מנהל של חברת פרסום קטנה לקה בוקר בהיר אחד באירוע מוחי. הוא היה בסך הכול בן 62, ובן לילה הוא איבד את צלילותו כמעט לחלוטין. העסק המשפחתי שבנה במו ידיו, רכושו ועתידו קיבלו תפנית חדה. אשתו, בסך הכל בת 55, מצאה את עצמה מתרוצצת בין בתי משפט ומתמודדת עם בירוקרטיה כמעט בלתי אנושית, כשכל רצונה הוא לטפל בבעלה ולהחזיק את העסק שלא יתמוטט.

לצערנו, לא מדובר באירוע חריג או נדיר. אלה מצבים שעלולים להכות בנו כמו רעם ביום בהיר, בין אם באופן פתאומי כמו תאונה או אירוע מוחי, ובין אם בהתמודדות מול מחלה.

המשותף לאירועים אלה הוא אובדן הצלילות, כושר ההחלטה וחוסר יכולת לקבל החלטות ולנהל את חיינו - לא בפן הכספי, לא בפן הרפואי, ואפילו לא בחיי היום-יום שלנו. יותר מזה, המדינה גם "לא מרשה לנו"  לקבל החלטות אם נאבד את הצלילות.

במצבים אלה אין ברירה אלא למנות מישהו שיקבל בשמנו החלטות: מיופה כוח או אפוטרופוס

מדובר בשתי חלופות כשלכל אחת מהן יש את היתרונות והחסרונות שבצידה:

האחת, מינוי אפוטרופוס בבית משפט. מצב זה הוא מינוי שנעשה אחרי שכבר אבדה הצלילות, והיא דרך נוקשה יותר וודאי מקשה יותר על בני המשפחה המטפלים, כפי שאירע לבת זוגו של מנהל חברת הפרסום.

השנייה, היא מינוי מיופה כוח באמצעות ייפוי כוח מתמשך חלופה המאפשרת לנו לבחור את מיופי הכוח שלנו ולתת להם הוראות מדויקות איך לטפל בנו ואיך לנהוג ברכושנו – בחשבונות, בנכסים ועוד.

דרך ראשונה: מינוי אפוטרופוס בבית המשפט

בדרך זו, עלינו לגשת לבית המשפט לענייני משפחה במחוז בו גר האדם שאנו מבקשים למנות לו אפוטרופוס. יש להגיש בקשה מנומקת בכתב שמפרטת בדיוק מדוע אנו סבורים כי יש צורך במינוי, ולתמוך את הבקשה בתצהיר שיאומת על-ידי עו"ד. לבקשה עצמה נצרף חוות דעת רפואית שמעידה על מצבו הבריאותי של אותו אדם וכן הסכמה כתובה מצד בני משפחתו למינוי. לעיתים יהיה צורך גם בתסקיר של עובד סוציאלי, שלרוב ימונה על ידי בית המשפט. הבקשה עצמה היא טכנית בעיקרה, אבל שאלה אחת מרכזית נותרה פתוחה: 

מי יהיה או יהיו האפוטרופוסים?

האדם שאיבד את צלילותו לא יכול לקבוע במצב זה מי יהיה האפוטרופוס שלו ולא פעם פורצת 'מלחמה' בין בת הזוג, הילדים או האחים, כולם יחד או כולם נגד כולם, בדרישה להתמנות כאפוטרופוס, ולמעשה לקבל שליטה מסוימת על רכושו וחייו של האדם שממנים לו אפוטרופוס. במצבים אלה, אנחנו עלולים להגיע להליכי התנגדויות למינוי אפוטרופוס ומובן, שהליכים אלה הם יקרים ואגרסיביים ובמקרים רבים, הקרע שנוצר במשפחה בלתי ניתן לאיחוי.

אבל אין צורך להיות פסימיים. לצורך המידע נניח שהאחים בקשר חם ושהמינוי שלנו כאפוטרופסיים עבר בהצלחה ובקלות. 

