נתחיל בספוילר: התשובה לשאלה מה עדיף, צוואה 'רגילה' או 'צוואה הדדית' היא - 'תלוי'.
במה זה תלוי? בכוונתו של המוריש ובעיקר בפרטי המקרה. אבל רגע לפני שנכנס ללב העניין נצטרך להבין קודם מהן דרכי הירושה העיקריות שקיימות בישראל, מהי צוואה 'רגילה' לעומת 'צוואה הדדית' ואלו נסיבות מיוחדות עלולות לקרות בחיים שלנו שיכולות להשפיע על הבחירה בסוג הנכון של הצוואה.
'ירושה על פי דין' מול ‘ירושה מכוח צוואה’
חוק הירושה כולל 161 סעיפים. סעיף 1 לחוק קובע כי 'במות אדם עובר עזבונו ליורשיו' וסעיף 2 מוסיף כי 'היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה'. יתר סעיפי החוק מסבירים את שני הסעיפים הללו, מחזקים אותם, אוכפים וגם מסבכים מעט את הבסיס הזה.
כדי לעבור מלשון משפטנים ללשון בני אדם, ניקח כדוגמה במאמר זה את משפחת ישראלי: משפחה טיפוסית עם שני הורים ושני ילדים כאשר מרבית רכושם מוחזק על ידי ההורים כרכוש משותף . על פי החוק, כשילך אחד מההורים לעולמו, תועבר מחצית מהרכוש שהיה לו בפטירתו (עזבונו) להורה שנותר בחיים והמחצית השנייה מהרכוש תחולק בין שני הילדים בחלקים שווים ביניהם, רבע לכל ילד. זוהי ירושה על פי דין וזו גם ברירת המחדל שקבועה בחוק. ברירת המחדל הזו יכולה להשתנות אך ורק אם אחד או שני בני הזוג ערכו בחייהם צוואה.
מהי צוואה?
צוואתו של אדם היא המסמך המשפטי שבו הוא יכול להורות מי יקבל, לאחר לכתו, את הרכוש שיהיה לו בפטירתו, בהסדר ששונה מזה שקבוע בחוק.
הצוואה היא מסמך משפטי תקף אם היא מקיימת את התכונות, הכללים והתנאים שקבועים בדין לגבי צורת עריכתה ותוכנה. משנקבע שהצוואה 'כשרה', יחולק עזבונו של הנפטר למי שקרוי בחוק 'הזוכים על פי הצוואה' ולא ליורשים על פי ברירת המחדל בירושה על פי דין.
אחד מעקרונות הבסיס של צוואה הוא החופש לצוות ומעיקרון זה נובעת זכותו של המצווה לבטל את הצוואה שערך, לשנות אותה ולהחליפה בצוואה תקפה אחרת בכל עת, מבלי שזכות זו תהיה מוגבלת במגבלה שאינה מפורשת בחוק.
מהי צוואה הדדית?
'צוואה הדדית' היא צוואה שבני זוג עורכים יחדיו, במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים, כשצוואתו של האחד מסתמכת ותלויה בצוואתו של בן הזוג השני. ההסדר הנפוץ בצוואה הדדית הוא שבן הזוג שילך לעולמו ראשון מוריש את כלל נכסיו לבן הזוג שנותר בחיים, זאת מתוך הסתמכות על צוואתו המקבילה של הנותר בחיים לפיה ישתמש ברכוש לרווחתו במשך חייו ,אך כשילך אף הוא לעולמו תועבר יתרת נכסי שניהם לילדיהם המשותפים בלבד.
מה שמייחד את הצוואה ההדדית מצוואה 'רגילה' הוא שהוראות המצווה מסתמכות על כך שבן זוגו שנותר בחיים יעמוד במגבלות ההורשה שלקח על עצמו ולא יסטה מהן. כדי לקיים את ההסתמכות הזו, המחוקק קבע מגבלות על הדרך שבה בן הזוג שנותר בחיים יוכל לשנות או לבטל את צוואתו לאחר שנהנה מפירות צוואת הנפטר:
- כל עוד שני בני הזוג בחיים יכול כל אחד מהם להודיע על פקיעת הצוואה ההדדית ואולם לא יהיה תוקף לפקיעה הזו אם לא הודיע על כך במפורש למצווה השני. מרגע ההודעה, פוקע ההסדר וכל אחד מבני הזוג רשאי לערוך צוואה חדשה או לחזור לברירת המחדל של ירושה על פי דין.
