גם המונח 'עריקות' וגם המונח 'נפקדות' מהווים יחד עבירה ששמה 'העדר מן השירות שלא ברשות', אך בכל זאת, ישנם הבדלים בין המונחים. גם עריקות וגם נפקדות מתארים מצב שבו חייל נעדר מיחידתו ו/או מהגיוס לצה"ל (מה שנקרא גם 'השתמטות'). חיילים שמבצעים עריקות או נפקדות עלולים לעמוד לדין משמעתי ולתקופה שבה נעדרו מהשירות משמעות לגבי מקום עריכת המשפט שלהם והעונש שהם עלולים לקבל.
מיהו 'נפקד'?
'נפקד' מוגדר בפקודת מטכ"ל 31.0513 כ:
א. חייל שנקרא להתייצב לשירות ולא התייצב במועד שנקבע לו
ב. חייל שעזב את יחידתו או את תפקידו ברשות אך לא חזר בזמן
ג. חייל שלא נמצא במקום שהיה צריך להיות בו באותו זמן (לרבות מצבים של לחו"ל ללא היתר)
ד. חייל שנשלח מיחידתו ליחידה אחרת ולא התייצב ביחידה החדשה במועד
ומיהו 'עריק'?
'עריק', לעומת זאת, הוא חייל שנפקד יותר מ-21 ימים רצופים. כלומר, ההבדל העיקרי בין 'נפקד' ל'עריק' הוא משך ההיעדרות. הבדל נוסף בין שני המונחים נעוץ ביחידה הצבאית שאחראית לטפל בהיעדרות של החיל. חשוב לדעת שעצם ההגדרה איננה רלוונטית אלא תקופת ההיעדרות היא שתקבע מהו העונש שיקבל מי שביצע את עבירת ההיעדר משירות. כך, כנגד ג' שייצגתי הוגש כתב אישום על כך שהיה עריק למשך 800 ימים, אבל אחרי שהצלחתי להוכיח לתביעה שעצם ההיעדרות שלו היא טכנית בלבד וכי בפועל הוא עריק פחות מ-100 ימים, הוא קיבל עונש נמוך בהרבה מאשר זה שהיה מקבל אם היה מורשע בהיעדרות של 800 ימים משירות, כפי שהתביעה רצתה להרשיע אותו בהתחלה.
על פי פקודת מטכ"ל 31.0513 יש לחלק את תקופת ההיעדרות של חייל מהשירות הצבאי ל-3 תקופות:
תקופה ראשונה
תקופה זו מתחילה ביום ההיעדרות הראשון ועד ליום ה- 14 להיעדרות
תקופה שנייה
מתחילה ביום ה- 15 להיעדרות ונמשכת עד ליום ה- 45
תקופה שלישית
חלה החל מהיום ה- 46 ואילך
חובת עריכת ביקורי בית והסמכות לשפוט את החייל שנעדר
בתקופת ההיעדרות הראשונה, על היחידה מוטלת חובה לקיים ביקור בית, בתוך 8 ימים מתחילת הנפקדות. הפקודה מאפשרת ליחידה לשפוט את הנפקד, במידה והתייצב מנפקדותו, ביחידה.
בתקופת ההיעדרות השנייה (כלומר, החל מהיום ה- 15), סטטוס החייל ביחידה עובר ל'עריק' וקמה חובת דיווח אודות ההיעדרות למספר גורמים, בכללם המשטרה הצבאית ומפקדת קצין שלישות ראשי.
בתקופת זמן זו על היחידה לקיים ביקור בית נוסף לעריק וליטול ממנו את נשקו במידה וזה לא נלקח ממנו בביקור הראשון.
במקרה שבו העריק התייצב ביחידתו או בכלא הצבאי במהלך התקופה השנייה, כלומר, בין היום ה- 15 ועד היום ה- 45 לעריקות, היחידה יכולה לשפוט אותו בדין משמעתי.