כעת, אנו עומדים להיכנס לעולם הבירוקרטי הנפלא של מדינת ישראל, ולמרבה המזל לא נהיה שם לבד, כי האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל וגם משרד הרווחה יהיו שם אתנו, כלומר מולנו, יחד עם המדינה, ואנחנו נאלץ לספק להם תשובות. מצפה לנו הפתעה שאינה משמחת במיוחד. למרות שקיבלנו מינוי, אנו עתידים לגלות שהסמכות שנתונה לנו לטיפול באדם היקר לנו, בכל מה שקשור לבנקים, למוסדות ולרשויות, הוא מוגבל, בלשון המטעה, והוראות החוק והנהלים השונים מגבילים את צעדנו באופן מהותי.

אז קדימה, הרבה עבודה לפנינו והפעולה הראשונה היא טיפול בחשבונות הבנק. עלינו להפריד את חשבון הבנק של האדם הלא צלול, וזאת - תוך 7 ימים מיום שקיבלנו מינוי. החשבון כעת יוגבל ותירשם עליו הערה בדבר קיום אפוטרופוס בבנק. לא נוכל לבצע פעולות בחופשיות, ואם אנו כמה אפוטרופוסים ולא ביקשנו להתמנות ביחד ולחוד, גם לא נקבל כרטיס אשראי. החשבון עצמו יהיה תחת הגבלות כבדות ונתקשה למשוך ממנו כספים. למעשה, גם אם בחשבון יהיו מאות אלפי שקלים, אנו נוגבל לסכום הוצאות מקסימאלי שייקבע על-ידי האפוטרופוס הכללי, באמצעות הדו"חות שאנו נגיש לו (כן, כן. דו"חות ברבים, מיד נגיע לזה).

כמובן שאחת הבעיות הקשות שעולות מכך היא שאם לאדם הלא צלול יש חשבון משותף עם בן/בת זוגו, יש צורך להגיש בקשה מיוחדת לבית המשפט כדי לאחד את החשבונות תחת הגבלה, אחרת אלה ייחסמו או יופרדו. אחת התוצאות הקשות של פעולת ההפרדה למשל, מקורה דווקא מסיבה תרבותית. זוגות רבים מהדור הוותיק חילקו ביניהם את העבודה של הקמת המשפחה ובניית הבית. הגבר יצא לעבוד והאישה גידלה את הילדים וטיפלה במשק הבית (עבודה קשה יותר לטעמי, ודאי חשובה יותר). ומה הבעיה? שאם הגבר איבד את צלילותו, והחשבונות הופרדו, הפנסיה של הגבר שנועדה לפרנס את שני בני הזוג, נעולה במחציתו של הגבר, תחת הגבלות. מדובר בסיטואציות לא פשוטות ושלא תמיד ייתפסו כהגיוניות, אולם את החשבון יש להגביל ולרשום עליו ‘הערת אפוטרופוס’, שכן עלינו להתקדם למטלות הבאות ובתוך 60 יום מיום המינוי בבית המשפט, עלינו להגיש שני דו"חות (בתור התחלה) – דו"ח פרטה, ודו"ח ‘סל מחיה’.

מטלות הדו"חות

ספוילר: אם עורכים ייפוי כוח מתמשך – אין צורך בהגשת דו"חות.

אם הגעתם למסקנת ביניים מה עדיף עבורכם, ניתן לדפדף לכותרת הבאה ‘מסלול ייפוי כוח מתמשך’, אך אם אין בידכם די מידע בינתיים, קחו אוויר, צוללים.

אז מה בעצם אנחנו צריכים להגיש במסגרת הדו"חות? בפשטות: את כל ההוצאות, את כל ההכנסות, את כל הזכויות ואת כל החובות. נדרש לבצע 'עבודת שורשים' ולרשום במדויק, על בסיס אסמכתאות שנצרף, פחות או יותר הכל.

