ילדים זה שמחה, ילדים זו ברכה (כך אומר השיר), אבל בינינו: ילדים זה גם הוצאות לא קטנות. תנו לי לגלות לכם סוד: אם עושים את זה נכון, זו יכולה להיות השקעה לא רעה בכלל!

כמה עולה באמת לגדל ילד במדינת ישראל?

בהתבסס על נתוני האוצר, מדובר על כ- מיליון ורבע ₪, מרגע ההיריון ועד גיל 18 (!). נפלתם מהכיסא? קומו! מתחילת ההיריון ועד גיל שנה, זוהי תקופה יקרה במיוחד שתעלה כ- 110,000 ₪ ושנתיים הבאות תעלינה כ81,000 ₪ כל אחת! על מה? על תזונה, משחקים, בייביסיטר, בריאות וכו'. בשנים שלאחר מכן, ההוצאה תעמוד על כ- 48,000 ₪ לשנה על חינוך, חוגים והעשרה, טיולים, צהרונים, בגדים ועוד. בגיל ההתבגרות, ההוצאות שוב גדלות ומגיעות לכ76,000 ₪ בשנה לבנים וכ- 96,000 ש"ח בשנה לבנות. כן, כן. קראתם נכון, בנות עולות לנו יותר!

ואחרי כל זה עוד צריך לחסוך עבורם?

אז ‘צריך’ זו לא בדיוק המילה הנכונה, שכן זה מאוד תלוי בערכים שלכם כמשפחה, ובסדרי העדיפויות שיש לכם בחיים. אם עתיד הילדים הוא הדבר שהכי חשוב לכם בחיים, אזי אתם בהחלט תרצו לחסוך עבורם! לעומת זאת, אם ישנם דברים אחרים שחשובים לכם יותר, אז כנראה שתעדיפו לשים את הכסף שלכם על אותם הדברים. אגב, בשני המקרים, גם אם החלטתם לחסוך לילדים וגם אם לא, המדינה תחסוך עבורם באמצעות ‘חיסכון לכל ילד’ של ביטוח לאומי.

מהו חיסכון לכל ילד של ביטוח לאומי?

החל משנת 2017, ביטוח לאומי מפקיד כ- 50 ₪ (55 ₪ נכון ל- 2023) בתוכנית חיסכון לכל ילד, מגיל לידה ועד גיל 18 וזאת, בנוסף לקצבת הילדים עליה נדבר בהמשך, שמשולמים בד"כ לאמא. הכספים יכולים להיות מופקדים בקופת גמל, או בבנק, לפי בחירת ההורים. 

כמה כסף יהיה שם בגיל 18?

מאוד תלוי איפה בחרתם לחסוך עבור הילד. במידה ובחרתם לחסוך לילד בבנקים השונים, בגיל 18 יהיו שם כ 12,000 -16,000 ₪ (לפי ריבית של כ 1-4%). אם, לעומת זאת, בחרתם לחסוך לילד בקופת גמל, החיסכון יוכל להגיע ל- 13,000-33,000 ₪ (לפי תשואה של כ 2%-11% - בהתבסס על ה- 5 שנים האחרונות).

למה יש פער כל כך גבוה בין חיסכון בבנק לחיסכון בקופת גמל? בחיסכון בבנק, אין כמעט סיכון. אנחנו יודעים מראש כמה ריבית נקבל, בהתאם למסלול שבחרנו, ניתן לבחור מסלול עם תחנות יציאה או ללא תחנות יציאה, עם ריבית קבועה לא צמודה, ריבית משתנה או ריבית קבועה צמודה למדד המחירים לצרכן.

לעומת זאת בקופת גמל, היות ומדובר בשוק ההון, שכולל עליות וירידות, תאורטית, אפשר גם להפסיד. אבל כפי שניתן לראות ע"פ 5 השנים האחרונות, קופות הגמל נתנו בסופו של דבר ריבית גבוהה הרבה יותר מהבנקים. בבחירת קופת גמל, ניתן גם לבחור את רמת הסיכון שאנחנו מוכנים לקחת, כאשר ישנן 3 רמות סיכון: סיכון מועט, סיכון בינוני וסיכון מוגבר.