- נפטר אחד מבני הזוג או איבד את כשרותו המשפטית לצוות, יהיה בן הזוג הנותר בחיים רשאי לחזור בו מהסדר ההורשה ההדדית רק אם יוותר על החלק שהיה זכאי לו מכוח הצוואה ההדדית של בן הזוג שנפטר ,לטובת ילדי המנוח או בני משפחה אחרים של המנוח, או יחזיר את אותו חלק אם כבר קיבל אותו בפועל. לגבי החלק שהיה חלקו בנכסי בני הזוג מלכתחילה, בן הזוג שנותר בחיים משוחרר כעת ממגבלות על הורשתו ויכול לצוות אותו לכל מי שיחפוץ.
הדרישה הייחודית שמוטלת בצוואה הדדית באשר לדרכי שינויה וביטולה, שמהווה סטייה מהכלל הגורף של החופש לצוות נובעת מהאופי המיוחד של הצוואה ההדדית שמהווה גם צוואה (שכאמור ניתנת בדרך כלל לביטול) וגם חוזה בין שני בני הזוג. לולא ידעו בני הזוג וכל אחד מהם, כי שינוי הצוואה ההדדית הוא מוגבל ומותנה ולולא בטחו בכך שבסופו של דבר יעבור הרכוש המשפחתי לילדי המשפחה, לא היו נכנסים מלכתחילה להסדר הזה.
הסדר הצוואה ההדדית הוכנס לחוק הירושה רק בשנת 2005, כחיזוק משמעותי להסדר דומה שהיה קיים כבר קודם לכן בחוק ושנקרא הסדר 'יורש אחר יורש'. גם הסדר זה מאפשר לקבוע בצוואה, כי הזוכה הראשון יהיה אדם מסוים (למשל בן הזוג) ולקבוע מי הזוכה או הזוכים העתידיים ביתרה שתיוותר לאחר פטירת הזוכה הראשון. ההבדל הקריטי בין שני המנגנונים הוא שהסדר 'יורש אחרי יורש' הוא מסוג הצוואות ה'רגילות' בהן אין מגבלה או תנאי לביטול או לשינוי הצוואה בכל עת, כלומר מדובר בהסדר שאינו מכיל את האלמנט החוזי של ההסתמכות על הצוואה שקיים בצוואה הדדית.
מבחן משפחת ישראלי
נחזור למשפחת ישראלי ונבדוק מדוע צוואה הדדית עשויה לענות בצורה הטובה ביותר לצרכים שלהם. בני הזוג ישראלי מניחים שאחד מהם ילך לעולמו לפני השני. במקרה כזה תוכלנה להתקיים אחת מהאפשרויות הבאות:
אפשרות א':
בני הזוג לא ערכו כלל צוואה ויחול ההסדר של 'ירושה על פי דין': מחצית מעיזבונו של בן הזוג שנפטר תועבר ותירשם על שם בן הזוג שנותר בחיים (כך שהוא יחזיק ב- 3/4 מהרכוש המשפחתי) ושני ילדיהם יחזיקו יחד ב- 1/4 מהרכוש, 1/8 ממנו לכל אחד מהם. הבה נבחון להיכן יכול מסלול זה להוביל את בני משפחת ישראלי :
משזכה כל אחד מבני המשפחה בחלקו בעיזבון ההורה שנפטר יוכל כל אחד מילדי משפחת ישראלי לדרוש לממש את חלקו בירושה ובין היתר, לדרוש את מכירת דירת הוריו וקבלת חלקו היחסי בתמורה עלינו לזכור שמדובר בחלק מהדירה שכעת שייך לו בדין והמכירה יכולה לעזור לו מאוד למשל במימון רכישת דירה, כיסוי חובות, החזר משכנתה, תשלום הוצאות חריגות לטיפול רפואי באחד מבני המשפחה או לאפשר לו ליהנות כבר עכשיו מהרכוש שלו. במקרה כזה יצטרך ההורה שנותר בחיים להיענות לדרישת מכירת הדירה ולעבור לדיור חלופי, צנוע יותר, או להוציא מכיסו, מתוך הסכום שצבר למחייתו לעת זקנה, כדי 'לפדות את חלקו של הבן'. לו היו בני הזוג ישראלי נשאלים על כך מבעוד מועד, יש להניח שאף אחד מהם לא היה מעוניין שבן זוגו יאלץ לפנות את דירת המגורים שלהם ולהצטמצם כלכלית בלכתו.
