המדריך המלא למיסוד זוגיות בישראל

'הרבי אמר צריך להתחתן' - אז אמר.

החלטתם להתחתן או למסד את הזוגיות שלכם? אתם בזוגיות ולא יודעים מה המשמעות המשפטית שלה? זה המאמר בשבילכם.

בעבר, רוב הזוגות היו פונים באופן אוטומטי להתחתן ברבנות ורק 'פסולי החיתון' (זוגות מעורבים, כהן וגרושה, להטב"ים וכו') היו פונים לאפשרויות נוספות כדי לעגן את מערכת הזכויות והחובות שלהם מכוח הזוגיות, ומשם הוכר והתחזק מעמדם של הידועים בציבור עד כי ניתן כיום להשוות אותו למעמדם של נשואים. כיום, לא מדובר רק בפסולי חיתון, אלא בציבור שלם שבוחר על פי צו מצפונו, השקפות חייו, ניסיון החיים והעדפותיו וניכר כי הזוגות כיום מבקשים להבין את המשמעויות הנגזרות מיחסיהם, שכן לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות ומשמעויות שונות הן על מהלך חיי הזוגיות והן בעת פרידה או חלילה מוות.

מהן האפשרויות הקיימות היום למיסוד הזוגיות?

הדרך המקובלת ביותר בה מרבית הזוגות בוחרים עדיין להתחתן כדת משה וישראל דרך הרבנות. דרך נוספת להתחתן היא בחתונה אזרחית במדינה מוכרת מחוץ לישראל. ניתן לא להתחתן כלל או לערוך טקס פרטי אך במקביל יהיה חשוב להסדיר את המעמד כ'ידועים בציבור 'ולאחרונה, נפתחה בישראל האפשרות להתחתן ב'נישואי יוטה', שהיא חתונה אזרחית המבוצעת באמצעות שיחת וידאו מול פקיד שנמצא ביוטה, ארה"ב, כאשר החתן והכלה יכולים להיות בכל מקום בעולם בעת ביצוע הטקס, והנישואין הללו מוכרים בישראל כמו כל נישואין אזרחיים אחרים.

במאמר זה נעשה סדר בין כל האפשרויות הקיימות כיום למיסוד הזוגיות ולעיגון הזכויות והחובות הנובעות מכוחו של הקשר הזוגי, ונפרט את המשמעויות של כל אפשרות לרבות דוגמאות מהחיים ומהפסיקה שאולי יעזרו למי שנמצאים בדיוק בצומת הזה בחייהם ומתלבטים לגבי אופן מיסוד הזוגיות.

נישואין כדת משה וישראל

כאמור, הדרך המוכרת ביותר עד היום (חרף ירידה משמעותית באחוזים של הבוחרים להינשא כך מדי שנה) היא להתחתן בישראל כדת משה וישראל באמצעות הרבנות, לה השליטה הבלעדית על מוסד הנישואים בארץ עבור יהודים. קיימים ארגונים שונים שהמוכר ביותר הוא 'ארגון רבני צוהר', שקמו בין היתר לצורך הנגשת שירותי הדת ולגשר על הפערים בין חילונים לדתיים ומאשר שינויים מסוימים בטקס הנישואין, אך גם הם משתייכים לרבנות שכאמור לה הסמכות הבלעדית על מוסד הנישואין והגירושין בישראל מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953.

טקס הנישואים דרך הרבנות הוא מטבעו טקס דתי ועל כן, מתאפשר לבני זוג, גבר ואישה ששניהם יהודים (למעט פסולי חיתון כמו כהן וגרושה) ונערך בכפוף לעמידתם והסכמתם של בני הזוג לתנאים והמנהגים שהציבה הרבנות כגון: טבילת האישה במקווה, חתימה על כתובה, תדרוך ע"י רבנית, אופן ניהול הטקס וכיוצ"ב.

חתונה דרך הרבנות מאפשרת לשנות את הסטטוס הזוגי ל'נשואים' והחל ממועד זה יחול על הצדדים חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, שמשמעו כי בעת גירושין או מוות- ככל ולא ערכתם הסכם ממון, יאוזן באופן שווה הרכוש המשותף שתצברו החל ממועד הנישואים ועד למועד הפירוד, ולמי שהיה ספק, רכוש שצבר מי מהצדדים עובר לנישואים, אינו רכוש משותף ואינו בר חלוקה. יחד עם זאת, הפסיקה כבר הכירה לא פעם בזכויות של בן הזוג בנכס 'חיצוני' (כזה שנצבר טרם הנישואים, או ניתן במתנה במהלכם) ומכאן החשיבות למי שרוצה להבטיח את רכושו או בכלל לקבוע הסדרים רכושיים אחרים שלא בהתאם לחוק- לערוך הסכם ממון. את הסכם הממון ניתן לערוך לפני הנישואים או במהלך הנישואים ובמסגרתו ניתן לקבוע כל הסדר רכושי אחר המוסכם על בני הזוג ואשר ימנע מחלוקות בעת פירוד.