איזו רמת סיכון כדאי לבחור?

גם כאן, זה מאוד תלוי בכם ובאופי שלכם.

מבלי להיכנס לייעוץ פרטני, או המלצה כלשהי, ברמת הסיכון המועט, יש פחות סיכוי להפסיד כסף, אבל גם התשואה שנקבל תהיה נמוכה יותר.

לעומת זאת ברמת הסיכון המוגבר, יש יותר סיכוי להפסיד כסף, אבל התשואה שנקבל תהיה כנראה גבוהה יותר! למה כנראה? כי כדי לחשב את זה, אנחנו מתבססים על מה שהיה בעבר, אבל אף אחד לא מבטיח לנו שזה יהיה כך תמיד.

אז בכל זאת, איזו רמת סיכון כדאי לבחור?

היות ונתוני העבר מראים לנו שהמסלולים המסוכנים יותר, אמנם תנודתיים יותר (חווים עליות וירידות יותר קיצוניות), אבל לאורך תקופות ארוכות מרוויחים יותר, אזי לרוב, ההמלצה תהיה שככל שגיל הילד צעיר יותר, כך נעדיף מסלול מסוכן יותר, שכן יש מספיק זמן לתיקונים, גם אם בשלב מסוים ישנם הפסדים. לעומת זאת, ככל שגיל הילד מבוגר יותר (מתקרב לגיל 18), אנחנו נעדיף להוריד את רמת הסיכון לרמה נמוכה יותר, על מנת שלא יהיו הפסדים מהותיים, ממש לפני שהילד מושך את הכסף. כלומר, כאשר ילד נולד, לרוב, תהיה עדיפות לחיסכון בקופת גמל, בסיכון מוגבר, היות ויש 18 שנים של חיסכון.

איזה עוד יתרון יש לקופת גמל על פני חיסכון בבנק?

בקופת הגמל, ניתן לשנות את רמת הסיכון בכל זמן שרוצים, ויותר מזה, ניתן לנייד את הקופה מחברה לחברה! כך שאם בחרנו בקופה כלשהי, ואחרי מספר שנים אנחנו רואים שהקופה הזו הרוויחה יחסית פחות מהמתחרות שלה, אנחנו יכולים לבקש לנייד את החיסכון לקופה אחרת. ניתן לעשות זאת בכל זמן, וללא שום עמלות או קנסות למיניהן. לעומת זאת, בחיסכון בבנק, במידה ובחרנו מסלול עם תחנות יציאה, ניתן לשנות מסלול ריבית (קבועה לא צמודה, משתנה או קבועה צמודה) בתחנת היציאה, אבל לא ניתן לנייד את הקופה לאף גורם אחר.

איך בוחרים איפה לחסוך?

כאשר הילד נולד, יש להיכנס תוך חצי שנה לאתר של ביטוח לאומי, לתוכנית 'חיסכון לכל ילד' ולבחור את הקופה או את הבנק שבו רוצים לחסוך. במידה ולא בחרתם, אם זה ילד ראשון, הכספים יופקדו לאחת מקופות הגמל, בחיסכון מוגבר. אם זה לא הילד הראשון שלכם, הכספים יופקדו לאותו המקום שבחרתם לילד הראשון.

האם אפשר להגדיל את החיסכון?

כן! המדינה מאפשרת להורים להכפיל את סכום החיסכון, כך שבמקום שיופקדו 50 ₪ בחודש (55 ש"ח נכון לשנת 2023) יופקדו 100 ₪ (110 ש"ח נכון לשנת 2023). הסכום הנוסף שיופקד, יקוזז מסכום קצבת הילדים שההורים מקבלים, כך שבמקום 12,000-16,000 בחיסכון בבנק, יהיה ברשותו 24,000-32,000 ₪ ובמקום 13,000-33,000 בחיסכון בקופת גמל, יהיה לרשותו 26,000-66,000 ₪.

מתי הילד יוכל להשתמש בכסף?

