גיל ההתבגרות הוא תקופה מאתגרת עבור הורים ובני נוער כאחד. ההורה נתקל בשינויים חדים בהתנהגות המתבגרים והמתבגר מוצא עצמו מתמודד עם סערות רגשיות המאופיינות בחוסר יציבות- מהתפרצויות ועד הסתגרות.

בגיל ההתבגרות בני הנוער מפתחים זהות עצמאית. הם רוצים להתרחק מהקשר התלותי עם ההורים ולהיות עצמאיים בשטח. לפעמים, הם מביעים את רצונותיהם בדרכים שיכולות להיראות כ'מרד' ומתנגדים לכל משפט שנאמר להם על ידי המבוגרים שמסביבם. 

אחת התופעות הנפוצות בשלב זה היא צרחות וטריקות דלתות – סמלים מובהקים של מרד, כעס, תסכול ולרוב, גם מצוקה פנימית ותחושה של חוסר שליטה. אל תטעו: מתבגרים שמתנהגים כך אינם נגדנו- ההורים, אלא הם מסמנים בכך, שיש להם את הצורך הטבעי לקבוע את הגבולות בעצמם גם אם מבחינתם אין בכלל גבול.

למה זה קורה?

בגיל ההתבגרות מתרחשים שינויים פיזיים והורמונליים במוח שמשפיעים על הבגרות הנפשית. בני הנוער מבקשים למצוא את המקום שלהם בחברה ובכלל בעולם. הם מגלים תחושות חדשות ולעיתים קרובות מבלבלות. בתוך התהליך הזה הם שואלים את עצמם שאלות, דוחים סמכויות, ואפילו בודקים את גבולות הסביבה כולל - הורים, חברים, מורים ועוד.

איך אפשר להתמודד עם זה ולהפוך את האתגרים להזדמנויות לצמיחה אישית ומשפחתית?

אחד הכלים המרכזיים לעבודה יעילה עם המתבגרים הוא גישה מכילה, מבינה ומכבדת. חשוב לזכור, שהתמודדות עם מרד גיל ההתבגרות לא קשורה לניצחון ולשליטה, אלא עוסקת בניהול הקשר כך שיהא מבוסס על תקשורת נכונה ובריאה, קירבה וסמכות הורית.

היו שם עבור ילדיכם כשהם זקוקים לכם, תמכו בהם בכל מצב, ללא כעס וללא שיפוטיות ואפשרו להם מרחב לחקור ולהתבטא, הקשיבו להם והתעניינו בהם באמת.

הנה מספר טיפים מעשיים ויעילים לעשות את זה נכון:

א. שיח פתוח

כשאתם פונים לבני הנוער, השתמשו בשפה מכבדת ומזמינה. שקפו להם את הרגש ואת הצורך שאתם מזהים אצלם ושאלו שאלות כדי לוודא שאתם צודקים. זה ממש כמו אוויר לנשימה עבורם. המתבגר לא תמיד מעוניין לדבר או לשתף, אבל כהורים, יש לנו את היכולת להשפיע על אוירה רגועה בבית ולייצר תחושת ביטחון ושייכות.

ב. הקשבה אמיתית

הקשיבו לבני הנוער בלי לקטוע אותם. פעמים רבות המתבגר זקוק רק לאוזן קשבת, בלי לקבל עצות או פתרונות.

ג. הצבת גבולות ברורים

תכננו והציבו גבולות ברורים והגיוניים וזכרו שגבולות מעניקים לילדים ביטחון. הקפידו להציב אותם ממקום אוהב ולא כדי להעניש. עשו זאת ביחד איתם ואל תהססו לעמוד על שלכם - אם גבול מופר, הציבו סנקציות בהגיון ולא מתוך כעס.

ד. גמישות

לפעמים חשוב לאפשר שינויים קטנים שיבואו לטובת כולם.

ה. עצרו לפני שמגיבים

אף אחד לא רוצה להגיב באימפולסיביות מתוך סערת רגשות ולכן, לפני שאתם מגיבים, קחו נשימה ורק אז המשיכו.

