לא סוף פסוק: מקרים בהם ניתן לשנות את סכום המזונות

החלטתם להיפרד ויש לכם ילדים משותפים קטינים? בין אם הגעתם להסכם בעניין מזונותיהם, או בין אם ניהלתם הליך משפטי במסגרתו ניתן פסק דין, נשאלת השאלה האם גובה המזונות שנקבעו הוא סוף פסוק או ניתן לשינוי? התשובה בגדול היא כן, אפשר לשנות את גובה המזונות אבל, לא בכל מקרה. ובכל מקרה - לא בקלות.

מאחר וביצועו של פסק הדין למזונות מלווה את המשפחה במשך שנים קדימה, החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 ('החוק') מאפשר לסטות בנסיבות מיוחדות מהקבוע בפסק הדין ואין מחסום בפני התדיינות חוזרת בעניין. אלא, שלצורך פתיחת ההתדיינות מחדש, יידרש הפעם ממי שמבקש את השינוי (הגדלה או הפחתה של המזונות החודשיים) להוכיח שחל 'שינוי נסיבות מהותי' ביחס למצב שהיה במעמד מתן פסק הדין, שינוי כזה שלא היה ניתן לצפותו מראש וכזה שיצדיק את השינוי בגובה המזונות שנקבע. תביעות כאלו מתבררות בזהירות רבה בבתי המשפט ולא פעם, נדחות. 

במאמר זה ננסה 'לעשות סדר' מתי ובאיזה אופן ניתן יהיה לשנות את דמי המזונות והאם בכלל כדאי לפתוח בהליכים משפטיים בנושא.

שינוי נסיבות מהותי

התנאי כאמור לשינוי גובה דמי המזונות הוא  שמתקיים 'שינוי נסיבות מהותי', כזה שהוכח ומגובה בראיות. המשמעות של שינוי מהותי הוא שלא יהיה צודק להותיר את דמי המזונות על כנם ושהמבקש את השינוי פועל בתום לב. 

באופן טבעי, הנטל להוכחת שינוי נסיבות מהותי יהיה גדול יותר כאשר המזונות נקבעו בהסכם גירושין כולל, שאז, בדרך כלל הצדדים מגיעים להסכמות השלובות זו בזו ומסמכים עליהן טרם החתימה על ההסכם, וזאת בניגוד לפסק דין שניתן בתביעת המזונות במנותק מהסכסוך הרכושי בין הצדדים.

מה יכול להיחשב לשינוי נסיבות ומה לא?

התשובה לכך היא אינה חד משמעית ותלויה בבחינת כל מקרה באופן פרטני ובשופט הדן בתביעה, אך ניתן להתרשם מהפסיקה הענפה שישנה בנושא ולנסות לקבוע כללי אצבע שיעזרו לנו להחליט האם כדאי להגיש תביעה להפחתת או להגדלת דמי המזונות או לא.

שינוי בחלוקת זמני השהות בין ההורים 

שינוי בחלוקת זמני שהות הילדים בין ההורים היא אחת הסיבות העיקריות לבחינה מחודשת של גובה המזונות. אולם, חשוב לציין שלא כל שינוי בחלוקת זמני השהות בין ההורים יהווה שינוי מהותי שיצדיק את שינוי גובה דמי המזונות. לדוגמה, הוספת לילה או שניים בחודש לא תחשב לשינוי מהותי, אך הכפלת זמני השהות בהחלט ייחשב כשינוי משמעותי שיש לו השלכות כלכליות, בכך שהוא מגדיל באופן מובהק את הוצאותיו של ההורה שכבר במילא נושא במזונות ילדיו, מה שמביא לכפל הוצאות שנחסכות מההורה השני. הדבר נכון גם במצב ההפוך: זמני שהות שהתחילו כשווים בזמן פסיקת דמי המזונות ועם השנים הלכו והצטמצמו, הביאו להגדלת הוצאותיו של ההורה שאצלו הורחבו זמני השהות ויצדיקו שינוי בפסיקת המזונות.

שינוי במצב הכלכלי

הסיבה השנייה שגם היא נפוצה בקרב מבקשי שינוי גובה דמי המזונות היא שינוי במצב הכלכלי של האב או של האם או של שניהם. לדוגמה: סיטואציה שבה מצבו הכלכלי של האב המשלם את דמי המזונות הורע ומנגד, מצבה הכלכלי של האם הוטב לאור זאת שהחלה לפתח את הקריירה שלה לאחר הגירושין והכנסתה הוכפלה לעומת ההכנסה שהייתה לה בזמן עריכת ההסכם או מתן פסק הדין. 

