בכל פעם שאני נשאלת למה לבחור בהליך גישור לגירושין, אני שמחה על ההזדמנות להפיץ את בשורת עולם המשפחה החדש של ‘אחרי הגירושים’.
אנשים שמקבלים החלטה להתגרש נוטים, באופן אוטומטי, לפנות לעורכי דין כדי להתייעץ, לקבל מידע ולהבין מה הלאה. ברוב המקרים מדובר על פנייה שנעשית על ידי אחד ההורים, מה שהופך אוטומטית את הביקור, לפעולה חד צדדית שיכולה לפגוע באמון שבין בני הזוג, במקרה הטוב, או להעביר מסר של הכרזת מלחמה, במקרה הרע.
הורים שמבינים שדרכם המשותפת כזוג הסתיימה אבל ההורות שלהם נמשכת כל החיים, מבינים כמה חשוב להמשיך ולהתנהל כמשפחה גם אחרי הגירושים, עבור הילדים.
הישארות מחוץ לבית המשפט מגבירה את יכולתם של ההורים להגן על ילדיהם מפני סכסוכים וזה חשוב במיוחד נוכח מחקרים שמראים שריבים בין ההורים, עוצמתם ומשכם, הם מה שפוגע בילדים של הורים גרושים. להליך משפטי יודעים איך נכנסים אבל לעולם לא כיצד יוצאים ממנו, מתי הוא יסיים, מה הוא ידרוש מאתנו כמשפחה, מה יהיו המחירים שלו, הכספיים והרגשיים, מה נעבור בדרך ומה תהיה התוצאה עבור מי מהצדדים.
גירושים בבית המשפט מדברים שפה של ‘ניצחון והפסד’. אחד מכם יהיה ‘המנצח’ והשני ‘מפסיד’ וה'מפסיד' יחזור לבית המשפט, שוב ושוב, כדי לנסות להשיג ‘ניצחון’. הדלת המסתובבת של בית המשפט תכלה את הזמן שלכם, את העצבים שלכם, את הנכסים הפיננסיים שלכם ומעל הכל, הליך משפטי ירחיק אתכם מהחלום להתגרש בלי לפגוע בילדים ועלול לגרום להם לנזק ארוך טווח, לקושי להסתגל לשינוי המשפחתי, קושי במערכות יחסים עתידיות, לפגיעה בטחון וביציבות שהם זקוקים להם במיוחד בזמן גירושים, לפגיעה בהצלחה בלימודים במצב החברתי ובבריאות הנפשית. וזה גם לא טוב בשבילכם.
לכן, גישור גירושין זו הדרך הטובה ביותר עבור הורים לילדים שרוצים להתגרש במינימום פגיעה בילדים, בזמן קצר יחסית, בעלות נמוכה ביחס לניהול משפט ובעיקר- באופן ישיר כשהשליטה על התהליך היא בידיים שלכם.
גירושים הם תהליך רגשי קשה וכואב וחשוב לזכור שהוא שינוי משפחתי שכל המשפחה עוברת, לרבות הילדים שלהם אין שום שליטה ובחירה בהחלטה שלכם לפרק את הזוגיות. בתהליך הגירושים ההורים מוצפים ברגשות, לרוב חרדה ופחד מהעתיד, יש הרבה דברים לא ידועים, חוסר וודאות וערעור על המציאות כפי שהכרנו אותה עד היום. לכן, האתגרים שתהליך גירושים ופרידה זוגית יכולים להביא עימם עלולים להביא לכך שאפילו ההורים בעלי הכוונות הטובות ביותר, יכולים לפספס את ההזדמנות להגן על ילדיהם מפני הלחץ, הכאב והנזק של הגירושין ולגרום להם להתמקד, שלא במודע או בכוונה, בצרכים האישיים שלהם, ולא בצרכים של הילדים.
למרבה המזל, רוב ההורים מסכימים על העובדה שהם אוהבים את ילדיהם ורוצים בטובתם ורווחתם. לשניהם חשוב להגן על הילדים מפגיעה וכאב לא הכרחיים ושניהם רוצים לעשות הכל כדי להקל על הילדים, לשמור עליהם ולקוות לטוב ביותר עבורם, גם אם הם לא מסכימים לגבי מהי טובתם. זהו הבסיס בגישור גירושין. נקודת ההתחלה המשותפת היא המקום עליו שניכם מסכימים - האהבה שלכם, האכפתיות, המוטיבציה והדאגה שלכם לילדים וזהו המנוע לקבלת הסכמות מאוד חשובות ומשמעותיות בהליך הגירושין.
אז מה מטרתו של הליך הגישור?
