אלימות במשפחה היא אלימות המתרחשת בחיק המשפחה בין בני משפחה למשל, בין בעל לאישה, בין הורים לילדים בין אחים ועוד. קיימים סוגים שונים של אלימות: איומים, אלימות פיזית, אלימות מילולית, אלימות כלכלית והתעמרות נפשית עד כדי מצב שלא מאפשרים לבן המשפחה לחיות בביתו חיים סבירים ותקינים. אלימות מהסוג האחרון היא תופעה רחבה בין בני זוג שמצויים בהליך גירושין, לעיתים בתחילת ההליך ולעיתים אף לאורך זמן רב.
תיקי אלימות במשפחה מעלים מספר קשיים שכיחים ביניהם: הקושי להוציא החוצה את ה'כביסה המלוכלכת' ולספר על מה שקורה בבית עקב בושה או רצון לשדר 'עסקים כרגיל', קושי להוכיח את האלימות ו/או את האיומים המדוברים שכן במקרים רבים אין עדים ו/או ראיות לאלימות ופעמים רבות מדובר ב'מילה של התוקף מול מילה של הנתקף'.
למרות הקשיים שקיימים, ישנם מספר סעדים שיכולים להקל במעט על המצב והנה העיקריים שבהם:
צו הגנה
אחד הכלים שעומדים לרשות מי שנפגע מאלימות במשפחה הוא צו הגנה. ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש לקבל צו הגנה כנגד מי שמאיים לפגוע בצד השני ו/או מאיים ‘לעשות חיים קשים’ בלשון עדינה לצד השני ו/או לפגוע בו ולא מאפשר לצד השני לחיות בבית חיים סבירים ותקינים.
צו ההגנה נועד בעיקר כדי להגן על אדם מפני בן משפחתו. ‘בן משפחה’ מוגדר בחוק כבן זוג, הורה, בן זוג של הורה, סב, סבתא, צאצא, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית וכן, מי בן זוג לשעבר.
המקרים בהם ניתן להוציא צו הגנה
א. התנהגותו של אדם נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירות מין.
ב. האדם שביחס אליו מתבקשת הוצאת הצו, התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או שהתנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.
בית המשפט רשאי לתת צו שאוסר על אדם לעשות אחת מהפעולות הבאות וכן לקבוע תנאים כדוגמת:
א. לא להיכנס לדירה בה מצוי בן משפחה אחר או שלא להימצא במרחק מסוים מהדירה.
ב. לא להטריד בן משפחה בכל דרך ובכל מקום.
ג. לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן המשפחה, אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס.
ד. להפקיד ערובה לקיום התנאים או ההוראות שבית המשפט מטיל על אותו אדם וזאת, להבטחת שלומו ובטחונו האישי של בן המשפחה.
ה. לדרוש מאותו אדם שהוצא נגדו צו הגנה להתחייב לקבל טיפול מגורם אותו ייקבע בית המשפט.
ו. לדרוש מאדם שכנגדו ניתן צו הגנה, להפקיד את נשקו בתחנת המשטרה ולאסור עליו לשאת נשק.
ומה עוד חשוב לדעת?
אם צו ההגנה ניתן על מנת להגן על קטין, תימסר הודעה על כך לעובדת סוציאלית. בית המשפט רשאי לבקש הגשת תסקיר טרם מתן הצו, או בעניין מתן צו ההגנה. בית המשפט שדן בצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, יכול לתת גם צו למניעת הטרדה מאיימת, בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת.
בית המשפט רשאי, בנסיבות חמורות או מתאימות אחרות, לתת צו הגנה במעמד צד אחד. אם ניתן צו הגנה במעמד צד אחד, בית המשפט יקבע, בהקדם האפשרי, דיון במעמד שני הצדדים ולא יאוחר מ - 7 ימים.
אם בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו הגנה וקבע שהיא הייתה קנטרנית, הוא רשאי להטיל על המבקש הוצאות לטובת המדינה ולטובת הצד שנפגע ו/או לפסוק פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
ישנה חשיבות גדולה להגשת הבקשה בסמוך לאירוע התקיפה או האיומים.
ניתן תמיד להגיש תלונה במשטרה על תקיפת בן זוג או איומים, גם אם ביהמ"ש איננו זמין באותו זמן שבו מתרחשים האלימות או האיומים.
