איזון משאבים בגירושין הוא נושא מורכב ורגיש, הנוגע לרבים מאתנו. גירושין מהווים שינוי משמעותי בחיים האישיים, המשפחתיים והכלכליים של בני הזוג המתגרשים. במצב זה חשוב שתהליך איזון המשאבים יתבצע בצורה הוגנת, שוויונית ומכבדת.
במאמר זה ברצוני להתמקד בסוגיה ספציפית העולה בהקשר לאיזון המשאבים בגירושין - חלוקת החיסכון הפנסיוני בין בני הזוג.
החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (2014) מהווה צעד חשוב לקידום שוויון בין מתגרשים, אולם הוא מעורר שאלות לגבי אופן יישומו בפועל. במאמר ננתח את החוק ואת דרכי יישומו, תוך מתן דגש לשמירה על קצבת הפרישה של שני בני הזוג.
המושג ‘איזון משאבים בגירושין’ ומדוע הוא כה חשוב
הסדר איזון משאבים הוא הסדר לפי הוראות חוק יחסי ממון, תשל”ג- 1973 הקובע את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים עם פקיעת נישואיהם (עקב גירושין או מוות של אחד מבני הזוג).
הסדר איזון משאבים קובע, כי בעת פקיעת הנישואין או פרידה של בני זוג, יש לערוך חלוקת רכוש שווה של רכוש שמוגדר כמשותף לבני הזוג.
בשנת 2015, נכנס לתוקפו החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014 המגדיר את איזון המשאבים הפנסיונים בין בני זוג שהתגרשו ולמעשה, מגדיר את אפשרויות החלוקה של המוצרים הפנסיונים השונים:
‘חיסכון פנסיוני’: חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות או חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים;
‘חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות’: (1) צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית; (2) חיסכון באמצעות קרן ותיקה – ו/ קופת ביטוח ישנה
‘חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים’: (1) קופת גמל לקצבה; (2) קופת גמל לתגמולים; (3) קופת גמל אישית לפיצויים; (4) קופת גמל להשקעה
החידוש הגדול בחוק הוא האפשרות לפעול מתוך הוראת בית השפט או הסכם אליו הגיעו בני הזוג במסגרת הליך גישור ישירות מול הגוף המשלם או החוסך, דהיינו חברות הביטוח או בית ההשקעות או הגוף המשלם את הפנסיה התקציבית, ולתת לו הוראה כיצד לחלק את הכספים או הקצבה.
טרם חקיקת החוק, לא היה קיים מנגנון לחלוקת החיסכון הפנסיוני בין בני הזוג בגירושין, למרות שמדובר בנכס משמעותי מאוד.
החוק קובע, כי החיסכון הפנסיוני יחולק באופן שווה בין בני הזוג גם אם נצבר על ידי אחד מבני הזוג בתקופת הנישואין ובכך יוצר הוגנות בין בני הזוג המתגרשים ומבטיח, כי שניהם ייהנו מפרי החיסכון לפרישה.
אפשרויות לחלוקת הנכסים הפנסיוניים
1. היוון הזכויות נכון למועד הקרע
2. רישום הערת אזהרה ביחס לזכויות בקופה הרלוונטית
3. פתיחת קופה חדשה על שם בן או בת הזוג
לכל אחת מהאפשרויות יתרונות משלה, ואפשר לשלב בין האפשרויות ולהגיע לפתרון יצירתי המותאם למאפיינים, למשאבים ולרצונות הזוג, לקראת הכנת ‘דו"ח איזון משאבים’ הידוע גם בכינוי ‘דו"ח אקטואריה’ התפור למידות הזוג בדיוק.
איזון המשאבים הפנסיונים מתבצע בפועל באמצעות
1. הסכם חלוקה מוסכם על הצדדים
2. אישור ההסכם בבית המשפט כחלק מהסכם הגירושין הכולל
3. רישום פסק הדין בגוף הרלוונטי
שאלה שהחוק מעורר
כיצד מתבצע איזון תוך שמירה על זכויות הפנסיה של כל אחד מהצדדים? והאם בכלל ניתן לקיים את עיקרון השמירה על שני הצדדים ואת החלוקה בעת ובעונה אחת?
שאלות אלו מובילות אותי לתובנה שיש קשר ישיר ובלתי ניתן להפרדה, בין איזון משאבים בגירושין לבין תכנון פרישה.
יתרה מכך, ישנם היבטי מס משמעותיים, הן באיזון המשאבים הפנסיוניים והן בקצבאות הפנסיה עצמן בעתיד. תכנון נבון הינו הכרחי על מנת למזער עלויות מס מיותרות הן בהווה והן בטווח הארוך.
וכאן היתרון שאני מביאה לתחום – כשאני מסייעת לזוג באיזון המשאבים הפנסיונים והפיננסים, אני לוקחת בחשבון הן את מטרות ודרך השימוש בכספים העתידיים בגיל הפרישה, והן את היבטי המיסוי כבר בשלב איזון המשאבים. מתוך ניסיוני, אני מצליחה ליצר פתרונות יצירתיים שעונים הן על החלוקה ההוגנת בהווה והן על מיסוי יעיל בטווח הארוך.
כשאני ניגשת להכנת דו"ח איזון משאבים או דו"ח אקטואריה, אני עורכת לזוג, כמעט מבלי שישימו לב, גם הליך רעיוני של תכנון פרישה, ופורסת בפניהם את היבטי המיסוי בשני התהליכים ויחד אנחנו מצליחים להגיע לפתרון המיטיב במסגרת האילוצים החדשים והשינוי הכלכלי המהותי של חייהם.
לסיכום
החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בגירושין מהווה צעד חשוב לקידום שוויון מגדרי וחלוקה הוגנת יותר של משאבים בין בני זוג מתגרשים. עם זאת, איזונו של החוק בין שני עקרונות מנוגדים לכאורה - שוויון בחלוקת הנכסים אל מול שמירה על קצבת הפרישה של כל צד - אינו פשוט.
כדי לאזן בין שני צרכים אלו, יש להיעזר בפתרונות יצירתיים המותאמים לנסיבות ולמאפיינים של כל זוג, תוך לקיחה בחשבון את יעדי הפרישה ארוכי הטווח של שני בני הזוג.
יתרה מכך, לשני התחומים - איזון משאבים בגירושין ותכנון פרישה - ישנם גם היבטי מיסוי מהותיים. תכנון נכון מראש יכול לחסוך בעלויות מס בטווח המיידי של האיזון וחלוקת המשאבים, וכן בטווח הארוך, בתכנון הפרישה.
להבנה מיטיבה של איזון המשאבים ותהליך הפרישה ולייעוץ מקצועי אינטגרלי בתחומים אלו יש אפוא חשיבות רבה כדי להבטיח תוצאה הוגנת ויעילה גם בבחינת היבטי המס עבור שני בני הזוג הנפרדים.
