ניכור הורי הוא מצב שבו ילד מסרב לקיים קשר עם אחד מהוריו, ללא הצדקה, בדרך כלל על רקע מאבק גירושין והוא נוהג כך בשל הסתה ו'שטיפת מוח' מצד ההורה השני, ההורה המנכר. יש המכנים את ההורה המנכר כ'הורה המרעיל' וקשה לתאר במילים כמה כאב, חוסר אונים, בדידות וצער חווה הורה שנקלע למצב כזה עם ילדיו.
נהוג לנקוט בהקשר זה גם במונח 'סרבנות קשר', מונח שטבע הפסיכיאטר האמריקאי פרופ' ריצ'רד גרדנר, שמגדיר ניכור הורי כך:
1. פעילות מכוונת של ההורה המנכר לשם מטרה אחת: ניתוק כל קשר מכל סוג שהוא בין ההורה האחר לילדים
2. ההורה המנכר מטיח ביקורתיות מופגנת בהורה האחר
3. ההורה המנכר מעלה האשמות שווא כנגד ההורה האחר
4. ההורה המנכר מגיש תלונות למשטרה נגד ההורה האחר
5. ההתנהלות הזו מאופיינת בחוסר איזון לאירועים פעוטים וחסרי חשיבות על מנת להצדיק את הביקורת על ההורה האחר
לשיטתו של פרופ' גרדנר, ילדים שנמצאים רוב זמנם עם ההורה המנכר חווים את התנהגותו כהתנהגות מגינה ותומכת והופכים בעצמם לאחוזי חרדה ופחד מדמותו של ההורה האחר. כתוצאה מכך הם מפגינים כלפיו עויינות קשה, ביקורת כפייתית ובלתי מציאותית ללא כל רגשי אשמה או אמפטיה כלפיו.
ההתייחסות להורה האחר היא חד צדדית ואמביוולנטית של רגשות חיוביים ושליליים. מבחינתם של הילדים, ההורה האחר הוא 'התגלמות הרוע'.
ההורה המנכר לא רק שאינו עושה דבר למניעת יחסם של הילדים להורה האחר, אלא תומך בהצדקות שמספקים הילדים להתנהגותם ומגביר אותה. כתוצאה מכך, חל ניתוק מלא ומוחלט בין הילדים לבין ההורה האחר והם אינם מוכנים לקיים עמו קשר.
הפסיכולוג ד"ר מקרייג צ'ילדרס מכנה זאת 'הורות פתוגנית' (פתו – חולי, גני – גורם).
'הורות פתוגנית' היא הורות העלולה לגרום להפרעות אישיותיות ומחשבתיות אצל הילד. היא יוצרת אצלו מחשבות שווא כדי שיתאים את עצמו לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של ההורה המנכר. מדובר בהתעללות פסיכולוגית בילד.
לפי צ'ילדרס, בתהליך של ניכור הורי מצליח ההורה המנכר לגרום לילד לשיתוק מערכת ההתקשרות עם ההורה האחר. המנכר מפעיל אמצעים פסיכולוגיים מתוחכמים כדי לגרום לילד לחוש כקורבן ולראות את ההורה האחר כמתעלל ופוגעני.
'הורות פטוגנית' נקבעת על סמך שלושה סממנים:
- שיתוק או דיכוי חמור של מערכת ההתקשרות של הילד עם ההורה המנוכר.
- הופעת 5 מאפיינים של אהבה עצמית ונרקסיסטיות בהתנהגות הילד המנוכר לאחד ההורים:
- גרנדיוזיות – הילד מעל ההורה, וכך ההיררכיה מתהפכת
- היעדר אמפטיה מוחלטת לכאבו של ההורה המנוכר
- זכאות – מגיע לי. תחושת כח מופרזת ודרישה שההורה המנוכר יגשים את רצון הילד (ההורה חייב להשתנות, חייב להתנצל בפני הילד וכו')
- עליונות ויהירות של הילד
- פיצול
- מחשבות שווא כפייתיות: הילד מחזיק באמונה שאינה משתנה, למרות קיומן של ראיות סותרות, שלפיה הוא קורבן להתעללות של ההורה המנכר.
כיצד בתי המשפט מתמודדים עם ניכור הורי
ישנם שופטים המתייחסים לתופעת הניכור ההורי לפי משנתו של פרופ' גרדנר שחילק את התסמונת לשלוש רמות: חמורה, מתונה וקלה. ההבדל בין הרמות הוא:
- בעוצמת סירוב הילד להיות בקשר עם ההורה המנוכר
- במידת העידוד של ההורה המנכר את התנהגותו של הילד כלפי ההורה המנוכר
- ביחסיו של הילד עם ההורה המנכר
השופט יגבש את עמדתו על סמך תסקיר של עובדת סוציאלית ולעיתים גם על חוות דעת פסיכולוגית או על בדיקת מסוגלות הורית. בית המשפט יכריע בטענות שמעלה בדרך כלל ההורה המנכר, כי ההורה השני הוא שגרם בהתנהגותו לניכור, או שהילד מסרב מרצונו להיות בקשר עם ההורה המנוכר ושאין מדובר בהסתה. אחד המאפיינים של תסמונת הניכור ההורי הוא שאין הסבר לעויינות של הילד כלפי ההורה המנוכר: אין התעללות של ההורה, הזנחה של הילד או התעלמות מצרכיו, ועל השופט לאבחן מהן העובדות הנכונות במקרה שלפניו.