אם המשטרה תמצא כי יש בסיס לתלונה, היא תוציא צו הרחקה לבן/ בת הזוג התוקף או המאיים למספר ימים, תוך שהיא תנחה את הנתקף להגיש בקשה לצו הגנה לבית המשפט לענייני משפחה, שייתן צו הגנה בהתאם לזמן הקבוע בחוק - 3 חודשים עם אפשרות הארכה עד לשנה.
תוקפו של צו הגנה הוא עד 3 חודשים, אך בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו מפעם לפעם ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על 6 חודשים. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטת בית המשפט רשאי בית המשפט להאריך את הצו לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
לעיתים, עורכי הדין שמייצגים את הצדדים ימליצו לצד הפוגע או לצד הנפגע, שלא לצאת מהבית, אך המלצות אלה לא תמיד נכונות לצדדים עצמם ולילדים ויש לבדוק כל מקרה לגופו.
לצד תיקי המשפחה שמתחילים לעיתים בהליך של בקשה למתן צו הגנה, ישנם מקרים בהם מוגשות תלונות שווא במשטרה ובהן מתבקש צו הגנה במטרה 'להתיש' את הצד השני, להשיג יתרונות כלכליים בהליך המשפטי או כדי לנסות ולקבוע את המשמורת של הילדים אצל ההורה שביקש את צו ההגנה והוציא ההורה השני מהבית.
אין חובה לפנות למשטרה ולהגיש תלונה לפני הגשת בקשה לצו הגנה בבית משפט.
ניתן להוציא צו הגנה או צו הרחקה מכח שני חוקים: החוק למניעת אלימות במשפחה והחוק למניעת הטרדה מאימת. שני החוקים האלה עוסקים באלימות, אך מסוגים שונים; החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר הוצאת צו בשל איומים, אלימות פיזית, אלימות מילולית, אלימות כלכלית והתעמרות נפשית, עד כדי מצב שלא מאפשרים לבן המשפחה לחיות בביתו חיים סבירים ותקינים ואילו החוק למניעת הטרדה מאיימת לא מצריך אלימות פיזית של ממש אלא מדבר על איומים בלבד כתנאי לקבלת צו הרחקה.
הפרת צו הגנה
סעיף 287 לחוק העונשין (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 70) תשס"ב-2002 קובע כי:
287. (א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים.
(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים. מכך עולה, כי מי שמפר צו הגנה שניתן לטובת אדם צפוי למאסר של 4 שנים.
לסיכום
תופעת האלימות במשפחה היא קשה ובעלת השפעות רבות, אך בהחלט יש מה לעשות כנגדה. צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת יכולים לעזור לצד שנפגע ולאפשר לו חיים שקטים ושלווים מבלי לחשוש מפגיעה של הצד השני.
יש שפונים לבד לקבלת הצו, אך לטעמי, ישנה חשיבות רבה להיות מיוצגים בתיקים אלה על ידי עורך דין בעל התמחות וניסיון בדיני משפחה מכמה סיבות: במקרים רבים, הנפגע שפונה לבית המשפט לקבלת סעד ממעיט בחומרת הפגיעה בו ולא נותן לבית המשפט להבין את חומרת המעשים שנעשו כנגדו ואת התמונה הכוללת. במקרים כאלה בית המשפט לא יזדרז להוציא את הצווים כנגד הצד הפוגע ועורך הדין ידע לחדד ולמקד את בית המשפט כך שהצו יינתן.
בנוסף, לרוב, הצד שכנגדו מתבקשת הוצאת הצו מגיע עם עורך דין לדיון, נערך אליו היטב ואם מבקש הצו מגיע ללא ליווי של עורך דין, בהחלט ייתכן שהצד השני יוכל 'לטשטש' את חומרת הפגיעה במבקש ולעיתים אף להציגו, כמי שאינו דובר אמת וכמי שהגיש בקשת סרק שיש לדחותה על הסף.
לכן, אני רואה חשיבות רבה להגיע עם עורך דין שיכין אותך לדיון היטב ויפרט את הבקשה להוצאת הצו בהתאם לעובדות המקרה ולעילות הקבועות בחוק, כך שהסיכויים לקבלת הסעד המבוקש יגדלו משמעותית.
