקודת סיום למסלול חדש של התחלה.
