סבתאות כרוכה בהרבה מאוד הנאה, שמחה ואהבה כתוצאה מהקשר עם הנכדים והנכדות. הקשר הזה מאד משמעותי ומיוחד למרות שהסבים כבר היו הורים לילדים משל עצמם. סבים וסבתות יכולים להיות דמויות מאד משמעותיות בחיי המשפחות שלהם. אני מכירה אנשים שהסבתא או הסבא שלהם היו המבוגרים הכי חשובים בחיים שלהם כשגדלו. סבים וסבתות שלוקחים חלק פעיל בגידול הנכדים ומשחקים אתם, בריאים יותר וחיים חיים ארוכים יותר. נשמע מצוין לא?
החשיבות של הסבים והסבתות היא כלפי הנכדים, הילדים והמשפחה כולה. הסבים והסבתות מביאים את כל מה שלמדו לאורך החיים על אהבה, יחסים ואחריות ומציעים לנכדים ולהורים ניסיון חיים, התלהבות, תשומת לב ואהבה.
ילדים זקוקים למישהו שיאהב אותם, יתעניין בהם, יקשיב למחשבות ולרעיונות שלהם. סבים וסבתות שעושים זאת נחווים כבעלי ברית אכפתיים ותומכים והאהבה ותשומת הלב שלהם מקנים לנכדים תחושת ערך שחשובה מאד להתפתחות. אך לא רק הנכדים יוצאים נשכרים מהסבים והסבתות. אלה האחרונים תורמים תרומה גדולה גם להורי הנכדים. התמיכה שלהם והעזרה הפרקטית שהם יכולים לתת, מסייעת להורים במעשה ההורות המאוד לא פשוט בימינו. כל עזרה כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה, בישולים וכו' תסייע מאוד לזוג הצעיר שעמוס בפרנסה, קיום הבית, גידול הילדים ועוד.
כשההורים מרגישים שתומכים בהם ועוזרים להם, ההורות שלהם נעשית טובה יותר ולכן, אם אתם בעצמכם סבים או סבתות, אל תרוצו מייד כשאתם מגיעים לנכדים ולנכדות, אלא הקדישו זמן גם להורים שלהם. הזכירו להם שהם אהובים ושעבודת ההורות שלהם טובה ומוערכת. לפעמים, אפשר גם להזמין את ההורים או את אחד מהם לצאת לטייל או לבית קפה ולאפשר להם לספר קצת על החיים שלהם. זה מקל עליהם מאוד שכן גם הם זקוקים להקשבה, לתשומת לב והבנת הקשיים איתם הם מתמודדים.
סבתאות היא בעצם מערכת יחסים בין דורית מורכבת מאוד. במאמר זה נסקור חלק מהאתגרים שקיימים לצד ההנאה שכרוכה בסבתאות, והכל לאור מערכות היחסים האלה.
במערכות היחסים הבין דוריות שמרכיבות את הסבתאות יש נכדים, הורים (שהיו הילדים של הסבים והסבתות), כלות, חתנים, ומחותנים. כל מערכת יחסים מביאה אתה את האתגרים שלה.
מערכת היחסים עם הנכדים
אחד היתרונות של סבים וסבתות עם הנכדים הוא שהם פנויים יותר אליהם, יכולים ליהנות מהם, לשחק אתם, לאהוב אותם ואז לחזור הביתה. בדרך כלל, הם לא אלה שדואגים שהילדים יצחצחו שיניים, יתלבשו, יצאו בזמן מהבית ללימודים, לא יאכלו סוכריות, יתנתקו מהמסכים וכדומה.
אבל, ישנם גם אתגרים.
בימינו יש את אתגר המסכים. פעמים רבות, הילדים שקועים במסכים ולא מתעניינים יותר מדי בסבים וסבתות שבאים לבקר אותם ומצפים לקשר חם אתם. אז איך מוצאים אותם מהמסכים? איך מעניינים אותם במשהו אחר?