הליך הגישור משמש כגשר בין ההורים. מטרתו היא להגיע להסכמות תוך כדי שיח שמתייחס לצרכים ולרצונות של כל צד בנושאי הורות, מימון צרכי הילדים וחלוקת רכוש. השיח נעשה בתיווך המגשר, שהוא צד ג' וניטרלי. מטרה זו מציבה את ההורים כמובילים ודומיננטיים בקבלת ההחלטות הנוגעות לחייהם, כך שהשליטה שלכם בהחלטות היא לכשעצמה יתרון משמעותי של גישור על פני החלופות הקיימות.
ההורים מדברים ביניהם, מקבלים הסכמות משותפות ומחליטים איך יראו חיי המשפחה אחרי הגירושין. בתהליך ממוקד ויעיל, מפגשי הגישור סוקרים את כל התחומים הדורשים התייחסות עקב השינוי במשפחה תוך שמירה על ניטרליות בין ההורים, הדדיות וכבוד כערכים מובילים. אחד מהנושאים הדורשים התייחסות בהסכם נוגע בדרכי ההתנהלות והתקשורת בין ההורים לאחר הגירושים ולכן בפגישות הגישור יקבעו מנגנונים לקבלת החלטות הוריות משותפות בכל הנוגע לגידול הילדים, כולל במקרים עתידיים שעלולים להיות שנויים במחלוקת.
ברור מדוע למרכיבים אלו יש משקל רב בשיח המתנהל כיום על בחירות ופעולות בהתנהלות הורית עתידית. זו אחת הדרכים היעילות לצמצם רמות מתח וקונפליקט בנושאים הוריים שעלולים לגרום להחמרת הקשר בין ההורים ופנייה לצעדים משפטיים.
איך מסתיים תהליך הגישור?
תהליך הגישור מורכב משני חלקים: חלק ראשון הוא הליך הגישור עצמו והחלק השני הוא כתיבת ההסכם הסופי על בסיס ההסכמות שהתקבלו. בסיום התהליך, תקבלו מהמגשר/ת הסכם גירושין מקיף ומפורט ובו מעוגנות כלל ההסכמות וההחלטות שהתקבלו. את ההסכם ניתן לתקף כפסק דין בבית המשפט. אישור ההסכם מאפשר לכם להמשיך לשלב קבלת הגט ולהתחיל בחייכם החדשים בנפרד כשאתם מנהלים את ההורות שלכם בהתאם להסכמות.
וכשאין הסכמה ויש פערים?
כאן נכנס המגשר לפעולה ועוזר לדייק ולכוון את השיח בצורה שמקטינה את עוצמת הקונפליקט, העלויות והזמן הנדרשים לפתרון חוסר ההסכמה או הסכסוך בין בני הזוג. חשוב לציין, כי תפקיד המגשר אינו לקבל את ההחלטה עבור מי מהצדדים אלא לאזן את רוח הדברים, לשקף אותם אחד עבור השני, להוביל שיח מתון ומכבד, להציף ולהתייחס לנושאים לא מודעים ו/או לא מדוברים, להיות רגיש לצרכים כל אחד מההורים ולהוביל תהליך ניטרלי בו כל אחד מהצדדים ירגיש מיוצג, נראה ונשמע. על אף שזה אינו הליך משפטי, היו רגועים כי המגשר נדרש לחיסיון ולסודיות.
מתי הזמן הנכון להגיע לגישור?
ברגע שהתקבלה החלטה להתחיל את תהליך הגירושים, בחרו מגשר/ת וקבעו פגישה ראשונה. את כל הנושאים השנויים במחלוקת עדיף שתשאירו לשיחה בחדר הגישור בתיווך המגשר. דעו כי בני זוג שבוחרים להגיע להסכמות במסגרת תהליך גישור אינם נדרשים לעבור דרך יחידות הסיוע ויכולים בסיום התהליך לעבור באופן ישיר לשלב תיקוף ההסכם בבית המשפט או בית הדין הרבני. אם כבר הגשתם בקשה ליישוב סכסוך טרם הגעתכם לגישור, המשיכו בתוכניתכם להגיע למפגשי הגישור אך שימו לב לתאריך הדיווח הנדרש ביחידת הסיוע (מגשר/ת יכוונו אתכם כיצד לפעול במקרה כזה).
באיזו מתכונת מתקיימות הפגישות?
הגישור מתקיים בקליניקה/חדר הגישור כפגישות משותפות עם שני בני הזוג והמגשר/ת. חלק מהמגשרים עובדים במתכונת זוגית, עם מגשר/ת נוספים בחדר, זהו מודל עבודה מקובל המאפשר תמיכה מקצועית רחבה יותר, חשיבה משותפת ויצירתית בפתרון סוגיות מורכבות, שמירה הדוקה יותר על ניטרליות המגשרים ועוד.
