אם אתם פועלים בהורות משותפת אתם יודעים שזהו מודל התנהלות הורית אחרי גירושים. אבל האם אתם יודעים שהורות משותפת היא גם כלי שבאמצעותו ההורים יכולים לתמוך בילדים ולחזק אותם?
נקודת ההנחה של המודל, היא שההורים ממשיכים לפעול בשיתוף פעולה כהורים לילדיהם המשותפים, למרות שנפרדו כבני זוג. אני אוהבת להרחיב את המושג הזה ולחשוב עליו לא רק כעל מודל הורי אלא כמודל משפחתי, שמעביר לילדים מסר חשוב, לפיו אמנם המשפחה שלנו השתנתה, אך היא ממשיכה לפעול כמשפחה בשני בתים וככזו, יש לה את מירב התנאים להביע תמיכה ואהבה בילדים.
כדי שהאמירה הזו לא תהיה רק ‘על הנייר’ או תיראה כמו סיסמה שנזרקת לאוויר, בואו נראה איך הקשר בין ההורים אחרי הגירושין דרך ההורות המשותפת יוכל לתמוך בילדים, לחזק אותם ולהביע בפניהם את המחויבות שלכם למשפחה.
כשלב ראשון, תרצו לראות איך ההורות המשותפת שלכם פועלת במרחב המשפחתי. מה שנקרא: להסתכל למציאות בעיניים.
שאלו את עצמכם: האם ההורות המשותפת שלנו מצליחה לעבוד בשיתוף פעולה או שהיא מאותגרת? האם שניכם שותפים לאותן מטרות בהורות המשותפת? האם לשניכם אותה המסוגלות?
כל תשובה תייצר תכנית פעולה אחרת ליכולת ולדרך שלכם לתמוך בילדים באמצעות ההורות המשותפת. בהקשר זה דעו, שאם הקשר ההורי ביניכם יותר מאותגר כרגע או רווי קונפליקטים וקשיים, יש מה לעשות גם ממקום של הורה אחד, אך זה דורש יותר אנרגיה, מוטיבציה וכלים מדויקים למטרה הזו.
אחרי שהבנתם איך אתם מתנהלים, מה דורש דיוק או שיפור ומה עובד נהדר, תוכלו להתקדם ולמנף את הקשר ביניכם לטובת הילדים.
בחלק הזה אציג 5 דרכים להביע תמיכה ואהבה בילדים דרך ההורות המשותפת
א. חיזוק ההערכה החיובית להורה השני
ילדים מזהים עצמם כ- 50% אמא ו- 50% אבא. לכן, מה שנרצה לעשות יהיה לחזק את ההערכה החיובית שלנו להורה השני.
למה? כי אם הילדים שלנו יראו, שלמרות הגירושים ולמרות שהזוגיות שלנו לא הצליחה, אנחנו עדיין מצליחים לזהות דברים חיוביים בהורה השני, הדבר ישפיע באופן ישיר על האופן שבו הם יראו ויעריכו את עצמם.
מה עושים?
מפרגנים להורה השני מול הילדים איפה שאפשר, מאירים את החוזקות שלו, הכישורים, המיומנויות, הערכים שאתם מזהים כחיוביים. מתנהגים בכבוד זה כלפי זה, אומרים שלום כשנפגשים, בבקשה ותודה.
ב. גיבוי הורי
בסיטואציות שבהן מתנהלים בשני בתים, ילדים יטו לא פעם לבדוק אתכם, להשוות בין התשובות שלכם ואפילו, יעמתו אתכם בתמימותם האחד מול השני עם משפטים כמו: ‘אבא תמיד מסכים’ או ‘אמא אוהבת אותי יותר ממך כי היא מרשה לי’.
ילדים זקוקים ליציבות ולסדר בחייהם ודרך יעילה להעניק להם את זה היא באמצעות גיבוי שלכם אחד את השני. זה לא אומר שאתם חייבים להסכים על הכל אלא שאם יש ביניכם אי הסכמה- עליכם לברר אותה לא על חשבון הגב של הילדים או דרכם. המסר התומך שהילדים מקבלים כאן הוא אדיר: אבא ואמא שלנו הם גוף אחד גם כשהם לא חיים יחד. הם מתקשרים ביניהם בעניינים שקשורים אלינו ואנחנו לא יכולים לתמרן אותם.
מה עושים?
כשהסיטואציה מאפשר זאת, גבו את המעשים/ההחלטות/הפעולות של ההורה השני. אם נדרש בירור בעניין, אל תגבו אוטומטית ואל תתנגדו אוטומטית. שמרו על תגובה מאופקת ואמרו ‘אני אבדוק את זה עם אבא/אמא’ או ‘מפתיע אותי שזה מה שקרה. אני אברר את זה לעומק מול אבא/אמא’.