ו. שאלו שאלות במקום לתת הוראות ולמדו כיצד לשאול מבלי לבקר

שימוש בשאלות כמו ‘מה היית מציע לעשות?’ מעודד שיתוף פעולה. בנוסף, אל תשתמשו במילה ‘למה’ כיון שהיא מאוד שיפוטית. עדיף לשאול ‘איך זה ש...?’ או ‘איך קרה ש..?’

ז. אמפתיה

נסו להיכנס לנעליהם של המתבגרים ולעודד אותם לשתף ברגשותיהם. תנו דוגמה אישית בכך שתשתפו גם אתם.

ח. השתמשו בשפת גוף אכפתית 

שפת הגוף שלנו אומרת המון. הימנעו ממבט ביקורתי ושמרו על קשר עין חיובי. 

ט. מודל לחיקוי

הראו דוגמה אישית, בכל דבר ובמיוחד כשתנהגו בפתרון קונפליקטים בצורה מכבדת.

י. כבדו את פרטיותם

ככל שהמתבגר ירגיש שאתם מכבדים את המרחב האישי שלו, הוא ייטה יותר לשתף.

יא. סגירת סיטואציה בצורה יעילה

נהלו שיחות רגועות לאחר העימות ובדקו מה כל אחד למד ואיך אפשר לעשות זאת אחרת בפעם הבאה כדי למנוע.

זכרו: למרות האתגרים שמביא עמו גיל ההתבגרות, זה שלב טבעי וחשוב בהתפתחות. 

כשההורים יודעים להפריד בין אהבה לגבולות ולשמור על תקשורת בריאה ופתוחה, ניתן להפוך את התהליך להזדמנות לחיזוק הקשר המשפחתי. יואב, למשל, אב לשני מתבגרים, גילה שבמקום לשאול ‘למה לא הקשבת לי?’ עדיף לשאול ‘מה הרגשת כשזה קרה?’. שינוי קטן בגישה הפך את התקשורת במשפחתו לשלווה יותר. במקרה נוסף שהגיע אלי – אימא ביקשה עזרה בניהול ויכוחים בלתי נגמרים לגבי שיעורי בית עם בתה. כשהיא שינתה את הגישה מפקודות להצעה לדיון משותף על דרכי פעולה, היא הצליחה לצמצם משמעותית את העימותים סביב הנושא.

לסיכום

מרד גיל ההתבגרות עשוי להיות מאתגר, אך הוא גם מאפשר בנייה של מערכת יחסים המבוססת על כבוד, הבנה והקשבה הדדיים. עם הגישה והכלים הנכונים, תוכלו להפוך את התקופה המורכבת הזו להזדמנות לחיזוק הקשר המשפחתי, שמירה על גבולות בריאים, ופיתוח תקשורת קרובה.

אחת ההמלצות המרכזיות שלי היא ללמוד לשלוט בתגובות הרגשיות של ההורים. כאשר הדינמיקה המשפחתית הופכת מתוחה, חשוב שההורה ידע להגיע ממקום רגוע ולהגיב בצורה שקולה ועניינית. תגובות אימפולסיביות או עונשים עשויים רק להחריף את המצב, במקום להוביל לפתרון. במקום זאת, תהליך של שיתוף רגשות ומחשבות באופן חופשי, אמפתיה ושיחה פתוחה יכול לעשות הבדל משמעותי. ההזדמנות לשינוי ולצמיחה היא בידיכם ההורים. 

כאשר המצב קשה במיוחד או כשנראה שאין תקשורת, שקלו קבלת תמיכה מקצועית בהדרכת הורים או בטיפול משפחתי. בסדנאות והדרכות אלו, ההורים מקבלים כלים מעשיים לשדרוג הקשר עם ילדיהם, לניהול קונפליקטים, לסגירת סיטואציות בצורה יעילה והבנת הצרכים הרגשיים של המתבגרים. 

בהצלחה.