משפחה היא איגוד של אנשים שככלל, יש ביניהם קרבה ביולוגית. מערכות היחסים שלנו עם ההורים והאחים אינן פשוטות, תמיד, וכל אחד ואחת מאתנו שונה בצרכים, בהתנהגות, בדרך ההתמודדות ועוד. ברבות השנים, ההורים שלנו הולכים לעולמם ולא משנה כמה ‘גדולים’ נהיה, עדיין, מוות של הורה הוא דבר קשה וכואב. הכאב הזה יכול לפעמים להיות גדול עוד יותר, כשאנו מגלים שהורינו בחרו לחלק את רכושם באופן בלתי שוויוני בצוואה, או אף לנשל חלק מאתנו לחלוטין מהעיזבון.
מעבר לעלבון שחש הילד המנושל, עולות תחושות נוספות של כעס ורצון לסדר את חוסר הצדק הזה באופן מיידי. בחלק מהמקרים, האח או האחות שקיבלו יותר ירגישו את חוסר האיזון וידאגו לתקן אותו, אבל מניסיוני, כעורכת דין בתחום, מזה 21 שנים, אני ממליצה במקרים כאלה לחפש ייצוג טוב כדי להימנע מטעויות מיותרות ולמצות את מלוא הזכויות.
נמחיש את הדברים - הדוגמה של משפחת כהן
במשפחת כהן ישנם ארבעה ילדים: שמואל, אליהו, יונה ואלישע. אביהם הלך לעולמו לפני שנים רבות, הוריש את רכושו לאשתו וכעת, אמם של הארבעה הלכה לעולמה בגיל המופלג של 98 שנים. שנה לפני מותה כתבה האם בצוואתה, כי היא מורישה את כל רכושה לשלושת ילדיה - שמואל, אליהו ויונה. אלישע, הבן הרביעי, לא צוין כיורש ולא הוזכר כלל בצוואה. בצוואה הקודמת של האם, היא הורתה לחלק את רכושה בין ארבעת ילדיה בחלקים שווים.
מה עושים?
במקרה זה, יש הכרח לבדוק את הצוואה ולהגיש התנגדות באופן מהיר, עם הגשת הבקשה לקיום הצוואה. איך תדעו אם הוגשה בקשה לצו קיום צוואה? היכנסו לאתר של הרשם לענייני ירושה ובדקו (https://inheritance.justice.gov.il/RashamYerusha/#/bakashot) . אגב, בקשה לצו קיום צוואה אפשר להגיש גם בבית הדין הרבני (ואז, כדי לקבל מידע, יש להתקשר למרכז המידע בטלפון *5889).
אם לא תוגש התנגדות תוך 14 ימים מיום שפורסם בעיתונות שהוגשה בקשה לצו קיום צוואת האם, ככל הנראה לא ניתן יהיה עוד להגישה. אין להקל ראש בעניין ויש לפעול מהר בתוך לוחות הזמנים הקבועים.
המסגרת המשפטית
הכלל המנחה בעניין צוואות וירושות הוא שמצווה לכבד את רצון המת והכלל ועל כן יש לקיים צוואות. אך כמו בכל כלל, גם כאן ישנם יוצאים מן הכלל וישנם לא מעט פסקי הדין בהם, למרות שהיתה צוואה, היא בסופו של דבר לא קוימה.
עורך דין מיומן יבדוק
- את תוכן הצוואה והאם נפלו בה פגמים צורניים
- האם ישנה צוואה מאוחרת
- האם ישנה צוואה קודמת
- האם ישנם מסמכים נוספים שנותרו
- האם לצד שירש יותר היתה יכולת השפעה על ההורה המוריש
- האם הצד שירש ביתר היה שותף, באופן כזה או אחר, בעריכת הצוואה
- האם ייתכן שאיימו על המנוח/ה
- האם המנוח/ה היו צלול/ה בעת כתיבת וחתימת הצוואה
- האם הצוואה אכן נחתמה
- מה היו נסיבות עריכת הצוואה (ככל וניתן)
- האם היו עדים לחתימה ואם כן, מי הם היו והאם הם יכולים ‘לשפוך אור’ על הנסיבות ועוד
את כל אלה יש לצקת לתוך ההתנגדות שתיערך כמסמך משפטי. מבחינת החוק, התנגדות לבקשת קיום צוואה משולה לכתב הגנה. כלומר, מה שלא טענתם בהזדמנות הראשונה, לא תוכלו לטעון אחר כך. לכן, ישנו הכרח לבדוק כמה שיותר נושאים ולהתייחס אליהם.
ובחזרה למשפחת כהן ולאלישע
במקרה של אלישע יש לבדוק, בין היתר, מי שילם לעורך הדין שערך את הצוואה, האם מי מהאחים היו נוכחים בעת חתימת הצוואה, האם הייתה לשלושת אחיו אפשרות להשפיע על האם (למשל אם סעדו אותה וטיפלו בה והיא הייתה תלויה בהם), האם כאשר היא חתמה על הצוואה היא הייתה צלולה, מה הסיבה לכך ששנה לפני מותה כתבה צוואה אחרת, האם זו חתימתה ועוד.
במקרה הזה הבדיקה העלתה, כי האם לא הייתה צלולה כבר שנה וחצי לפני פטירתה ולכן, הצוואה הוכרזה כפסולה והעיזבון חולק בין ארבעת האחים בחלקים שווים.
לסיכום
אם הורה שלכם הלך לעולמו והצוואה שלו או שלה הורתה על חלוקת העיזבון באופן שמעלה חוסר הסכמה או התנגדות או חשש שמא הדברים לא נעשו באופן ‘כשר’, יש הכרח לפעול נכון ומהר. לצערי, פעמים רבות אנשים מחכים שיינתן צו קיום צוואה ורק אז מגישים התנגדות, אך זו לא הדרך הנכונה. אחרי שניתן צו קיום צוואה, הרבה יותר קשה להתנגד. המצב הזה משול להגשת כתב הגנה אחרי שניתן פסק דין.
הליכי התנגדות לקיום צוואה הם מורכבים, ממושכים ולא תמיד קלים, אך כשהם צולחים הם מקנים למי שהתנגד כפל תמורה: קבלת חלק שווה לזה שקיבלו יתר היורשות והיורשים והוכחה (לעצמו) שאותו הורה אהב אותו ולא באמת נישל אותו.