נצא מנקודת הנחה שהחשש הזה הוסר - הילדים ויתרו על זכותם לרשת את ההורה המנוח לטובת ההורה שנותר בחיים. גם מצב זה לא פתר למשפחת ישראלי את הבעיות. דמיינו שבן הזוג שנותר בחיים ושמחזיק, לאחר הסתלקות הילדים מחלקיהם בעיזבון, בכל הרכוש המשפחתי, מתאושש אט אט מפטירת בן הזוג ופוגש בבן זוג חדש. הוא יכול להתחתן עם בן הזוג החדש וללדת עמו ילדים משותפים ויכול שלא לעשות זאת. במצב כזה, כשבן הזוג הנותר במשפחת ישראלי ילך לעולמו, מחצית מרכושו תעבור לבן הזוג 'החדש' והמחצית השנייה לכל ילדיו משתי מערכות היחסים, הראשונה והשנייה. כשילך לעולמו בן הזוג החדש, יעבור כל רכושו שלו ,כולל הרכוש שקיבל ממר או מגברת ישראלי, לילדיו שלו בלבד. ספק רב אם ההורה שנפטר ראשון במשפחת ישראלי, אף שלא השאיר אחריו צוואה, התכוון לכך שביום מן הימים, חלק ניכר מהרכוש שצבר בחייו יגיע לצאצאים שכלל אינם צאצאיו ואפילו לא צאצאי בן זוגו.
וזה המקרה 'הטוב'. במקרה הפחות טוב, יצווה ישראלי שנותר בחיים את כל רכושו לבן הזוג החדש, או ל'מורה רוחני', או למי שטיפל בו בערוב ימיו. ספק גדול עוד יותר אם ילדי משפחת ישראלי יאהבו את התוצאה, לפיה נותרו ללא שום חלק מהרכוש שיצרו הוריהם בחייהם!
מהלומה כלכלית זו (ולא רק כלכלית) בהחלט לא תוכננה ע"י אף אחד מהצדדים.
אפשרות ב':
כל אחד מבני הזוג ערך צוואה 'רגילה' שבה בן הזוג יורש ראשון את כלל נכסי המוריש ויכול לנהוג בהם ללא שום הגבלה . לעומת מצב שבו אין כלל צוואה, אפשרות זו עשויה לפתור בעיה אחת - בן הזוג שנותר בחיים אכן 'נפטר' לכל חייו מהשותפות הכפויה ברכוש עם הילדים ויכול להמשיך ולקיים את אורח חייו ואת רווחתו כפי שהוא חי היום. מצד שני סיטואציה כזו עלולה להחריף את מצבם של ילדי משפחת ישראלי ,שלא קיבלו כל חלק בעיזבונו של ההורה הראשון שנפטר ויכולים למצוא עצמם כעת מנושלים ממרבית עזבון ההורים או אף מכולו, אם ההורה שנותר בחיים יחליט לשנות את צוואתו ולהוריש את רכושו לבן זוג חדש או אם החליט לתת את רכושו במתנה או בתרומה לאחרים. במצב כזה, ילדי המנוח לא יקבלו אפילו את החלק שהועידה להם הירושה על פי דין והם תלויים לגמרי בהורה שלהם שנותר בחיים, תלות שלא תמיד מביאה לתוצאות הרצויות.
אז מה עושים? האם צוואה הדדית תפתור את המצב?
צוואה הדדית, המבססת את יכולת ההסתמכות של בני זוג זה על זה בקביעת הסדר הירושה המשפחתי, מובילה לכך שהיא תתאים יותר לצרכי זוג עם ילדים משותפים שאלו הם נישואיו הראשונים ושאת מרבית רכושם צברו במשותף במהלך חיי הזוגיות שלהם.
לכן, במקרה של משפחת ישראלי מוצע לשקול עריכת צוואה הדדית, שתאפשר לבן הזוג שנותר בחיים להמשיך ולחיות ברמת החיים אליה הורגל מבלי שהילדים יהיו זכאים לתבוע את חלקם בעיזבון עד לפטירתו שלו. לאחר הפטירה של בן הזוג השני יעברו הנכסים שנצברו יחדיו במשפחת ישראלי לילדי בני הזוג.
מקרה נוסף בו ניתן לשקול, בזהירות, עריכת צוואה הדדית הוא נישואין שניים או יותר, שבהם הרכוש שמביא כל צד למערכת היחסים נצבר במשותף או משמש את שני בני הזוג בלא הפרדה רכושית. במשפחה כזו, אם שני בני הזוג מעוניינים להעניק את רכושם, בפטירתם, לכלל ילדי המשפחה מבלי להבחין מיהו ההורה שלהם - צוואה הדדית בהחלט יכולה לשמש ככלי מתאים.