בהגיע הילד לגיל 18, הוא יקבל מענק נוסף של 500 ₪ (550 ש"ח נכון לשנת 2023) ויוכל למשוך את הכסף, באישור ההורים בלבד. במידה ולא משך בגיל 18, אזי בגיל 21 יקבל מענק נוסף של כ- 500 ₪ (550 נכון לשנת 2023) ואז הוא כבר יוכל למשוך את הכספים גם ללא אישור ההורים.

ואם החלטתי שזה לא מספיק ואני רוצה לחסוך עוד?

כאמור, ב'חיסכון לכל ילד' של ביטוח לאומי, ניתן רק להכפיל את הסכום. במידה ואתם רוצים לחסוך עבור הילדים כסף נוסף, גם כאן אפשר להגיד שהמדינה עוזרת לכם בעזרת קצבת הילדים שמשולמת כל חודש (בד"כ לחשבון של האם).

קצבת הילדים?? זה גרוש וחצי. זה בקושי מספיק לחיתולים או מטרנה!

מצוין! אם זה לא מספיק לחיתולים או מטרנה, וזה סתם 'נבלע' בשוטף ולא נהנים מזה, אז למה שלא נחסוך את הכסף הזה לילדים?

המדינה נותנת על הילד הראשון קצבה חודשית של 164 ₪ (נכון לשנת 2023), ועל הילד השני השלישי והרביעי 207 ₪.

אם ניקח את הכסף הזה, לצורך הדוגמה 164 ₪ ונחסוך אותו עבור הילד, מספיק שנחסוך אותו בפיקדון בבנק, גם בלי ריבית בכלל, אנחנו נגיע לסכום של 164*12 = 1,968 ₪ בשנה, שהם 41,328 ₪ ב- 21 שנה! אחלה סכום ללימודים לא? וזה כאמור, רק אם שמנו את זה בבנק, ללא שום ריבית עליו. אם לעומת זאת נחסוך את הכסף הזה בקופת גמל להשקעה, או פוליסת חיסכון של חברות הביטוח או קרן השתלמות (אם אתם עצמאיים), בהנחת תשואה יחסית נמוכה של כ4% (ואפשר לקבל גם הרבה יותר, במסלולים עם סיכון גבוה יותר, כפי שדיברנו מעלה), נקבל בגיל 21 כ- 64,000 ₪ נוספים!!

אם נחשב לפי הסכום שהילד השני מקבל (207 ש"ח, נכון לשנת 2023) נגיע כבר לכ- 80,000 ₪.

אז איפה כדאי לחסוך?

כאמור, מבלי שזה יהווה המלצה להשקעה כזו או אחרת, כפי שהגדרנו קודם, ככל שגיל הילד צעיר יותר, אנחנו בדרך כלל נחסוך בקופות עם סיכון גבוה יחסית (מנייתיות) וככל שגיל הילד עולה, אנחנו נרצה להוריד את רמת הסיכון. סוג החיסכון שנחשב הכי טוב היום, הוא חיסכון בקרן השתלמות. למה הוא נחשב הכי טוב? מכיון שזהו החיסכון היחיד שלא נשלם בו מס על מה שנרוויח, זאת לעומת חסכונות אחרים, שבהם אם הרווחנו עליהם ריבית כלשהי, המדינה תיקח בין 15-25% מס מהרווח!

כלומר, אם הפקדנו בחיסכון כלשהו שהוא לא קרן השתלמות, 10,000 שח, ואחרי 5 שנים הם הפכו להיות 15,000 ₪, כלומר הרווחנו 5,000 ₪, כשנמשוך את הכסף, המדינה תיקח לנו בין 750 ל 1,250 ש"ח מהם, תלוי במספר פרמטרים שאליהם לא ניכנס כעת. לעומת זאת, בקרן השתלמות, מה שהרווחנו, נשאר שלנו בלבד והמדינה לא לוקחת דבר.