כאן חשוב להבין נקודה מרכזית: ילדים רוצים קשר עם בני אדם חיים. במקרים רבים הם בורחים למסכים כשהם לא מקבלים תשומת לב מהמבוגרים. אם הנכדים יתרגלו, מגיל צעיר, לכך שהסבים והסבתות שלהם נותנים להם תשומת לב, מתעניינים בהם ומשחקים אתם - עם הגיל המשחקים יתפתחו וישתנו, ימשיכו לעניין ולמשוך את הילדים, והם אף יתפתחו לשיחות נפש איתם.
אפשר גם ליזום פעילויות נוספות עם הנכדות והנכדים: פעילויות יצירה בחומרים שונים, משחקי מים בקיץ, בריכה וים, להכין הצגות ביחד ועוד. ישנן סבתות שמקיימות קייטנות לילדים בחופשות וישנן כאלה שמזמינות את את הנכדים והנכדות להצגות, מוזיאונים ועוד.
ישנם סבים וסבתות שילדיהם עברו לגור רחוק מהם או בחו"ל ואז, רק לעתים רחוקות מתאפשר לבקר. איך שומרים במקרים כאלה על הקשר עם הנכדים? לשמחתנו, לכולנו יש מחשבים וטלפונים ניידים ואפשר לשחק באמצעותם ביחד דרך הסקייפ או הזום כל מיני משחקים. רוצים דוגמאות?
אפשר לשחק משחק שנקרא '20 שאלות', אפשר לחוד חידות, לשחק עם פנטומימה ועוד. אפשר גם לספר סיפורים, להמציא יחד סיפור חדש ואופציה נוספת היא לעקוב אחרי הילדים כשהם מסתתרים בבית שלהם באמצעות המחשב הנייד או הפלאפון - השמים הם הגבול.
מערכת היחסים עם ההורים
לפעמים, מערכת היחסים בין הסבים והסבתות להורים כרוכה באתגרים רבים, שחלקם נובעים מעצב וחרטה על טעויות שנעשו כשההורים היו ילדים. ישנם מצבים שהקשר כל כך רעוע, שהורים לא מרשים לסבים לפגוש את הנכדים כלל. זו פגיעה גדולה מאוד בסבים ובסבתות. חשוב לעבד את הפגיעות, לדבר ולהקשיב זה לזה כדי לרפא את הפצעים שנוצרו בין ההורים והילדים.
כשהבן שלי הגיע לגיל 21 הוא חזר הביתה מתל אביב וציפה למסיבת יום הולדת גדולה. אבא שלו ואני בדיוק החלמנו ממחלה ושכחנו לגמרי את יום ההולדת. זו היתה אכזבה עצומה לבן שלנו. התוצאה הייתה יום שלם, שבו ישבנו יחד אתו והוא סיפר לנו על כל הטעויות שעשינו אתו. השיחה הזאת, חיזקה את מערכת היחסים בינינו ומאז אנחנו קרובים מאד זה לזה.
בסדנאות עם סבים וסבתות אני עובדת על בנית הקשר בין הסבים והילדים שלהם (ההורים היום).
פעם הגיעה אלי סבתא עם הבת שלה, האמא של הנכדים, כי הם גרו ביחד באותו בית. במהלך הסדנה התברר שהיו קשיים ביניהן. באמצעות הקשבה לשני הצדדים הצלחנו למצוא את הקושי ולגשר ביניהן וזה מאד שיפר את היחסים ביניהן.
ביקורת על ההורות של הילדים
להורים של היום ישנן תפיסות שונות לגבי הורות ממה שהיו לסבים ולסבתות. לפעמים הפער הזה גורם לחששות (או פחדים אפילו) מצד הסבים שההורים 'יקלקלו' את נכדים. עולה השאלה האם להגיד משהו? האם לתת עצות או מידע?
אם אין קשר ממש חזק בין הסבים וההורים, במיוחד אם מדובר בכלות או בחתנים, ישנה סכנה ממשית שמתן עצות ייתפס כביקורת. רוב בני האדם שמקבלים ביקורת נסגרים, לפעמים אף נעלבים והמסר לא עובר בכלל. והרי סבים וסבתות צריכים לתמוך בהורים, להקשיב להם, להעריך את הנכדים ואת ההורות שלהם.