מומלץ לבני זוג שמעוניינים לערוך צוואה, לעשות זאת באמצעות עורך דין שמתמחה בכך, זה וודאי נכון כשהתכנון הוא לחתום על 'צוואה הדדית', שכן צוואה זו היא מסמך סבוך הרבה יותר מצוואה 'רגילה', בין השאר מהסיבות הבאות:
- צוואה הדדית מביאה לידי ביטוי את רצונם של שני אנשים ולא רק של אחד.
- צוואה הדדית לא ניתנת לשינוי ולביטול בכל רגע וללא תנאי. פרק הזמן שבין פטירת בן זוג האחד לפטירת בן הזוג השני יכול לארוך שנים רבות ובשנים אלה, צרכי המשפחה והיחסים בין בני המשפחה משתנים והסיכון לסכסוכי משפחה וסכסוכי ירושה גדלים.
- כשישנה צוואה הדדית, בן הזוג שנותר בחיים מנוע מלשנות את צוואתו לגבי הרכוש שקיבל בירושה, אך הוא יכול לכלות את רכושו לאחר קבלתו - בין בשימוש בו לצרכיו ולרווחתו ובין בהעברת הנכסים שקיבל למי שאינו יורש , למשל באמצעות מתנות לבן הזוג החדש. במקרה השני, יש סיכול למעשה של רעיון ההסתמכות שעומד ביסוד הצוואה ההדדית. ניתן להתגבר על אתגר זה בעזרת ניסוח דייקני ומקצועי של הצוואה, אך חשוב לדעת שהדבר דורש מומחיות וניסיון מצד עורך הדין שעורך לצדדים את הצוואה.
- עבור הילדים, צוואה הדדית מהווה דחיה, לעתים של שנים רבות, במימוש חלקו של הנפטר שהוקנה להם בצוואה. במהלך תקופה זו הם תלויים באופן ניהול הרכוש על ידי בן הזוג שנותר בחיים.
ולמי לא תתאים צוואה הדדית?
הואיל והכלי של צוואה הדדית מתאים לבני זוג שמוכנים להסתמך זה על צוואתו של זה, ישנם מצבים בהם צוואה 'רגילה' עשויה להתאים יותר למשל:
- בני זוג בנישואים שניים או יותר, שלפחות לאחד מהם יש ילדים מנישואין קודמים ולכל אחד מהם רכוש משלו. במקרים רבים כאלה, ירצה כל אחד מבני הזוג להוריש את נכסיו לצאצאיו שלו.
- צוואה הדדית חלה בין בני זוג. לפיכך, אדם שאין לו בן זוג או שהוא מבקש להוריש את רכושו לאחרים אינו יכול לשקול שימוש בכלי הצוואה ההדדית.
- אנשים שמסיבותיהם מבקשים 'לדלג' על דור בהורשת נכסיהם ולהעביר את נכסיהם בפטירתם ישירות לדור הבא.
- מוריש שאינו סומך על רצונו של בן הזוג לעמוד בהתחייבות ההדדית או על יכולתו לנהל באופן אחראי את הנכסים שהועברו לו על מנת להותיר את חלקם לדור הבא.
לסיכום
צוואה היא האמצעי החוקי שמאפשר לאדם לקבוע מה יעשה ברכושו לאחר פטירתו. צוואות הן מסמך משפטי בעל ערך קריטי, לעיתים לדורות, הן כספי והן אישי וכאשר המשפחה נאלצת לממש את הצוואה, המצווה אינו עמנו, אינו יכול לתקן טעויות, השמטות או ניסוח לקוי ולכן חשוב לא להיות שפני הניסיון של עצמכם ולערוך את הצוואה אצל עו"ד שמתמחה בתחום.
צוואה הדדית היא סוג ייחודי של צוואה, שנועד לפתור את הקונפליקט בין ההגנה על בן הזוג שיישאר בחיים לאחר פטירת בן הזוג הראשון לבין זכות הילדים ליהנות מהעברת נכסי המשפחה לדור הבא. צוואה הדדית מתאימה למקרים מסוימים, בעיקר לנישואים ראשונים, כשישנם ילדים משותפים . במקרים אחרים יש לבדוק אם צוואה 'רגילה' תתאים יותר.
ועוד שתי הערות חשובות
- המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני
- במרבית המקרים המוצגים במאמר, הביטוי 'נישואין' יכול לכלול גם אפשרויות נוספות מעבר לנישואין לפי דת משה וישראל, לרבות יחסי 'ידועים בציבור' וסוגי יחסים משפחתיים ומעין משפחתיים נוספים, כפי שהם מתפתחים מעת לעת
