כהורים, אנחנו מנסים תמיד לעשות את הטוב ביותר עבור ילדנו, אבל בשלב מסוים, כשהילד החמוד והנחמד שלנו מתחיל לצעוק, להשתולל ולטרוק לנו את הדלת בפרצוף, אנחנו עומדים מול החדר הסגור ולא מבינים מה קרה ובמה טעינו.
התחושה היא של כעס ופגיעה, כי אנחנו הרי עשינו ועושים הכל עבורו ואיך יכול להיות שהוא לא מעריך את ההשקעה וגומל לנו בהתנהגות כזו. הרבה פעמים, אנחנו חוששים לפנות בבקשה מהמתבגר או המתבגרת שלנו, כי אנחנו חוששים מהתגובה שלהם ומעדיפים לעיתים פשוט להימנע.
אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא ולחכות שזה ‘יעבור’ ואפשר גם לנסות ולהתמודד עם המצב וזה לגמרי אפשרי.
אבל רגע לפני הפתרונות, כמה מילים על ‘גיל ההתבגרות’
גיל ההתבגרות מתחיל היום בסביבות גיל 9 ונמשך עד לגיוס לצבא ואף לאחר תום השירות הצבאי. מדובר על שלב שבו נעשה מעבר מילדות לבגרות, שלב שבו המתבגרים שלנו בונים את הזהות והעצמאות שלהם, תוך כדי בדיקת גבולות וסמכות הורית.
אז איך אנחנו, ההורים יכולים לעזור להם (ולנו) לעבור את השלב הלא פשוט והמאתגר הזה?
1. לנשום
גיל ההתבגרות הוא שלב לא פשוט לנו, ההורים, אך הוא גם לא פשוט כלל לילדות ולילדים שלנו. המתבגרות והמתבגרים לא תמיד מבינים מה קורה איתם והואיל ומדובר בשלב חשוב בתהליך הגדילה שלהם, עלינו לנסות לגלות אמפתיה וסבלנות. נסו לזכור איך אתם הייתם בשלב זה של חייכם, איך הורכם התמודדו אתכם, מה היה קשה לכם ומה הכעיס אתכם.
2. להבין שזה לא אנחנו, זה הם
היות ובתקופת ההתבגרות הנערים והנערות שלנו בודקים גבולות ואת הסמכות ההורית, חשוב שנהיה מודעים לכך וגם אם לעיתים לא נאהב את מה שנראה או נשמע, אין צורך להיעלב מכל דבר ועדיף לגלות איפוק. אם אנחנו מרגישים שזה קשה לנו, מומלץ ‘לקחת מרחק’, לחכות עד שהם יירגעו ואז לשאול אם הם רוצים לדבר. חשוב שבכל מצב ניתן למתבגרים את התחושה שאנחנו שם בשבילם.
3. לא לשפוט את מצבי הרוח
אחד המאפיינים של גיל ההתבגרות הוא עליות וירידות במצבי הרוח שיכולים לבוא לידי ביטוי גם במעבר חד מצחוק לבכי, מכעס לשמחה ולהפך. השינויים ההורמונליים והפיזיולוגים שחלים בגוף המתבגרים גורמים לשינויים במצב הרוח וחשוב לאפשר להם לפרוק ולשחרר מבלי לשפוט או לכעוס עליהם.
4.להבין אך לצד זאת, לשמור על גבולות
למרות שאנחנו רוצים להיות שם ולעזור להם לעבור את התקופה המאתגרת הזו, חשוב לזכור שהמתבגרות והמתבגרים שלנו עדיין זקוקות וזקוקים לגבולות. לכן חשוב ‘לבחור את המלחמות’ שלנו מולם ולדעת מתי לשים גבול ומתי לשחרר. גבול הוא מסגרת ובמיוחד בתקופה מורכבת שכזו נדרשת ההחזרה שלהם לאיזשהו מרכז ואת זה עושים באמצעות הצבת גבולות חכמה.
5. לתת מקום של כבוד לחברים שלהם
חלק מהתהליך שעוברים המתבגרים הוא של יצירת קשרים שמשמשים משענת עבורם, כחלק מההפרדות מההורים. לא תמיד נאהב את הבחירות שלהם אבל זכרו: החברים חשובים להם מאוד ולכן אל תזלזלו בהם וכבדו אותם ליד החברים שלהם.
6. להיות שם בשבילם
גם אם המתבגרים שלכם צועקים, משתוללים או מקללים, חשוב לתת להם את המרחב שהם זקוקים לו, לאפשר להם זמן להירגע ואז לחזור ולייצר איתם קשר, כדי שהם ידעו שאתם תמיד שם בשבילם. עם זאת, חשבו שתזהו את המקומות שהיו פחות נעימים ונוחים לכם בהתנהגות שלהם וכשתגיעו למקום הזה, אל תפחדו לומר למתבגרים שלכם שלא אהבתם להיות שם. שידעו.
7. לשתף ולקבל מהם עצה טובה
המתבגרים רואים בנו כשמישהו שתמיד ימצא את הפתרונות למצבים הקשים ויצילו את המצב. גם אנחנו, במרבית המקרים, מנסים להראות חזקים בשבילם ולנסות ולהקל עליהם בכל דבר שניתן. זה בסדר לפעמים להראות למתבגרים שלנו, שגם אנחנו כהורים לא תמיד יודעים איך לטפל בדברים ושגם אנחנו לעיתים נשמח לקבל עצה, חיבוק או הבנה. לעיתים נגלה, שלמתבגרים שלנו יש לא מעט רעיונות ועצות שלא חשבנו עליהם ולא פעם נגלה, שהם רואים דברים בצורה שונה.
לסיכום
כהורים נעשה את המקסימום שאנחנו יכולים על מנת לעזור למתבגרים שלנו לעבור את גיל ההתבגרות, אבל חשוב לזכור שלא תמיד נדע אם הכלים שאנחנו נותנים להם באמת יעשו את העבודה בעתיד או לא. מה שכן, לפעמים נזהה התנהגויות שלהם שיגרמו לנו להרגיש גאווה על המתבגרים שגידלנו וחשוב להיות שם ברגע הזה, לזהות אותו ולשמוח עליו.
אל תשכחו, לא משנה כמה מורכבת עשויה להיות הדרך, הכלים שאתם נותנים למתבגרים שלכם היום יעזרו להם להתבגר ולהיות הורים בעתיד והחשיבה הזו היא זו שצריכה להוביל אתכם בתהליך ההתבגרות שלהם.