ג. לאפשר לילדים לאהוב את שני ההורים שלהם, ללא תנאי
אין דרך טובה ואוהבת יותר מצדכם מאשר לאפשר לילדים שלכם לאהוב את ההורה השני שלו, ללא תנאי ובהתעלם מאיך שאתם מרגישים כלפי ההורה השני. מה שביניכם- ביניכם. גם אם אתם כועסים מאוד או מאוכזבים מאוד מההורה השני, אל תעבירו את זה הלאה לעולמם של הילדים וזכרו, שהילדים רשאים להרגיש מה שהם רוצים ויותר מכך- זה חשוב להם וזוהי טובתם לאהוב את שני הוריהם.
מה עושים?
מעודדים ותומכים במפגשים עם ההורה השני, מאפשרים קשר טלפוני רציף, מגלים גמישות למפגשים גם אם לעיתים מדובר באירוע חריג שמתקיים בזמני השהייה שלכם עם הילדים. מקבלים ומכבדים כל רגש שהילדים מרגישים כלפי ההורה השני מבלי להעביר מסר שסותר את ההרגשה שלו. לדוגמה, אם הילדים מתלהבים מחוויה שהיתה להם עם ההורה השני, אל תגלגלו עיניים.
ד. שומרים את ‘הכביסה המלוכלכת’ ביניכם
דרך מרכזית לתמוך בהסתגלות הילדים לגירושין ולשמור על התמימות שלהם, על שמחת החיים שלהם, על הערך העצמי שלהם, על הביטחון ועל דברים רבים וטובים אחרים, היא לשמור עליהם מחוץ לקונפליקט ביניכם, ככל שהוא קיים.
יכול להיות שתחשבו שהילדים ‘צריכים’ לדעת דברים שקשורים להורה השני שלהם, אבל הדרך הבריאה עבורם היא בדיוק ההיפך. זכרו שההורה השני הוא ההורה האהוב של הילדים שלכם וזה אינטרס הורי שלכם לשמור עליו כך, לטובת הילדים. הקפידו לא לשים את הילדים בעמדה של שופט או סנגור על הוריהם.
מה עושים?
אם אין לכם משהו טוב להגיד- אל תגידו כלום. שמרו על דעתכם לעצמכם ודאגו שהילדים לא ייחשפו לקונפליקטים ולמריבות ביניכם, במיוחד אם הן קשורות לילדים עצמם. העבירו לילדים את המסר שמה שקורה ביניכם- הוא ביניכם ולא קשור אליהם ולכן, גם המידע והפרטים של האירועים נשארים כמוסים אצלכם.
ה. דאגו שהילדים יהיו עדים לתקשורת ישירה וחיובית ביניכם
ילדים בוחנים את הקשר בין הוריהם בכל מפגש שלהם. כשהם רואים את ההורים מתנגחים זה בזו, מתעלמים אחד מהשני, מגיבים ברעילות, בשליליות או בתוקפנות, הערך העצמי של הילדים, הביטחון שלהם והנחות פנימיות שבהם - נפגעים. במצבים כאלה, הילדים עלולים לחפש מי מכם אשם, לבחור צד מבינכם להגן עליו (בדרך כלל, מי שנתפס בעיניהם כחלש יותר) או פשוט להרגיש רע עם עצמם. בנוסף, השתדלו כמה שניתן לתקשר ביניכם באופן ישיר ולא דרך הילדים כדי למנוע מצב של מעורבות לא רצויה של הילדים בעולם המבוגרים.
מה עושים?
דמיינו שבכל רגע נתון הילדים צופים בכם וקבלו החלטה שאם המצב ביניכם לא טוב כרגע, אתם כמו שחקנים בהצגה, עוטים עליכם מסיכה ומשחקים תפקיד- כי יש לכם קהל. פנו לתמיכה או לייעוץ מקצועי שיוכלו לעזור לכם להתמודד ולהתנהל במקרים של תקשורת קונפליקטואלית או חוסר בתקשורת, כדי לבסס כמה שיותר קשר ישיר ביניכם.
לסיכום
הורות משותפת, כמו כל מערכת יחסים שמשתנה, לוקחת זמן להסתגלות ודורשת תשומת לב, השקעה, תחזוקה והתאמות. גם אם הקשר הזוגי ביניכם נגמר, ככוח הורי יש לכם השפעה אדירה על הילדים שלכם. לפעמים צריך לתת לזמן לעבור כדי להגיע מנקודה לנקודה, לפעמים יותר, לפעמים פחות.
מה שחשוב לזכור הוא, שברוב המקרים גם הורה אחד בתוך ההורות המשותפת יכול להשפיע באופן חיובי על הילדים, גם אם אין שיתוף פעולה מהצד השני ובכל מקרה, הורות היא כוח וכשהיא משותפת, היא כוח כפול.
אם קיים קושי או אתגר בקשר ההורי ביניכם אחרי הגירושים, כדאי לבדוק אפשרות להדרכה וייעוץ שיעזרו לכם לממש את הפוטנציאל האדיר שקיים במודל המשותף בשלב של אחרי הגירושים.
