בריאות ואריכות ימים זו משאלת הלב של כולנו, אך לפעמים סוף החיים עלול להיות תהליך כואב ואיטי, ואסור להתעלם מכך. הרבה מאוד אנשים מבקשים לשלוט בתהליך זה ולמנוע הארכת חיים מלאכותית שתגביר את סבלם, כמו חיבור צינורות להנשמה והזנה או טיפולים הגורמים לסבל רב כדוגמת הקרנות ודיאליזה.
כל עוד אנו צלולים ובהכרה, נוכל להביע את רצוננו במצבים אלה אך לרוב, דווקא במקרים בהם אדם נמצא בסוף ימיו, הוא לא בהכרח יהיה צלול או בהכרה ולא יוכל לצוות את רצונו. לכן חשוב שנשאיר היום הוראות כתובות לפי החוק איך לטפל בנו.
במאמר זה נסקור ונסביר בהרחבה את כל מה שצריך לדעת על הארכת חיים, כלומר על הזכות להסכים או לסרב לטיפול מאריך חיים (אם תרצו, DNR ישראלי) לפי 'חוק חולה הנוטה למות-התשס"ו- 2005' (להלן: 'החוק') וכמובן – נפרט על כל אחת משלושת הדרכים הקיימות למתן הוראות:
א. הנחיות מקדימות
ב. ייפוי כוח
ג. ייפוי כוח מקוצר
את כל אחד משלושת המסמכים ניתן להכין ללא עלות ואף ללא תשלום אגרה, והסברים מפורטים כיצד לעשות זאת יובאו במסגרת המאמר.
1. מתי נצטרך להכריע באי הארכת חיים?
הסיטואציה עליה אנו מדברים – היא אדם בסוף ימיו שאינו צלול או בהכרה, ויש להכריע בדבר סוג הטיפול שיינתן לו. כלומר, הרגע שבו 'רופא אחראי' הגדיר את החולה כ'נוטה למות'. 'רופא אחראי' הוא רופא בכיר כמו למשל מנהל מחלקה או יחידה שמטפל באדם הנוטה למות או רופא מחוזי של קופת חולים, לפי הגדרת החוק.
'נוטה למות' הוא אדם שאינו יכול להביע את דעתו למשל בגלל דמנציה או תרדמת, והוא אחד משניים:
- אדם הסובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא, וגם אם יינתן לו טיפול רפואי תוחלת חייו לא יישארו לו יותר משישה חודשים.
- אדם חולה בשלב סופי, וגם אם יינתן לו טיפול רפואי תוחלת חייו לא תעלה על שבועיים.
2. מתי נפסיק לבצע פעולות להארכת חיים?
בשלב הראשון נגדיר את נקודת השבר בה לא נרצה לקבל טיפול, ולאחר מכן נגדיר איזה טיפול אנחנו לא מעוניינים לקבל. נקודת השבר, המכונה על-ידי החוק כ-'נקודה שבה אנו נסבול סבל משמעותי', תוגדר על ידנו, במה שיהווה עבורנו סיטואציה רפואית קשה, כמו למשל הזנה מלאכותית, דמנציה, שיתוק בארבע גפיים, וכל מחלה או מצב רפואי אחר שיגרום לנו לאותו 'סבל משמעותי'.
מרבית האנשים אינם מעוניינים להגדיר בעצמם את נקודת השבר, והם אינם חייבים. אפשר פשוט להשתמש בברירת המחדל שבחוק, שממילא כתובה בטופס ואפשר פשוט לסמן אותה, וזו לשונה:
'כאב או סבל, שאדם סביר היה מוכן לעשות מאמץ ניכר כדי להימנע ממנו או לסלקו, אף אם הדבר כרוך בפגיעה משמעותית באיכות חייו או בתוחלת חייו'.
אין ספק שיש סיבה טובה מדוע אנו נעדיף שלא לבחור בעצמנו את ההגדרות. מדובר בהליך נפשי לא פשוט כלל וכלל, אך הוא הכרחי אם אנו רוצים לשמור על רצוננו.
לאחר מכן, נגדיר איזה טיפולים נהיה מעוניינים לקבל ומאיזה טיפולים להימנע, כמו החייאה, הנשמה, דיאליזה, הקרנות ועוד טיפולים קשים שמכבידים על הגוף ועל הנפש.
3. איך זה עובד בפועל? ישנם שלושה סוגים של הנחיות וייפוי כוח:
אפשרות א': טופס הנחיות רפואיות מקדימות לטיפול רפואי עתידי בחולה הנוטה למות
מדובר בטופס הנחיות רפואיות שמיועד לכל צוות רפואי או אחר. במסגרת הטופס יגדיר מהו 'סבל משמעותי' מאיזה טיפולים להימנע ואיזה להתיר. מי שממלא את הטופס הם רופא או אחות מוסמכת והם מסבירים בדיוק על כל האפשרויות הקיימות, ובנוסף בטופס ישנן פרוצדורות רפואיות נוספות שאנו נכריע האם נרצה לקבל, כמו: החייאה, עיסוי לב, הכנסת צינור לקנה הנשימה, מתן תרופות החייאה, הלם חשמלי, חיבור למכונת הנשמה, חיבור למכונת דיאליזה, כריתת גפיים, אצבעות או איברים, הקרנות וכימותרפיה למחלה ממארת, אנטיביוטיקה לזיהום דם חמור, צילומי רנטגן, הזנה מלאכותית וכיו"ב.