ראוי לציין, כי פיטורים ממקום העבודה לרוב לא יתקבלו כ'שינוי נסיבות מהותי' מאחר ובתי המשפט רואים בכך עניין זמני וממנו יגזרו את פוטנציאל ההשתכרות.

שינוי במצב הכלכלי יכול להיגרם גם במצבים כמו מעבר למגורים משותפים עם בן זוג, מגורים בנכס נטול משכנתה (או דמי שכירות), מה שמביא לצמצום הוצאות המדור ואף לביטולם.

השינוי יכול להיות לא רק בהגדלת שכר, אלא גם בזכייה בנכסים, כגון מתנות וירושות בעלות ערך רב ששינו את מצבו הכלכלי של המקבל אותן. הדבר נכון גם בכיוון ההפוך: איבוד נכסים והיקלעות לחובות יוצרים שינוי במצב הכלכלי גם אם השכר נותר זהה.

לדוגמה: האב והאם נותרו עם אותה עבודה ואותו שכר, אלא שהאם קיבלה במהלך השנים נכס בירושה והיא כעת מתגוררת בו. ברור שבמקרה כזה, כאשר נחסכים ממנה אלפי שקלים בחודש עבור מדור והיא בעלת נכס, מצבה הכלכלי הוטב ואין טעם להמשיך לחייב את האב בדמי המדור.

חשוב לציין, כי השינוי במצב הכלכלי צריך להיות מהותי ולא כל תוספת או הפחתה של 2,000 ₪ לשכר, יהווה שינוי נסיבות מהותי. לכן, אין טעם 'לרוץ' לערכאות המשפטיות בכל מקרה של שינוי, כיון שלעתים, השינוי הוא כה מינורי והתביעה תידחה וכך סתם תאלצו לשאת בהוצאות מיותרות. 

באחד המקרים שהגיע לטיפול משרדנו, אב הגיש נגד האם אותה ייצגנו, תביעה לביטול או לחילופין להפחתה של דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין. באותו מקרה האב לא הצליח להצביע על שינוי נסיבות מהותי ובית המשפט הצליח לשכנע אותו לחזור בו מהתביעה ולמחוק אותה. לצערי הרב, התוצאה שהיתה טובה ללקוחה שלנו לא השיבה לה את ההוצאות שנגרמו לה, אך לאחרונה המגמה השתנתה ובמקרים שבהם בעל דין מתעקש לנהל את ההליך עד תום, ייפסקו הוצאות.

ומה לגבי ילדים נוספים שנולדים בפרק ב'? האם מדובר ב'שינוי נסיבות מהותי' המצדיק הפחתת דמי המזונות?

התשובה לכך אינה חד משמעית. 

ההלכה הפסוקה קובעת כי באופן עקרוני, הולדת ילד נוסף לאב מאישה אחרת מהווה שינוי נסיבות מהותי. יחד עם זאת, הפחתה תעשה רק כאשר האב הצליח להוכיח את הירידה החדה במצבו הכלכלי, תוך בחינת מצבה הכלכלי של אם ילדיו מפרק ב'. כלומר, אם האב למשל מתגורר בנכס של אשתו השניה שמשתכרת שכר נאה והאב לא הצליח להוכיח שמצבו הכלכלי הורע באופן מהותי אזי, הולדת ילדים מהאישה השנייה לכשעצמה, לא תהווה צידוק מספק כשלעצמו לצורך הפחתת דמי המזונות. זאת, מאחר וההנחה היא שבני זוג שמחליטים באופן מודע להביא ילדים לעולם, עושים זאת בידיעה שיוכלו לכלכלם. 

מכאן, שכל מקרה יבחן לגופו אך ראוי לציין שבמקרים אלו, גם אם בסופו של דבר תקבע הפחתה בדמי המזונות, לרוב, תהיה זו הפחתה מינורית שלא בהכרח תהיה שווה את ניהול ההליך המשפטי שכרוך בתשלום שכר טרחת עורך הדין, זמן שמושקע בתביעה ואת ההחמרה ביחסים בין ההורים הגרושים מעצם הגשת התביעה.

האם שינוי במצב הרפואי של האם או של האב יכול להיחשב ל'שינוי נסיבות מהותי'? 