המאפיינים העיקריים של התנהגות הילד כלפי ההורה המנוכר המוזכרים בפסיקה הם:
1. התנגדות קיצונית להיפגש איתו
2. עמדה מפחיתת ערך כלפיו
3. התייחסות חד מימדית ונעדרת אמביוולנטיות כלפיו
4. עמדה שלילית מוחלטת כלפיו לעומת ייפוי מציאות מוחלט של ההורה המנכר
5. דיכוי של זיכרונות חיוביים קודמים בקשר איתו
6. היעדר אמפתיה, אשמה או חרטה
7. הפעלת כוח מוגזמת כלפיו תוך תחושה של זכויות יתר וציפייה שהוא יספק כל רצון שלו
8. פומביות העויינות: תחושות השנאה והעויינות כלפיו מתאפיינות ברצון עז להציגן כלפי דמויות מפתח בחיי הילד
9. יחסי תלות חריגים עם ההורה המנכר, הגנת יתר עליו ותמיכה מוחלטת בו
לעיתים, השופט ייפגש עם הילד על מנת להתרשם מניסיונו האם ההורה המשמורן הוא האחראי לניכור. לפעמים מורה השופט, כי ההורה המנוכר יפגוש את הילד במרכז קשר תחת פיקוח, ויסתייע בדיווחי המרכז על מנת להגיע להחלטה.
בנוסף, לעיתים קרובות מזהיר בית המשפט את ההורה המנכר, כי יטיל עליו הוצאות על כל מפגש שלא התקיים בין ההורה המנוכר והילד. בפסיקה נקבע, כי העברת המשמורת היא האמצעי האחרון שיש לנקוט בו וכי אמצעי זה מוגבל למקרים חריגים, בהם הפגיעה בילד בעצם השארתו ברשות ההורה המנכר עולה על הפגיעה שתגרם בשל העברת המשמורת להורה המנוכר או לצד שלישי. דרך נוספת לטיפול בבעיית הניכור ההורי היא ע"י פנייה לבית המשפט בבקשה להטלת קנסות כספיים על ההורה המסית. האזהרה, כמו גם הטלת הקנסות כאמור, פותרת מקרים רבים של ניכור.
לבלימת ניכור הורי רשאי בית המשפט להעביר משמורת זמנית להורה המנוכר בהחלטת ביניים עוד לפני שמיעת ההוכחות וחקירת העובדת הסוציאלית או מומחים אחרים.
במקרים בהם היחסים בין ההורים קשים באופן חריג ויש חשש, כי עניינו של הילד אינו לנגד עיניהם ימנה בית המשפט אפוטרופוס לדין.
בחינת פסקי דין בנושא ניכור הורי מעלה, כי בתי המשפט רואים בחומרה תופעה זו. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, בהתאם לרמת החומרה והנסיבות ומנסים למצוא פתרון לכל מקרה שמובא בפניהם, כולל הטלת סנקציות – בהעדר חלופות מתאימות אחרות.
לסיכום
מחקרים בינלאומיים מהעשור האחרון מעלים, כי לתופעת הניכור ההורי השפעות ארוכות טווח על בריאותם הנפשית של ילדים. מעבר לאובדן הורה אוהב בעודו בחייו, הדינמיקה הנפשית המפוצלת מייצרת מעין תכנות מחודש והכחדת זיכרונות, רגשות וחוויות אותנטיות שהיו נוכחים עד אז.
התוצאה ההרסנית של דינמיקה זו היא ילדים שגדלים להיות בוגרים עם ערך עצמי נמוך, שנאה עצמית, היעדר אמון, נטייה לדיכאון ולאובדנות, היעדר תחושות אשמה וחוסר יכולות לקיים מערכות יחסים מיטיבות. מעבר לכך, לתופעה היבט חברתי מדאיג שכן בהיעדר טיפול היא משוחזרת גם לדור הבא.
טיפול נפשי בילד שמגלה ניכור הורי כלפי אחד מהוריו הוא מורכב ורגיש. יש צורך באיחוי הקשר עם ההורה המנוכר, תוך מתן מענה לצרכי התלות בהורה בעל המשמורת, מבלי לפגוע בקשר עמו.
המורכבות רבה יותר במצבים בהם היחסים בין ההורים עכורים והם אינם חולקים עמדה דומה כלפי הילד. בלי עזרה מקצועית, הם מתקשים לעיתים קרובות להגיע לעמק השווה ולהבנה משותפת לגבי הקריטיות של קשר חזק, משמעותי, יציב ובריא בין הילד לשני ההורים.
ניכור הורי מהווה סיוט קשה לכל הורה ומבטאת את אחד הגדולים שבפחדיו, אך היא אינה בהכרח הרת גורל. טיפול בליווי איש מקצוע שמתמחה בבעיה עשוי לשנות את כל מערכת היחסים בין הילד לשני הוריו, וליצור איזון בחייו.
יש לציין כי אין עדיין חוק נגד ניכור הורי. הנושא הוא פיתוח של הפסיקה, ובשנים האחרונות נראה, כי בתי המשפט מבינים יותר ויותר את המשמעות והחשיבות שלו. הצעת חוק ניכור הורי אינה על הפרק כרגע, וכאמור בהיעדר חוק ניכור הורי, המפתח נמצא בידי בתי המשפט.