איך מכינים את טופס ההנחיות המקדימות:
רופא או אחות מוסמכת יכינו לנו את המסמך ויחתמו עליו. בנוסף, שני עדים חייבים לחתום באותו מעמד, כשהרופא או האחות יכולים להיות אחד משני עדים אלה. לאחר החתימות יש לשלוח את הטופס החתום לכתובת משרד הבריאות בירושלים הכתובה על גבי הטופס, ולצרף צילום של תעודת הזהות עם הספח. עם האישור אנו נקבל בדואר תעודה/כרטיס בדבר הפקדת הנחיות מקדימות.
הטופס יהיה בתוקף ל-5 שנים, ובסמוך לפני פקיעתו נקבל בדואר טופס הארכה שידרוש מאתנו רק חתימה ומשלוח בחזרה לשם הארכת התוקף. חשוב לציין כי לא נדרש תשלום אגרה וכי את הטופס ניתן להוריד, ללא עלות, מהאתר הממשלתי בכתובת:
https://www.gov.il/he/service/dying-patient-request
אפשרות ב': ייפוי כוח והנחיות לאדם הנוטה למות
מדובר בטופס כמעט זהה מבחינת צורתו, משמעותו, דרך החתימה עליו, תוקפו והפקדתו. אז מה בעצם ההבדלים מאפשרות א' – אותן 'הנחיות מקדימות'?
- באפשרות זו, ההנחיות אינן ישירות לצוות הרפואי – אלא למיופה כוח שינחה את הצוות הרפואי.
- אפשר לבחור את סוג ההסמכה שניתן למיופה הכוח, בבחירת אחת משלוש חלופות:
א . הסמכה לכל החלטה בדבר טיפול רפואי או הימנעות מטיפול רפואי.
ב. הסמכה לתת הסכמה לטיפול רפואי חריג מציל חיים.
ג. לתת הסמכות ספציפיות בדיוק כפי הפירוט שיש בטופס 'הנחיות מקדימות'
גם טופס זה כמובן ניתן ללא אגרה וניתן להורידו, ללא עלות, מהאתר הממשלתי בכתובת:
https://www.gov.il/he/service/dying-patient-request
אפשרות ג': ייפוי כח מקוצר
אפשרות זו היא שונה משתי האפשרויות הראשונות, ויש לה יתרונות וחסרונות.
היתרונות הם שאין צורך בחתימת רופא או אחות. מי שחותם על הטופס הוא עורך ייפוי הכוח ושני עדים שאינם מקרבת משפחה ראשונה. מומלץ להחתים גם את מיופה הכוח אך אין חובה. החיסרון של ייפוי כוח זה הוא ההנחיות המקדימות שניתן להורות שמצומצמות מאוד:
להימנע מכל סוג של החייאה ולהימנע מכל סוג של הנשמה מלאכותית.
או
לתת הסמכה לטיפול חריג להארכת חיים ולא לתת הסמכה לקבל החלטה בדבר הימנעות מטיפול מאריך חיים.
החסרונות והיתרונות שלו, נובעים שניהם מהפשטות שלו. מעבר לכך, תוקפו והפקדתו זהים ליתר הטפסים.
גם טופס זה כמובן ניתן ללא אגרה וניתן להורידו, ללא עלות, מהאתר הממשלתי בכתובת: https://www.gov.il/he/service/dying-patient-request
לסיכום
חשוב לדעת כי לפי החוק בישראל, ברירת המחדל היא להחיות כל אדם, אלא אם כן תינתן הוראה אחרת לפי חוק.
במילים אחרות, אדם שאינו צלול או בהכרה, שלא השאיר הוראות לפי אחת משלושת החלופות הכתובות במאמר זה, אם יוכרז כ'נוטה למות' על-ידי 'רופא אחראי', על הצוות הרפואי תהיה מוטלת החובה לטפל בו, כולל בחיבורו לצינורות ומערכות הזנה, ואף בטיפולים שעלולים לגרום סבל.
כשאדם לא צלול מוגדר כ'נוטה למות', אפילו אם ערך ייפוי כוח מתמשך או קיבל אפוטרופוס בבית משפט, אין למיופה כוחו כל סמכות להורות להימנע מטיפול מאריך חיים.
אם כן, החשיבות הגדולה בעריכת ייפוי כוח ומתן הנחיות מקדימות לאותם אנשים שאינם מעוניינים בהארכת חייהם לאחר אובדן הצלילות, אם הדבר יהיה כרוך בסבל משמעותי כפי שיגדירו אותו.
עורכי דין העוסקים בתחום ייפוי הכוח המתמשך, נוהגים לתת שרות בעניין ייפוי הכוח המקוצר ויכולים לסייע בכך.
שימו לב שהמאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי ומכיל בעיקר עקרונות כללים מתוך החוק והפרקטיקה. הוא אינו מתיימר להציג את כל הבעיות ובוודאי שהוא אינו מציג את כל הפתרונות. בכל מקרה בו מתעוררת בעיה, אין תחליף להתייעצות ספציפית עם עורך דין מומחה בתחום הרלוונטי. אין להסתמך על האמור במאמר זה אלא להבנת הרקע בלבד, והוא אינו מעודכן או חופשי מטעויות.