לדוגמה:

דיור – נצטרך לרשום הכנסות, הוצאות, שכירויות ועוד. כמובן נצטרך לרשום הערות אזהרה ולצרף לדו"חות נסח טאבו לאחר רישום הערה בדבר קיום אפוטרופוס.

חשבונות – מים, חשמל, הוט, ביטוחים, תרופות, ביגוד ועוד (בצירוף קבלות כמובן).

פירוט מלא בגין כל הנכסים הקיימים לרבות חשבונות בנקים (גם כאן נצטרף לרשום הערה) וכל נכס אחר.

כמה נכנס בחודש מכל פנסיה/ רנטה/ קצבה/ ביטוח/ שכירות וכו', בצירוף אסמכתאות מדויקות ועדכניות.

כמה יוצא בכל חודש מכל הוצאה שהיא, בגיבוי אסמכתאות והרשימה ארוכה.

האפוטרופוס הכללי מקבל את הדו"חות ומעבד אותם כשסך ההוצאות יהיה הסך שמותר להוציא בחודש.

ומה קורה אם נרצה או נצטרף להוציא סכום גבוה יותר?

עלינו להתכבד בהגשת בקשה לבית המשפט ולהתמודד עם הבירוקרטיה והעלויות, כאשר דבר לא מבטיח לנו שבית המשפט יקבל את בקשתנו ולא יידחה אותה.

אך בכך לא סיימנו. לעיתים האפוטרופוס יבקש בנוסף, דו"ח כספי שייערך באמצעות רו"ח ומכל מקום, אחת לחצי שנה עד שנה נקבל הודעה בדואר ונתבקש להגיש דו"ח עדכון נוסף. 

התמונה העולה מהמינוי בבית המשפט היא לא פשוטה אם כן ולשם כך קיימת חלופה: ‘ייפוי כוח מתמשך’.

דרך שניה: מסלול מינוי מיופה כוח באמצעות ‘ייפוי כוח מתמשך’

רגע לפני שנתחיל, הנה כמה מושגי יסוד: מי שעורך את המסמך הוא ‘ממנה’, מי שמתמנה כאפוטרופוס הוא ‘מיופה כוח’. פה סיימנו עם המושגים.

ייפוי הכוח המתמשך מצטיין בפשטות שלו וביכולת לתת לממנה שליטה מאוד גדולה על חייו.

והשליטה מתחילה כבר במינוי מיופה הכוח. 

בניגוד למינוי בבית המשפט, הממנה הוא זה שבוחר את מיופי הכוח וחידוש מעניין נוסף הוא, שניתן למנות מיופי כוח חלופיים ואפילו לקבוע מה תהיה מערכת היחסים בין מיופי הכוח השונים: כולם יחד במשותף, כל אחד לחוד, אחד ראשי ואחד חלופי, אחד לענייני כספים ואחד לענייני בריאות וכל וריאציה אחרת שהממנה חושב לנכון.

אחד המקרים השכיחים בין בני זוג למשל, הוא מינוי בן הזוג כמיופה כוח ראשי, ואת הילדים כחלופיים, כך שהמינוי של הילדים ייכנס לתוקף רק אם בן הזוג הראשי אינו מתמנה מכל סיבה שהיא (גירושין, מוות או אפילו רצון לוותר בשל גיל). כך גם נשמרת עצמאותם ופרטיותם של בני הזוג למול הילדים.

במינוי בבית משפט אין חופש פעולה ומגישי הבקשה הם אלה שבוחרים את מיופה הכוח, בכפוף לאישור בית המשפט.  

לאחר בחירת מיופי כוח, נותר רק להורות איך לנהל את העניינים שלנו בכל תחומי החיים:

בענייני רכוש – כמו למשל ניהול חשבונות בנק, פיקדונות, השקעות, בתים להשכרה, עסק עצמאי, כספים לתרבות, לתרומות, ל'בזבוזים' ועוד.