לכן, העצה הפרקטית היא שאם הסבים והסבתות לא מבינים למה ההורים עושים משהו מסוים עם הילדים, פשוט לשאול ולהקשיב טוב לתשובה. כשההורים מרגישים שתומכים בהם, מבינים אותם ומעריכים את ההורות שלהם, הם יהיו יותר פתוחים לשמוע מה שיש לסבים להגיד. הם יודעים שיש לסבים ניסיון עשיר ואם הם מרגישים בטוחים עם הסבתות והסבים, הם אולי אפילו ישאלו לדעתם.
מערכת יחסים עם הכלות, החתנים והמחותנים
ידוע שהיחסים בין כלה וחמות יכולים להיות בעיתיים וזה נושא לבדיחות ולסיפורים רבים. אבל האמת היא, שישנן סבתות שיודעות מצוין לבנות קשר טוב עם הכלה ואחרות שלא מצליחות וזה נושא כאוב ורגיש.
לפעמים, הבדלי התרבות והרקע השונה הוא שמקשה על בניית הקשר ולפעמים, ישנם עניינים אחרים. הכלי החשוב ביותר לבנית יחסים הוא הקשבה. הקשבה מביאה להבנה עמוקה יותר של האדם ומקרבת בין אנשים. הדבר נכון גם לגבי קשר עם חתנים ומחותנים ובעצם, עם כל בני האדם.
וישנם גם אתגרים נוספים
בימינו, תוחלת החיים ארוכה יותר. לפעמים ישנן דאגות לגבי כספים, נושאים בריאותיים, חוסר מרץ לשחק עם הנכדים, כמו שילדים אוהבים ועוד. לדעתי, על המדינה לתמוך יותר בסבים וסבתות, באמצעות קצבת זקנה גדולה בהרבה מביטוח לאומי.
ויש גם שאלה עקרונית נוספת: איזה חלק בחיים אנחנו בוחרים להקדיש לסבתאות
הרבה סבים וסבתות יוצאים לגמלאות ומתחילים פרק שלישי בחיים, נוסעים, מטיילים, נפגשים עם חברים, לומדים ועוד. השאלה שעולה בהקשר זה, היא איך לשלב את הסבתאות בחיים הפעילים שישנם כבר ממילא? מומלץ מאוד להקדיש מחשבה לשאלה הזאת. הורים צריכים עזרה וסבים יכולים להעניק עזרה לזוג הצעיר אבל יש לזכור, שלסבים והסבתות יש גם חיים משלהם.
אם אין צורך בסבים בתפקיד מלא עם הנכדים, אפשר לחשוב ביחד עם ההורים מהם הצרכים הקיימים, באיזה ימים ושעות נחוצה עזרה ולהחליט ביחד, איך זה מסתדר עם הפעילות של הסבים והסבתות. לפעמים סבים אוספים ילדים מהגן, לפעמים רק כמה ימים בשבוע. לפעמים ההורים רוצים לקחת חופש ומבקשים מהסבים למלא את מקומם. את כל המצבים האלה אפשר לפתור באמצעות שיחה משותפת כאשר היחסים קרובים וטובים.
לסיכום
לסבים וסבתות תרומה רבה למשפחות שלהם, לנכדים ולהורים. הם יותר פנויים מההורים וביכולתם לתת תשומת לב נוספת לנכדים ולתמוך בהורים. חשוב שסבים וסבתות יזכרו שהם יכולים להיות דמויות משמעותיות מאוד לנכדות והנכדים שלהם, לאהוב אותם וליהנות מהקשר אתם. חשוב לבנות מערכות יחסים קרובות וחמות לא רק עם הנכדות והנכדים אלא גם עם ההורים, הכלות החתנים והמחותנים ולצד אלה לזכור גם שהם אלה שיכולים להחליט איך לשלב את הסבתאות במערכות הפעילות ובחיים שיש להם היום.