יחד עם זאת, אם מדובר בעריקות של מעל ל- 30 ימים ולא מדובר במי שזו ההיעדרות הראשונה שלו, לא ניתן יהיה לשפוט אותו ביחידה באופן אוטומטי אלא רק לאחר שיתקבל אישור לכך מהפרקליטות הצבאית שתבחן האם להגיש כתב אישום לבית דין צבאי.
במהלך תקופה ההיעדרות השלישית, (כלומר מעבר ל- 46 ימי היעדרות), יוצא הטיפול בעריק מהיחידה ועובר לטיפול מערך מיטב (מיטב הוא מדור מתגייסים. מה שהיה קרוי בעבר 'בקו"ם). במסגרת מיטב מזינים את דבר העריקות ומדווחים לשלל גורמים ובכלל זה משטרת ישראל, ביטוח לאומי, קופת חולים ועוד.
חשוב לדעת, שהוכחת עריכת ביקור בית בתקופה הראשונה היא חשובה ביותר, שכן בהעדרה יכול העריק לטעון שלא ידע שהוא עריק. אם הגיעו אליו לוכדי עריקים הביתה ושוחחו אתו - הרי שזה מפריך את הטיעון ש'לא ידע' כי הוא מבצע עבירה פלילית ונחשב למי שנעדר משירות.
מי שנעדר מיום הגיוס ייחשב 'משתמט' והטיפול בו יישאר בידי לשכת הגיוס או מיטב עד ליום ה- 365 לעריקות (עד שנה אחת). בתום השנה, עלול העניין לעבור לטיפול פלילי.
משך העריקות
ככלל ניתן לומר, שככל שתקופת היעדרותו של החייל ארוכה יותר, כך גדל הסיכוי שהעניין יתברר בבית דין צבאי, יוביל להכתמת רישומו הפלילי ולריצוי עונש ממושך יותר.
עד 75 ימי היעדרות
חייל שנעצר ו/או מסגיר את עצמו ביחידה או בכלא עד ליום ה- 75 להיעדרות (עד חודשיים וחצי) – יישפט בדין משמעתי בהנחה ומדובר בהיעדרות ראשונה משירות צבאי. אם מדובר במי שנעדר כבר בעבר, מניין 75 הימים ייספרו כולל ימי ההיעדרויות הקודמות.
היה ומדובר בהיעדרות מתחת ל- 75 ימים, השיפוט יהיה משמעתי בלבד ולא פלילי.
מעל 75 ימי היעדרות
עריקות מעל 75 ימים תגרור העמדה לדין בבית דין צבאי, על כל המשתמע מכך. מדובר במשפט פלילי בגין עריקות משירות וסביר שהמשפט יגרור תוצאות שאינן קלות לחייל (לדוגמה: רישום פלילי גם לתקופה שלאחר השחרור מצה"ל, עונש מאסר מותנה לעבירת עריקות למשך שלוש שנים וכן ענישה מחמירה יותר מאשר במסגרת המשמעתית). במסגרת משפט שנערך בבית דין צבאי לחייל או למשפחתו עומדת זכות מלאה להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי (בין אם עורך דין שיוקצה לו מהסניגוריה הצבאית ובין אם על ידי עורך דין פרטי).
מהו העונש על עריקות?
העונש בגין עריקות הוא מאסר בפועל בכלא צבאי. יחד עם זאת, אין עונש אחיד וקבוע לכל עריק והוא תלוי בנסיבות שונות כגון:
- מהי תקופת העריקות?
- האם החייל התייצב או נעצר בתום העריקות?
- מה סיבת העריקות?
- האם מדובר בהיעדרות ראשונה של החייל או שהיו לו היעדרויות קודמות?