גם כאן, תלוי וכל מקרה ייבחן לגופו, בהתאם לשינוי שהמצב הרפואי הביא עמו, האם בכלל חל שינוי וכמובן, בשופט הדן בתיק.

האם ההלכה החדשה (בע"מ 919/15) מהווה 'שינוי נסיבות מהותי'?

טרם אפרט את המצב לאשורו היום, ראוי לסקר בקצרה את שינויי המגמה בשנים האחרונות ביחס לתביעות מסוג זה.

עד לחודש יולי 2017 היה מקובל להטיל סכומי מזונות גבוהים על אבות רק בשל מגדרם. חוסר השוויון המובהק בין המינים הגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון שבחודש יולי 2017 הפך בבע"מ 919/15 את דרך חישוב דמי מזונות קטינים בגילאי 6-15, באופן שהעיקרון המנחה הוא איזון ושוויון בין ההורים בנטל הכלכלי ולא עוד האב כמפרנס יחיד.

בדרך זו, דמי מזונות הקטינים נקבעים מאז בע"מ 919/15 עפ"י חלוקת זמני השהות של הילדים עם הוריהם, בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מההורים וליתר הנסיבות, כשכל מקרה נבחן לגופו.

בשנים שלאחר קביעת ההלכה החדשה ובעקבות השינוי הדרמטי, פנו אבות בתביעות להפחתת מזונות, תוך שהסתמכו על ההלכה החדשה כ'שינוי הנסיבות המהותי'. מגמה זו עוררה חוסר אחידות ובהירות בפסקי הדין שניתנו מאז, עד לפסיקת העליון בבע"מ 7670/18 בחודש ינואר 2021. בפסק דין זה נקבע, שאין בהלכה החדשה (בע"מ 919/15) כדי לשנות או להשפיע על דרישת 'שינוי הנסיבות המהותי' ובמילים אחרות: הלכת בע"מ 919/15, לבדה, אינה מהווה 'שינוי נסיבות מהותי'.

מכאן, שהלכת בע"מ 919/15 לא מהווה 'שינוי נסיבות מהותי', מה שכן, ככל ותביעה להפחתת מזונות תתקבל לאחר שהוכח 'שינוי נסיבות מהותי' שיצדיק את ההפחתה (ולא הלכת בע"מ 919/15), רק אז בבואו של בית המשפט לחשב את דמי המזונות, יעשה הוא שימוש בכללי החישוב שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15.

לסיכום עניין זה, לא קיימת 'רשימת מכולת' שקובעת מהם השינויים שיתקבלו כמהותיים לצורך התביעה וכל שינוי ייבחן לגופו, בהתאם לנסיבות, לשופט הדן בהליך ולאופן הגשת התביעה.

הצלחת ההליך והשגת השינוי בגובה המזונות תלויה רבות בעורך הדין המגיש את התביעה, בהצגת הטיעונים והוכחתם באופן ברור וממוקד, כזה שלא יותיר ספק כי יש לשנות את גובה המזונות ולא צודק יהיה להותירם על כנם. יחד עם זאת, לא בכל מחיר יהיה שווה לנהל הליך כזה ולכן מומלץ להתייעץ רק עם עורך דין בעל ניסיון בתחום זה שיפרוס בפניכם את האפשרויות, את הסיכויים ואת הסיכונים.

לפני שמחליטים 'לרוץ' ולהגיש בקשה להפחתה או להגדלה של דמי המזונות חשוב לזכור, שבעוד שנים בודדות הנושא כבר לא יהיה רלוונטי משום שאותם קטינים כבר יהפכו בגירים וכל נושא מזונותיהם יהיה נחלת עבר, אולם אנו נאלץ לשאת את המשקעים שהתביעה תשאיר במערכת היחסים שלנו אל מול הצד השני גם אחרי שהילדים יבגרו. 

לכן, חשוב לשקול בכובד ראש את עצם הגשת התביעה ולהגישה רק במקרים בהם חלילה נגרם לנו חסרון כיס או חוסר צדק משווע ולא לרוץ לערכאות בשל זוטי דברים.

משרדנו עוסק בתחום דיני המשפחה על כל רבדיו ובעל ניסיון רב בתביעות מסוג זה לרבות עריכת הסכמי גירושין וניהול מו"מ שיסייע לצדדים להגיע להסכמות שיחסכו ניהול הליכים בבתי המשפט.

בהצלחה.