גיל ההתבגרות מלווה בעוצמות רגשיות ובקונפליקטים בין הורים לילדיהם המתבגרים. מטענים רגשיים משפיעים על הקשר בין ההורים למתבגרים ובמקרים רבים ישנו קושי אמיתי למצוא את האיזון ביחסים. מצד אחד, ההורים רוצים קשר טוב עם המתבגרים והמתבגרות שלהם, הם מעוניינים שהם ישתפו אותם במה שעובר עליהם, יתייעצו איתם ויראו בהם כתובת ומצד שני, הם נפגעים מהם, נעלבים ומתקשים להציב להם גבולות ברורים. אז איך אפשר לשמור על קשר טוב עם הילדים המתבגרים שלנו ובמקביל, להציב להם גבולות הוריים ברורים? בכך יעסוק המאמר הבא.

שיח כן, מכבד ואכפתי כבסיס לאיזון

לאחרונה ליוויתי את דני ורינה שביקשו עזרה עם בתם נועם בת ה-14. נועם החלה לצאת בערבים ללא רשותם והם הרגישו שהם מאבדים שליטה על הקשר וכי הסמכות ההורית שלהם נפגעת. הטונים של השיח בבית בין ההורים ובין נועם עלו לטורים גבוהים באופן תדיר ושני הצדדים- ההורים והבת היו טעונים וכעוסים זה על זה.

יום אחד לאחר שנועם יצאה מהבית התפתחה שיחה כואבת בין ההורים. 'לאן היא הלכה כל כך מאוחר?' תהה דני בקול רועד מדאגה לבתו המתבגרת, שעדיין לא חזרה הביתה בשעה מאוחרת בלילה.'אני לא יודעת , גם אותי זה  ממש מדאיג ואני לא יודעת איך לדבר איתה'. כשנועם  חזרה, דני  כעס עליה מאוד: 'איפה היית עד שעה כזו? דאגנו לך!', צעק. 'תפסיק לצעוק עליי!' נועם  צעקה בחזרה ונכנסה בריצה לחדרה וטרקה את הדלת.

מוכר לא?

דני  ישב מבולבל ורינה  ניגשה לחבק אותו. 'היא לא התכוונה אליך, זו רק המרדנות שלה מדברת', אמרה. 'בוא ננסה לדבר איתה מחר ברוגע'.

למחרת אחרי ש'חישבנו  יחד מסלול מחדש', הם  ישבו שלושתם יחד. 'נועם, את צודקת שאסור היה לי לצעוק עלייך אתמול', אמר דני בעדינות. 'אני דואג לשלומך ואוהב אותך. ראיתי שההתנהגות שלי פגעה בך אתמול ואני מתנצל', אמר ברכות. ‘אני דואג לך כשאת מאחרת, אבל אסור לי היה לצעוק עלייך. את מוכנה לנסות לדבר אתנו על זה שוב ברוגע?’ נועם השתתקה בהפתעה.  לפני כן אביה  לא התנצל בפניה או דיבר אליה בצורה כל כך מכבדת. היא התרככה ואמרה 'סליחה. אני יודעת שאכפת לך ממני ושאתה דואג לי'.

הם דיברו בכנות על רגשותיהם. נועם הסבירה שהיא צריכה יותר עצמאות ומהצד השני, דני ורינה, ההורים הביעו את דאגתם לביטחונה אך הבטיחו לנסות לכבד את צרכיה. יחד, הם קבעו כללים מוסכמים על כולם.

מאותו רגע, האווירה בבית השתנתה. נועם הרגישה שמכבדים אותה והיחסים עם ההורים שלה השתפרו. השיחה אפשרה להם לאזן בין מתן חופש לבין הצבת גבולות. דני ורינה הבינו שעליהם לתת לנועם יותר מרחב, ונועם מצדה למדה להעריך את דאגת הוריה.

המקרה הזה ממחיש לנו כיצד שיחה מכבדת ואמפתית יכולה לגשר על פערים בין הורים לבני הנוער ולאפשר מציאת נקודת איזון בריאה יותר ביחסים.

הורים רבים למתבגרים מתקשים לשים את הביקורת ואת הכעסים שלהם בצד ומפרשים את  התנהגות המתבגרים כמשהו שנעשה נגדם. חשוב שנזכור, שההתרחקות הזאת של בני ובנות הנוער היא חלק בלתי נפרד מהצורך שלהם לבנות את העצמאות שלהם ולהיות בקרבת בני גילם. לנו, כהורים, זה יכול להיות קשה מנשוא אך עבורם זה הכרחי. 

ניתן לערוך אנלוגיה לבריכת שחיה: על מנת להתחיל בשחייה, על המתבגר לבעוט בדפנות הבריכה. ההורים הם כמו הדפנות ששומרים על המתבגר ועוזרים לו לבצע את התנועה אל עבר העצמי החדש שלו. ההרגשה שבועטים בנו יכולה להיות מאד מטלטלת ולא נעימה אבל ההבנה שהיא הכרחית, יכולה להוות את ה'טוויסט בעלילה'.

בתקופת ההתבגרות, הנוכחות ההורית ויכולת ההקשבה של ההורים לילדיהם הם קריטיים ויכולים להחזיר את הקשר למקום טוב. הפרדוקס הוא שדווקא אז, ההורים חווים תסכול מכך שהילדים מתרחקים מהם והתסכול הזה לא מאפשר להם להיות במצב של קרבה והקשבה.

אם נבין שההתרחקות היא חלק טבעי מגיל ההתבגרות ומתהליך ההתבגרות ושזמני איכות משותפים יכולים לחזק את הקשר, נצליח לייצר את השינוי ולמצוא את האיזון שבין קרבה לבין סמכות הורית. 

אז מה עושים?

מבינים שאפשר לאזן בין קשר חם להצבת גבולות ברורים. איך? באמצעות תקשורת אמפתית וזמן משותף איכותי. ההמלצה היא לייצר שיחה אמפתית ומכבדת עם המתבגרות והמתבגרים שלנו. כמו שראינו, ברגע שדני ורינה יזמו את השיחה (שלוותה בשיחות המשך) עם נועם, ובמקביל החלו לבלות זמן איכות איתה, היא נעשתה פתוחה יותר לשמוע את דעתם ולהבין את נקודת מבטם. כך הם יכלו לחוש הקלה וביטחון רב יותר בתפקידם כהורים וכתוצאה מכך, היתה להם יכולת טובה יותר להציב לה גבולות בצורה ברורה, מבלי לפגוע בקשר איתה. 

בנוסף, מבינים שמותר לטעות ולבקש סליחה מהמתבגרים שלנו. הטעות היא אנושית ובקשת הסליחה מקרבת בין הצדדים.  

לסיכום

הצבת גבולות ותקשורת אפקטיבית הם מרכיבי מפתח ביחסים בין הורים לילדיהם המתבגרים. התהליך אותו עובר המתבגר, מחייב הבנה והכלה מההורים ובאמצעות תקשורת אמפתית, קשובה ומכבדת, ניתן למצוא את האיזון הנכון בין כיבוד העצמאות של הנער או הנערה, לבין הצורך להגן, להדריך ולקבוע לו או לה גבולות. באמצעות שיח אמיץ ומכיל, יכולים הורים וילדיהם לבנות קשר אמין וחזק, לראות את צרכי האחר, לגשר על הפערים ולמנוע סכסוכים.

חשוב לזכור שנוכחות הורית מכבדת ומקשיבה היא קריטית בתקופה הזו והיא גם הדרך היחידה לשמור על הקשר עם הילדים שלנו ולהישאר בקרבתם. 

בהצלחה רבה.