- האם החייל אובחן על ידי מערך גחל"ת (גחל"ת - 'גיבוש תוכניות חזרה לשירות תקין'. מדובר בתוכנית שהצבא במטרה לנסות לאבחן את הסיבות שהביאו לעריקות של החייל כדי למנוע עריקויות נוספות של אותו חייל ולסייע לו לחזור לשירות תקין, לתת המלצות רלוונטיות וכו') או וה"ל (וה"ל - 'ועדת התאמה לשירות' שנועדה להתאים את השירות לחיילים שיש חשש שהם לא מתאימים לתפקיד שהם מבצעים) ובמידה וכן, מה הממצאים שעלו?
- האם לחייל יש בעיות רפואיות או נפשיות?
- האם לחייל קיימות נסיבות מקלות לרבות: מצב משפחתי קשה, ניתוח, מחלה, גורמי רווחה וכיו"ב
סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי קובע עונש של עד 3 שנות מאסר למי שנשפט בבית דין צבאי על עבירת עריקות. מדובר בעונש המקסימלי שיכול שופט צבאי להטיל על חייל, כאשר בפועל מוטלים עונשים פחותים.
לגבי עריקות ממושכת (מעל שנה שלמה) – ישנם תיקים חמורים יותר שבהם התביעה הצבאית מגישה כתבי אישום בגין עבירה של 'עריקה' כאשר העונש המקסימלי הוא עד 10 שנות מאסר. מדובר בתיקים שבהם העריקות נמשכת מספר שנים וכאשר התביעה סבורה, כי ניתן ללמוד מההתנהגות של החייל כי הוא לא התכוון לשוב לשירות תקין לעולם.
לכל אחת מהשאלות הללו יש חשיבות מכרעת לעניין הענישה אותה תבקש התביעה. כך, יכולים להיות שני חיילים עם תקופת היעדרות זהה - אבל אחד מהם נעדר בגלל מצב רפואי קשה והשני ללא שום סיבה - ולכן סביר שהעונש של השני יהיה גבוה יותר.
בנוסף, יש הבדל בענישה בין שני חיילים - אחד הסגיר את עצמו אחרי תקופה והתייצב במיטב או בכלא, ואילו חייל אחר נעצר במסגרת מבצע של לוכדי עריקים. מבחינת התפיסה הצבאית - החייל הראשון מבקש לקחת אחריות על המעשים שלו, ובנוסף עצם זה שהוא הסגיר את עצמו הוא חסך זמן ומשאבים ללוכדי עריקים לבוא ולתפוס אותו - ולשני אלו יש סיבה להקלה בעונש.
חשוב מאוד שחייל שיש לו בעיות רפואיות / נפשיות וכו' - יתייעץ עם עורך דין ויגיע עם התיק הרפואי הרלוונטי בזמן שיסגיר את עצמו - כדי שהכל יהיה נגיש יותר, וכך יהיה לו קל יותר לקבל ענישה נמוכה יותר.
לסיכום
חוק השיפוט הצבאי אינו רואה כל הבדל בין 'נפקד' ו'עריק' כיון ששניהם עוברים את אותה עבירה צבאית שעניינה 'היעדרות משירות' (ס' 94 לחוק). ההבדלים היחידים שנוגעים למונחים הללו נוגעים לטיפול היחידה במי שנעדר ממנה ובחובות היחידה לבצע ביקורי בית ולדווח לגורמים חוץ-צבאיים אודות דבר ההיעדרות.
הענישה הצפויה, בכל אחד מהמצבים, תלויה בנסיבות ומצבו האישי של החייל אך בכל מקרה ההמלצה הראשונית היא להימנע מלבצע את העבירה ובמידה ובכל זאת נאלצתם לבצע אותה, להתייעץ עם עורך דין שעוסק בתחום דיני צבא בהקדם האפשרי. בעזרת ייצוג נכון ניתן יהיה להבין את הנסיבות המיוחדות שגרמו להיעדרות ולוודא, שתהיו ערוכים לתת את הדין כאשר יהיה צורך בכך.