חשוב לדעת, שלא כל אחד יכול להפקיד לקרן השתלמות. שכירים, תלויים בטוב ליבם של המעסיק שיכול להחליט אם לפתוח להם או לא. עצמאיים לעומת זאת, יכולים לפתוח עצמאית ולהפקיד לשם עד 19,920 ₪ בשנה (נכון ל- 2023). קרן השתלמות נזילה (ניתן למשוך את הכסף) רק אחרי 6 שנים מפתיחתה. למי שלא עצמאי, ובכל זאת רוצה לחסוך לילדים בקופה נזילה שדי דומה לקרן ההשתלמות, רק ללא הפטור ממס שדיברנו עליו,  יכול להפקיד לקופת גמל להשקעה, שם ניתן להפקיד לשם עד 76,449  ש"ח (נכון ל2023) לכל תעודת זהות. דמי הניהול סבירים יחסית ודומים לקרן ההשתלמות.

אופציות נוספות לחיסכון הן :

חשבון מסחר עצמאי - מתאפיין בעלויות תפעול ממש נמוכות, אבל מצריך קצת ידע בתחום המסחר ולא מתאים לכל אחד, נזיל בכל זמן שרוצים

פוליסת חיסכון בחברות הביטוח – ללא הגבלת סכום, דמי ניהול בהתאם לסכום, נזיל בכל זמן שרוצים

פיקדון בבנק – לרוב עם ריבית יחסית נמוכה, עם או בלי תחנות יציאה, אבל נחשב סולידי ובטוח

החלטתי לפתוח קופת גמל להשקעה. האם לעשות את זה על שמי או על שם הילד? איך עושים את זה בפועל? ואיך יודעים איפה לפתוח?

במידה ופתחתם קופת גמל להשקעה על שם הילד, בהגיעו לגיל 18, הוא יוכל למשוך את הכסף ולעשות בו כרצונו ולא תוכלו למנוע זאת ממנו.

לעומת זאת, אם פתחתם על שמכם תוכל להתנות את שחרור הכספים, בכך שהם ישמשו למה שאתם חושבים שהוא נכון, כמו לימודים, פתיחת עסק וכד'.

כדי לפתוח קופת גמל להשקעה, אפשר לפנות לסוכן הביטוח שלכם, או לעשות את זה באופן עצמאי דרך החברות השונות.

כדי להחליט איפה לפתוח קופת גמל להשקעה, ניתן להיעזר באתר "מיי גמלנט" שמראה את התשואה של כל הקופות, ומי הרוויח הכי הרבה, וגם מה דמי הניהול הממוצעים שם.

טוב השתכנעתי! אבל איך אדע כמה אני צריך לחסוך עבורם?

השאלה האמיתית היא מה החלומות שלכם עבורם? מה תרצו לממן להם?

לימודים? רק תואר ראשון או גם תואר שני? רישיון נהיגה? טיול בר/בת מצווה? מתנה לחתונה? עזרה ברכישת בית?

מה שאני ממליץ בד"כ למשפחות שמגיעות אליי, זה קודם כל לבנות רשימה מסודרת של כל החלומות שלהם. כל מה שהיו רוצים להשיג עבור הילדים שלהם (או גם עבור עצמם, אבל אנחנו מדברים על חיסכון לילדים, אז נתמקד בילדים). אני מדריך אותם לחשוב על הכל, גם על דברים שנראים ממש ממש רחוקים. אני בד"כ שואל אותם: 'כמה זמן יש להורים להתכונן לבר מצווה של הילד שלהם?' חשבתם על זה פעם? התשובה היא 13 שנים. מהרגע שבו הילד נולד במזל טוב, אנחנו יודעים בדיוק מתי תהיה בר המצווה שלו, באיזה יום נחגוג לו, וגם מה תהיה פרשת השבוע שלו. אם אנחנו יודעים, שנרצה לחגוג לו בר מצווה בטיול של כל המשפחה בחו"ל או באולם אירועים, או בכל דבר אחר שעולה לכם לראש, אני יכול להעריך את העלות שתהיה, ולהתחיל להיערך לזה מהרגע שבו הוא נולד.

היתרון בהיערכות המוקדמת, הוא שככל שנתחיל לחסוך מוקדם יותר, נצטרך לחסוך כל חודש הרבה פחות.