היתרון שיש לחתונה דרך הרבנות הוא שלא צריך 'לשבור את הראש'. מדובר בארגון ותיק, זמין ונגיש שינחה את בני הזוג וילווה בקלות לטקס החתונה, אך היתרון המשמעותי ביותר הוא היתרון הבירוקרטי שיש לסטטוס 'נשוי' בישראל מול המוסדות השונים, יתרון שמקל על ההתנהלות במהלך חיי הנישואים אך גם אחריה, בעת גירושין או מוות. לדוגמה, בעת חידוש דרכון לקטין מספיקה נוכחות הורה אחד, כך גם לרישום קטין למוסדות החינוך, רישום לפרוייקט מחיר למשתכן וכו', אך לא רק בעניינים 'פעוטים' עסקינן, אלא גם בהתנהלות לאחר פטירת אחד מבני הזוג מול הביטוח לאומי, קבלת פנסיית שארים, התנהלות מול רשם הירושה וכיוצ"ב, או בעת גירושין שאז אין צורך בהוכחת הסטטוס הזוגי כל עת שאתם נשואים.

החיסרון המובהק לנשואים דרך הרבנות הוא כמובן נושא הגירושין שעבור חלק מהציבור, מדובר בנושא מהותי שיש להתעכב עליו ולהבין את ההשלכות. לבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית לדון בגירושין מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 ועל כן, במקרה שהחלטתם להיפרד, הגירושין יהיו רק דרך בית הדין הרבני גם אם אותו טקס נראה בעיניכם כלקוח מסרט בימי הביניים. בנוסף, לבית הדין הרבני הסמכות המקבילה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון גם בעניינים הכרוכים לתביעת הגירושין, כגון בחלוקת רכוש ומשמורת קטינים, דבר שיצר 'מלחמת סמכויות' והרבה עבודה לעורכי דין. בעניין מזונות קטינים, חרף ניסיונות רבים של בתי הדין הרבניים לנכס לעצמם סמכות לדון במזונותיהם של קטינים, פסיקת העליון קבעה כי רק לבית המשפט למשפחה הסמכות לדון במזונות קטינים (אלא אם הסכימו בני הזוג אחרת). לאחרונה התפרסמה הצעת חוק להעברת הסמכות לדון במזונות קטינים לבתי הדין הרבניים, מה שללא ספק יגביר את החשש של זוגות הבאים מרקע חילוני להתחתן דרך הרבנות ויעלה את מספר הזוגות שבוחרים שלא להינשא בכלל, כשכבר היום בתי הדין נוטים להתעלם מפסיקת בג"ץ ולדון במזונות הילדים גם מבלי שניתנה להם הסמכות המפורשת לעשות כן.

מה ניתן לעשות אם בכל זאת אתם מעדיפים להתחתן ברבנות אך חוששים בעת גירושין לעמוד מול בית הדין הרבני? אז התשובה היא שאת טקס הגירושין אתם תיאלצו לבצע בבית הדין הרבני, אך לגבי יתר העניינים הנובעים מהגירושין, אתם יכולים באמצעות עריכת הסכם פשוט טרם הנישואין (וגם במהלכם) לקבוע כי הסמכות לדון ביתר הנושאים תהיה אך ורק לבית משפט לענייני משפחה.

נישואים בטקס אזרחי מחוץ לישראל

דרך נוספת למיסוד הזוגיות היא להתחתן בטקס אזרחי מחוץ לישראל במדינה שבה הנישואים יהיו מוכרים. אף על פי שהזכות להינשא היא זכות יסוד בסיסית וצריכה להתאפשר ללא כל הבדל דת, גזע ומין, בישראל יכולים להינשא רק גבר ואישה בעלי אותה דת מוכרת בישראל, מה שמותיר זוגות רבים ללא אפשרות להינשא במדינתם. קפריסין היא המדינה הפופולארית בה חתונות אזרחיות מתקיימות משום המרחק הקצר, העלויות הנמוכות וההליך הבירוקרטי הפשוט יחסית, אך קיימות עוד מדינות רבות שניתן לבצע בהן את הטקס שבסיומו תתקבל תעודת נישואים אשר תהיה מוכרת בישראל ובהתאם ישונה הסטטוס הזוגי לנשואים ויקנה לבני הזוג את מלוא הזכויות והחובות הנובעות מהקשר הזוגי.