ההגבלות הרכושיות הן מינוריות. אפשר למשל לתת סמכויות לביצוע פעולות שהשווי שלהם של הוא עד חצי מיליון שקלים ורק מעבר לזה צריך אישור בית משפט. הגבלה חשובה נוספת היא שמכירת נכס מקרקעין או נטילת משכנתה כנגדו חייבת את אישור בית משפט וזאת כדי להגן על הנכס.

חשוב לדעת שניתן ליצור במסגרת ייפוי הכוח המתמשך מנגנונים שונים לפיקוח ולהגבלות  על הכספים כראות עיני הממנה, כולל מינוי מפקחים חיצוניים מטעמו של הממנה.

בענייני בריאות – בכל מה שקשור להסכמה או לסירוב לקבלת טיפולים מכל סוג ובכל אופן שנבחר.

בעניינים אישיים – כלומר, בכל מה שלא רכושי או רפואי.

לדוגמה: בחירת מקום מגורים. למשל, האם נרצה להישאר בביתנו או לעבור לדיור מוגן. הוראות לסוג המזון שיוגש לנו (כשר, צמחוני ועוד), הוראות לגבי פנאי ותרבות והרשימה ארוכה.

אבל לא די ביתרונות שפורטו. בהכנת ייפוי כוח מתמשך ישנו פטור מלא מהגשת דו"חות (אלא אם כן נרצה אחרת), פטור מהגשת בקשות לבית משפט (למעט במקרים חריגים כמו מכירת בית) והרבה שקט נפשי בידיעה שהשארנו אחרינו מדריך הוראות מפורט ומדויק איך לטפל בנו.

אז איזה מסלול עדיף? 

לכל מסלול יתרונות וחסרונות. כן כן, יש יתרון מסוים למינוי אפוטרופוס בבית משפט על פני ייפוי כוח מתמשך, בדיוק מהסיבות שהוא כל כך מורכב. אדם ערירי או כזה שאין לו מיופי כוח שהוא סומך עליו, 'ייהנה' דווקא מהפיקוח האדוק והקפדני של מינוי האפוטרופוס בבית משפט.

ומה בעניין העלויות?

העלויות היבשות של כל מסלול אינן חקוקות בסלע, אך מדינת ישראל פרסמה תעריף מינימאלי מומלץ, שאינו מחייב, לקביעת גובה שכר הטרחה.

נכון לחודש יולי 2023, שכר הטרחה המינימאלי המומלץ לבקשה למינוי אפוטרופוס בבית המשפט הוא 3,913 ₪ ועוד מע"מ (4,578 ₪ בערך כולל מע"מ), ולכך צריך להוסיף אגרת בית משפט בגובה של כ-500 שקלים, כל שהעלות המינימאלית המומלצת היא מעט מעל 5,000 ₪, רק עבור הגשת הבקשה.

המספרים דומים מאד גם בייפוי כוח מתמשך, כאשר לפי פרסום מטעם לשכת עורכי הדין, התעריף המינימאלי המומלץ לייפוי כוח מתמשך ליחיד, הוא 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

אפשר לומר בזהירות שהעלויות הראשוניות (המומלצות) כמעט זהות, אבל העלות המצטברת של המינוי בבית המשפט, תהיה בדרך כלל גבוהה בהרבה בגלל ריבוי הפעולות שעלינו לבצע לאחר המינוי.

 

אם כן, מומלץ לשקול היטב ולהתייעץ מבעוד מועד איזה מהמסלולים עדיף לנו ולזכור, כי ההחלטה חייבת להתבצע כעת, לא משנה באיזה מסלול נבחר בסוף, מאחר שאם מחר נאבד את הצלילות, כבר יהיה מאוחר מדי לערוך ייפוי כוח מתמשך ונהיה חייבים לצעוד במסלול המינוי בבית המשפט.