מחקרים רבים מצביעים על קשר משמעותי בין פעילויות וקשרים חברתיים שבני ובנות הגיל השלישי מקיימים, לבין התפקוד הקוגניטיבי שלהם, שכולל יכולות כגון קשב, זיכרון ותפקודים ניהוליים.
ככל שאנשים מבוגרים משתתפים בפעילויות חברתיות ושומרים על מערכות יחסים חברתיות פעילות, כך גם התפקוד הקוגניטיבי שלהם נוטה להיות טוב יותר.
התפקוד הקוגניטיבי קשור בקשר הדוק עם חיי החברה שלנו, אבל מה שהמחקרים לא רוצים להתחייב עליו, הוא מה כיוון הקשר או במילים אחרות - מה גורם למה:
האם הפעילות החברתית משפרת את התפקוד הקוגניטיבי, או האם אנשים עם תפקוד קוגניטיבי טוב יותר הם אלו שנמשכים באופן טבעי לפעילויות חברתיות?
כיוון הקשר: מה קודם למה?
האינסטינקט הראשון שלי הוא לומר, שהשתתפות בפעילות חברתית ושמירה על קשרים חברתיים משפרות את היכולות הקוגניטיביות שלנו. מדוע? כיון שכשאנחנו נמצאים בחברה אנחנו נדרשים להיות בשיא התפקוד הקוגניטיבי שלנו.
חשבו לרגע כמה יכולות קוגניטיביות באות לידי ביטוי כשאנחנו נמצאים בפעילות חברתית: יכולות תכנון, יכולת ארגון, יכולת קבלת החלטות ופתרון בעיות. כשאנחנו בוחרים לאיזו פעילות ללכת ומתכננים את ההגעה לשם, באות לידי ביטוי גם יכולת שליפה מהזיכרון של שמות האנשים אותם אנחנו פוגשים, יכולות קשב מתמשך ומתחלף (באזנה לשיחות בין כולם), יכולת המתנה עם התגובה שלנו כשיש לנו משהו בוער לומר ועוד.
עם זאת, לאורך השנים בהחלט ראיתי בקרב מטופליי גם את הכיוון ההפוך: אנשים עם יכולות קוגניטיביות טובות יותר נוטים מלכתחילה להשתתף בפעילויות חברתיות רבות יותר. באותו אופן, ירידה ביכולות הקוגניטיביות הובילה באופן ישיר להימנעות של אנשים מפעילויות חברתיות.
מה אומרים המחקרים?
מבחינת המחקרים, התמונה איננה חד משמעית.
מחקרים מסוימים תומכים בהשערה, כי יש לפעילות חברתית השפעה חיובית על התפקוד הקוגניטיבי.
במקביל, מחקרים אחרים מציעים שהקשר פועל לשני הכיוונים – כלומר, אנשים עם תפקוד קוגניטיבי טוב יותר נוטים להשתתף יותר בפעילויות חברתיות, והשתתפות בפעילויות אלה מחזקת ומחדדת את הקוגניציה שלהם.
למעשה, כל פעילות חברתית – בין אם מדובר במפגש עם חברים, השתתפות בהרצאה או קורס או אפילו בילוי עם המשפחה – עשויה לדרוש שימוש במגוון רחב של יכולות קוגניטיביות.
האתגרים בשמירה על פעילויות וקשרים חברתיים בגיל השלישי
הקשר בין הפעילות החברתית לקוגניציה חשוב במיוחד בגיל השלישי, שכן אנשים מבוגרים חווים ירידה קוגניטיבית טבעית עם השנים.
לצד השינויים ביכולות, אין כל חובה לוותר על הפעילויות החברתיות ולהיפך; הפעילויות החברתיות יכולות לסייע בשימור ואף בשיפור התפקוד הקוגניטיבי. במקביל, חשוב להכיר בקשיים ובאתגרים שעשויים לעלות.
אנשים שחווים ירידה ביכולות הקוגניטיביות עשויים למצוא את עצמם נמנעים מפעילויות חברתיות בגלל התסכול, המבוכה והקושי להתמודד עם הפערים שהירידה הקוגניטיבית יוצרת.
למשל, קושי בשליפת שמות או קושי לעקוב אחרי שיחות מרובות עשויים לגרום לאדם להתרחק מפעילויות חברתיות כדי להימנע מהתחושה שהוא ‘מאבד את זה’ או כדי להימנע מתחושות בושה ותסכול.
כשאני פוגשת אנשים בקליניקה שמתארים קושי להשתתף באירועים חברתיים, לעיתים קרובות הקושי הזה מתפתח לכדי הימנעות שמובילה להחמרה נוספת גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה הרגשית.
כשאני נמנעת מפעילות חברתית (או כל פעילות שהיא), אני מצמצמת את הסיטואציות שבהן אני עשויה ‘לפשל’, אבל זה הצמצום הזה מגיע עם מחיר שלא תמצה רק במחיר קוגניטיבי, אלא גם רגשי, חברתי, בריאותי ותפקודי.
מה אפשר לעשות?
אני רוצה לעודד אתכם ואתכן לקחת את הקשיים הקוגניטיביים ולהפוך אותם לאתגרים - לנסות להיערך מראש לפעילות חברתית, למפות את האתגרים הצפויים ולהשתמש בשיטות והרגלים שיסייעו לכם לתפקד טוב יותר בזמן אמת.
אפשר לתכנן מראש את הפעילויות החברתיות בצורה שמותאמת לצרכים וליכולות האישיות. ניתן להשתמש בשיטות כמו תרגול זיכרון, תכנון מוקדם של נושאי שיחה ויצירת רוטינות, שיעזרו לכם להרגיש בנוח יותר בסיטואציות חברתיות.
אפשר גם למצוא דרכים לפשט את המפגשים החברתיים. למשל, לבחור במפגשים אינטימיים יותר או לקבוע מראש עם חברים שאתם מרגישים נוח איתם.
המפתח הוא להישאר פעילים ולהמשיך להיפגש עם אנשים, גם אם זה מאתגר. בכך, אתם לא רק תורמים לשיפור הקוגניציה שלכם אלא גם להיבטים הרגשיים והחברתיים, מה שישפיע לטובה על איכות החיים שלכם בכללותה.
לסיכום
הקשר בין השתתפות בפעילויות ושמירה על קשרים חברתיים לתפקוד קוגניטיבי, הוא הדדי ומורכב. הפעילות החברתית תורמת לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ובמקביל, התפקוד הקוגניטיבי משפיע על היכולת להשתתף בפעילויות חברתיות.
חשוב לנסות להשתתף בפעילויות חברתיות גם אם אתם חווים קשיים קוגניטיביים, משום שהתמדה בפעילות חברתית יכולה לסייע בשיפור התפקוד שלכם ובתחושת הביטחון העצמי.
ההמלצה שלי היא להמשיך להיות פעילים, לתרגל את המיומנויות הקוגניטיביות שלכם באמצעות השתתפות בפעילויות חברתיות ולחפש דרכים להקל על ההתמודדות עם האתגרים הללו – הן באמצעות תכנון מוקדם, והן בעזרת קבלת תמיכה מקצועית אם נדרש.