היתרון המובהק שיש לנישואים אזרחיים הוא שהם מוכרים בישראל לכל דבר ועניין ומאפשרים גם לזוגות שלא יכולים להתחתן בישראל כגון זוגות מעורבים, להטב"ים ופסולי חיתון, וגם למי שפשוט לא מעוניין להתחתן דרך הרבנות מבחירה, להיות מוכרים כנשואים בישראל ולקבל את היתרונות שנלווים לסטטוס זה, אותם מניתי בפרק הנישואים ברבנות.

החיסרון שיש לנשואים אזרחיים בעיני הוא רק בעבור מי שבחרו לא להתחתן דרך הרבנות עפ"י צו מצפונם, אך ייאלצו להתגרש בסופו של דבר דרך בית הדין הרבני בטקס דתי ממנו רצו להימנע. כאמור, לבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית לדון בגירושין של יהודים מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 ואם בסופו של דבר הנישואים לא יעלו יפה, הדרך היחידה לשנות את הסטטוס הזוגי ל'גרוש' היא באמצעות בית דין רבני.

לא זאת אף זאת – גם אם נישאתם בנישואין אזרחיים, ניתן 'לכרוך' לתביעת גירושין את סוגיית הרכוש ומשמורת הילדים, וככה בעצם בית הדין הרבני יקנה לעצמו סמכות לדון בנושאים אלה עבורכם, גם אם במועד הנישואין בחרתם ביודעין שלא להינשא כדת משה וישראל.

 לזוגות כאלו אני ממליצה לערוך הסכם פשוט שיקבע שבכל מקרה של גירושין, הסמכות לדון במחלוקות בין הצדדים ולנהל הליך משפטי, גם אם רק לאישור הסכם, תהא לבית משפט לענייני משפחה. כך לפחות תוכלו להיות בטוחים שמלבד טקס הגירושין, בית הדין הרבני לא ידון ביתר העניינים הנובעים מפירוק התא המשפחתי.

עבור פסולי חיתון שממילא הרבנות לא מכירה בנישואיהם, במקרה של גירושין יפנו בבקשה להתרת נישואים בבית משפט למשפחה.

ידועים בציבור

דרך נוספת למיסוד זוגיות בישראל היא באמצעות מוסדר 'ידועים בציבור'. מדובר בסטטוס שהלך והתפתח עם השנים ומאפשר לזוגות שלא נישאו (מבחירה או בשל מניעה) להחיל עליהם את מערכת הזכויות והחובות כמעט באופן זהה לאלו של נשואים, בכפוף לכך שעמדו בתנאים מסוימים שהמרכזיים שבהם אלו מגורים משותפים תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף.

לא פעם פנו אלי זוגות שהתארסו וביקשו לדעת איפה נרשמים ידועים בציבור. התשובה לכך שאין מוסד בישראל בו ניתן להירשם כידוע בציבור ואין סטטוס כזה במרשם האוכלוסין. יותר מכך, מעמד הידועים בציבור יכול ויחול גם על זוגות החיים יחד ללא ידיעתם והבנתם את המשמעות המשפטית שיש למעמד זה שלעתים לא בחרו בו וגילו עליו רק בעת פירוד או מוות, כגון זכויות מכוח דיני הירושה, זכויות במוסד לביטוח לאומי, בחברות הביטוח וכו'.

היתרון המובהק של ידועים בציבור הוא שהם לא צריכים לבצע כל פעולה בכדי להסדיר מעמד זה ועצם עמידתם בתנאים שקבעה הפסיקה, מספיקה, כך גם באשר לפרידתם. זוגות ידועים בציבור שהחליטו להיפרד, לא צריכים לעבור טקס גירושין דתי ולא צריכים לפנות לבית משפט למשפחה לצורך הסדרת הפירוד עצמו ובכך הם לא תלויים זה בזו ולא תלויים באף ערכאה משפטית.