לדוגמה, אם החלטתנו שאנחנו נרצה לחגוג לו ע"י טיול משפחתי לחו"ל, ואנחנו מעריכים שעלות הטיול היא 30,000 ₪, אז יש לנו 13 שנה לחסוך 30,000 ₪. עכשיו, מה שנותר הוא לחלק את ה- 30,000 ב- 13 שנים וב- 12 חודשים בשנה, ואז נגיע לסכום של 30,000/13/12 = 192 ₪. כלומר, אם נפקיד 192 ₪ בכל חודש בבנק, בלי שום ריבית או תשואה, בעוד 13 שנים, יהיה לי את הסכום לטיול שעליו חשבנו ואם נשכיל לחסוך את זה לא בבנק אלא בקופות אחרות שעליהן דיברנו, עם תשואה כלשהי, יהיה לנו הרבה יותר מזה! כמובן, שאם חשבנו על זה כשהילד כבר בן 5, יש לנו רק 8 שנים לחסוך ומשמעות הדברים היא שנצטרך לשים בכל חודש לא 192 ₪, אלא  0,000/8/12 = 312 ₪  וככל שהגיל עולה, נצטרך לחסוך הרבה יותר. 

וזה הכלל החשוב ביותר לחיסכון לילדים: ככל שנתחיל לחסוך מוקדם יותר, נצטרך לחסוך בכל חודש הרבה פחות בחודש!

רוב המשפחות נזכרות כחצי שנה-שנה לפני בר המצווה ויהיה להן מאוד קשה ואפילו בלתי אפשרי לחסוך 30,000 תוך שנה, דבר שיוביל, פעמים רבות, ללקיחת הלוואה  ש'תתגלגל' איתם הרבה מאוד שנים קדימה. 

מה שתואר נכון כמובן לגבי כל יעד/משאלה/חלום שיש לכם עבורם ולכן, מומלץ לנהל רשימה מסודרת שכוללת את היעד, תאריך היעד והסכום הנדרש. נחלק את הסכום הנדרש לפי מספר החודשים שיש לנו עד היעד, וזה הסכום שצריך לשים בצד בכל חודש.

מי יודע מה יהיה בעוד כל כך הרבה זמן, איך אפשר להחליט מעכשיו מה עושים? 

נכון! סביר להניח שדברים ישתנו, תכניות יתחלפו ועוד אבל גם אם משהו ישתנה, עדיין יהיה לנו סכום כסף בצד שניתן להשתמש בו לתוכניות החדשות.

יש כל כך הרבה דברים שאנחנו רוצים עבורם. איך אפשר לחסוך לכל כך הרבה דברים? זה הרבה כסף!

שוב נכון. כנראה שלא נצליח לחסוך לכל החלומות בבת אחת, אבל לפחות תהיה לנו רשימה מסודרת של כל החלומות שיש לנו, ואז נוכל לתעדף אותם, מה קודם למה? מה יותר חשוב לנו ממה? על מה אפשר לוותר ועל מה לא? על מה מתחילים לחסוך היום? ועל מה בעתיד, כשאחד מהיעדים כבר יוגשם ויתפנה לנו כסף. אפשר גם להחליט שלחלק מהיעדים, הסכום שיהיה ב'חיסכון לכל ילד של ביטוח לאומי', ישמש אותנו וכך, לא נצטרך לחסוך בנוסף עבור אותם היעדים.

למה שבעצם הילד לא יממן את עצמו?

מי אמר שלא? זה בסדר להגיד: עם כל הכבוד, הוא יצטרך לעבוד ולממן לעצמו את הלימודים, או את הרישיון, או את החתונה. אין בעיה בכלל עם גישה כזו. כמו שכתבנו בהתחלה: כל משפחה עם הערכים שלה, ועם מה שחשוב לה, אבל אם החלטנו לחסוך עבורם, כדאי להתחיל כמה שיותר מוקדם. בנוסף, כדאי להנחיל להם חינוך פיננסי, שלצערי הם לא יקבלו בבית הספר.

איך להנחיל להם חינוך פיננסי מגיל קטן?

