בניגוד להסכם מסחרי 'רגיל' בין ספק ולקוח או קונה ומוכר, הסכמים בתוך המשפחה עוסקים, מעצם טיבם, בנושאים הכי רגישים עם האנשים שקרובים לנו ורובנו חוששים להתעסק בהם.
ישנם סוגים שונים של הסכמים משפחתיים שנדרשים במגוון סיטואציות למשל:
• הסכם ממון לפני הנישואין, כאשר אחד ההורים של בן או בת הזוג לוחץ שיחתם
• הסכם שיש לערוך בזוגיות בפרק ב'
• הורים שרוצים לסייע כלכלית לבני הזוג, אך מקונן בהם חשש שההון המשפחתי עליו עמלו שנים רבות, 'ילך לאיבוד' במקרה של פרידה
• הסכם לגבי רכוש שנובע מרצון ההורים להימנע מקנאת אחים לפני ואחרי 120 שנים ועוד
לכל המצבים האלה ולרבים נוספים, ישנם פתרונות הסכמיים שעם קצת רצון טוב, הדרכה וגישור, ניתן לפתור אותם ולגבשם. מטרת מאמר זה היא להנגיש מידע חיוני לגבי מצבים וסיטואציות שניתנות לפתרון באמצעות הסכמים משפחתיים ולהסיר את החשש שקיים אצל רבים מאיתנו מעיסוק בנושא.
הסכמים בין בני ובנות זוג
הסכם ממון
על פי חוק יחסי ממון, בעת פרידת בני זוג נשואים, תתבצע חלוקה שווה של הרכוש המשותף אותו צברו במהלך הנישואין. רכוש זה יכול גם לכלול רכוש שנקנה לפני הנישואין, אם הוכחה בו כוונת שיתוף. זוגות רבים אינם מעוניינים בהסדר זה ומבקשים לסטות ממנו. לשם כך, נערך הסכם ממון, במסגרתו הם קובעים את אופן חלוקת הרכוש ביניהם היה וחלילה ייפרדו בהמשך הדרך .
סוגיית עריכת הסכם ממון מתעוררת בדרך כלל, כאשר קיים פער כלכלי גדול בין הצדדים ובן הזוג (או הוריו) מבקש לעגן על ההון הזה במקרה של פרידה.
מקרה נוסף בו הסוגיה מתעוררת היא כאשר מדובר בנישואים שניים ובן הזוג מעוניין לעגן ולשמור על רכושו למען ילדיו מהנישואין הראשונים, או שהוא או היא 'למודי קרבות' מהליך הגירושין ומעוניינים להימנע מכך במקרה והדברים לא יתסדרו גם הפעם. חתימה על הסכם ממון במקרה זה יכולה להניח את דעתם של הילדים אשר מוודאים, כי אין הם עומדים להפסיד את רכושו של ההורה לטובת אדם זר מבחינתם. הדבר אף עשוי להיטיב את היחסים בינם לבין בן הזוג החדש ולמנוע חשדנות מיותרת. במקרה כזה, נודעת חשיבות רבה לכתיבת צוואה המגבה את הסכם הממון, שכן הסכם הממון נועד להסדיר את הפרדה רכושית, במיוחד במקרה של פרידת בני הזוג בחיים, ואילו הצוואה נועדה להסדיר חלוקה רכושית במקרה של פקיעת הנישואין מסיבת מוות.
ניתן לערוך הסכמי ממון לקראת הנישואין או לאחריהם. אם ההסכם נערך לקראת הנישואין ניתן לאשר אותו בבית משפט או בבית דין או בפני נוטריון או רשם נישואין. במקרה שבו ההסכם נערך כשבני הזוג כבר נשואים, ניתן לאשר אותו רק בבית המשפט או בבית הדין הרבני.
חשוב להדגיש, כי הסכם ממון שלא קיבל את אישור בית המשפט, בית הדין הרבני או נוטריון או רשם נישואין כאמור לעיל, הינו חסר תוקף משפטי ולא ניתן להסתמך עליו.
הסכם לחיים משותפים
הסכם חיים משותפים משמש בני זוג שאינם יכולים להינשא בישראל וכן זוגות ידועים בציבור או זוגות חד מיניים, אשר חוק יחסי ממון לא חל עליהם הואיל והם אינם נשואים.