החיסרון המובהק עבור ידועים בציבור הוא קושי בירוקרטי, שכן על אף שמבחינת הזכויות והחובות של ידועים בציבור ושל זוגות נשואים אין כמעט שוני, הידועים בציבור יתקשו יותר לממש את זכויותיהם מאחר ויהיה עליהם להוכיח את מעמדם כידועים בציבור, לעומת זוגות נשואים שבקלות ובאופן אוטומטי לעתים, יזכו לממש זכויותיהם. כך לדוגמה, במקרה של פרידה, לצורך חלוקת הרכוש, יחול על הזוגות הנשואים באופן אוטומטי איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון החל ממועד הנישואים ועד למועד הקרע. לעומת זאת, אצל ידועים בציבור, לא מספיקים החיים המשותפים הזוגיים ונדרש להוכיח כוונת שיתוף בכל נכס שתטענו שהוא אמור להיות משותף.

דוגמה נוספת לקושי במימוש זכויות הידועים בציבור היא במקרה שהגיע למשרדנו שבו הלקוח שלנו שניהל זוגיות פרק ב' במשך עשור, במהלכה חיו בני הזוג תחת קורת גג אחת וניהלו משק בית משותף והיו מוכרים לכל כידועים בציבור, התקשה לקבל קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי לאחר פטירת בת הזוג, לעומת זוגות נשואים שמקבלים את קצבת השאירים ברוב הפעמים באופן אוטומטי. באותו מקרה דחה הביטוח לאומי מספר פעמים את תביעתו של הלקוח, ורק לאחר שהגשנו שלל אסמכתאות פרטיות ואישיות גם, לרבות תצהירי ילדי המנוחה, תצהירי שכנים, מכתבים ממוענים לאותו מען, העברות בחשבונות בנק, תמונות משותפות, תכתובות וכו', השתכנע ואישר את קצבת השאירים.

מקרה נוסף בו טיפל משרדנו הוא בידועה בציבור שחברת הביטוח שניהלה את כספי הפנסיה של בן זוגה המנוח עמו הביאה ילדים לעולם וניהלה חיי זוגיות לכל דבר ועניין, סירבה לראות בה מוטבת מאחר ולתפיסת אותם נציגי החברה שטיפלו בבקשה, לא עמדה בקריטריונים. המקרה הועבר לערעור בבית דין לעבודה שבסופו של דבר הכריע כי יש לראות בבת הזוג מוטבת של המנוח.

גם כאשר הסוף טוב (למרות שהמציאות מראה שלא תמיד, כך לדוג' בפסק דינה של כב' השופטת יעל אנגלברג שהם בבית הדין האזורי לעבודה מיום 12/06/2023 אשר מנעה מידועה בציבור לקבל את כספי הפנסיה של בן זוגה המנוח משום שלא עמדה בקריטריונים לתפיסתה של זוגיות), חשוב לזכור איזו דרך חתחתים עוברים אותם בני זוג שנאלצים ברגעים הכי קשים שלהם- פרידה או מוות, לנסות להוכיח את הזוגיות בה חיו ואת מה שהיה מובן להם מאליו, אך לאותו פקיד או שופט לא מובן. הוכחות אלו לא פעם נכנסות עמוק לתוך הקשר הזוגי וחופרות בו, מקום שזוגות נשואים לא נדרשים לכך ודי בסטטוס 'נשוי' כדי להקנות את אותן זכויות שידועים בציבור יזכו בהן בדם וביזע.

ככל ובכל זאת החלטתם לא להינשא, בין אם ברבנות ובין אם באופן אזרחי, אל תוותרו על עריכת הסכם חיים משותפים שייתן לכם וודאות משפטית ויקל עליכם בצורך להוכיח את הזוגיות אותה גיבשתם. במסגרת ההסכם תציינו מה הוא מועד תחילתו של החיוב שנוצר בניכם, בהתאם לשיקול דעתכם, ובכך תחסכו משוכות גבוהות וממושכות של הוכחות מול הגופים השונים כגון חברות ביטוח, רשם הירושה, ביטוח לאומי, בתי משפט וכו'.

בנוסף, גם אם אתם עוד צעירים ונראה לכם שהכל יהיה בסדר, מומלץ לערוך צוואות ולא להותיר את בן/ת הזוג ו/או ילדיכם, בפני שוקת שבורה.

ובמיוחד כדאי לחתום עליו בזוגיות פרק ב'

הצורך בחתימה על הסכם חיים משותפים ממשי וקריטי אפילו יותר במצבים של זוגיות שניה- פרק ב'. לזוגיות הזו הצדדים מגיעים לרוב עם רכוש וילדים וגם אם בחרתם, כתוצאה מניסיון מר בהליכי גירושין קודמים או מכל סיבה שהיא, לא להתחתן, רצוי לעגן את זכויותיכם וחובותיכם עם בן או בת הזוג החדשים בהסכם חיים משותפים. כך תקבלו וודאות משפטית ולא תנסו להוכיח בדיעבד את הקשר הזוגי בו חייתם וטיבו ולשים את גורלכם בידיים של פקידים, שופטים ודיינים שאתם לא מכירים ולא יודעים מה השקפות החיים שלהם.