דמי כיס. הנוהג הזה הוא אחד הדברים החשובים ביותר לילדים. ההמלצה היא להתחיל לתת להם דמי כיס, מהרגע שבו הם מתחילים להבין קצת את ערך הכסף וחיבור של 1+1, לרוב בגילאי 5-6. בגילאים אלה נתחיל עם סכום קטן, פעם בשבוע, כזה שיאפשר להם לקנות דברים קטנים ולקבל עודף. כבר בגיל הזה, הסבירו להם את המשמעות של לקנות עכשיו ומיד משהו קטן, לעומת חיסכון לקניית משהו גדול יותר. הסבירו להם את ההבדל בין ‘צריך’ ו'רוצה' והגדירו להם גבולות, בהתאם לערכי המשפחה שלכם. נכון שבסופו של דבר מדובר בכסף שלהם, אבל לא נאפשר להם לקנות עם הכסף הזה דברים שנוגדים את ערכי המשפחה והבית. בהמשך, בגילאים מבוגרים יותר של 13-14, נעבור לדמי כיס של פעם בחודש במקום פעם בשבוע, כדי שיתרגלו שכך הם יקבלו את המשכורת שלהם. שבו איתם, הסבירו להם שהסכום שקיבלו צריך להספיק להם לכל החודש ואם הם בזבזו את כל הסכום בתחילת החודש ויבקשו סכום נוסף, אל תסכימו גם אם הם אומרים לכם שזה על חשבון דמי הכיס של החודש הבא. אחרת, הם לומדים שלא קרה כלום אם ייכנסו למינוס, וילמדו למעשה לצרוך הלוואות.

עם כל ההוצאות ויוקר המחיה, איך בכלל אפשר לחסוך?

לשאלה זו, יש לי רק תשובה אחת: ‘כוחם של 100 ₪ - לחשוב בקטן אבל לטווח הרחוק’. כמו שהסברנו עם קצבת הילדים, אם נשים כל חודש רק 100 ש"ח בצד, תוך 5 שנים יהיו לנו 6,000 ₪ שיכולים לממן לנו נופש משפחתי. רק 100 שקלים בחודש ואת זה, אפשר לחסוך דרך שינוי הרגלים. למשל: להפסיק לקנות קפה/כריך ביום, להתמקח על עמלות ודמי הכרטיס עם הבנק וחברת האשראי, לבטל ביטוחים מיותרים או כפולים, מנויים שאנחנו משלמים עליהם למרות שהם אינם בשימוש.. ובהוצאה על קניות, להחליט שאנחנו מוציאים 100 ש"ח פחות בחודש.

אז נסכם?

לא משנה אם החלטתם לחסוך לילדים או לא, המדינה חוסכת עבורם! אתם יכולים להחליט אם להכפיל את הסכום שהמדינה חוסכת להם, על חשבון קצבת הילדים שאתם מקבלים. אתם צריכים לבחור איפה ינוהל החיסכון הזה, האם בבנק, ללא סיכון אבל ללא אפשרויות ניוד ועם תשואה יחסית נמוכה, או בקופת גמל, עם גמישות מרבית, במהלך כל שנות החיסכון, הן בקופה והן ברמת הסיכון על הכסף.

אתם יכולים להיעזר בקצבת הילדים כדי לחסוך להם כסף נוסף, דרך קרן השתלמות (אם אתם עצמאיים) או קופת גמל להשקעה (או כל אפיק אחר שהזכרנו) על שמם (בגיל 18 יוכלו למשוך את הכסף ללא אישורכם) או על שמכם (ובכך להתנות את מתן הכסף בשימוש בו לצורך צמיחה).

מומלץ לערוך רשימת יעדים/ חלומות שיש לכם עבור הילדים (או עבור עצמכם) עם תאריך היעד והסכום שתצטרכו, ולחשב את הסכום שנדרש לשים בכל חודש בצד כדי להגיע לתאריך היעד עם הסכום הרצוי.

ככל שתתחילו את החיסכון מוקדם יותר, ורחוק יותר מהיעד, תצטרכו לחסוך פחות כסף בכל חודש!

גם אם היעדים ישתנו או יתחלפו במהלך השנים, עדיין יהיה לכם את הכסף ששמתם בצד.

הנחילו לילדים את ערך החיסכון, בעזרת מתן דמי כיס מגיל קטן.

גם סכום קטן שתחסכו בכל חודש, יהפוך לסכום מאוד גדול תוך מספר שנים!

בהצלחה.