מטרת ההסכם היא הסדרת הזכויות והחובות בין בני זוג, בין היתר בכל הנוגע לענייני רכוש וממון, זכויות כספיות, מגורי ילדים, מה קורה במקרי פרידה וכו’. ההסכם מספק מענה לשאלות הקשורות בחיי בני הזוג החל מתחילת החיים המשותפים, דרך הילדים ואף עוסק בהסדרת הנושאים השונים במקרה פרידה או מוות. כך הסכם לחיים משותפים מסדיר את הזכויות בדירת המגורים וברכוש שנצבר במשותף בעת פרידה או מוות, יקבע מהו הרכוש של כל אחד מבני הזוג שאין לחלקו, יסדיר את הזכויות הכספיות, ביטוח החיים, קרנות פנסיה, קופות גמל ומניות, חסכונות, חינוך ושהות עם הילדים במקרה של פרידה, חלוקת נטל ההוצאות שנוגעות לילדים, יקבע מנגנון ליישוב מחלוקות וסכסוכים ועוד.
להבדיל מהסכם ממון, אין צורך לאשר הסכם לחיים משותפים בערכאה שיפוטית כלשהי או בפני נוטריון והתוקף המשפטי של ההסכם הוא מרגע החתימה עליו על ידי בני הזוג.
הסכמים שעוסקים בנדל"ן משפחתי
אחת הסיטואציות שמצריכות הסכם, הוא כשהילד או הילדה מתחתנים ורק צד אחד יכול לסייע כלכלית ברכישת דירה לזוג הצעיר. ההורים שמסייעים חוששים לרוב מגירושין של בני הזוג ואת החשש הזה ניתן לפתור בקלות באמצעות חתימה על הסכם הלוואה.
חתימה של הלווים (בני הזוג) והמלווים (ההורים שמסייעים כלכלית) על הסכם הלוואה מבטאת הסכמות לגבי אופן ההחזר במקרה של גירושין או פטירה ותוכל לסייע באכיפת אותן הסכמות, במקרה הצורך. ניתן לרשום גם הערת אזהרה על הנכס מכוח הסכם ההלוואה.
סיטואציה נוספת שבה נהוג לחתום על הסכם משפחתי ביחס לנדל"ן היא מצב שבו הורים מאפשרים לבן או לבת שלהם ובן/ בת הזוג להתגורר בדירה שבבעלותם. ההורים חוששים ממצב שבו לאחר שנים של מגורים בנכס בני הזוג יסתכסכו זה עם זו או איתם.
על מנת למנוע מריבות עתידיות, סכסוכים משפטיים ולהגן על זכויות ההורים בנכס, ניתן לערוך הסכם שכירות לפיו הנכס מושכר לילד/ה ולבן/בת הזוג תמורת דמי שכירות ולדאוג לקיים את הוראות ההסכם בפועל ולא למראית עין. אפשרות נוספת היא עריכת הסכם בר רשות לפיו ההורים מאפשרים רשות מגורים לבני הזוג בנכס, ללא קבלת תמורה ובכל מועד שההורים יבחרו, הרשות תבוטל והחזקה בנכס תוחזר להם.
הסכמים על ירושה עתידית
ישנם מספר מצבים בהם משפחות בוחרות לחתום על הסכמים בנוגע לירושה עתידית ביניהם:
א. כשאחד מהילדים קיבל יותר מיתר האחים במהלך חיי ההורים;
ב. כשהחלוקה הקיימת של העיזבון אינה יעילה כלכלית ועשויה לגרום להפסד בשל תשלום מס;
ג. כשישנו חשש, כי הילדים לא יתסדרו ביניהם ולא ימצאו את הדרך לחלק נכס משותף;
ד. כשמי מהיורשים מעוניין לקבל נכס מסוים בשל קשר סנטימנטלי אליו או מכל נימוק אחר;
בכל המקרים הללו ניתן לחתום על הסכם בין יורשים במסגרתו היורשים סוטים מאופן חלוקת הרכוש על פי צוואה או על פי דין וקובעים בהסכמה חלוקה שונה.
חשוב לציין, שאין מניעה לערוך הסכם על ירושה עתידית ובלבד שההסכם עוסק בחלוקת עיזבון שייתכן והיורשים יירשו אותו וכי המורישים, כלומר ההורים, אינם צד לו. דגש נוסף הוא שהיות וניתן לאכוף הסכם בין יורשים רק אם בסופו של דבר האחים אכן יירשו את העיזבון, יש לערוך במקביל ובנפרד, צוואה להורים ולהחתים אותם.
לסיכום
בסקירה קצרה זו ראינו, שישנן לא מעט סיטואציות בהן בני ובנות משפחה עשויים להיות צדדים להסכם משפטי.
אין ספק, כי מעצם טיבם של הסכמים אלה ומעצם זהות הצדדים להם, הם מורכבים וטעונים רגשית, אך עם מאמץ, רגישות והכוונה מקצועית, אפשר לצלוח אותם בצורה טובה ולהביא לכך שהם ישמשו כלי עזר, ימנעו סכסוכים עתידיים ואף יחזקו וייצבו את התא המשפחתי.
* מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
