הליך ליישוב סכסוך - מהו?
בעבר, האפשרות לנהל מאבקים משפטים בין בני זוג הייתה נגישה יותר והאֶצְבַּע הייתה קַלָּה יותר עַל הָהֶדֶק. אותם מאבקים והתדיינויות משפטיות ממושכות בין בני הזוג, גרמו לפגיעה ולהרס משפחתי, במיוחד ביציבות חייהם וביטחונם של הילדים.
בחודש יולי 2016, בחר המחוקק ליצור הליך חדש אשר כל מטרתו היא להקל על הסכסוכים המשפטיים בין בני משפחה, בפרט בהליכי גירושין ויצר את ההליך ששמו 'בקשה ליישוב סכסוך'.
בני זוג שנתגלע ביניהם סכסוך משפחתי, חייבים, על פי הוראות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, להגיש בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
הליך זה בעצם עוצר או מונע הסלמה ביחסים בין בני הזוג שהגיעו להחלטה שהם מעוניינים להתגרש, מגן ושומר על טובת הילדים שהם לרוב הראשונים להיפגע מהליכים מלחמתיים. בנוסף, הליך זה מוביל את בני הזוג להבנה, שאפשר לנהל הליך פרידה וגירושין בהידברות, בהסכמה, בדרך שהיא קצרה וזולה יותר מאשר ניהול מלחמות בבית משפט, באופן משמעותי.
איך זה נעשה בפועל?
טופס הבקשה ליישוב סכסוך, שמוגש לבית המשפט או לבית הדין, לא יכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך אלא רק את פרטי הצדדים. לאחר הגשת הבקשה הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני, בהתאם לערכאה אליה הוגשה הבקשה, לעד ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). הפגישות הללו ביחידת הסיוע, נערכות ללא עלות.
הפגישה ראשונה של בני הזוג ביחידת הסיוע היא ללא עורכי הדין והחל מהפגישה השנייה, הם רשאים להתייצב מיוצגים כל אחד עם עורך דינו.
יחידת הסיוע יכולה לנסות ולהגיע להסכמות עם הצדדים ו/או יכולה להפנות את הצדדים למגשרים שנמצאים ברשימת המגשרים של ביהמ"ש, לצורך ניהול הליך גישור. בהליך זה יגיעו הצדדים להסכם שיוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ויקבל תוקף של פסק דין.
בתקופה של 60 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו עליה בכתב, מתקיים 'עיכוב הליכים', כלומר בני הזוג מנועים מלהגיש תביעות משפטיות האחד כנגד השני, בכל הסוגיות הקשורות לענייני הגירושין (גירושין, כתובה, רכוש, מזונות, הסדרי שהות וכד').
יצוין, כי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, רשאי, תוך 15 יום מסיום תקופת עיכוב ההליכים, לבחור לאיזו ערכאה להגיש את תביעותיו. אם לא עשה כן, או הגיש רק חלק מן התביעות, רשאי הצד השני להגיש תביעות מטעמו.
ומה עם סעדים זמניים או סעדים דחופים?
על אף עיכוב ההליכים שחל כאמור בחודשיים שלאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ניתנת האפשרות להגיש לבית המשפט או לבית הדין הרבני, בקשה לסעדים זמניים או סעדים דחופים בנסיבות המתאימות והכל במטרה לשמור על המצב הקיים בין הצדדים או לתת סעד דחוף למי מהצדדים.
א. סעדים זמניים
סעדים זמניים לשמירת המצב הקיים, ניתן להגיש רק ובמידה והוגשה כבר בקשה לישוב סכסוך. מתן הצו לשמירת המצב הקיים עשוי לתת פתרון למצבים בעייתיים שונים שנולדו עקב הסכסוך, כדי 'להרגיע את העניינים בין הצדדים' ולתרום לקידום ההליך ביחידת הסיוע.
סוגי הסעדים הזמניים שניתן לבקש הם
- צו לעיכוב יציאה מן הארץ
- צו עיקול
- צו מניעה
- צו להחזרת רכב
- פתיחת חשבון בנק שנחסם
- החזרת כרטיסי אשראי ועוד
חשוב להדגיש, כי לעניין בקשות לדמי מזונות או הסדרי שהות זמניים - לא ניתן להגיש בקשות אלו כסעד זמני, אלא אם מדובר בשמירה על המצב הקיים, כלומר כבר היה תשלום קודם של דמי מזונות או שיש הסדרי שהות של ההורים עם הקטין.
סעד זמני יהיה בתוקף עד המועד שנקבע בהחלטה, או עד לתום הדיון בתביעה שתוגש על ידי מי מהצדדים במידה והליך יישוב הסכסוך לא יצלח.
ב. סעדים דחופים
סעדים דחופים ניתן להגיש גם לפני שמוגשת בקשה ליישוב סכסוך, מכל סיבה שהיא, באחד מהעניינים הבאים:
- בקשה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדים;
- בקשה לאישור פעולה רפואית דחופה בקטין, כשאין הסכמה בין ההורים;
- בקשה להנפקת דרכון ולאישור יציאת קטין לחו"ל לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן, כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;
- בקשה של אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות, להחזיק בילדיה עימה ולקבל את כל החלטות הנדרשות לתקופת השהות;
- בקשה לרישום ילד למוסד לימודים אשר מוגשת בסמוך לתחילת הלימודים;
- תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע מתגורר בחו"ל ונמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות לפיהן המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין;
בקשה לסעד דחוף בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו אינה מהווה בקשה להסדרי שהות זמנית. במידה ואין הסכמה בעניין זה, יכולים הצדדים לבקש את קיצור תקופת עיכוב ההליכים.
כמו כן, בקשה לרישום או שינוי הרישום של קטין במסגרת חינוכית שאיננה בסמוך לתחילת הלימודים, או בקשה לשינוי מקום מגוריו של קטין; גם הן אינן יכולות להיות מוגשות כבקשה לסעד זמני או דחוף, אלא במקרה זה ניתן לבקש את קיצור תקופת עיכוב ההליכים.
דבר נוסף שחשוב לדעת, הוא שאין בדיון בסעד דחוף או זמני או במתן סעד כאמור כדי לקבוע בשאלת הסמכות לדון בתובענה.
מאמר זה אינו תחליף לייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים על הדרכים והסבר רחב יותר על התקנות החדשות ולכל שאלה והכוונה ללא עלות וללא התחייבות, צרו קשר.