נישואי יוטה

האפשרות הרביעית והאחרונה למיסוד קשר זוגי בישראל היא להינשא בנישואי יוטה, באמצעות זום. זה נשמע מוזר אין לי ספק, אבל זה החידוש האחרון בתחום והוא תולדה של מגפת הקורונה שמנעה מזוגות לצאת מישראל כדי להינשא באופן אזרחי. מדובר בטקס אזרחי לכל דבר ועניין שנערך על פי דיני מדינת יוטה שבארצות הברית ומתנהל באמצעות זום כך שבני הזוג, ללא הבדל דת, גזע ומין, יכולים להימצא בישראל או בכל מקום בעולם ועורך הטקס נמצא ביוטה ובאמצעות הנפקת תעודת נישואים חתומה, ניתן לגשת למשרד הפנים ולשנות את המעמד לנשואים.

נשמע חלומי ופשוט ובאמת באמצעות אפשרות זו הכירה המדינה בנשואים בישראל, אך רצוי לומר שהמדינה התנגדה לרישום זוגות שהתחתנו בדרך זו כנשואים במרשם האוכלוסין והנושא עלה לדיון מספר פעמים בבתי המשפט לעניינים מנהליים וביום 7.3.23 ניתנה הכרעת בית המשפט העליון כי זוגות שהתחתנו בנישואים אזרחיים בזום יירשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל ומכאן שאפשרות זו ניתנת לביצוע ומימוש.

היתרונות והחסרונות שיש לאפשרות זו דומות לאלו של נישואים אזרחיים, רק בשינוי המהותי שניתן להתחתן בזום ואין צורך לטוס למדינה אחרת לצורך כך.

לסיכום

מספר הזוגות שמתחתן כיום דרך הרבנות הולך ופוחת ביחס לקצב גדילת האוכלוסייה, וקיימות אלטרנטיבות אחרות מוכרות שיכולות לעגן את מערכת היחסים הזוגית. יחד עם זאת, לא מספיק לבחור לאיזה טקס אתם הכי מתחברים, אלא להבין את המשמעויות שיש לכל אחת עליכם, אם זה בטקס עצמו, במהלך החיים המשותפים, בעת פרידה או בעת מוות חלילה וחס.

מדובר בהתלבטות לא פשוטה, שכן לכל אחת מהאפשרויות יתרונות וחסרונות שחשוב להכיר בהם. כך לדוגמה, זוגות אשר נישאו מתוך בחירה בחו"ל בנישואים אזרחיים, לא חשבו שכעבור כמה שנים כאשר יחליטו להתגרש, הדבר יהיה כרוך בטקס גירושין דתי בבית דין רבני, וכך בני זוג שניהלו זוגיות פרק ב', לא חשבו שהעובדה שלא התחתנו, אינה פוטרת אותם מזכויות וחובות מכוח אותה זוגיות בעת פרידה ואם רק היו עורכים הסכם חיים משותפים, היו יכולים לחסוך מאבקים משפטיים מיותרים.

אין ספק, כי האפשרות הבטוחה ביותר והקלה ביותר שעשויה למנוע חוסר וודאות וקשיים בירוקרטיים היא להתחתן (ברבנות או באופן אזרחי), אך גם אם החלטתם לוותר על חתונה (מבחירה או בשל מניעה), אל תוותרו על עריכת הסכם חיים משותפים וצוואה שבאמצעותם תוכלו לקבל וודאות ולקצר את מסכת ההוכחות המייגעת שתתבקשו להציג לכל דורש במקרה של פרידה או חלילה מוות. חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ומנוסה בעריכת הסכמי חיים משותפים והסכמי ממון, שלהם משמעויות רבות שיש להכיר ולדעת.

משרדנו עוסק בתחום דיני המשפחה ובעל ניסיון רב בעריכת הסכמים בין בני זוג, עריכת צוואות, צוואות הדדיות , ניהול הליכים של ידועים בציבור וכל הכרוך לזה ונשמח לייעץ ולסייע לזוגות שמתלבטים כיצד למסד את הקשר הזוגי ומה המשמעויות המשפטיות שיש לקשר הזוגי עליהם.