במהלך הגישור, אם יעלה צורך, ייתכן והמגשר/ת יבקשו לקיים פגישות נפרדות עם כל אחד מהצדדים שמטרתן לרוב היא לשחרר תקיעות ולהגיע להבנות עמוקות יותר של הצרכים והרצונות שלכם מתוך מטרה לקדם את התהליך.
במפגש הגישור הראשון תערכו הכרות כללית ביניכם לבין המגשרים, תמסרו מידע ראשוני התחלתי ותחתמו על הסכם כניסה לגישור. בדרך כלל כבר בפגישה זו מגדירים את מטרות הגישור, עונים על כל שאלה שיש לכם ומתחילים להיכנס לעובי הקורה של סעיפי הסכם.
תהליך הגישור נמשך לרוב בין 4-6 מפגשים אך בהחלט ייתכן כי משך התהליך יהיה ארוך או קצר יותר, בהתאם למספר הנושאים הפתוחים והסגורים שכל זוג מגיע עימו, קצב התקדמות הזוג ורמת ההתמסרות לתהליך, הסוגיות העולות בזמן תהליך הגישור ומורכבות הנושאים הנידונים.
הליך הגישור מתנהל בדרכי שיח פתוח ומכבד תוך שמירה על אוירה נעימה, רגישה ובטוחה עבור שני הצדדים. בנוסף מאופיין חדר הגישור באקלים מכיל ושאינו שיפוטי המאפשר לכל אחד מהצדדים לבטא בחופשיות את צרכיו ורצונותיו. לעיתים ייתכן ויעלה הצורך להתייעצות מול גורם חיצוני בנושאים שונים כגון עורך דין לענייני נדל"ן, אקטואר לאיזוני משאבים וכו', אך בכל מקרה אלו יעשו באישור ובידיעת המגושרים. במפגש האחרון, עוברים על כל סעיפי ההסכם ומוודאים שאתם מבינים כל סעיף וסעיף לפני שתתבקשו לחתום עליו לקראת אישורו הסופי. בכל שלב תוכלו להתייעץ עם כל גורם חיצוני בו תחפצו לרבות עו"ד מייצג מטעמכם. לאחר חתימתכם על ההסכם תופנו לבית המשפט או לבית דין רבני לאישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין. במעמד זה השופט/ דיין יבדקו את הבנתכם את סעיפי ההסכם וכי אין טעמים זרים בהחלטות שהתקבלו.
האם תהליך הגישור הוא מחייב?
תהליך הגישור הוא וולנטרי מהרגע הראשון ועד סופו וככזה, הוא אינו מחייב. כל אחד מהצדדים יכול בכל עת להחליט שהוא מעוניין לסיים ולהעביר את המשך תהליך הגירושין לבית משפט לענייני משפחה/ בית דין רבני על ידי בקשה ליישוב סכסוכים. במקרה כזה חשוב שתדעו כי מה שנאמר בחדר הגישור עד לשלב זה נשאר בחדר הגישור ולא יכול לשמש כראייה נגד מי מהצדדים בהליך משפטי אזרחי.
מה עוד חשוב לדעת?
אחד ממטרות הסכם הגירושים בהליך הגישור הוא הבטחת עתידם של הילדים, שמירה על איכות חיים נאותה ויציבה עבורם וביסוס הקשר והמעורבות של כל הורה עם ילדיו, גם אחרי הגירושים. בסיומו של גישור מוצלח תדעו איך יראה עבורכם היום שאחרי, איך תתנהל השגרה של הילדים, כיצד החלטות משותפות תתקבלנה גם במקרה של חוסר הסכמה, איך תתנהל כלכלת המשפחה והמחייה השוטפת ועוד. מה שקורה בחדר הגישור במהלך הפגישות הוא הבסיס ליציבות המשפחתית ולביטחון שילדיכם זקוקים להם במיוחד כשהמשפחה חווה שינוי מהותי שכזה ולכן, מטרת העל של הגישור- צמצום הפגיעה בילדים ושמירה עליהם- חשוב שתהיה כל הזמן לנגד עיני המגשר ולנגד עיניכם ההורים, בדיונים חשובים אלו.
הרווח הנוסף של גישור מוצלח הוא ביכולת לבסס ביניכם, ההורים, תקשורת שמאפשרת שיח בענייני הילדים בדרך מכבדת שרואה את הצרכים זה של זו ומכירה במקום החשוב של כל אחד מההורים בחיי הילדים, גם אחרי הגירושים.
מאחלת לכם מסע משפחתי מוצלח לעבר חיי המשפחה החדשים של אחרי הגירושים.
אלינור אלדר, יועצת משפחתית ומגשרת לגירושין.
